הורות הומו-לסבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הורות הומו-לסבית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. הומואים ולסביות משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות אם במשפחות הטרוסקסואליות (כשההורה בארון או שלא בארון), אם כהורים במשפחות גרושות, אם במשפחות חד-הוריות ואם בזוגות חד-מיניים.

כמו נטייה חד-מינית גם הורות הומו-לסבית אינה נחלת המין האנושי בלבד. הומוסקסואליות בבעלי חיים קיימת בטבע, במיוחד בזנים שונים של ציפורים אך גם בקרב יונקים. בבעלי חיים מסוימים נצפו גם מקרים של זוגיות חד מינית למשך כל החיים.

צורות של הורות הומו-לסבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג נשים לסביות עם בנן, אצל השופטת אשר חתמה על צו אימוץ הילד על ידי בת זוגה של אמו הביולוגית

בפני הומוסקסואלים ולסביות המעוניינים להקים משפחה עומדות האפשרויות הבאות:

  • ילדים ממערכת יחסים הטרוסקסואלית - להומוסקסואלים ולסביות רבים יש ילדים מנישואים או מערכות יחסים קודמות. יש המגדלים את ילדיהם בעצמם, יש עם בן-זוג מאותו המין, ויש במשמורת משותפת עם ההורה השני של הילד. כמו כן ישנם הומוסקסואלים ולסביות הנמצאים במערכת יחסים הטרוסקסואלית, עם או בלי ידיעת בן-הזוג מן המין הנגדי או בני-משפחה אחרים.
  • הזרעה מלאכותית - אפשרות זו פתוחה בפני לסביות הרוצות להיכנס להריון מתרומת זרע אנונימית (באמצעות בנק זרע) או של חבר, בן-משפחת בת-הזוג וכדומה.
  • אימוץ - הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד להורים אחרים. התקנות הקשורות לאימוץ ילדים משתנות ממדינה למדינה. יש מדינות המאפשרות ליחידים הומוסקסואלים לאמץ, יש המאפשרות זאת ליחידים הטרוסקסואלים אך לא להומוסקסואלים ולסביות ויש המאפשרות זאת רק לזוגות הטרוסקסואליים נשואים. במדינות הולנד, דרום אפריקה, שוודיה, ספרד, אנדורה, בריטניה, בלגיה, איסלנד, נורווגיה, אורוגוואי, ארגנטינה, ברזיל ודנמרק וכן במספר מדינות באוסטרליה, קנדה, מקסיקו וארצות הברית מתירים גם לזוגות מאותו המין לאמץ כזוג. במדינות גרמניה, ישראל, גרינלנד ופינלנד וכן במספר מדינות באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית אחד מבני הזוג יכול להגיש בקשה לצו אימוץ או אפוטרופסות על ילד ביולוגי או מאומץ של בן-הזוג השני.
  • צו הורות - הליך משפטי המסדיר הורות של אם לא ביולוגית (מכונה גם הורה חברתית) אשר בת זוגה ילדה צאצא לתא המשפחתי שלהן.
  • הורות ביולוגית משותפת ללא יחסי זוגיות - היקשרות בין גבר ואישה למטרת הבאת ילד בעולם. ישנם הומוסקסואלים הבוחרים לעשות זאת עם אישה עמה הם ביחסי חברות, וישנם המחפשים אישה או זוג לסביות במיוחד למטרה זו. יש גם נשים לסביות המעדיפות להביא ילד לעולם בשיתוף עם גבר על-פני שימוש בתרומת זרע אנונימית.
    לרוב נחתם חוזה המסדיר את זכויות בני-הזוג בנושאים כמו ביקורים, מקום מגורים, תמיכה כספית וכדומה. ההפריה נעשית באמצעות קיום יחסי מין, הזרעה מלאכותית או הפריה מלאכותית.
  • הורות ביולוגית באמצעות פונדקאות. בפונדקאות נושאת אם פונדקאית את העובר ברחמה עבור זוג שיהיה הוריו של הילוד. הביצית יכולה להיות של האם הפונדקאית, או מתורמת ביציות (במקרה זה תתבצע הפריה חוץ-גופית). לאחר הלידה עובר התינוק לרשות הזוג. במדינות רבות בעולם פונדקאות איננה חוקית כלל, או שמוטלות עליה מגבלות (למשל, איסור לשלם עבור שירותי פונדקאות או תרומת ביצית). מדינות מסוימות מתירות פונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים נשואים בלבד. במדינות אחרות המצב שונה (למשל בכמה מדינות בארצות הברית), ובהן פתוחה בפני זוגות חד-מיניים או רווקים הזכות להשתמש בשירותי אם פונדקאית. במקרה כזה נחתם חוזה מחייב בין הצדדים.

אימהות לא-ביולוגית בזוגיות לסבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימהות שאינה ביולוגית במסגרת מערכת יחסים לסבית מתייחס למבנה הורי של זוג אמהות וילד אחד או יותר, כאשר רק אחת מהאמהות היא האם הביולוגית של כל ילד[1][2][3]. שינויים חברתיים במאה ה-21 הובילו להרחבה של ההגדרה של משפחה[4][1] ומהפכות משמעותיות בתחום רפואת הפריון ובשדה החברתי-חוקי ביחס לזכויות קהילת הלהט"ב וקבלתה החברתית היחסית של הקהילה, תרמו רבות לאפשרות של אמהות לסבית במדינת ישראל[1]. על מנת להיכנס להריון, אמהות לסביות משתמשות בתרומת זרע במספרים הולכים וגדלים[1][3]. האם השנייה של הילד, שאין לה קשר ביולוגי לצאצא, יכולה לבצע פעולות משפטיות שיקשרו אותה אל הילד מבחינה חוקית, כמו אימוץ או הוצאת צו הורות פסיקתי[4]. תהליכים אלו מבוססים על הוכחת הזיקה בינה לבין האם הגנטית ובינה לבין הילד. תהליך צו ההורות הוא מזורז יותר וחודרני פחות בהשוואה לתהליך האימוץ שהיה נהוג בעיקר בעבר, ואשר דרש גם קבלת תסקיר סוציאלי של השירות למען הילד[1].

היות שחווית האימהות והנשיות מוגדרת מבחינה תרבותית, היסטורית וחוקית במסגרת יחסים הטרוסקסואלים, אמהות לסביות צריכות להתבסס על הגדרת זהות אימהית שונה, ולהעריך מחדש את ההגדרה של משפחה.[5] האם הלא-ביולוגית יכולה לבסס את זהותה ההורית על ידי נתינת שם המשפחה שלה לילד, ולהגדיר את מילת ההתייחסות אליה בפני הילד והחברה הכללית כזהה לזו של האם הבילוגית או כזהה במשמעותה לזו של המילה "אמא" (למשל באנגלית mommy ו-mama). דוגמה נוספת לכך היא התייחסות לאמהות בשמן הפרטי עם התוספת אמא, למשל "אמא רבקה ואמא גלי". זאת על מנת ליצור לגיטימיות הורית בעיני האם עצמה, בעיני הילד, ובעיני החברה בישראל[2].

בחברה הישראלית קיימות טענות מפלות ושמרניות באשר לטיבה של משפחה והקשרים הביולוגיים גנטיים שצריכים להיות בה. ניתן לטעון, למשל, שאם ביולוגית תהווה אם מטיבה יותר עבור הילד, ושהורות הטרוסקסואלית היא שונה מהורות חד מינית. אך לפי מחקרים, הבדלים באימהות בין האם הביולוגית של הילד לבין האם הלא-ביולוגית של הילד לא נמצאו כקשורים לקשר הגנטי לילד. חווית ההיקשרות של האם הביולוגית והלא ביולוגית, ומצבים מנטלים הקשורים לחווית ההיקשרות שלה לאורך חייה, הם שמשפיעים על המעורבות הרגשית בין האם לילד בזמן האינטראקציה בניהם[3]. בנוסף, במחקרים השוואתיים בין הורות חד מינית לבין הורות הטרוסקסואלית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהורות מבחינת כישורי וטכניקות הורות, איכות הטיפול, והשקעה רגשית במערכת היחסים עם הילד.[6]

אמהות לסביות עלולות להיתקל בגישות שליליות וסטריאוטיפים נגד משפחות חד מיניות, והומופוביה כלפיהן, מיחידים ואף מהמדינה[3].משרד הפנים בישראל, לדוגמה, הקשיח את המדיניות ולא רושם אמהות לסביות במשך חודשים.[7] בדומה לכך, קיימות אמונות מפלות וטיפול לקוי במשך תהליך ההיריון והלידה של נשים לסביות מצד אחיות ומילדות. זאת עקב הימצאותן בחברה הטרונורמטיבית, כלומר חברה שמגדירה את ההטרוסקסואליות כנטייה המינית הנורמאלית והטבעית יותר, ועקב מחסור בחינוך על ענייני בריאות של הקהילה הגאה.[8]

הורות הומו-לסבית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2007, בישראל למעלה מ-2500 זוגות של נשים לסביות המגדלות ילדים וכמה מאות זוגות גברים הומואים המגדלים ילדים.[9]


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זכויות להט"ב בישראל

זוגות חד-מיניים שמבקשים לאמץ עוֹברים בארץ הליך ארוך, שכולל בין היתר חתימה על הסכמים אצל עורך דין והערכה של פקידת סעד מטעם משרד הרווחה ובית משפט.[10] רוב בקשות האימוץ הן ל"אימוץ קרובים" על ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי, ותהליך זה נחשב גם הוא לארוך ומסובך.[10]

בתחילת ינואר 2005 קבע בית המשפט העליון בישראל בפסק דין תקדימי כי אין לדחות את בקשתן של בנות זוג לסביות לאמץ האחת את ילדיה של השנייה, בטענה כי בשל הזוגיות החד-מינית שלהן, אימוץ על ידן יהיה שלא לטובת המאומץ. פסק הדין נמנע מלהכיר בסטטוס של משפחה חד-מינית, אלא מצמצם את הדיון בצורה שתאפשר את האימוץ בהתקיים התנאים הכלליים לאימוץ:

השאלה האמיתית הניצבת בפני בית המשפט לענייני משפחה היא אם כל אחד מהקטינים ימשיך לחיות במשפחה החד-מינית בה הוא חי בלא שיינתן צו לאימוצו, או שהם ימשיכו באותם חיי משפחה תוך מתן צו האימוץ.

אימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה

ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,[11] ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.[12] בשנת 2010 פרסם משרד הרווחה נתונים לפיהם חלה עלייה באימוץ ילדים על ידי משפחות חד מיניות. המשרד דיווח כי בשנת 2009 אומצו 72 ילדים על ידי הורים בני אותו מין, לעומת 30 ב-2008.[10]

ב-10 בפברואר 2008 הודיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי

ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל.

הודעה לעיתונות מס' 7751, משרד המשפטים, 10 בפברואר 2008

במהלך שנת 2017 הגישו עמותת 'אבות גאים' והמרכז הרפורמי לדת ומדינה בג"ץ ובו דרשו לשנות את נוסח החוק כך שיאפשר אימוץ על ידי זוגות גאים, ולא רק על ידי 'איש ואישה' כנוסח החוק עד אז. בתגובת המדינה הראשונה הבהירה שלא תאפשר אימוץ על ידי זוגות הומוסקסואלים, אולם לאחר מכן חזרה בה המדינה מעמדתה זו תוך אימוץ העמדה הסוברת שיש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של 'איש ואשתו' דווקא, תוך עמידה על כך שנדרש קשר זוגי יציב וממושך - וקבעה כי לשם כך נדרש שינוי חקיקה.[13]

צו הורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אחת מבנות הזוג מאותו מין הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה, יכולה בת הזוג השנייה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל צו הורות פסיקתי המצהיר על ההורות שלה ללא צורך בצו אימוץ. בשנת 2018 הוגשה עתירה לבג"ץ הדורשת להשוות את הרישום של הורים להט”בים לילד לרישום של הורים הטרוסקסואלים בו אבות לילדים שנולדים בישראל נרשמים מיד, ללא הליך משפטי, גם אם נעזרו בתרומת זרע.[14][15]

פונדקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פונדקאות להומוסקסואלים בישראל

החוק הישראלי המסדיר פונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996) מגביל את הזכות לפנות לשירותי פונדקאות ל"איש ואשה שהם בני זוג" ומאז 2018 גם לנשים יחידות, אך לא לגברים וזוגות גברים.[16] זוגות חד-מיניים ישראלים רבים פונים בשל הפליה זו לפונדקאות מחוץ לישראל, אך הליך זה יקר ומעלה קשיים רבים. בספטמבר 2006 התיר משרד הבריאות לזוג לסביות ליהנות משרותי פונדקאות כתא משפחתי: אחת מהן תהרה מתרומת ביצית של בת-זוגה.[17] על כל פנים, הסדר זה נחשב כטיפול פוריות, ולא נעשה במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

הורות משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבר או זוג גברים יכולים להקים משפחה עם אישה או זוג נשים לצורך הבאת ילד לעולם. באופן זה נוצרים מודלים שונים וייחודיים של הורות משותפת ללא יחסי זוגיות. החוק אינו מכיר במשפחות "מרובות הורים" אלו, אלא רק בהורים הביולוגיים של הילד. עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בחוזים המגדירים את זכויות כל ההורים, בכפוף לטובת הילד.

היקף התופעה ומעמדה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זכויות להט"ב באמריקה

הערכות של היקף תופעת ההורות ההומו-לסבית בארצות הברית מדברות על בין מיליון לחמש מיליון לסביות ובין מיליון לשלושה מיליון הומואים המשמשים כהורים. טווח רחב זה של הערכה פירושו שמדובר במידה רבה בניחוש, ולא בנתונים מבוססים. מספר הילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות מוערך בשישה עד 14 מיליון ילדים.

מחקר חדש שנערך בקליפורניה והתפרסם ב-2007 מצביע על כך שאחת משלוש לסביות ילדה ילד, ואחד משישה הומוסקסואלים הוליד או אימץ ילד.[18] מן המחקר עולה גם שכ-65,500 ילדים מאומצים חיים עם הורה הומו או לסבית, 16,000 מתוכם בקליפורניה. הורים הומוסקסואלים מגדלים כ-4% מכלל הילדים המאומצים בארצות הברית.

חרף ההסתייגויות, בעשור האחרון הארגונים הגדולים של הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית תמכו בלגיטימיזציה של משפחות חד-מיניות. ארגוני הפרופסיות עיגנו תמיכה זו בגוף הידע הרחב בתחום וסייעו בעיקר בעקבות מקרים משפטיים.

בין הארגונים התומכים ניתן למנות את איגוד הפסיכולוגים האמריקנים, האיגוד הלאומי של העובדים הסוציאליים, האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי הילדים האמריקנים, איגוד הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית וארגונים נוספים.

ההתנגדות להורות הומו-לסבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – התנגדות לזכויות להט"ב

ההתנגדות להורות ההומו-לסבית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות ללהט"ב. מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים ולסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים.

במקרים רבים להתנגדות זו יש רקע תאולוגי. במדינות בהן יש לדת מעורבות רבה בפוליטיקה, ביניהן ישראל, המכשולים העומדים בפני הורות חד-מינית בדרך כלל גבוהים יותר.

התנגדות נוספת מושתתת על התאוריות ההתפתחותיות, על פיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים, שאינם ניתנים להחלפה. תפקידה של האם בכל התאוריות חשוב במיוחד, ולפיכך משפחה חד-מינית נטולת אב, ובמיוחד נטולת אם, נתפסת כמכשלה גדולה בהתפתחותו של הילד. אולם לפי פרסום של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, לטענה זו אין בסיס מחקרי, ומחקרים רבים שנערכו בנושא, העלו כי ילדים שגדלו במשפחות חד-מיניות מתפתחים באופן תקין, ללא הבדל משמעותי ביחס לנטייתם המינית, זהותם המגדרית, וכישוריהם החברתיים והאישיים. עם זאת, בפרסום גם צויין שידוע פחות על הורות של הומואים מאשר על הורות של לסביות, שיחסית מעט מחקרים נערכו על הצאצאים בבגרותם, ושרבים מהמשתנים במחקרים הקיימים טרם נבדקו באופן שיטתי ולאורך זמן.[19] טענות נוספות שמעלים המתנגדים להורות ההומו-לסבית הן שילדים ממשפחות חד-מיניות חשופים יותר לבלבול בזהותם המגדרית והמינית ועלולים ביתר קלות להפוך לחד-מיניים בעצמם, אולם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה דחתה גם אותה כחסרת בסיס מחקרי, בכפוף לאותן הסתייגויות.[20][21]

מחקרים העוסקים בהתפתחות הילד במשפחה הומו-לסבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים בנושא זהות מגדרית וזהות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד רופאי הילדים האמריקני קובע, כי ילדים הגדלים עם הורה אחד או שניים הומוסקסואל או לסבית מתפתחים טוב באותה המידה כמו במשפחות הטרוסקסואליות מבחינה רגשית, קוגניטיבית, חברתית ומינית.

מחקרים מראים כי התפתחותם של ילדים מושפעת יותר מאופי היחסים ומהאינטראקציות בתוך התא המשפחתי ופחות מן המבנה המשפחתי.

באופן כללי, מחקרים רבים בתחום של זהות מגדרית וזהות מינית בקרב ילדים להומואים ולסביות יוצאים מנקודת ההנחה שהומוסקסואליות היא זהות מינית מועדפת פחות. לפיכך, ככל שיצליחו להוכיח שאיננה עוברת מן ההורים לילדים, כך תצליח המשפחה ההומו-לסבית לזכות ביותר לגיטימציה. בשל גישה זו עוסקים רבים מן המחקרים בבדיקת השאלה המגדרית והנטייה המינית של ילדים אלה.

המחקרים מוכיחים כי לא נמצאו כל הבדלים בזהות מגדרית, תפקידים חברתיים או נטייה מינית בין ילדים של הטרוסקסואלים לילדים של הומוסקסואלים או לסביות. אף לא אחד מ-300 ילדים שנחקרו במחקרים שונים לא הראה בלבול בזהותו המגדרית, הביע עניין להיות בן המגדר השני או באופן עקבי היה עסוק בהתנהגויות של בני המין השני. אין הבדלים (בהשוואה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית) מבחינת שיעור הבנים והבנות המגדירים את עצמם עם סיום התפתחות זהותם המינית כהומואים לסביות או ביסקסואלים. ארגון הפסיכולוגים האמריקאי פרסם כי הוכח בוודאות שאין השפעה של הנטייה המינית של ההורים על הנטייה של ילדיהם.[22]

על אף שאין הדבר משפיע באופן ניכר על הנטייה המינית, מתברר שיותר בנים ובנות מבוגרים של הומואים ולסביות מדווחים כי שקלו מערכת יחסים עם בני אותו מין ואף קיימו יחסי מין עם בני זוג מאותו מין. הנחת החוקרים היא, שחיים במשפחה חד-מינית אכן נותנים לגיטימציה גם לאופציה של קשר חד-מיני, ולכן רבים יותר יבדקו את האופציה, גם אם לא יבחרו בה בסופו של דבר כדרך חיים. הנחה נוספת היא, שבנים למשפחות חד-מיניות פחות נוטים להסתיר התנסויות כאלה, ולכן הן יותר משתקפות במחקרים.

עם זאת, כמה מן המחקרים דווקא מוצאים מעט הבדלים בתחום ההתנהגות המגדרית (בשונה מן המונח זהות מגדרית). בנות ובנים של הומואים ולסביות יענו פחות לתפקידים מגדריים מקובלים המצופים מבנים ובנות בכל הקשור לבחירת משחקים, לבוש, התנהלות פיזית, שאיפות תעסוקתיות (בובות מול מכוניות, משחק כדורגל מול חוג אמנות, להיות גננת מול להיות פועל בניין). ההנחה היא שילדים החיים במשפחות חד-מיניות יכולים להזדהות עם תפיסה שוויונית, שבה אין בהכרח קשר בין הזהות המגדרית לבין אופן חלוקת התפקידים. כפי הנראה, נמצאים גם הילדים בסביבה שממשטרת פחות התנהגויות מגדריות. עוד גילו המחקרים, כי בנים הגדלים במשפחות לסביות מגלים פחות תוקפנות ושתלטנות מאשר בנים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. לאמהות לסביות חשוב כמעט באותה המידה שבניהן ובנותיהן יעסקו בפעילויות הנחשבות מתאימות מבחינה מגדרית[דרוש מקור].

מחקר גדול שהזמינה ממשלת קנדה, שהתפרסם לראשונה ב-2007, ושבדק בין השאר את תוצאותיהם של יותר ממאה מחקרים קודמים, מצביע על כך שאין הבדלים משמעותיים[דרושה הבהרה] בין ילדים שגדלו עם זוגות הטרוסקסואליים לבין ילדים שגדלו עם זוגות בני אותו מין.[23]

מחקרים בנושא הערכה עצמית, חברה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים נוספים מגלים כי לילדים ממשפחות לסביות יש יותר חברים הומואים ולסביות. לבנות ממשפחות חד-מיניות אכן יהיו יותר קשרים מיניים לפני הבגרות, ולבנים - דווקא פחות. בקרב ילדים ממשפחות לסביות לא נמצאו הבדלים באיכות הקשרים האינטימיים שהם מפתחים עם בני זוג בבגרות הצעירה.

משורה ארוכה של מחקרים עולה, כי לא נמצאו הבדלים בהערכה עצמית, חרדתיות, דיכאון, בעיות התנהגותיות, תפקוד במצבים חברתיים (ספורט, חברויות, בית ספר), מידת השימוש בסיוע נפשי מקצועי, היפראקטיביות, א-חברתיות וקשיים רגשיים אחרים. לגבי שאלת הסטיגמה, בנות מדווחות דווקא על מידה גבוהה יותר של פופולריות בבית הספר ובשכונה ביחס לילדות אחרות, זאת למרות שתוצאות של מחקרים אחרים גורסים כי ילדים ממשפחות חד-מיניות אכן חווים רמה מסוימת של התייחסות סטיגמטית מצד קבוצת השווים. עם זאת, מסתבר שמודעות של הורים הומואים ולסביות לבעיה מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי ותמיכה. מחקר נוסף מגלה כי אמהות ומורים מדווחים על רמה גבוהה יותר של ביטויי חיבה בקרב ילדים ממשפחות לסביות, היענות לסביבה, סקרנות ודאגה לילדים צעירים יותר. לא נמצאו הבדלים בתפקודים קוגניטיביים, מנת משכל ויכולות מילוליות. לגבי טענת ההתעללות המינית, עולה כי שיעוריה אינם עולים על אלה שבשאר האוכלוסייה.

מחקרים נוספים מתייחסים ליכולות הוריות של הורים ומוצאים אותן דומות לאלה של הורים הטרוסקסואלים. במשפחות לסביות האם הלא ביולוגית מעורבת לא פחות מהאם הביולוגית בגידול הילדים, ובאופן משמעותי יותר מהאב במשפחה הטרוסקסואלית.

תוצאות מחקר שערכה האקדמיה הלאומית להורות בבריטניה הראו כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחרים. חוקרים בקולג' בירקבק, באוניברסיטת לונדון ובאוניברסיטת קלארק בארצות הברית שהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות" ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים.[24] ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך, קבע כבר לפני כמה שנים כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, שהתבסס על עשרות מחקרים, קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית.[25]

מחקר נוסף שפורסם בשנת 2010 במגזין Pediatrics העלה תוצאות זהות.[26]

מחקר אמריקאי שנעשה במסצ'וסטס גילה כי ילדים לזוגות הומו-לסביים מגלים יותר סבלנות ופתיחות כלפי הסביבה ובתפישה של זוגיות.[27] מחקר אחר, שנעשה באוניברסיטת מישיגן וכלל אלפיים משפחות גילה כי ילדים אלו מאושרים יותר מבני גילם במשפחות מסורתיות והוריהם משקיעים יותר בחינוכם, זאת לטענת החוקרים, בשל המאמץ הנדרש מההורים ליצור תא משפחתי באמצעות אימוץ או פונדקאות.[28]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abraham, H, (2017). A Family Is What You Make It? Legal Recognition and Regulation of Multiple Parents
  • Bagemihl, B, (1999). Biological Exuberance : Animal Homosexuality and Natural Diversity
  • Bailey J. M., Bobrow D., Wolfe M., & Mikach S. (1995). Sexual orientation of adult sons of gay fathers. Developmental Psychology, 31, 124-129.
  • Bozett, F. W. (1987). Gay & Lesbian Parents, NY: Praeger .
  • Bozett, F. W. (1985). Gay Man As Fathers . In Bozett, F. W., & Hanson, S.M.H, Dimensions Of Fatherhood, (pp. 327-352). Beverly Hills: SAGE Publications .
  • Chan, R, W et al. (1998) . Psychosocial Adjustment among Children Conceived Via Donor Insemination by Lesbian and Heterosexual Mothers. Child Development, 69, 443–57.
  • Chan,R, Brooks R, Raboy, Patterson C J (1998). Division of Labor among Lesbian and Heterosexual Parents: Associations with Children’s Adjustment. Journal of Family Psychology 12:402–19.
  • Flaks, D, K. et al. (1995). Lesbians Choosing Motherhood: A Comparative Study of Lesbian and Heterosexual Parents and Their Children.” Developmental Psychology, 31, 105–14.
  • Golombok, S. & Tasker, F. (1996). Do parents influence the sexual orientation of their children? Findings from a longitudinal study of lesbian families. Developmental Psychology, 32, 3-11.
  • Golombok, Susan, Ann Spencer, and Michael Rutter. (1983) .Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 24, 551–72.
  • Green, R, et al . (1986) .Lesbian Mothers and Their Children: A Comparison with Solo Parent Heterosexual Mothers and Their Children. Archives of Sexual Behavior 15 167–84.
  • Hewlett, B.S., (1992). Father-Child Relations: Cultural and Biosocial Contexts. NY: Aldine De Gruyter.
  • Huggins, Sharon L. (1989) . A Comparative Study of Self-Esteem of Adolescent Children of Divorced Lesbian Mothers and Divorced Heterosexual Mothers. (Pp. 123–35) in Homosexuality and the Family, edited by F. W. Bozett. New York, Haworth.
  • Hoeffer, Beverly.(1981). Children’s Acquisition of Sex-Role Behavior in Lesbian-MotherFamilies. American Journal of Orthopsychiatry, 51 ,536–44.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אילן טבק-אבירם, שאלה של גנטיקה-על משמעויות הקשר הגנטי והעדרו במשפחה הלהט"בית, פסיכואקטואליה, 2018, עמ' 41-47
  2. ^ 2.0 2.1 Karla Mason Bergen, Elizabeth A. Suter, Karen L. Daas, "About as Solid as a Fish Net": Symbolic Construction of a Legitimate Parental Identity for Nonbiological Lesbian Mothers, Journal of Family Communication, 6, 2006-07-01, עמ' 201–220 doi: 10.1207/s15327698jfc0603_3
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Lavinia Barone, Andrea Carta, Yagmur Ozturk, Social-emotional functioning in planned lesbian families: does biological versus non-biological mother status matter? An Italian pilot study, Attachment & Human Development, 2018-10-03, עמ' 1–14 doi: 10.1080/14616734.2018.1528620
  4. ^ 4.0 4.1 Belle Gavriel-Fried, Guy Shilo, The Perception of Family in Israel and the United States: Similarities and Differences, Journal of Family Issues, 38, 2017-03-01, עמ' 480–499 doi: 10.1177/0192513X15617798
  5. ^ Sophie A.M. Hennekam, Jamie J. Ladge, When lesbians become mothers: Identity validation and the role of diversity climate, Journal of Vocational Behavior, 103, 2017, עמ' 40-55
  6. ^ Henny M. W. Bos, Frank van Balen, Dymphna C. van den Boom, Child adjustment and parenting in planned lesbian-parent families, The American Journal of Orthopsychiatry, 77, 2007-1, עמ' 38–48 doi: https://pdfs.semanticscholar.org/c233/734990e1fbddfadafba04b4a3ddedcd0281d.pdf
  7. ^ הכט, רוית (19 במרץ 2018). "משרד הפנים מקשיח את המדיניות - ולא רושם אמהות לסביות במשך חודשים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במאי 2019. 
  8. ^ Kate Stewart, Pauline O'Reilly, Exploring the attitudes, knowledge and beliefs of nurses and midwives of the healthcare needs of the LGBTQ population: An integrative review, Nurse Education Today, 53, 2017-6, עמ' 67–77 doi: 10.1016/j.nedt.2017.04.008
  9. ^ משפחות חד מיגדריות (חד מיניות), עו"ד אירית רוזנבלום ונורית פלג, 4 באפריל 2007 באתר משפחה חדשה
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 יעל ברנובסקי, ורוד עולה: זינוק חד באימוץ על ידי זוגות חד, באתר ynet, 20 בספטמבר 2010
  11. ^ הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית, באתר GoGay
  12. ^ יובל יועז, מזוז: להתיר אימוץ לחד-מיניים; ישי: יוזמה מבחילה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2008
  13. ^ ענת יורובסקי, ‏סערת האימוץ: המדינה חזרה בה מאפליית זוגות חד מיניים - ההכרעה בידי המחוקק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 בספטמבר 2017
  14. ^ בג”צ רישום האמהות – המדינה מתבצרת בעמדתה שלא לאפשר רישום אוטומטי של אמהות, WGD, ‏23 ביוני 2018
  15. ^ צו הורות, Bmoms אתר הורות לסבית
  16. ^ חיים אברהם הורות, פונדקאות, והמדינה שביניהן, חוקים ט (2016).
  17. ^ מיטל יסעור-בית אור ואלעד טנא, תקדים: האשה תרמה ביצית, בת זוגה פונדקאית, באתר ynet, 7 בספטמבר 2006
  18. ^ Gay News From 365Gay.com, web.archive.org, ‏2007-09-29
  19. ^ סקירת מחקרים בנושא הורות גאה באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה
  20. ^ Michael Lamb, Affidavit – United States District Court for the District of Massachusetts (2009)
  21. ^ American Psychological Assotiation Lesbian & Gay Parenting
  22. ^ דני זאק, ‏רשמית: הורים הומואים טובים בדיוק כמו סטרייטים.htm 18 ביוני 2012, באתר ‏mako
  23. ^ Ottawa Citizen,‏ Study: Same-sex couples just as good, if not better, at parenting, באתר canada.com,‏ 6 במאי 2007
  24. ^ מחקר: ההורים הטובים ביותר - לסביות, באתר ynet, 16 בנובמבר 2009
  25. ^ שירות "הארץ", האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2009
  26. ^ REUTERS, "Children of lesbian moms turn out fine, study finds", Vancouver Sun, JUNE 9, 2010
  27. ^ שירות "הארץ", הורים גאים מעורבים יותר בחיי ילדיהם, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
  28. ^ דני זאק, ‏ילדים להורים בני אותו מין מאושרים יותר.htm 6 בספטמבר 2012, באתר ‏mako
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים בישראלמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןנוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל