יעקב נחום אפשטיין – הבדלי גרסאות

יעקב נחום אפשטיין
	יעקב נחום אפשטיין
לידה	20 בנובמבר 1878; ברסט, האימפריה הרוסית
פטירה	29 בפברואר 1952 (בגיל 73); ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט	אברהם גולדברג
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1948)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:51, 30 בינואר 2024

ערך זה עוסק בפילולוג. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יעקב אפשטיין.

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878,^[1] בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ". פילולוג וחוקר ספרות התנאים והאמוראים. נחשב ל"אבי המדע התלמודי המדויק".^[2]

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יעקב נחום הלוי אפשטיין נולד בשנת 1878 בעיר בריסק דליטא (ברסט) שבפלך גרודנו של האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי. אביו, הרב חיים הלוי אפשטיין, היה דור חמישי לרב אריה לייב הלוי אפשטיין, ואמו חיה-שרה באגון הייתה בת רב העיירה הסמוכה קוטליני.

עד הגיעו לגיל עשר למד ב"חדר", ולאחר מכן למד אצל אביו. כשהיה בן 14 נפטר אביו, ולאחר מכן, במשך שנה וחצי, מתחילת קיץ תרנ"ד (1894) עד סוף קיץ תרנ"ה (1895), למד בישיבת מיר אצל הרב חיים לייב טיקטינסקי. בראש השנה תרנ"ה חזר בפעם היחידה בתקופה זו לבקר בביתו בבריסק.

בסוף קיץ תרנ"ה חזר לעירו ולמד ביחידות בבתי מדרש ללא הכוונה מסודרת של רב או מורה, עיקר לימודו התרכז בתורתם של הראשונים. באותה תקופה החל להתעמק על פי יומניו^[3] במחקר אודות ייחוסם של ספרי ראשונים, במחקרו זה הוא מגלה טעויות רבות לגבי זיהויים ומוצאם של כותבי הספרים השונים. במהלך מחקריו האישיים עמד לו לרועץ החיסרון בספרי מחקר, על כן החליט בשנת תרס"א לנסוע לווילנה, ושם להעמיק ולהרחיב את עיסוקיו בתחום המחקר בספריית שטרשון, וכך כותב אפשטיין במכתב לדודו:

הנך יודע, עוד מזמן היותך פה, את תשוקתי העזה למחקר וביקורת ובימים האחרונים עוד התפתח כשרוני זה יותר ויותר ונמצאים איתי הערות נכבדות ומאמרים בנוגע לביקורת ותולדות הראשונים, ועל כל צעד ושעל יעמוד לי לשטן חסרון הספרים. על כן, באומרי במכתב ההוא, כי נוסע הנני לרגלי בית עקד הספרים העיקרי, של ר' מתתיהו שטרשון אשר שם (=בווילנה), הנה אמרתי לך את כל מטרת נסיעתי

תחילה ניסה להתקבל לישיבת הקיבוץ של הרב גרודזנסקי, אבל הוא לא התקבל לקיבוץ על אף שהביא עמו מכתב המלצה מר' חיים סולבייציק.^[4]

בשנת תרס"ז למד בבית המדרש לרבנים בווינה, בשנים תרס"ח-תר"ע למד באוניברסיטת וינה, ועשה דוקטורט בפילולוגיה שמית, פילוסופיה והיסטוריה מאוניברסיטת ברן (תרע"א-תרע"ג) בנושא מבוא לפירושי הגאונים לסדר טהרות.

משנת תרפ"ב היה שנתיים פרופסור שלא מן המניין בבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין.

בעקבות פניה של יהודה לייב מאגנס בשנת 1925 במהלך סמינר שנתן אפשטיין בארצות הברית, הגיע ללמד כפרופסור לבלשנות שמית במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ובשנת תר"ץ (1930) ייסד והחל לערוך את כתב העת "תרביץ" של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה.

ב-1948 זכה אפשטיין בפרס ביאליק לחכמת ישראל על המגנום אופוס שלו, "מבוא לנוסח המשנה", שכתיבתו החלה עוד בברלין בשנת תרע"ה.^[5]

בהגיעו לגיל שבעים יצא לכבודו ספר היובל תחת הכותרת: "ספר היובל לכבוד יעקב נחום הלוי אפשטיין: למלאת לו שבעים שנה".^[6]

פעילות לזכרו ולהנצחתו

תלמידו המובהק, הרב פרופסור עזרא ציון מלמד, ערך והוציא לאור את כל כתבי היד של פרופסור אפשטיין שנותרו לאחר פטירתו.^[7]

כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה בג' באדר, יום השנה לפטירתו של אפשטיין. בנוסף, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית

זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת קריית היובל בירושלים.

חיים אישיים

נישא לציפורה דה בֵּר, מורה ליוונית ורומית שעלתה לבדה מהולנד, נכדתו של הרב הראשי לאמסטרדם יוסף צבי דינר (אחותה בֶּרתה (ברכה) הייתה אשתו של המחנך וחוקר היהדות פרופ' בנימין דה-פריס), והתגורר בשכונת תלפיות בירושלים (שבה התיידד עם שכנו ש"י עגנון).

בנו הבכור, חיים מנחם (נפטר י"ג באייר ה'תשע"ג), אשר דאג ביחד עם אמו ציפורה אפשטיין להביא לידי הוצאת כתבי אביו לאור, גר משנות החמישים בקיבוץ סעד שבנגב ושימש בו בתפקידים שונים בהם הקמת קיבוץ כפר עציון המחודש וראש צורים.^[8] בנו הוא הרב יעקב אפשטיין. מחבר השו"ת חבל נחלתו.

בתו שרה (נפטרה כ' בשבט ה'תשפ"ד) הייתה רופאה כללית, והייתה נשואה לרב חיים דרוקמן.

בתו יסכה לנדאו (נפטרה י"ז בשבט ה'תשנ"ד) התגוררה אף היא בקיבוץ סעד.

נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.^[9]

חיבוריו

מבוא לנוסח המשנה - נוסח המשנה וגלגוליו למימי האמוראים הראשונים ועד דפוסי ר' יו"ט ליפמן הלר (בעל תוי"ט), תשכ"ד. (חלק ראשון ו חלק שני ממהדורת תש"ח באתר HebrewBooks)
מבואות לספרות התנאים: משנה, תוספתא ומדרשי-הלכה, ירושלים: תשי"ז-1957, נערך לאחר פטירתו בידי תלמידו הרב פרופסור עזרא ציון מלמד.
מבואות לספרות האמוראים, תשכ"ב-1962, נערך לאחר פטירתו בידי תלמידו הרב פרופסור עזרא ציון מלמד.

בתרבות

בשנת 2011 יצא סרטו של הבמאי יוסף סידר - "הערת שוליים", ובו מוזכר אפשטיין, בשם י.נ. פיינשטיין, כמורהו הדגול של "פרופ' אליעזר שקולניק" (שלמה בר אבא). מוזכר גם ספרו "מבוא לנוסח המשנה".

לקריאה נוספת

'אפשטין, יעקוב נחום', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 58. (הספר בקטלוג ULI)
'כתבי י. נ. אפשטיין: ביבליוגרפיה', תרביץ כ (תש"י), עמ' ז-טז.
יעקב צ. מאיר, ׳הספר הגדול ביותר בדורותינו - על מפעלו המחקרי של יעקב נחום אפשטיין׳, קתרסיס 28.
שרגא אברמסון, י. נ. אפשטיין : רשימה ביבליוגרפית של חבוריו ומאמריו ותולדות חייו, מקיצי נרדמים, ירושלים תש"ב, באתר הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

כתבי יעקב נחום אפשטיין בפרויקט בן-יהודה
דוד תדהר (עורך), "פרופ' יעקב נחום הלוי אפשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2489
מיכל אפשטיין, ביוגרפיה של פרופ' יעקב נחום אפשטיין, אבי אביה (עבודת גמר בכתה י"ב, בהדרכת ישראל בן-שלום), בית הספר התיכון המשותף של הקיבוץ הדתי בדרום, קבוצת יבנה, תשמ"ד-1983.
כלים פרק כ"ד, הופיע בתוך ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מארכס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' ס"ה - ע"ד, באתר היברובוקס
לכבוד תלמיד חכם, דבר, 15 באוקטובר 1942
ג. קרסל, בקרית סופר וספר, דבר, 28 בינואר 1949
רשימת המאמרים של יעקב נחום אפשטיין באתר רמב"י
יעקב נחום אפשטיין (אורכב 28.12.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
יעקב זוסמן, י"נ אפשטיין והאוניברסיטה העברית: פרק בהתהוותו של מוסד אקדמי
יעקב נחום אפשטין (1878-1952), דף שער בספרייה הלאומית
ארכיון יעקב נחום אפשטיין, בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ כך על פי הלוח הגרגוריאני המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני שהיה מקובל ברוסיה בתקופת לידתו: 8 בנובמבר
^ מבוא לנוסח המשנה (שני כרכים)(הקישור אינו פעיל, 23.12.2021), באתר הוצאת מאגנס.
^ עבודת גמר של נכדתו, מיכל אפשטיין
^ דוד קמנצקי, רבינו חיים עוזר, עמ' 161-162 מיכל אפשטיין עמוד 15 ובנספחים עמוד 79
^ מ. ברוד וי. נ. אפשטיין חתני פרס ביאליק, דבר, 12 בינואר 1949.
^ התפרסם גם בתרביץ ל, ובמכלול כתביו
^ אודות עריכת והוצאת כלל כתבי פרופסור אפשטיין בידי פרופסור מלמד, "חירות", 5 באוקטובר 1964
^ דברים לזכרו ולדמותו מופיעים בכרך חבל נחלתו שערך בנו יעקב אפשטיין.
^ הקבר של יעקב נחום אפשטיין בבית הקברות סהנדריה, באתר BillionGraves

[1] כך על פי הלוח הגרגוריאני המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני שהיה מקובל ברוסיה בתקופת לידתו: 8 בנובמבר

[2] מבוא לנוסח המשנה (שני כרכים)(הקישור אינו פעיל, 23.12.2021), באתר הוצאת מאגנס.

[3] עבודת גמר של נכדתו, מיכל אפשטיין

[4] דוד קמנצקי, רבינו חיים עוזר, עמ' 161-162 מיכל אפשטיין עמוד 15 ובנספחים עמוד 79

[5] מ. ברוד וי. נ. אפשטיין חתני פרס ביאליק, דבר, 12 בינואר 1949.

[6] התפרסם גם בתרביץ ל, ובמכלול כתביו

[7] אודות עריכת והוצאת כלל כתבי פרופסור אפשטיין בידי פרופסור מלמד, "חירות", 5 באוקטובר 1964

[8] דברים לזכרו ולדמותו מופיעים בכרך חבל נחלתו שערך בנו יעקב אפשטיין.

[9] הקבר של יעקב נחום אפשטיין בבית הקברות סהנדריה, באתר BillionGraves

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 נישא לציפורה דה בֵּר, מורה ל[[יוונית]] ו[[רומית]] שעלתה לבדה מ[[הולנד]], נכדתו של הרב הראשי לאמסטרדם [[יוסף צבי דינר]] (אחותה בֶּרתה (ברכה) הייתה אשתו של המחנך וחוקר היהדות פרופ' [[בנימין דה-פריס]]), והתגורר בשכונת [[תלפיות]] ב[[ירושלים]] (שבה התיידד עם שכנו [[ש"י עגנון]]).
-בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו [[ציפורה אפשטיין]] להביא לידי הוצאת כתבי אביו לאור), גר מ[[שנות החמישים]] ב[[קיבוץ סעד]] שב[[הנגב|נגב]] ושימש בו בתפקידים שונים בהם הקמת קיבוץ [[כפר עציון]] המחודש ו[[ראש צורים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/חבל_נחלתו_יד_זיכרון|כותרת=דברים לזכרו ולדמותו מופיעים בכרך [[חבל נחלתו]] שערך בנו יעקב אפשטיין.}}}} בנו הוא הרב [[יעקב אפשטיין (רב)|יעקב אפשטיין]]. מחבר השו"ת חבל נחלתו.
+בנו הבכור, חיים מנחם (נפטר [[י"ג באייר]] [[ה'תשע"ג]]), אשר דאג ביחד עם אמו [[ציפורה אפשטיין]] להביא לידי הוצאת כתבי אביו לאור, גר מ[[שנות החמישים]] ב[[קיבוץ סעד]] שב[[הנגב|נגב]] ושימש בו בתפקידים שונים בהם הקמת קיבוץ [[כפר עציון]] המחודש ו[[ראש צורים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/חבל_נחלתו_יד_זיכרון|כותרת=דברים לזכרו ולדמותו מופיעים בכרך [[חבל נחלתו]] שערך בנו יעקב אפשטיין.}}}} בנו הוא הרב [[יעקב אפשטיין (רב)|יעקב אפשטיין]]. מחבר השו"ת חבל נחלתו.
-בתו שרה הייתה [[רופא]]ה כללית, והייתה נשואה לרב [[חיים דרוקמן]].
+בתו שרה (נפטרה [[כ' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]]) הייתה [[רופא]]ה כללית, והייתה נשואה לרב [[חיים דרוקמן]].
-בתו יסכה לנדאו התגוררה אף היא בקיבוץ סעד.
+בתו יסכה לנדאו (נפטרה [[י"ז בשבט]] [[ה'תשנ"ד]]) התגוררה אף היא בקיבוץ סעד.
 נקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים.{{הערה|1={{BillionGraves|יערב-נחום-אפשטיין/18484137|בית הקברות סהנדריה|יעקב נחום אפשטיין}}}}