חוות שדה בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החווה לרגלי ההרודיון
החווה, מבט מההרודיון.

חוות שדה בר הייתה מעון לבנים במסגרת רשות חסות הנוער, עד לסגירתה על ידי המדינה בשנת 2009 בעקבות מסקנות הוועדה לבדיקת המסגרת ״שדה בר״. החווה הוקמה רשמית באוגוסט 1998 על ידי יוסי שדה.

חניכים יכלו להגיע לחווה בשלוש דרכים פורמליות: צו מעון לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ודרך שירותי הרווחה, בהסכמת הורי הקטינים.

החווה נמצאת בקרבת ההתנחלות נוקדים לרגלי ההרודיון. בכפר התחנכו לאורך כל השנים קרוב ל-80 נערים שעבדו בחקלאות, וייחודו היה בכך שהקשר בין הנוער לבין החווה נמשך גם בתקופה שלאחר סיום הלימודים.

חוות שדה בר מוחזקת על ידי "עמותת בית עציון", ומפעילה את "החברה הכלכלית לפיתוח בית עציון בע"מ".

ייחודיות חוות הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייחודיות של חוות הנוער שדה בר[1] באה לידי ביטוי במישורים אחדים:

  • החווה היא הבית והמשפחה של נערים אלה. גם בהגיעם לגיל 18, הגיל בו על פי חוק הם מבוגרים ואחראים לעצמם, רובם לא עוזבים את החווה אלא ממשיכים לגור בה שנים רבות.
  • קבלת ההחלטות מתבצעת בשיתוף אנשי הצוות הגרים בחווה והנערים.
  • השרות הצבאי נתפס כיעד בתהליך השיקום של הנערים. החווה מעודדת את כל נעריה להתגייס ולכן מכינה את הנערים במישור הפיזי והנפשי לשרות צבאי מלא. רוב הנערים מתגייסים ליחידות קרביות וחלקם אף ליחידות מובחרות. הם באים לחווה בימי חופשתם מהצבא.
  • המגורים של בני הנוער הם בחדרים נפרדים. שניים עד שלושה נערים שותפים לקרוון הכולל מקלחת, שירותים, סלון ומטבחון וחדר שינה לכל אחד. באפשרותם לרכוש מנוי במשותף לטלוויזיה בכבלים. טיפוח הקרוון תלוי בכל השותפים.
  • למרות זאת במחקר שנערך (לפני סגירת החווה) על ידי הקרן למפעלים מיוחדים של ביטוח לאומי בראשותו של פרופסור רמי בנבנישתי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן על בוגרי החווה המסקנה הייתה "כי לא נמצאו תימוכין להצלחת השיטה הטיפולית" מעבר לכך עלו חשדות רבים שיוסי שדה העביר לעורכי המחקר רשימות בוגרים לא נכונות. לטענת הפרופסור הייתה בעיה קשה באמינות הנתונים כפי שנמסרו על ידי יוסי שדה: "השילוב של אידאולוגיה זו עם בידוד מהסביבה החיצונית במקום מדברי רחוק ממרכזי יישוב, ועם דמות אב כריזמטית כל כך, עורר שאלות מקצועיות נוספות באשר לאידאולוגיה."...... "החוקר הראשי ערך מספר ניכר של מחקרים, חלקם בסביבות שאינן מקלות על איסוף נתונים אמין, כמו קהילות טיפוליות לנפגעי סמים. אולם במחקר הנוכחי, למרות מאמצים מתמשכים, לא עלה בידו, בשיטות המחקר שבהן נקט, להגיע לנתונים אמינים יותר. ייתכן ששיטות מחקר אחרות, הכוללות אמצעים אתנוגרפיים הננקטים בעת כניסה לקבוצות סגורות יחסית (כגון קבוצות שוליים, קבוצות דתיות, כתות) ולמוסדות טוטאליים, היו יכולות להיות יעילות יותר מאשר השיטות שבהן נקטנו. (עמוד 4 במחקר) מחקר פרופסור רמי בנבנישתי[2]

הפעילות החינוכית חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחווה היה בית ספר תיכון בפיקוח משרד החינוך, ובניהולו של אורן בית הלחמי, בו למדו חלק מהנערים עד לסגירה של החווה על ידי המדינה. חלק קטן מהנערים היו אף ניגשים לבחינות לשם קבלת תעודת בגרות. בית הספר פעל במסגרת אינטרנית. הנער בוחר יחד עם צוות המורים את מערכת הלימודים המתאימה לו. מנהל בית הספר והמורים מנחים אותו בבניית המערכת. ההנחיה מבוססת על עיסוקיו של הנער בחווה, גילו והזמן שנותר עד גיוסו לצבא .

הוועדה שמונתה על ידי המדינה לחקור את ההתנהלות בחוות שדה בר קבעה:

"כי למרות שלוועדה נמסרו רשימות, הן על ידי הנהלת החווה והן על ידי משרד החינוך, לפיהן כל חניכי החווה כיום הם תלמידים בבית הספר, בפני הוועדה הושמעו עדויות רבות התומכות בכך שחלק ניכר מחניכי החווה אינם לומדים כלל. יתרה מכך, הוועדה מצאה תימוכין לכך, כי נעשה רישום פיקטיבי של תלמידים שלמעשה מעולם לא למדו בחווה, אך נרשמו לצורך קבלת מימון ממשרד החינוך." (עמ' 11 בדוח הוועדה)[1]

הוועדה מצאה כי היעדר תיעוד מסודר של נתונים איפשר, לאורך שנים, להציג מצגי שווא לגבי מספר החניכים במקום, מספר הבוגרים, מספר התלמידים בבית הספר, מספר הזכאים לבגרות ועוד.

"גם משנתקבלו רשימות החניכים של החווה, נמצא כי נתונים שהועברו על-ידם למוסדות המדינה (למשרד החינוך למשל) אינם תואמים את המציאות ואף כוזבים. למשל: רשימת בוגרים אשר הוצגה בפני הוועדה על ידי מר שדה, כוללת שמות של אנשים שכלל אינם בוגרי החווה אלא הגיעו אליה בנסיבות שונות. כמו כן מבדיקה מעמיקה של רשימה שמית של חניכי החווה מאז היווסדה עולה שמספר החניכים בפועל קטן בהרבה ממה שנטען בעל פה לאורך השנים." (עמ' 11–12 בדוח הוועדה) דוח ועדה

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות החברתית כללה טיולים בארץ ומסעות ספורטיביים. המסעות לסוגיהם נערכים במטרה להכין את הנערים לשרות צבאי. הפעילות נועדה לאפשר לחניכים להגיע מוכנים לקראת ימי סיירות ולהתגייס ליחידות קרביות בצה"ל. עם זאת, הפעילות הגופנית והספורט אינם בגדר חובה. הטיולים בארץ כוללים פעילות בחיק הטבע וביקורים באתרים היסטוריים וארכאולוגיים.

דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחלק מהחניכים בחווה רקע משפחתי קשה, עברם רצוף כישלונות בתחום החינוך וחלקם שהו במסגרות, לרבות מעונות של החסות, מהן נפלטו עקב חוסר התאמה. חלק מהחניכים הגיעו לחווה כשהם סובלים מתסמונת פוסט טראומטית, בעיות התמכרות (אלכוהול וסמים), היו קורבנות להתעללות ועוד.

בהתאם לתפיסה הטיפולית המוצהרת, החווה אמורה לתת מענה לכל החסכים האלה: להוות לחניכים בית, משפחה ומקום בו הם יכולים להגשים את הפוטנציאל הגלום בהם, מבלי שמאן דהוא יכפה עליהם דבר. מכאן, שהעובדים בחווה אינם נושאים בתארים רשמיים, לעיתים הם נקראים ״אח בוגר״, ״ידיד״ ועוד.

האידאולוגיה הטיפולית של החווה, אמורה להיות בלתי ממוסדת ובלתי פורמלית, על-מנת לאפשר לחניכים לראות בחווה את ביתם ואת משפחתם.

באופן כללי ניתן לומר, כי למרות שכאמור חלק מחניכי החווה סובלים מקשיים ובעיות אקוטיות וכרוניות במגוון תחומים, חניכי החווה לא זכו ואינם זוכים היום לטיפול מקצועי ייעודי לבעיותיהם. על אף שמר שדה טען לכל מיני טיפולים אקסטרניים, אין סימוכין לכך לא בעדותם של אנשי צוות אחרים ולא בתיעוד שאמור להימצא בתיקים. מתוך דו"ח הוועדה המיוחדת לבדיקת המסגרת "שדה בר" עמוד 10 [2]

ענפי החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחווה היו קיימים ענפי החקלאות הבאים כחלק מהתהליך החינוכי: גידול עזים, מטעי זיתים וטיפוח סוסים לרכיבה. הפעילות החקלאית העיקרית כללה את גידול העזים לחלב. נכון לשנת 2008 עדר העזים מונה כ-200 ראש. "מחלבת שדה בר" מייצרת 13 סוגי גבינות, יוגורטים וריבת חלב.

ענף נוסף אשר היה קיים בחווה הוא ייצור שמן זית אורגני. מסביב לחווה נשתלו עשרות דונם של עצי זית. בתום עונת המסיק נשלח יבול הזיתים לבית בד ומופק ממנו שמן זית. לאחרונה (2008) הוחל במיזם שימוש בגפת (פסולת הזיתים) לבעירה וחימום.

כמו כן פתחו הנערים מסגריה המבצעת את כל עבודות הברזל בחווה.

התנהלות כספית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפני הוועדה נשמעו עדויות המצביעות על ניהול כספי בלתי תקין של החווה(עמותת בית עציון), לרבות דיווחים פיקטיביים על מספר תלמידים בבית הספר לצורך קבלת מימון ממשרד החינוך, דיווח לא מדויק על מועדי עזיבה של חניכים במטרה לקבל המשך מימון ממשרד הרווחה אודותם לאחר עזיבתם, וחשדות לגיוס תרומות בדרכים בלתי חוקיות.

בנוסף לכך, עלו חשדות לאי סדרים בכל הקשור לרכישת הבתים ב״שדה בר״. זה המקום לציין כי הוועדה החליטה שלא להמשיך בבירור חשדות אלו בשל היות הנושא ראוי לבדיקה על ידי גורמי אכיפת החוק, מה גם שלא נמצא קשר ישיר בין חשדות אלו לבין המנדט ותפקיד הוועדה כפי שהוגדר בכתב המינוי.

טענות כנגד יוסי שדה, מנהל החווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר שדה הוא היוזם, המקים ומנהלה הראשון של החווה. אין,לו הכשרה פורמלית בתחום החינוך, הטיפול והניהול ובהקימו את החווה היה גם חסר ניסיון בנושאים אלה. דו"ח ועדה עמוד 17[3]

בשנת 1999 התפרסמה כתבה ראשונה כנגד יוסי שדה והחווה בעיתון "כל העיר" תחת הכותרת "חות החיות", בכתבה הועלו האשמות קשות כנגד יוסי שדה על יד מספר בוגרים שעזבו את המקום. בין השאר טענות על הפקרות מינית התעללות בבעלי חים ועוד..

בשנת 2008, בעקבות המלצות שונות, נבחר יוסי שדה, מייסד חוות "שדה בר" ומנהלה, להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות. בעקבות זאת פרסם "מעריב" תחקיר ובו עדויות רבות וטענות על אופיו והתנהלותו של יוסי שדה, ובהן: אופי מיני מופרז, התעללות בבעלי חיים, מניפולציות רגשיות קשות, מעילות כספיות והשוואת החווה לכת על ידי בוגריה. שדה הכחיש את הדברים וטען שמדובר ברדיפה על רקע אישי. חקירת המשטרה בנושא, הובילה לסגירת התיק "מחוסר אשמה". [4] בעקבות פרסום התחקיר בוטלה השתתפותו של שדה בטקס הדלקת המשואות.[5] באוקטובר 2009 פרסם "מעריב" תחקיר נוסף ובו עדויות וטענות נוספות כלפי שדה, שהוכחשו גם הן על ידו.[6]

בעקבות תחקיר "מעריב" הורה שר הרווחה יצחק הרצוג להקים ועדה שתבדוק את ההתנהלות בחווה.[7] לתפקיד יושבת ראש הוועדה מונתה הגברת פנינה גאי עו"ד פנינה גיא: "נשארה לי צלקת מכך שלא מוניתי לפרקליטת מחוז ת"א", גלובס, ‏2008-09-26 (בעברית) פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר.[8]

מסקנות הוועדה המיוחדת לבדיקת חוות הנוער שדה בר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הוועדה הוקמה מכוח מינוי של מנכ״ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מר נחום איצקוביץ. על פי כתב המינוי, על הוועדה היה לבדוק "אם בחוות שדה בר התבצעו או מתבצעים פעולות, מצבים ואירועים חריגים שעלולים לפגוע או לסכן את הקטינים השוהים במקום." הוועדה שוכנעה כי חוות ״שדה־בר״, במתכונתה הנוכחית, לרבות הנהלתה ועובדיה, אינה מתאימה לשמש כמעון לקטינים המופנים אליה מטעם המדינה. נמצאו ליקויים רבים, כפי שפורטו במסגרת דו״ח זה, המתייחסים הן לחווה והן לפיקוח עליה, אשר יש בהם כדי לסכן או לפגוע בקטינים השוהים בה."דו"ח ועדה - מסקנות והמלצות [3]

עוד שוכנעה הוועדה כי התנהלותו ״האנטי ממסדית״ של מר שדה, הקרינה באופן ישיר על היעדר היכולת של המקום להתנהל על-פי נורמות המתבקשות ממוסד ציבורי בכלל וממוסד חינוכי- טיפולי בפרט. רצונו של מר שדה לקיים מסגרת שאינה כפופה לנורמות כל שהן, היא שקבעה שבחווה לא יהיה רישום, לא יהיה תיעוד או דיווח. הוא הנהיג את תרבות ה״אנחנו והם״ על פיה כל מי שלא ״אנחנו״, הוא ״עוין לנו ומסכן את קיומינו״ לרבות הממסד, המשפחה הביולוגית, מוסדות המדינה כגון משטרה, רשויות הרווחה ושב״כ, חניכים שעזבו את החווה ועוד. [4]

.."במקרה של ״שדה בר״, מר שדה לא זאת בלבד שהיה חסר כל השכלה פורמלית בנושא חינוך או טיפול, אלא שבדיקה מעמיקה יותר של עברו ושל התנהלותו היה בה כדי לעורר סימני שאלה גדולים ואולי לפסול אותו כלל, מלשמש בתפקיד חינוכי טיפולי לאוכלוסייה מיוחדת זאת".

"גם אם חברי הוועדה מקבלים את הטיעונים אשר קידמו את ההכרה ב״שדה בר״ כמעון של החסות, אנו סבורים כי עצם ההתקשרות, בהיעדר קבלת מלוא המידע, מהווה כשל. משהוחלט על התקשרות כזאת, ראוי היה, למצער, להקפיד הקפדת יתר על הנעשה בחווה באמצעות פיקוח ובקרה אינטנסיביים בפועל, לאורך השנים לא הייתה בקרה מספקת על הנעשה בחווה, זאת אפילו במצבים בהם צפו ועלו חשדות לאירועים חריגים במקום". דו"ח ועדה עמוד 22 [5].

"עוד אנו מבינים, כי האווירה אשר אפפה את החווה והנעשה בה, כדוגמת ביקורים תכופים של אישי ציבור בכירים (שרים, שופטים, אנשי ביטחון בכירים ועוד), תרמה לקושי של הממסד לאמוד נכון את המתרחש בחווה על מלוא חומרתו, וגרמה לפיקוח להתעלם מנורות האזהרה אשר עמדו לעד עיניו לאורך השנים, כפי שאנשי החסות עצמה הצהירו בפנינו.

כל אלה יחדיו, הביאו לכך, שלאורך השנים לא הצליח הפיקוח של שתתי הרווחה על ״שדה-בר״, לדעת נכונה מה מתרחש בתוך המסגרת בוודאי לא למנוע או להביא להפסקת האירועים החריגים שהתרחשו בה ושהיה בהם כדי לפגוע בחניכים אשר הופנו למקום על ידה.

די אם נצטט את אחד מבכירי רשות חסות הנוער אשר אמר/ה :

« ...אני לא הייתי שקט/ה אף פעם לגבי ״שדה בר״. קשה לפרט מדוע. התחושה היא שאת/ה לא בטוח/ה לגבי מה שקורה שם באמת. את/ה לא יודע/תאם מסתירים ממך ״. דו"ח ועדה עמוד 25 [6].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקור: אתר חוות שדה בר, ראו בקישורים החיצוניים
  2. ^ ביטוח לאומי, ניתן לצפות במחקר המלא שנערך מטעם ביטוח לאומי
  3. ^ הדוח המלא של הוועדה לחקר האירועים בשדה בר, הדוח המלא של הוועדה לחקר האירועים בשדה בר
  4. ^ קלמן ליבסקינד, יובל גורן ומרב דוד, מדליק משואה עם קופת שרצים, nrg, ‏26.3.2008
  5. ^ אורי יבלונקה וקלמן ליבסקינד, סופי: יוסי שדה לא ידליק משואה, nrg, ‏4.4.2008
  6. ^ קלמן ליבסקינד, תחקיר: הסודות האפלים של חוות הנוער של יוסי שדה, nrg, ‏15.10.2009
  7. ^ קלמן ליבסקינד, ועדה תבדוק התנהלות יוסי שדה בחוותו, באתר nrg‏, 30 באוקטובר 2009
  8. ^ הדוח המלא של הוועדה, הורדת הדוח המלא של הוועדה, www.sdebarfarm.com
  9. ^ התמונה ברזולוציה נמוכה במטרה למנוע את זיהוי הקטינים