אל תיתנו להם רובים – הבדלי גרסאות

אל תתנו להם רובים
	עוֹד אֶזְכֹּר, אָחוֹת – פִּתְאוֹם... פִּתְאוֹם לְפֶתַע; בָּאָה הָאֵימָה, יָדַעְנוּ אֶת רֵיחָהּ!; אִמָּא צָעֲקָה – מַדּוּעַ הִתְחַבֵּאתָ?..; לָמָּה זֶה, יַלְדִּי, לָבַשְׁתָּ מַסֵּכָה?!; ; וַנִּפְרֹץ קָדִימָה. אֶל הַמְּעַרְבֹּלֶת.; מַסֵּכוֹת הַגָּז הִשְׁווּנוּ זֶה לָזֶה.; לְאֶחָד קָטָן פָּגַעְתִּי בַּגֻּלְגֹּלֶת; וּשְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים דָּקַרְתִּי בֶּחָזֶה.; ; כָּל חַיָּל כְּאִלּוּ לֹא זִמֵּר אַף פַּעַם.; כָּל חָלָל כְּאִלּוּ הִשְׁתּוֹמֵם לָמוּת.; בְּאֵדֵי הַמָּוֶת, בִּפְצָצוֹת הָרַעַם,; אִישׁ אָחִיו רָצַח מִפַּחַד וּתְמִימוּת.; ; עוֹד אֶזְכֹּר אָחוֹת – כִּי לֹא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ –; הֵם הָיוּ כָּמוֹנִי. הֵם הָיוּ טוֹבִים.; רַק אָסוּר הָיָה אוֹתָם לַקְּרָב לִשְׁלֹחַ,; רַק אָסוּר הָיָה לָתֵת לָהֶם רוֹבִים!
	ארבעה בתים מאמצע השיר (מתוך 17 בתים)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:43, 5 בדצמבר 2023

אל תיתנו להם רובים הוא שיר פציפיסטי בן 17 בתים, שחיבר נתן אלתרמן הצעיר בשנת 1934 (שהיה אז בן 23) ופורסם לראשונה בחוברת "טורים" ב-27 ביולי 1934^[1], בהקשר לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה, ומחוויות המלחמה בכלל. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שירים רשמי שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב-1984 במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" ב-הוצאת הקיבוץ המאוחד. במהלך ההתנגדות להסכמי אוסלו שימש שם השיר ככותרת לסטיקר שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי ממשלת יצחק רבין לאספקת נשק לרשות הפלסטינית^[2].

נסיבות כתיבת השיר

לדברי אלישע פורת, האירוע שהשפיע על אלתרמן לכתיבת השיר היה הדיווח על מותו של אחרון נפגעי התקפות הגז בפריז (כגון הידיעה ב"דבר" על אודות גורלם של נפגעי הגז המתעוורים ויוצאים מדעתם גם שנים לאחר המלחמה^[3]). השיר השתלב במגמה הפציפיסטית בכתיבה העברית, שאותה הוביל אברהם שלונסקי והיו שותפים לה משוררים נוספים כרפאל אליעז, לאה גולדברג ואלכסנדר פן, שפרסם ביולי 1935 את שירו "נגד!".

תוכן השיר

השיר הוא מונולוג אותו נושא פצוע מן המלחמה באוזניה של אחות רחמניה. בדבריו הוא מספר חוויות חיילים וזוועות מתקופת שירותו ובעיקר חוזר על כך שהרג חיילי אויב שהיו בדיוק כמוהו והפכו לאויביו רק משום שניתנו להם רובים. אלתרמן כמובן לא חווה בעצמו את חוויות המלחמה (שכן היה עוד ילד), אך יכול היה ללמוד עליהן מספרי חוויות המלחמה שהתפרסמו בסמוך לכתיבת השיר. ב-1929 ראה אור ספרו של אריך מריה רמרק "במערב אין כל חדש", ב-1929 פרסם אביגדור המאירי את ספרו "השגעון הגדול", וב-1932 את המשכו "בגיהנום של מטה".

המילים "אל תיתנו להם רובים", המהוות את כותרת השיר, מופיעות בשורה האחרונה: "שְׁנֵי בָּנִים לִי. שְׁנַיִם... / אֲהַבְתִּים מְאוֹד. לִבּוֹתֵיהֶם טוֹבִים. / אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם... לְמַעַן הַשָּׁמַיִם, / אַל תִּתְּנוּ לָהֶם רוֹבִים!".

קבלת השיר

השיר התקבל בקרב בני הנוער ובמיוחד ב-תנועות הנוער^[4], אך לא ההנהגה ואף לא אלתרמן עצמו בשנים שלאחר כתיבת השיר קיבלוהו. השיר הולחן על ידי סטפן וולפה, שהיה קומוניסט וסבר כי שיר אמור לצמוח "מלמטה", ולכן לא מסר אותו לביצוע זמר ^[5]. לדברי האתר "זמרשת", הוא הוקלט בלחנו המקורי לראשונה בשנת 1951, מאז הוקלט מספר פעמים נוספות. בשנת 1991 הולחן השיר מחדש והוקלט על ידי דויד ברוזה עבור אלבומו "נשיקה גנובה". בשנת 2008 הקליט גרסה נוספת לשיר, עבור התקליט "לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי"^[6].

פרפרזה על מילות השיר בסטיקרים

במסגרת ההתנגדות להסכמי אוסלו הופץ סטיקר עם הכיתוב "אל תיתנו להם רובים", שמחה נגד אספקת נשק מבוקרת לפלסטינים, והפך לסיסמה, בנימוק שכל נשק שיועבר להם ישמש לטרור נגד ישראל^[7]. הסטיקר הפופולרי נכלל ב"שירת הסטיקר" שחיבר דויד גרוסמן וביצעה להקת הדג נחש. הביטוי הופנה גם מהכיוון ההפוך - מחוגי השמאל נגד מתנחלים והשימוש החופשי והעברייני שעושים "נערי הגבעות" בנשקם, לטענת השמאל^[8]. כאשר התחוללו בירושלים בשנת 2008 פיגועי דריסה שבהם השתמשו המפגעים בטרקטור, נתלו כרזות בלשון "אל תתנו להם טרקטורים"^[9].

קישורים חיצוניים

"אל תיתנו להם רובים" באתר בית לזמר העברי
מילות השיר "אל תיתנו להם רובים" והאזנה לו באתר זמרשת
אלישע פורת, אל תתנו להם רובים - מקור השראה אפשרי
דן לאור, מ"אל תתנו להם רובים" ועד לזמר הפלוגות, הרצאת וידאו במסגרת הקורס "נתן אלתרמן: הכתיבה והחיים"
יובל מלחי, פרק 51: המלחמה הגדולה- חלק ז – הסיפור המדהים של פרופסור גז, באתר "קטעים בהיסטוריה", 5 במרץ 2012
השיר בביצוע נון, האידנה מוזיקה 2010

הערות שוליים

^ על "אל תתנו להם רובים" באתר "מילים".
^ הא"ב הפוליטי של יוסי ביילין, באתר של יוסי ביילין.
^ קרבנות מלחמה מתעוורים לאחר 16 שנה, דבר, 27 בנובמבר 1934.
^ ברכה, הלזה ייקרא נשף "משמרת ההסתדרות", דבר, 27 בדצמבר 1934.
^ דן לאור, אלתרמן: ביוגרפיה, תל אביב: עם עובד ('ספרית אפקים'), תשע"ד 2013. עמ' 132.
^ לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי.
^ למשל אפרת וייס, מועצת יש"ע: "אל תתנו להם רובים", באתר ynet, 25 ביוני 2007.
^ יאיר חסון‏, אל תתנו להם רובים!, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2004.
^ פנחס וולף‏, מודעות נתלו בירושלים: "אל תתנו להם טרקטורים", באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2008.

[1] על "אל תתנו להם רובים" באתר "מילים".

[2] הא"ב הפוליטי של יוסי ביילין, באתר של יוסי ביילין.

[3] קרבנות מלחמה מתעוורים לאחר 16 שנה, דבר, 27 בנובמבר 1934.

[4] ברכה, הלזה ייקרא נשף "משמרת ההסתדרות", דבר, 27 בדצמבר 1934.

[5] דן לאור, אלתרמן: ביוגרפיה, תל אביב: עם עובד ('ספרית אפקים'), תשע"ד 2013. עמ' 132.

[6] לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי.

[7] למשל אפרת וייס, מועצת יש"ע: "אל תתנו להם רובים", באתר ynet, 25 ביוני 2007.

[8] יאיר חסון‏, אל תתנו להם רובים!, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2004.

[9] פנחס וולף‏, מודעות נתלו בירושלים: "אל תתנו להם טרקטורים", באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2008.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 |מקור= ארבעה בתים מאמצע השיר (מתוך 17 בתים)
 |ניקוד=כן}}
-'''אל תיתנו להם רובים''' הוא [[שירה|שיר]] [[פציפיזם|פציפיסטי]] בן 17 בתים, שחיבר [[נתן אלתרמן]] הצעיר בשנת [[1934]] (שהיה אז בן 23) ופורסם לראשונה בחוברת "[[טורים]]" ב-[[27 ביולי]] 1934{{הערה|[http://www.mymilim.info/milim-old/milim/M-1-SHIRA/Alterman/rovim-b.htm על "אל תתנו להם רובים"] באתר "מילים".}}, במלאת 17 שנים [[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה|לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה]]. השיר מושפע מחוויות [[מלחמת העולם הראשונה]] ובפרט לוחמת הגז במלחמה. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שירים רשמי שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב-[[1984]] במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. במהלך ההתנגדות ל[[הסכמי אוסלו]] שימש שם השיר ככותרת ל[[סטיקר]] שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת יצחק רבין]] לאספקת [[נשק]] ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]{{הערה|1=[http://www.beilin.org.il/lexicon/lexicon_main.asp?topic_id=2&sub_topic_id=106 הא"ב הפוליטי של יוסי ביילין], באתר של [[יוסי ביילין]].}}.
+'''אל תיתנו להם רובים''' הוא [[שירה|שיר]] [[פציפיזם|פציפיסטי]] בן 17 בתים, שחיבר [[נתן אלתרמן]] הצעיר בשנת [[1934]] (שהיה אז בן 23) ופורסם לראשונה בחוברת "[[טורים]]" ב-[[27 ביולי]] 1934{{הערה|[http://www.mymilim.info/milim-old/milim/M-1-SHIRA/Alterman/rovim-b.htm על "אל תתנו להם רובים"] באתר "מילים".}}, ב[[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה|הקשר לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה]], ומחוויות המלחמה בכלל. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שירים רשמי שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב-[[1984]] במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" ב-[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. במהלך ההתנגדות ל[[הסכמי אוסלו]] שימש שם השיר ככותרת ל[[סטיקר]] שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת יצחק רבין]] לאספקת [[נשק]] ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]{{הערה|1=[http://www.beilin.org.il/lexicon/lexicon_main.asp?topic_id=2&sub_topic_id=106 הא"ב הפוליטי של יוסי ביילין], באתר של [[יוסי ביילין]].}}.
 == נסיבות כתיבת השיר ==
-לדברי [[אלישע פורת]], האירוע שהשפיע על אלתרמן לכתיבת השיר היה הדיווח על מותו של אחרון נפגעי התקפות הגז ב[[פריז]] (או ידיעה דומה כגון הידיעה ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" על אודות גורלם של נפגעי הגז המתעוורים ויוצאים מדעתם גם 16 שנים לאחר המלחמה{{הערה|{{דבר||קרבנות מלחמה מתעוורים לאחר 16 שנה|19341127|45}}.}}). השיר השתלב במגמה הפציפיסטית בכתיבה העברית, שאותה הוביל [[אברהם שלונסקי]] והיו שותפים לה משוררים נוספים כ[[רפאל אליעז]], [[לאה גולדברג]] ו[[אלכסנדר פן]], שפרסם ביולי 1935 את שירו "[[נגד! (פואמה)|נגד!]]".
+לדברי [[אלישע פורת]], האירוע שהשפיע על אלתרמן לכתיבת השיר היה הדיווח על מותו של אחרון נפגעי התקפות הגז ב[[פריז]] (כגון הידיעה ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" על אודות גורלם של נפגעי הגז המתעוורים ויוצאים מדעתם גם שנים לאחר המלחמה{{הערה|{{דבר||קרבנות מלחמה מתעוורים לאחר 16 שנה|19341127|45}}.}}). השיר השתלב במגמה הפציפיסטית בכתיבה העברית, שאותה הוביל [[אברהם שלונסקי]] והיו שותפים לה משוררים נוספים כ[[רפאל אליעז]], [[לאה גולדברג]] ו[[אלכסנדר פן]], שפרסם ביולי 1935 את שירו "[[נגד! (פואמה)|נגד!]]".
 == תוכן השיר ==
-השיר הוא [[מונולוג]] אותו נושא פצוע מן המלחמה באוזניה של [[אחות רחמניה]]. בדבריו הוא מספר חוויות חיילים וזוועות מתקופת שירותו ובעיקר חוזר על כך שהרג חיילי אויב שהיו בדיוק כמוהו והפכו לאויביו רק משום שניתנו להם רובים. אלתרמן כמובן לא חווה בעצמו את חוויות המלחמה (שכן היה עוד ילד אז), אך יכול היה ללמוד עליהן מספרי חוויות המלחמה שהתפרסמו בסמוך לכתיבת השיר. בשנת [[1929]] פרסם [[אביגדור המאירי]] את ספרו "[[השגעון הגדול]]", וב-[[1932]] פרסם את המשכו "[[בגיהנום של מטה]]". ב-1929 גם ראה אור ספרו של [[אריך מריה רמרק]] "[[במערב אין כל חדש]]".
+השיר הוא [[מונולוג]] אותו נושא פצוע מן המלחמה באוזניה של [[אחות רחמניה]]. בדבריו הוא מספר חוויות חיילים וזוועות מתקופת שירותו ובעיקר חוזר על כך שהרג חיילי אויב שהיו בדיוק כמוהו והפכו לאויביו רק משום שניתנו להם רובים. אלתרמן כמובן לא חווה בעצמו את חוויות המלחמה (שכן היה עוד ילד), אך יכול היה ללמוד עליהן מספרי חוויות המלחמה שהתפרסמו בסמוך לכתיבת השיר. ב-1929 ראה אור ספרו של [[אריך מריה רמרק]] "[[במערב אין כל חדש]]", ב-[[1929]] פרסם [[אביגדור המאירי]] את ספרו [[השגעון הגדול|"השגעון הגדול]]", וב-[[1932]] את המשכו "[[בגיהנום של מטה]]".
 המילים "אל תיתנו להם רובים", המהוות את כותרת השיר, מופיעות בשורה האחרונה: "שְׁנֵי בָּנִים לִי. שְׁנַיִם... / אֲהַבְתִּים מְאוֹד. לִבּוֹתֵיהֶם טוֹבִים. / אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם... לְמַעַן הַשָּׁמַיִם, / אַל תִּתְּנוּ לָהֶם רוֹבִים!".
 == קבלת השיר ==
-השיר התקבל בקרב בני הנוער וב[[תנועת נוער|תנועות הנוער]]{{הערה|{{דבר|ברכה|הלזה ייקרא נשף "משמרת ההסתדרות"|19341227|38}}.}}, אך לא ההנהגה ואף לא אלתרמן עצמו בשנים שלאחר כתיבת השיר קיבלוהו. השיר הולחן על ידי [[סטפן וולפה]], שהיה [[קומוניסט]] וסבר כי שיר אמור לצמוח "מלמטה", ולכן לא מסר אותו לביצוע אמן, והוא הושר רק במסגרת תנועות הנוער{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן: ביוגרפיה''', תל אביב: [[עם עובד]] ('ספרית אפקים'), תשע"ד 2013. עמ' 132.}}. לדברי האתר "[[זמרשת]]", הוא הוקלט בלחנו המקורי לראשונה בשנת 1951, מאז הוקלט מספר פעמים נוספות.
+השיר התקבל בקרב בני הנוער ובמיוחד ב-[[תנועת נוער|תנועות הנוער]]{{הערה|{{דבר|ברכה|הלזה ייקרא נשף "משמרת ההסתדרות"|19341227|38}}.}}, אך לא ההנהגה ואף לא אלתרמן עצמו בשנים שלאחר כתיבת השיר קיבלוהו. השיר הולחן על ידי [[סטפן וולפה]], שהיה [[קומוניסט]] וסבר כי שיר אמור לצמוח "מלמטה", ולכן לא מסר אותו לביצוע זמר {{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן: ביוגרפיה''', תל אביב: [[עם עובד]] ('ספרית אפקים'), תשע"ד 2013. עמ' 132.}}.  לדברי האתר "[[זמרשת]]", הוא הוקלט בלחנו המקורי לראשונה בשנת 1951, מאז הוקלט מספר פעמים נוספות. בשנת [[1991]] הולחן השיר מחדש והוקלט על ידי [[דויד ברוזה]] עבור אלבומו "נשיקה גנובה". בשנת [[2008]] הקליט גרסה נוספת לשיר, עבור התקליט "לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי"{{הערה|[http://www.shatil.org.il/activity/special/1215680937 לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי].}}.
-בשנת [[1991]] הולחן השיר מחדש והוקלט על ידי [[דויד ברוזה]] עבור אלבומו "נשיקה גנובה". בשנת [[2008]] הקליט גרסה נוספת לשיר, עבור התקליט "לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי"{{הערה|[http://www.shatil.org.il/activity/special/1215680937 לשם שינוי - אוסף שירים לשינוי חברתי].}}.
 == פרפרזה על מילות השיר בסטיקרים ==
-במסגרת ההתנגדות להסכמי אוסלו הופץ סטיקר עם הכיתוב "אל תיתנו להם רובים", שמחה נגד אספקת נשק לפלסטינים והפך לססמה נגד כל העברת נשק לפלסטינים בנימוק שכל נשק שיועבר לפלסטינים ישמש ל[[טרור]] נגד ישראל{{הערה|למשל {{ynet|אפרת וייס|מועצת יש"ע: "אל תתנו להם רובים"|3417179|25 ביוני 2007}}.}}. הסטיקר הפופולרי נכלל ב"[[שירת הסטיקר]]" שחיבר [[דויד גרוסמן]] וביצעה להקת [[הדג נחש]]. הביטוי הופנה גם מהכיוון ההפוך - מחוגי [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] נגד [[מתנחלים]] והשימוש החופשי מדי שהם עושים בנשקם לטענתם{{הערה|{{וואלה!|יאיר חסון|אל תתנו להם רובים!|627434|17 בנובמבר 2004}}.}}.
+במסגרת ההתנגדות להסכמי אוסלו הופץ סטיקר עם הכיתוב "אל תיתנו להם רובים", שמחה נגד אספקת נשק מבוקרת לפלסטינים, והפך לסיסמה, בנימוק שכל נשק שיועבר להם ישמש ל[[טרור]] נגד ישראל{{הערה|למשל {{ynet|אפרת וייס|מועצת יש"ע: "אל תתנו להם רובים"|3417179|25 ביוני 2007}}.}}. הסטיקר הפופולרי נכלל ב"[[שירת הסטיקר]]" שחיבר [[דויד גרוסמן]] וביצעה להקת [[הדג נחש]]. הביטוי הופנה גם מהכיוון ההפוך - מחוגי [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] נגד [[מתנחלים]] והשימוש החופשי והעברייני שעושים "נערי הגבעות" בנשקם, לטענת השמאל{{הערה|{{וואלה!|יאיר חסון|אל תתנו להם רובים!|627434|17 בנובמבר 2004}}.}}. כאשר התחוללו בירושלים בשנת [[2008]] [[פיגוע דריסה|פיגועי דריסה]] שבהם השתמשו המפגעים ב[[טרקטור]], נתלו כרזות בלשון "אל תתנו להם טרקטורים"{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|מודעות נתלו בירושלים: "אל תתנו להם טרקטורים"|1319683|27 ביולי 2008}}.}}.
-כאשר התחוללו בירושלים בשנת [[2008]] [[פיגוע דריסה|פיגועי דריסה]] שבהם השתמשו המפגעים ב[[טרקטור]], נתלו כרזות בלשון "אל תתנו להם טרקטורים"{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|מודעות נתלו בירושלים: "אל תתנו להם טרקטורים"|1319683|27 ביולי 2008}}.}}.
 == קישורים חיצוניים ==

כתבי נתן אלתרמן
ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם)	כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר)
משירי הטור השביעי	הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב
מחזות	פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה • ימי אור האחרונים
הבמה הקלה	לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה
פזמונים ושירים נוספים	אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש
תרגומים	שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה