מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית גוש עציון
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
ראש המועצה	שלמה נאמן
תאריך ייסוד	1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:‏
- אוכלוסייה	21,200 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.6%‏ בשנה עד דצמבר 2014
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4286
לאום ודת   יהודים: 99.1%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.9% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 16.8% גילאי 5 - 9 14.7% גילאי 10 - 14 10.4% גילאי 15 - 19 8.8% גילאי 20 - 29 15.2% גילאי 30 - 44 19.0% גילאי 45 - 59 9.7% גילאי 60 - 64 2.1% גילאי 65 ומעלה 3.2% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך סה"כ בתי ספר 14 –  יסודיים 9 –  על-יסודיים 6 תלמידים 3,799  –  יסודי 2,763  –  על-יסודי 1,036 מספר כיתות 179 ממוצע תלמידים לכיתה 21 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il

בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו התנחלויות, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 21,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 76.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 8,266 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

גאוגרפיה

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעתים מושלג.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

• בצפון: העיר ירושלים, ומועצה אזורית מטה בנימין
• בדרום: העיר חברון, קריית ארבע, ומועצה אזורית הר חברון
• במערב: מורדות הרי יהודה, עמק האלה ומועצה אזורית מטה יהודה
• במזרח: נחל תקוע ומדבר יהודה.

שטח השיפוט של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: "אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948."

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתי

ערך מורחב – גוש עציון

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תיכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

נסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת השחרור היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון הינם, בהכללה, מהמגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

רשימת היישובים במועצה

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס.

קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.

אבי הנחל - יישוב קהילתי דתי. כ 150 אלון שבות - יישוב קהילתי דתי. 3140 אלעזר - יישוב קהילתי דתי. 2530 בת עין - יישוב קהילתי דתי כפרי בעל צביון ייחודי. 1200 הר גילה - יישוב קהילתי חילוני. 1440 כפר אלדד - יישוב קהילתי מעורב. 120 כפר עציון - קיבוץ דתי. 1060 כרמי צור - יישוב קהילתי דתי. 1010 מגדל עוז - קיבוץ דתי. 450 מעלה עמוס - יישוב קהילתי חרדי. 350

מעלה רחבעם - מאחז מעורב. 40 מיצד - יישוב חרדי. 380 נווה דניאל - יישוב דתי. 2170 נוקדים (אל דוד) - יישוב מעורב. 1840 פני קדם - מאחז דתי. כ-50 קדר - יישוב קהילתי מעורב. 1380 ראש צורים - קיבוץ דתי. 910 שדה בועז - מאחז מעורב. כ-50 תקוע - יישוב מעורב. 3200 בית ברכה

ראשי המועצה וסגניהם

• שילה גל (1980-?)
• שאול גולדשטיין - התפטר בדצמבר 2011 עם מינויו כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, סגנו היה יאיר וולף
• דוידי פרל (2016-2012), סגנו היה משה סוויל
• שלמה נאמן (החל מ-2017), סגניו הם הרב עמיחי גורדין, ישי טחובר ויואל סילבר

ראו גם

• החברה לפיתוח גוש עציון

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה
• מידע סטטיסטי על הרשות המקומית
• אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון