מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון
Alon Gush Etzion.JPG
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 29
ראש המועצה שלמה נאמן
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 26,404 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 83
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.0% בשנה
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Gush Etzion Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 112
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4330
    - דירוג ארצי 72
לאום ודת[3]
יהודים: 98.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.3%
גילאי 5 - 9 13.7%
גילאי 10 - 14 12.6%
גילאי 15 - 19 9.3%
גילאי 20 - 29 14.6%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 11.2%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 4.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 19
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 5
תלמידים 5,477
 –  יסודי 4,252
 –  על-יסודי 1,225
מספר כיתות 250
ממוצע תלמידים לכיתה 24.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il
בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 26,404 תושבים (מקום 83 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 84.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,152 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.

בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל את שטחי היישובים היהודיים בלבד[5], ללא רצף קרקעי ביניהם, בשטח שגבולותיו הם:

השטח של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם[6]

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: ”אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948.”[7]

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גוש עציון

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

ניסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו היתה "מועצת יישובי יהודה ובנימין" שהתנהלה בחסות מועצה אזורית מטה יהודה, והיתה אחראית גם ליישובי גוש עציון[8]. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול משרד הפנים[9].

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2022.

יישוב סוג מס' תושבים שנת הקמה
איבי הנחל קהילתי דתי 150 1999
אלון שבות קהילתי דתי 3037 1970
אלעזר קהילתי דתי 2585 1975
בת עין קהילתי דתי כפרי 1605 1989
גבעות דתי 45 משפחות 1984
הר גילה קהילתי חילוני 1627 1979
כפר אלדד קהילתי מעורב 200 משפחות
כפר עציון קיבוץ דתי 1203 1967
כרמי צור קהילתי דתי 995 1984
מגדל עוז קיבוץ דתי 576 1977
מעלה עמוס קהילתי חרדי 720 1981
מעלה רחבעם מאחז מעורב 50 2001
מיצד חרדי 986 1983
נווה דניאל דתי 2361 1982
נוקדים (אל דוד) מעורב 2764 1982
פני קדם מאחז דתי 80 משפחות 2000
קדר קהילתי מעורב 1619 1985
ראש צורים קיבוץ דתי 947 1969
שדה בועז מאחז מעורב 50 2002
שדה בר חינוכי 1998
תקוע מעורב 4350 1977

ראשי המועצה וסגניהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תא"ל (מיל.) דובי דקל (2001-2003)[10]
  • מאיר עמר (2003-2008)
  • אסף כהן (2008-2012)
  • עו"ד רועי וולר (2012-2017)
  • יפה שטרית (2017- היום)

רב המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2021 התמנה הרב יוסף צבי רימון, תושב אלון שבות, לרבו של גוש עציון.[11]

פרסום והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2003 - 2017, זכתה המועצה האזורית גוש עציון בפרס ניהול תקין, מאת שר הפנים.[12]

בשנים 2014 - 2017, זכתה המועצה האזורית גוש עציון בהוקרה כאחת מ-10 הרשויות הירוקות בישראל, על ידי ארגון CLEANTECH - הוועדה והתערוכה הבינלאומית.[13]

בשנת 2021 זכתה המועצה האזורית באות הצטיינות בעידוד העלייה לארץ, מטעם ההסתדרות הציונית ומשרד העלייה והקליטה.[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  4. ^ פרופיל מועצה אזורית גוש עציון באתר הלמ"ס
  5. ^ מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554
  6. ^ דוח כספי של הרשות שמכיל את שטח השיפוט
  7. ^ גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31.07.09
  8. ^ כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, תשע"ו, עמ' 478
  9. ^ לפי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979, עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון
  10. ^ מודעת אבל, נפטר ביום 19/3/2018, AVELIM, ‏19/3/2018
  11. ^ - ערוץ 7, הרב יוסף צבי רימון נבחר לרב גוש עציון, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2021
  12. ^ פרץ, ספיר (2004-12-27). "משרד הפנים יחלק מחר את פרס שר הפנים ל- 62 רשויות מקומיות על ניהול תקין בשנת 2003". Globes. נבדק ב-2022-08-07.
  13. ^ קבוצת משוב | קלינטק 2020 | קלינטק 2020 |, cleantech.mashovgroup.net
  14. ^ עיתון ישראל היום, מהדורת אינטרנט, עשרות רשויות וארגונים קיבלו אות הצטיינות בעידוד העלייה לארץ, www.israelhayom.co.il, ‏28/7/2021