קידר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:05, 14 במרץ 2024

ערך זה עוסק ביישוב קהילתי במדבר יהודה ליד מעלה אדומים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קידר (פירושונים).

קֵידָר היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי הנמצא במדבר יהודה דרומית למעלה אדומים בגובה של כ-450 מטרים מעל פני הים, באקלים מדברי ויבש. היישוב נמצא באחריותה ובשטחה המוניציפלי של המועצה האזורית גוש עציון ומהווה את היישוב הצפוני והמזרחי ביותר בה, אף על פי שגאוגרפית הוא אינו חלק מהגוש. מתגוררות בו כ-250 משפחות – חילוניות, מסורתיות ודתיות.

הקמת היישוב

ראשוני התושבים בקידר עלו לקרקע ב-8 ביולי 1984, בסיועה של התנועה המיישבת תנועת משקי חירות בית"ר בע"מ. תחילה התגוררו המתיישבים הראשונים באתר "קידר דרום" באוהלים שהביאו איתם ובהמשך בקראוונים שנתרמו או הוקצו להם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית וגופים אחרים נוספים.

בשנת 1992 החלו המשפחות של קבוצת המתיישבים הראשונה לבנות בתי קבע באתר "קידר צפון" הסמוך יותר למעלה אדומים ועברו אליו.

קידר כיום

תושבי היישוב חברים ב"קידר אגודה שיתופית להתיישבות של משקי חרות בית"ר בע"מ". הדבר נובע מתהליך קליטתם ליישוב קידר, תהליך בו הם מחויבים להצטרף כ"חברים" באגודה. אף על פי שהאגודה נרשמה על ידי אנשי התנועה המיישבת משקי חירות בית"ר, אצל רשם האגודות השיתופיות, כאגודה שיתופית חקלאית ב-1985, הרי מאז ועד היום, רובם ככולם של חברי האגודה - תושבי קידר, עובדים ומוצאים את פרנסתם בירושלים.

בקידר קיימים בית כנסת, מקווה, גני ילדים ומעונות, בריכת שחייה, אולם רב תכליתי, מועדון נוער, פארקים וגנים ציבוריים עם מתקני משחקים, מגרשי כדורסל, קט רגל, טניס ועוד. ילדי קידר לומדים במעלה אדומים.

הרב אליהו יצחק אבא-שאול, בן אחיו של הרב בן-ציון אבא-שאול, היה רב היישוב עד פטירתו ב-2017 ובעצתו שם היישוב שונה מ "קדר" ל "קידר".^[1]^[2] כיום, רב היישוב הוא הרב ישי אחיטוב, נינו של הרב עובדיה הדאיה ובוגר ישיבת מרכז הרב.^[3]

קידר דרום

בסמוך ליישוב קידר, בשנת 2014 הוקם היישוב קידר דרום שהוגדר כיישוב בפני עצמו וככזה הוא צעיר היישובים כיום בתחום השיפוט של המועצה האזורית גוש עציון. על פי אתר המועצה, ביישוב מתגוררים 34 משפחות. בכניסה ליישוב מתחיל שביל האופניים הנקרא 'שביל הסוכר'.

תחום שיפוט

ליישוב קידר עתודות קרקע של כ-2,000 דונם לבניה, תעשייה וחקלאות. בחודש מאי 2008 מינה משרד הפנים ועדת חקירה אשר תפקידה לבדוק ולהמליץ בדבר שינוי תחום שיפוטה של עיריית מעלה אדומים בגבולה עם המועצה האזורית גוש עציון, בכל הנוגע ליישוב קידר. מסקנות הוועדה, שהוגשו במרץ 2009, המליצו על צירוף קידר לשטח מעלה אדומים.^[4]

בחודש מאי 2009 נתפרסמה בעיתונות ידיעה כי שר הפנים אלי ישי צפוי לאמץ המלצת ועדת החקירה הנ"ל. המלצת הוועדה היא ככל הנראה לצרף את "קידר צפון" ואת "קידר דרום" ואת האדמות שביניהם לבין מעלה אדומים, אל תחום השיפוט של העיר מעלה אדומים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קידר בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ חדשות סרוגים, ‏רב היישוב ואחראי הכשרות בגוש עציון הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 22 בפברואר 2017
^ משה ויסברג, הלם בירושלים: הרב אליהו יצחק אבא שאול נפטר חודש לפני חתונת בתו, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2017
^ דביר עמר, הרב ישי אחיטוב הוכתר לרב היישוב קדר בגוש עציון, באתר ערוץ 7
^ דין וחשבון: ועדת חקירה לגבולות עיריית מעלה אדומים והמועצה האזורית גוש עציון.

[1] חדשות סרוגים, ‏רב היישוב ואחראי הכשרות בגוש עציון הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 22 בפברואר 2017

[2] משה ויסברג, הלם בירושלים: הרב אליהו יצחק אבא שאול נפטר חודש לפני חתונת בתו, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2017

[3] דביר עמר, הרב ישי אחיטוב הוכתר לרב היישוב קדר בגוש עציון, באתר ערוץ 7

[4] דין וחשבון: ועדת חקירה לגבולות עיריית מעלה אדומים והמועצה האזורית גוש עציון.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף}}
+[[קובץ:Kedar view.jpg|ממוזער|599x599 פיקסלים|קידר]]
-{{בוט יישובים/3781
-|שם=קידר|
-|שם בערבית=|
-|מוצא המייסדים=|
-|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית גוש עציון|בחירה=[[קידר]]}}
-|סמל=|
-|דגל=|
-|תמונה=
-[[קובץ:Mar-Saba-C-09.jpg|250px]]
-|כתובית=מראה היישוב מכיוון קדר דרום|
-|מקור קואורדינטות=תבנית|
-|אתר אינטרנט=|
-}}
 '''קֵידָר''' היא [[התנחלות]] ו[[יישוב קהילתי]] [[כפר]]י הנמצא ב[[מדבר יהודה]] דרומית ל[[מעלה אדומים]] בגובה של כ-450 מטרים מעל פני הים, באקלים מדברי ויבש. היישוב נמצא באחריותה ובשטחה המוניציפלי של ה[[מועצה אזורית גוש עציון|מועצה האזורית גוש עציון]] ומהווה את היישוב הצפוני והמזרחי ביותר בה, אף על פי שגאוגרפית הוא אינו חלק מהגוש. מתגוררות בו כ-250 משפחות – חילוניות, מסורתיות ודתיות.