אלעזר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלעזר
Elazar.jpg
מראה היישוב במבט מאפרת
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע ‎919‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 2,568 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.3%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°39′41″N 35°08′27″E / 31.6615150390221°N 35.1409678320885°E / 31.6615150390221; 35.1409678320885

אֶלְעָזָר הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ב-1 באוקטובר 1975 כמושב שיתופי על ידי גרעין משפחות אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית. בתחילת שנות ה-80 התפרק המושב החקלאי, והיישוב הפך ליישוב קהילתי.

בשנות ה-80 וה-90 נותר היישוב קטן, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התפתח היישוב וגדל מאוד. עד שנת 2010 התקיימה ביישוב תעשייה זעירה בכמה ענפים, שרידי המושב החקלאי, שהלכה ודעכה עם השנים. ב-2011 הוקמה שכונה חדשה בשטח שבו שכנו מבני התעשייה והלולים של המושב.

ב-2017 מנה היישוב כ-500 משפחות. מרבית התושבים עובדים בגוש עציון ובירושלים הסמוכה.

שמות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נקרא על שם אלעזר החורני, אחיו של יהודה המכבי, שנהרג במהלך קרב בית זכריה שנערך בקרבת מקום, סמוך לחרבת זכריה. גם שמות הרחובות ביישוב קשורים ברובם לחשמונאים ומלחמותיהם: חשמונאים, יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון, מתתיהו, שלומציון, בית צור, בית זכריה, הרי גופנה, מודיעין.

הדרך העולה לשכונת נתיב האבות קרויה "דרך גוש קטיף", ורחובות השכונה החדשה נקראים על שם יישובי גוש קטיף.

שכונת נתיב האבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2001 הוקמה שכונת "נתיב האבות" או "דרך האבות" בצפון מערב היישוב. השכונה הוקמה ללא הליך תכנוני ונחשבת למאחז בלתי חוקי. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, התחייבה המדינה שצוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות באדמות עליהן ממוקם המאחז, ויקבע אם הן אדמות פלסטיניות או קרקע שבבעלות המדינה[2], אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[3]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[4]. כיום מתגוררות במאחז כ-35 משפחות. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות על פיהן הוכרז על חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה[5]. עתירה לבג"ץ נגד ההכרזה על חלק משטח המאחז כאדמות מדינה תלויה ועומדת לפני בית המשפט העליון.

בפברואר 2018 אישרה ממשלת ישראל השלושים וארבע תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות מתנחלים שמתגוררות על קרקע פלסטינית פרטית בניגוד לחוק.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02
  3. ^ בג"ץ 2817/08, פסק-דין מיום 29 באפריל 2008, בג"ץ 8258/08, פסק-דין מיום 18 במאי 2009
  4. ^ בג"ץ 8255/08
  5. ^ בג"ץ 7292/14
    דניאל דולב וטל שלו‏, בג"ץ דחה את בקשת תושבי נתיב האבות: "יש להרוס את כל הבתים", באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוקטובר 2017
  6. ^ ברגר, יותם (25 בפברואר 2018). "מפוני מאחז נתיב האבות ישוכנו זמנית במלון בעלות של יותר משני מיליון שקל". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018.