מועצה אזורית גוש עציון
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 14 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | שלמה נאמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1980 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2022 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 25,988 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 83 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.0% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון בירוק - מיקום בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4330 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 72 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.baitisraeli.co.il |

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2022 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 25,988 תושבים (מקום 83 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.0%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, למועצה אזורית גוש עציון דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-2020) היה 84.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,152 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[3]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.
גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:
- בצפון: העיר ירושלים, ומועצה אזורית מטה בנימין
- בדרום: העיר חברון, קריית ארבע, ומועצה אזורית הר חברון
- במערב: מורדות הרי יהודה, עמק האלה ומועצה אזורית מטה יהודה
- במזרח: מועצה אזורית מגילות ים המלח, נחל תקוע ומדבר יהודה.
שטח השיפוט של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם[4]
על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: ”אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948.“[5]
בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.
רקע היסטורי וחברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גוש עציון
היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.
בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.
ניסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.
בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.
ערך מורחב – הקרב על גוש עציון
האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.
רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.
מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.
רשימת היישובים במועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2022.
יישוב | סוג | מס' תושבים |
---|---|---|
איבי הנחל | קהילתי דתי | 150 |
אלון שבות | קהילתי דתי | 3037 |
אלעזר | קהילתי דתי | 2585 |
בת עין | קהילתי דתי כפרי | 1605 |
גבעות | דתי | 45 משפחות |
הר גילה | קהילתי חילוני | 1627 |
כפר אלדד | קהילתי מעורב | 200 משפחות |
כפר עציון | קיבוץ דתי | 1203 |
כרמי צור | קהילתי דתי | 995 |
מגדל עוז | קיבוץ דתי | 576 |
מעלה עמוס | קהילתי חרדי | 720 |
מעלה רחבעם | מאחז מעורב | 50 |
מיצד | חרדי | 986 |
נווה דניאל | דתי | 2361 |
נוקדים (אל דוד) | מעורב | 2764 |
פני קדם | מאחז דתי | 80 משפחות |
קדר | קהילתי מעורב | 1619 |
ראש צורים | קיבוץ דתי | 947 |
שדה בועז | מאחז מעורב | 50 |
שדה בר | חינוכי | |
תקוע | מעורב | 4350 |
ראשי המועצה וסגניהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שילה גל (1979-1999)
- שאול גולדשטיין - התפטר בדצמבר 2011 עם מינויו כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, סגנו היה יאיר וולף
- דוידי פרל (2016-2012), סגנו היה משה סוויל
- שלמה נאמן (החל מ-2017), סגניו הם יצחק פריד, המשמש גם כמ"מ, ואורי שכטר
מנכ"לי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דובי דקל (2001-2003)
- מאיר עמר (2003-2008)
- אסף כהן (2008-2012)
- רועי וולר (2012-2017)
- יפה שטרית (2017- היום)
רב המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2021 התמנה הרב יוסף צבי רימון, תושב אלון שבות, לרבו של גוש עציון.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית גוש עציון
- פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
- ^ פרופיל מועצה אזורית גוש עציון באתר הלמ"ס
- ^ דוח כספי של הרשות שמכיל את שטח השיפוט
- ^ גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31.07.09
- ^ - ערוץ 7, הרב יוסף צבי רימון נבחר לרב גוש עציון, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2021
|
מועצות אזוריות בישראל וביהודה ושומרון | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוז יהודה ושומרון | ||
---|---|---|
נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז | |
ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע-היישוב היהודי בחברון • קרני שומרון • שער השומרון | |
מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |