אלעזר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלעזר
Elazar.jpg
מראה היישוב במבט מאפרת
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע ‎919‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏-4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 2,532 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.0%‏ בשנה עד דצמבר 2014
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area.svg
 
אלעזר
אלעזר
31°39′41″N 35°08′27″E / 31.6615150390221°N 35.1409678320885°E / 31.6615150390221; 35.1409678320885קואורדינטות: 31°39′41″N 35°08′27″E / 31.6615150390221°N 35.1409678320885°E / 31.6615150390221; 35.1409678320885

אלעזר הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי, בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ב- 1 באוקטובר 1975 כמושב שיתופי על ידי גרעין משפחות אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית. בתחילת שנות ה-80 התפרק המושב החקלאי, והיישוב הפך ליישוב קהילתי.

בשנות ה-80 וה-90 נותר היישוב קטן, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התפתח היישוב וגדל מאוד. עד שנת 2010 התקיימה ביישוב תעשייה זעירה בכמה ענפים, שרידי המושב החקלאי, שהלכה ודעכה עם השנים. ב- 2011 הוקמה שכונה חדשה בשטח שבו שכנו מבני התעשייה והלולים של המושב.

כיום היישוב מונה כ-500 משפחות. מרבית התושבים עובדים בגוש עציון ובירושלים הסמוכה.

שמות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נקרא על שם אלעזר החורני, אחיו של יהודה המכבי, שנהרג במהלך קרב בית זכריה שנערך בקרבת מקום, סמוך לחרבת זכריה. גם שמות הרחובות ביישוב קשורים ברובם לחשמונאים ומלחמותיהם: חשמונאים, יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון, מתתיהו, שלומציון, בית צור, בית זכריה, הרי גופנה, מודיעין.

הדרך העולה לשכונת נתיב האבות קרויה "דרך גוש קטיף", ורחובות השכונה החדשה נקראים על שם יישובי גוש קטיף.

שכונת נתיב האבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2001 הוקמה שכונת "נתיב האבות" או "דרך האבות" בצפון מערב היישוב. השכונה הוקמה ללא הליך תכנוני ונחשב למאחז בלתי חוקי. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, התחייבה המדינה שצוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות באדמות עליהן ממוקם המאחז, ויקבע אם הן אדמות פלסטיניות או קרקע שבבעלות המדינה[1]. אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008, הודיעה המדינה כי היא תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[2]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[3]. כיום מתגוררות במאחז כ-35 משפחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02
  2. ^ בג"ץ 2817/08, פסק-דין מיום 29 באפריל 2008, בג"ץ 8258/08, פסק-דין מיום 18 במאי 2009
  3. ^ בג"ץ 8255/08