שיחה:שקר

כרגע הדף מפנה לדף פירושונים. האם לדעתכם כדאי להפנות מכאן לערך אמת (פילוסופיה) שהוא כנראה הערך המרכזי כיום על הנושא, או לבטל את ההפניה כליל? אהרן - שיחה 14:49, 29 בנובמבר 2012 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בתחילת הערך "חברה אנושית לא יכולה להתקיים כאשר אין אמון בני אדם ואנשים משקרים האחד לשני. השקר הורס את החברה ומחריב את החברה האנושית ועל כן בני אדם מחוייבים לאיסור לשקר (אלא מחריגים כמו נימוסים וצניעות) לא ניתן לקיים חברה אנושית תקינה כאשר בני אדם משקרים אחד לשני." אלו דעות של הכותב ולא עובדות, אין מקומם בערך כזה דווח על ידי: נועם ג 132.67.175.78 17:21, 20 בפברואר 2014 (IST)

שחזרתי את התוכן הבעייתי. גילגמש • שיחה 17:55, 20 בפברואר 2014 (IST)

רבנים שהתירו לשקר כדי להחזיר בתשובה - לא מעניין?

הוספתי לערך שתי דוגמאות של רבנים שפסקו שמותר לשקר. העריכות נמחקו ע"י עורך אחד, פעם בנימוק "מיותר", פעם בנימוק "חסר חשיבות" ופעם שלישית ללא נימוק כלל.

לעניות דעתי, הידיעה אודות רבנים שמציגים אישור הלכתי לשקר כדי להחזיר בתשובה או כדי לאסוף תרומות היא מעניינת ובעלת חשיבות אנציקלופדית ממדרגה ראשונה, אבל אולי אני טועה! אשמח לשמוע את חוות דעתם של עורכים נוספים על הנושא.

למען הנוחות אני מביא כאן את שתי הדוגמאות עם הסימוכין שלהן:

• הרב דב שטיין קבע כי יש שיקולים שמתירים לשקר לאדם כדי להחזירו בתשובה: "כנראה אין הדבר ידוע, שקר אינו עבירה מן התורה. בשום מקום בתורה לא נאסר לשקר (למעט בבית דין בעת מתן עדות או שקר שהינו מירמה בעלת משמעות ממונית)... ברור כשמש שיש מקרים בהם מותר ומצוה לשקר... וכן ניתן לשאול [האם מותר לשקר] לכל פרט ופרט בעם ישראל שנשבה בקונספציות של גויים... שיקול הדעת לשקר כדי להחזיר בתשובה או למנוע התנבלות צריך להישקל לפי גנותו של השקר לפי התועלת הטקטית וההפסד האסטרטגי."

• הרב יצחק בלומנטל דן במאמרו האם מותר להדפיס סיפורים שלא היו כדי לעורר אנשים לתרום לצדקה, ומביא ציטוטים מהגמרא ומרבנים כמו האדמו"ר מראדומסק ורבי שלמה זלמן אוירבך שגרסו שהדבר מותר ואף רצוי.

איתמראשפר - שיחה 02:31, 10 באפריל 2020 (IDT)

מעניין, אם תביא פוסקים מוכרים ועם הפניות למקור. אחרת - לא מעניין (ואם מעניין לא חשוב). לא לעניין להוסיף לערך על מגפת הקורונה מה שאמר רופא המשפחה שלך. Ronam20 - שיחה 02:34, 10 באפריל 2020 (IDT)

באופן עקרוני, יש משמעות לפוסקים שהתירו לשקר למטרות שונות, וכפי שכבר מופיע בערך. הבעיה עם הדוגמות שהבאת היא שמדובר ברנים לא מוכרים, שאיזכור שלהם לא מוסיף, להבנתי, כלום על האיזכורים שכבר מופיעים בערך.

אגב, אם כבר מביאים התייחסות של רבנים, עד כמה שזכור לי, בפתיחת הספר חפץ חיים, במניין הלאוים, הוא מנוה גם איסורל שקר. אם מישהוא יכול לחפש זאת, ולהכניס לערך. תבוא עליו ברכה.david7031 • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 03:50, 10 באפריל 2020 (IDT)

גם בקרב רבנים יש דעות שונות, ואין צורך להביא בערך, שכבר הוצגו בו דעות של רבנים נודעים, דעות של רבנים שאינם מוכרים - הרעיון שהרחקה מן השקר אינה חובה מוחלטת כבר הוצג. דרך אגב, האם הובאה כבר בערך פסיקתו של האדמו"ר יצחק שמיר, "למען ארץ ישראל מותר לשקר"? דוד שי - שיחה 07:53, 10 באפריל 2020 (IDT)

אין לי בעיה שאיתמר יוסיף דעות של רבנים שאמרו שמותר לשקר, אם במקביל יוסיף עמדות דומות של מנהיגים מכלל האוכלוסיה, באופן פרופורציונלי. אני מתנגד לרדיפת רבנים ככאלה. ולדוד, אני בטוח שאם תתאמץ תוכל להביא גם שקרים של שמאלנים. אתה בטוח שדעותיך הפוליטיות חייבות להופיע גם כאן? נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 11:33, 10 באפריל 2020 (IDT)

לא הבעתי שום דעה פוליטית, רק הבאתי דוגמה לחילוני (בהמשך לדיון על דתיים) שגם הוא סבור שיש מטרה שמצדיקה שקר. אתה רואה הרים במקום שאין בו אפילו צל הרים, וגם כאשר דעתך כדעתי (בעניין השמטת עמדתם של רבנים שוליים), אתה חש צורך לתקוף אותי. דוד שי - שיחה 13:03, 10 באפריל 2020 (IDT)

רק במקרה הדוגמה היחידה שמצאת לחילוני שמתיר לשקר עוסקת באמירה של מנהיג הליכוד ביחס לארץ ישראל? אוקיי. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 13:13, 10 באפריל 2020 (IDT)

[משתמש:david7031|david7031]] תודה על תגובתך העניינית. אין לי התנגדות שיוספו לערך רבנים שדיברו נגד שקרים לצד אלה שדיברו בעדם. לגבי השאלה האם הדוגמאות שרונאם ונרו יאיר מחקו אמנם מוסיפות על הידע שמופיע בערך, הדוגמאות שבחרתי להביא ובעיקר סדר הבאתן מציגות תהליך הדרגתי של התרחבות החיוב לשקר לאורך ההיסטוריה: ראשית מותר לשקר "למען השלום", ואז הרחבה הדרגתית של המונחים "שלום" ו"שקר" - תחילה לעניינים של נימוס ודרך ארץ (מפרגנים לכלה גם אם היא מכוערת) משם לענייני אמונה (הגדרה מחדש של אמת ושקר) ומשם לעניינים מעשיים של החזרה בתשובה וגיוס תרומות. יש כאן תהליך מעניין שכל נדבך בו חשוב ומוסיף על הנדבך הקודם. מתוך כבוד והגינות לא קפצתי ישר לפוסקים שמתירים בפירוש לשקר כדי להחזיר בתשובה, אלא נתתי דוגמאות משלבים שונים של התהליך. ההתנגדות שנתקלתי בה היא פוליטית במוצהר, כפי שאתה רואה כאן בתגובות, ולא נובעת משיקולים אנציקלופדיים ענייניים אלא בגלל שיש כאן עורכים שחושבים שאני איזה שונא-דת מיליטנטי ורואים את עצמם כמגיני הכבוד של היהדות הרבנית מול הצורר איתמר. איתמראשפר - שיחה 14:51, 11 באפריל 2020 (IDT)

אני מניח שמי שמתעניין בנושא שקר יביא דוגמאות מגוונות של מי שתומכים בשקרים במקרים מסוימים. מי שמתעניין ברבנים יביא ביחס לרבנים הן חיוב והן שלילה. לא נראה שזה המקרה כאן (ובכלל). נרו יאיר • שיחה • י"ז בניסן ה'תש"ף • 23:09, 11 באפריל 2020 (IDT)

ציטוט מהירושלמי

איתמראשפר פתח במלחמת עריכה על הוספת הקטע הבא:

בתלמוד הירושלמי נכתב "כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין" או בעברית: "כל שקר הוא רע אך שקר לשם התורה הוא טוב"

בטענה שכך כתוב באתר "מכון ממרא". אני רואה שההסברים בתקצירי העריכה על הבעייתיות שבקטע אינם מועילים, אז אפרט כאן:

כידוע לכל מי שעוסק במחקר התלמוד הירושלמי, מקור כל הדפוסים בכתב יד יחיד, הוא כתב יד ליידן, וכאשר יש הבדלים בין הדפוסים לכתב היד, הרי זה שבוש העתקה של המדפיס. אתר מכון ממרא העתיק את הטקסט מהדפוס, אך בכתב יד ליידן (שיצא גם במהדורה מודפסת על ידי האקדמיה ללשון העברית, ושניתן לעיין בו גם באתר מאגרים של האקדמיה) כתוב בדיוק ההפך מהמצוטט. לכן איננו יכולים לכתוב שכך כתוב בתלמוד הירושלמי (אם סטודנט לתלמוד היה מערער על ציון שקיבל בטענה שכך כתוב באתר מכון ממרא, סיכויים לא נמוכים שהיו מורידים לו את הציון עוד יותר).

אך מעבר לכך, התרגום לעברית של אשפר של הגרסה המשובשת שגוי. במקור הארמי (המשובש) לא כתוב "שקר לשם התורה" (אלא "שקרים של תורה" שניתנים לפירוש בדרכים רבות, כגון שקרים שהתירה תורה למען השלום וכדי שלא יתבייש חברו). אי-לכך הנכון שלא להביא כלל את הפסקה העמומה המצריכה פרשנויות. Ronam20 - שיחה 12:01, 10 באפריל 2020 (IDT)

אכן, באתר האקדמיה מופיע הטקסט: "כל כדבייא טבין וכדבייא דאוריתא בישין". אני תומך בהסרת הקטע.

Ronam20, אני מציע שתעלה באתר ויקיטקסט את סוגיית גרסת הירושלמי שראוי להציג שם. דוד שי - שיחה 13:13, 10 באפריל 2020 (IDT)

אני מניח שאיתמר פיתח שיטה מחקרית שלפיה הנוסח במכון ממרא הוא הקובע. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 13:15, 10 באפריל 2020 (IDT)

נרו, התגובה המזלזלת מיותרת. אגב, ספר חרדים מפרש על פי הגרסה ההפוכה: "כל כדבייא טבין. שמצוה לשנות מפני השלום וכדבייא דאורייתא בישין אפילו אם יש בדבר השמת שלום אסור דכתיב תורת אמת היתה בפיהו וכו' במילי דעלמא למה בשלום ובמישור וכו'". שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 13:18, 10 באפריל 2020 (IDT)

שמזן, רדיפה סיטונאית של רבנים אינה מיותרת? ומה דעתך על מלחמות העריכה שהוא מנהל נון סטופ, זה לא מיותר? הכול כשר עבור המטרה המקודשת שלו?! נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 13:24, 10 באפריל 2020 (IDT)

כמובן שזה חמור. מלחמות העריכה נובעות לרוב מחוסר הבנה, להבנתי, אבל הן חוזרות על עצמן. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 13:31, 10 באפריל 2020 (IDT)

הסבירו לו פעמים רבות, הוא לא נראה לי כה מטומטם. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 13:38, 10 באפריל 2020 (IDT)

דוד שי, מכיוון שזה לא עניין נקודתי של הסוגיה הנוכחית, אלא בחירה עקבית של ויקיטסקט להיצמד לדפוסים גם כשהם פחות מהימנים, אז אני לא חושב שיש טעם להעלות לדיון את הסוגיה הספציפית הזאת. שמזן, אכן כך מפרש בעל ספר חרדים, ואגב כמדומני שמהרש"ל הסיק רעיון זה, שאסור לשקר בשם התורה בשום אופן, גם מסוגיית הבבלי בבא קמא לח. Ronam20 - שיחה 14:21, 10 באפריל 2020 (IDT)

אז בכתב היד של הירושלמי כתוב שכל השקרים טובים אבל שקרי התורה רעים? אם כך הציטוט עדיין רלוונטי לערך ואפשר להחזיר אותו בנוסח זה, או להזכיר את הגרסאות ההפוכות בין כתב היד לגרסת הדפוס. איתמראשפר - שיחה 12:16, 11 באפריל 2020 (IDT)

אין צורך להסתבך עם חילופי גרסאות ופרשנויות שונות. אין צורך לתעד בערך זה כל אמירה הלכתית בשבח השקר או בגנותו. יהיה נחמד אם במקום להתווכח על כל שורה נפנה את מרצנו להרחבת הערך לפי ויקיפדיה האנגלית, משום ששקר אינו עניין יהודי בלבד. דוד שי - שיחה 13:18, 11 באפריל 2020 (IDT)

האמת היא שבמצב האידאלי גם רוב מה שמופיע כאן לא היה אמור להופיע בערך הנוכחי אלא בערך נפרד על איסור שקר בהלכה (שכידוע מכיל תוכן מספיק לערך עצמאי). ואולי הוא ייכתב יום אחד על ידי מי שבקיא בסוגיה ויודע להפריד בין מקורות הלכתיים, לדברי מוסר, ובין מקורות בעלי חשיבות לדברים שנכתבו על ידי אנונימיים ורבנים לא מוכרים שאין מקום להזכירם. Ronam20 - שיחה 23:23, 11 באפריל 2020 (IDT)

ביטול עריכתי בערך: שקר

(הועבר משיחת משתמש:איתמראשפר)

שלום איתמראשפר, שמתי לב שביטלת את עריכתי בנימוק: "הביטוי "חצי אמת גרועה משקר" קיים, הביטוי "חצי אמת טובה משקר" לא קיים." אומנם גם לי לא ידוע על ביטוי "חצי אמת טובה משקר" אך עצם העובדה שביטוי כזה אינו קיים אינה הופכת את זה לשקר, לענ"ד חצי אמת יכולה להיות טובה משקר במצבים מסוימים, גנזרות (צנזורה) היא דוגמה מצוינת לכך, ולכן עריכתי מוצדקת. אשמח לתשובתך. באלדור • שיחה • כ"ב באלול ה'תשפ"ב 14:11, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

שלום באלדור, לא כל כך הבנתי איך צנזורה קשורה לעניין, או מה כל כך טוב בצנזורה. בכל מקרה, גם אם לדעתך יש מצבים בהם חצי אמת היא דבר טוב, ויקיפדיה אינה המקום לכתוב את דעתך - לשם כך יש בלוגים או רשתות חברתיות. בויקיפדיה אנו משתדלים לכתוב את דעתם של בני סמכא ולהביא סימוכין למה שכתבנו. לפיכך, רק אם תמצא בני סמכא שטענו שחצי אמת היא טובה משקר ותציג סימוכין לכך, יהיה מקום לשקול את התוספת הזאת לערך. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 16:16, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

שלום איתמראשפר, אני מסכים איתך בכל מאת האחוזים, ויקיפדיה אכן אינה מקום להבעת דעתי האישית, אבל גם לטענה שחצי אמת גרועה משקר אין סימוכין (למעט הביטוי הידוע והוא, כאמור, לא הופך זאת לנכון). אני חושב שחצי אמת יכולה להיות טובה משקר במקרים מסוימים לא משום שזו דעתי האישית, אלא בעקבות היקש לוגי. גנזרות לדוגמה: כאשר קטין נאשם בפלילים בית המשפט אוסר לרוב על פרסום שמו לפחות עד תום ההליכים, וכך בתקשורת מתפרסמת "חצי אמת" לגבי המשפט, האם היה עדיף שבאמצעי התקשורת ישקרו לחלוטין ויבשרו לדוגמה, שהמשפט כלל לא התקיים? גם אם כן אין זו אמת מוחלטת. כמו שויקיפדיה תציג דעה מסוימת משום שהיא נתמכת על ידי דת או חוק הרי שגם במקרה דנן ראוי לנהוג כך, (והחוק במרבית מדינות העולם המתוקנות מורה על יישומה של גנזרות). באלדור • שיחה • כ"ג באלול ה'תשפ"ב 07:20, 19 בספטמבר 2022 (IDT)

באלדור; צנזורה, לפחות הדוגמה שנתת, אינה "חצי אמת". ברור וידוע לכולם שיש קטין שנאשם, וששמו אסור בפרסום. האמת כולה חשופה בפני הציבור, למעט שמו של הנאשם. חצי אמת, במשמעה הרלוונטי כאן, היא הסתרת חלק מהפרטים בתוך האמת במטרה ליצור מצג שווא, ולא להסתיר פרט מסוים שנהיר לכולם שקיים במטרה לשמור על פרטיותו של קטין. כפי שציין איתמר וכפי שציינת אתה, הביטוי "חצי אמת גרועה משקר" הוא בעל מוניטין וותק, ונאמר וגם נטען על ידי אנשים מכובדים יותר או פחות, בפסקי דין, בפוליטיקה, במדע וכו'. המשפט ההופכי לא מוכר לי ולא מצאתי סימוכין לו. לאור האמור אני מצטרף להתנגדות להוספת המשפט הזה בערך, ומפציר בכם להעביר את הדיון הזה לדף השיחה של הערך, שם מקומו. תאו הארגמן - שיחה 08:21, 19 בספטמבר 2022 (IDT)

שוב אני מכבד מאד את דעתך, אך מכיון שזו דעתך בלבד אין לה מקום בויקיפדיה. כל הפסקה האחרונה שלך היא מחקר מקורי, ואין לי בעיה להמשיך את השיחה הזאת כאן (צנזורה על שמו של קטין שביצע פשע היא נושא מורכב שנוגע להיררכיה של ערכים) אבל אי אפשר להכניס את דעת היחיד שלך כעובדה מוגמרת לתוך הערך.
לעומת דעתך על הזהות בין צנזורה לחצי-אמת ועל היתרונות של שתיהן, הבעייתיות של חצאי אמיתות הודגמה במחקרים, נותחה באופן סטטיסטי ומוזכרת בציטוטים מפורסמים רבים. ויקיפדיה האנגלית אפילו מקדישה ערך מיוחד לחצי-אמת (Half-truth) ואולי באמת כדאי לתרגם אותו, שגם לנו יהיה. הצגת חצי מהאמת ידועה כתעלול רטורי זדוני שימיו כימי האנושות (תציץ בנימוקים של הנחש כאשר הוא פיתה את חוה), ומנגד הטענה שצנזורה היא חצי אמת ולכן לפעמים חצי אמת זה דבר טוב תצטרך סימוכין כבדים ביותר כדי להיכנס לערך. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 08:43, 19 בספטמבר 2022 (IDT)

מחיקת השקר הראשון בתנ"ך

הוספתי לפרק "השקר ביהדות" את השקר הראשון בתנ"ך: האמירה של אלוהים לאדם "מפרי עץ הדעת לא תאכל, כי ביום אכלך ממנו מות תמות". כידוע, אדם חי למעלה מ-900 שנה לאחר שאכל מהפרי, ומכאן מובן שהאל נהג כאן בחוסר יושר כלפי האדם, ובמילים פשוטות: שיקר לו. מידע זה הוא מעניין ואנציקלופדי גם בגלל היותו השקר הראשון, גם בגלל היותו שקר אלוהי, וגם בגלל שהוא הוכנס כחלק מפסקה אנציקלופדית על שקרים של דמויות מקראיות חיוביות. לאחר שיאיר דב הזכיר לי באדיבותו שפרשנים שונים הסבירו בדרכים שונות שלא היה כאן שקר, בניגוד למה שמשתמע מהפשטות, הוספתי לערך פסקה מעניינת אנציקלופדית לא פחות, עם הפרשנויות השונות. יאיר דב עזר לי לערוך את הפסקה עוד קצת, וחשבתי שאנחנו הולכים ומתקרבים לגרסה מוסכמת. אלא שאז הגיע מש:שמש מרפא ומחק את כל הפסקה בטענה שאני מפרש את הסיפור בדרך שגויה, ואילו אחת מהפרשנויות המסורתיות (הוא לא אמר מי מהן) היא-היא האמת הנכונה ואין בלתה. כמובן שטענתו זו רחוקה מאד מהאמת, מפני שאני לא פירשתי דבר אלא התייחסתי אך ורק לפשט הכתוב בתורה, ודווקא המוחק הוא שהשתמש בפרשנות כדי לתרץ את מחיקתו. אשמח לשמוע את דעתך של עוד עורכים - האם אין מקום בערך לשקר הראשון בהיסטוריה (לפחות עפ"י המקרא)? האם אין מקום לדוגמאות להתמודדות הפרשנית עם מה שנראה לפי הפשט כשקר של דמות חיובית? בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 22:43, 15 ביולי 2023 (IDT)

מאוד מוזר בעיני להתייחס לזה כשקר, ודאי אם מדובר באיום וגם אם מדובר בתחזית שווא, ובפרט שלפי כל המקורות שהובאו בינתיים זה אפילו לא בגדר תחזית שווא. לא רציני לדון על הכנסת המידע בלי הבאת מקור איכותי שמפרש את המאורע כשקר של אלוהים.
הרחבתי בנוגע ליעקב, שם בהחלט יש מפרשים שהוא שיקר, כפי שבאמת מראה הפשט, ואגב כך הוספתי דוגמה נוספת שמביא האבן עזרא - דוד ששיקר לאחימלך. כך מילאתי את המשאלה לדוגמאות להתמודדות הפרשנית עם מה שנראה לפי הפשט כשקר של דמות חיובית. הסרתי גם את הסיפור של שמעון ולוי כיוון שגם שם לא מצאתי מקור שמתייחס למעשה כשקר. הם לא אמרו עובדות שקריות, אלא השתמשו בעובדות אמיתיות כדי להטעות את אנשי שכם, להבנתי זה נכנס בגדר מרמה, שזו הלשון שמשתמש בה הכתוב. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 02:21, 16 ביולי 2023 (IDT)

העונש על אכילת הפרי היה מוות, והוא לא התקיים (ואין זה משנה למה). זו ממש לא ההגדרה המקובלת לשקר. משכך גם הפרשנויות אינן קשורות לערך זה. יאיר הוסיף שזה לדעת "מבקרי מקרא". כיוון שלא ברור מי הם בדיוק מבקרי המקרא שמתייחסים לזה כשקר, הסרתי את הפסקה. כשתציג מקורות להתייחסות כזו יהיה ניתן להחזיר. שמש מרפא - שיחה 07:44, 16 ביולי 2023 (IDT)

התוספת מיותרת, גם אם מעניינת. ויקיפדיה אינה המקום לכתיבת תזות פרשניות על אירועי המקרא או בכלל. בפסקה "השקר ביהדות" יש עוד הרבה מידע מיותר שצריך לנכש. Eladti - שיחה 07:50, 16 ביולי 2023 (IDT)

שקר במשפט העברי - מאמר של מנחם קליין

איתמראשפר שמש מרפא צודק אין מקום להוספה הזו כפי שהיא. אף שהעתקת במדויק מהסימוכין אבל זה ממש לא מתאים לקונטקסט.

יש פה שילוב של כמה דינים (שמש מרפא תקן אותי אם אני טועה):

1. מי שמתמודד מול אדם לא ישר ומעוניין להשיג את המגיע לו - זה אחד המקרים בהם הותר לשקר.
2. בכל מקרה בו הותר לשקר, זה רק מחוץ לבית דין, בבית דין אסור לשקר כלל.
3. לפי רוב הפוסקים בתי המשפט בישראל אינם נחשבים בין דין לענין זה.

כשהצטברו התנאים הכריע הרב גולדברג את שהכריע.

אבל לשלב את הפסקה כמות שהיא כרגע זה יותר גרוע מלסייג בכל הערכים של איסורי שבת שאינם דוחים פיקוח נפש.

לדעתי אפשר אולי להוסיף לפרק את סעיפים 1-2, (ואולי גם לסייג בסעיף 2 שלפי רוב הפוסקים הוא חל רק על בין דין רבני). מקצועי - שיחה 00:55, 25 ביולי 2023 (IDT)

אכן. פינה מיותרת, ומסגור שגוי. בכלל אני ממליץ לא להסתמך על גוגל בעת כתיבת ערכי או פסקאות הלכה. הסרתי. שמש מרפא - שיחה 14:52, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

מחיקת היתרים הלכתיים לשקר

ההלכה היהודית מתירה לשקר בכל מיני מקרים, ולמען כל מיני מטרות. זה לא דבר רע, משום שבמקרים מסויימים הדבר הנכון לעשות הוא לשקר, וטוב שההלכה קיימת כדי להצביע עבורנו על מקרים כאלה (לדוגמה: כדי להציל חיים; כדי לא לבייש חבר; או כדי לשמור על שלום בית). עם זאת, כאשר ניסיתי להרחיב את הערך עם מידע ממוסמך על היתרים הלכתיים לשקר כדי להחזיר בתשובה, לאסוף תרומות לצדקה, או בפני בתי משפט ישראליים - נתקלתי בחומה בצורה של התנגדות, ובנימוקים שלא ממש הבנתי כיצד הם קשורים לעניין. אציג כאן בתמצות את המידע שהוספתי, בתוספת המקורות והנימוקים למחיקה, ואבקש את חוות דעת העורכים והעורכות לגבי הנחיצות של פריטי המידע האלה בערך, ולגבי התוקף של הנימוקים למחיקתם.

1. השופט הדתי ד"ר מנחם קליין פרסם מאמר מרתק שסוקר את יחס ההלכה לשקרים בכלל ובפני בית דין בפרט. בפרק הסיכום של המאמר מציין קליין כי לפי כל הפוסקים החרדים בימינו וחלק מהפוסקים הדתיים-לאומיים, בתי המשפט בישראל נחשבים לערכאות גויים, ומזכיר כי לאור זאת קבע הרב גולדברג שלפעמים מותר להביא טענות שקריות בפני בתי המשפט, משום שהן נחשבות ל"אמירות מחוץ לבית הדין". עריכה זו הוסרה בנימוקים שהיא "הצגה סלקטיבית של מסקנה אחת מתוך 13", ש"אין מקום במסגרת הזו להרחיב בפסקים ספצפיים", וש"אין לזה שום קשר להיתר לשקר מפני השלום, אלא לשאלת מעמדם של בתי המשפט".
2. הרב דב ליאור קבע שיש שני סוגים של משפט - משפט שמטרתו "בירור האמת" (למשל תביעות אזרחיות, בעיקר ממוניות) ומשפט שמטרתו "עשיית סדר", וציין שבסוג השני "מותר לשקר על מנת לסובב את כפייתם לביצוע דין התורה" (מצוטט במאמר הזה בעמ' 184-185, וראו גם הערץ שוליים 28). גם עריכה זו הוסרה באותם נימוקים, בתוספת המלצה בדיון לעיל "לא להסתמך על גוגל בעת כתיבת ערכי או פסקאות הלכה".
3. הרב יצחק בלומנטל דן במאמרו "מותר להמציא סיפורי ישועות?" בשאלה האם מותר להמציא סיפורים שלא היו כדי לעורר אנשים לתרום לצדקה ולחזור בתשובה, ומביא ציטוטים מהגמרא ומרבנים כמו האדמו"ר מראדומסק ורבי שלמה זלמן אוירבך שגרסו שהדבר מותר ואף רצוי. עריכה זו הוסרה בנימוק "מיותר, אין עליהם אפילו ערך בויקיפדיה".
4. למתעניינים, מאמר נוסף העוסק בהיתרים לשקר כדי להחזיר בתשובה נמצא כאן וכדוגמה מביא ציטוטים מהרבנים הבן איש חי, ירוחם ממיר ואליהו דסלר. מידע מהמאמר הזה אפילו לא ניסיתי להכניס, כי אני יודע שחלק מהעורכים חסמו את עצמם מגישה לאתר "חופש" בו הוא פורסם, ולא רציתי להשתמש במקורות שכנראה ייפסלו על הסף.

אשמח לשמוע את דעת העורכות והעורכים על מידת האנציקלופדיות של פריטי המידע הנ"ל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 06:18, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

אכן מדובר בנושא נכבד וללא ספק אנציקלופדי. ההיתרים השונים לשקר, שניתנו ביהדות, הם הסיבה המרכזית לשבועת היהודים ולכל מה שכרוך בה.אני בעד להציג את הנושא בהרחבה ולמנוע צנזורה דתית. בברכה. ליש - שיחה 08:58, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

1. שים לב לנימוק: יש תופעה אנטישמית, עלינו לעשות מה שבכוחנו כדי להצדיק אותה.

2. האם דבריו של אבינעם בורג כאן, כגון "מחקרים בפסיכולוגיה מראים ששקרים שנאמרים בהקשר של מטרה חשובה, מציקים פחות, משקרים לתועלת אישית. זכור שאתה שייך לטובים". הסבר ונמק מדוע זה לא אותו דבר.

3. אם יש מחקרים בפסיכולוגיה מראים ששקרים שנאמרים בהקשר של מטרה חשובה מציקים פחות משקרים לתועלת אישית, האם יש מקום לפסקה על "היתרים פסיכולוגיים לשקר"? ואם אין כאלו, האם זה אומר שאחיו של אהוד ברק משקר לאוהדיו, ולא רק מורה להם לשקר לאחרים? נראה שיש כאן מקום לדיון מעמיק. עוזי ו. - שיחה 11:09, 11 באוגוסט 2023 (IDT)