מעלה עמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעלה עמוס
Ma'ale Amos.jpg
בתי היישוב (אוקטובר 2005)
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע ‎715‏ מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 390 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°35′46″N 35°13′47″E / 31.5961432387279°N 35.229731691156°E / 31.5961432387279; 35.229731691156

מַעֲלֵה-עָמוֹס היא התנחלות חרדית בדרום מזרח גוש עציון, כ-20 קילומטר מירושלים. ההתנחלות הוקמה בשנת 1981 על ידי קבוצת אברכים ובאמצעות תנועת משקי חרות בית"ר. היישוב נקרא על שם עמוס הנביא, איש תקוע הסמוכה.

בראשית הדרך התגוררו בישוב בעיקר משפחות של בוגרי ישיבת "אש התורה" אשר מתמקדת בהחזרה בתשובה בקרב יהדות ארצות הברית. עם תחילת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר נוספו לישוב מעל 20 משפחות הקשורות לישיבת "שבות עמי" בראשות הרב קוגל המתמקדת בהחזרה בתשובה ובסוף שנות ה-90 היוו דוברי רוסית כמחצית מהאוכלוסייה.

בעשור האחרון הצטרפו לישוב משפחות רבות של בוגרי ישיבות ליטאיות ובכ"ה כסלו תשע"ו (7 בדצמבר 2015) הונחה אבן פינה לשכונה חדשה בשם "קריית נוף" שתכלול 180 יחידות דיור והיא מיועדת לציבור החרדי הליטאי והחסידי. כחודש לאחר מכן החלה בנייה של 56 היחידות הראשונות.

בחודש יוני 2018 עם סיום בניית שלב א' בשכונה החדשה החלה חברת "אריאל יזמות" המקדמת את הפרוייקט בבניית יחידות דיור נוספות. בו בזמן הישוב מקדם אישור תב"ע עתידית הכוללת מאות דירות נוספות המיועדות לציבור החרדי.

רב היישוב הוא הרב זאב חרל"פ.

ביישוב בית ספר אזורי "בית יעקב" לבנות, "תלמוד תורה" לבנים וכולל אברכים.

בתחומה בגידור נפרד נמצא גם המאחז איבי הנחל.

מן השמות המפורסמים שנקשרו ליישוב:

  • אורי זוהר שהיה ממייסדי המקום והביא אליו את אריה דרעי.[2]
  • אריה דרעי, שהיה בין מייסדי המקום, מזכירו הראשון ושהתחיל בו את דרכו הציבורית, כחבר מועצת גוש עציון.
  • הרב הלל זקס, ששימש כרב הראשון של היישוב, במקביל לתפקידו כראש ישיבת חברון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ יעל פז-מלמד, ילד פלא, מעריב סופשבוע, 13 בדצמבר 1985, עמ' 41.