מעלה רחבעם
 | |
| מבט מהרודיון על מעלה רחבעם; בקדמת התמונה חוות שדה בר | |
| טריטוריה | יהודה ושומרון |
|---|---|
| מחוז | מחוז יהודה ושומרון |
| תאריך ייסוד | 2001 |
| גובה | 530 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במאחז | 40 |
| קואורדינטות | 31°38′51″N 35°15′29″E / 31.6475°N 35.258055555556°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
מעלה רחבעם הוא מאחז בגוש עציון, על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה. נכון ל-2022 מתגוררות בו כ־32 משפחות.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד ונמצא בסמוך לו, במרחק קילומטר אחד.
באפיק היורד לנחל תקוע ("ואדי אבו מחרב"), ובנחל תקוע עצמו התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה כ-200,000 פרחים. הריכוז העיקרי צומח בגדה הדרומית של הנחל. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות נובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר[1].
מול מעלה רחבעם שוכנים גם גן לאומי הרודיון ומערת חריטון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני[2]. הוא עלה על הקרקע ב-18 באוקטובר 2001, יום לאחר הרצח וכתגובה לו[2]. בטקס העלייה על הקרקע נכחו מח"ט גוש עציון, אלוף-משנה ירון בוים, וראש המועצה האזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין. במקום הוצבו שישה קרוואנים ששימשו תחילה למגורי 10 רווקים, ושתי משפחות נוספות[3]. טקס העלייה על הקרקע נערך במקום בו חודש קודם לכן נרצחה שרית עמרני מההתנחלות נוקדים, בפיגוע ירי בכביש המחבר בינה לבין תקוע[4].
את המאחז יזמו דרור בר לבב וגידי קלמן, שקבעו עם הקמתו, שהיישוב יהיה מבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא[5].
מעמד חוקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכיוון שמעלה רחבעם הוקם לאחר מרץ 2001, התאריך שעל פי התחייבותו של אריאל שרון לג'ורג' בוש במפת הדרכים מאחזים שהוקמו אחריו יפונו, הוצא למאחז צו תיחום. באוגוסט 2004 חתם ראש הממשלה שרון ושר הביטחון שאול מופז על צו פינוי למאחז מעלה רחבעם[6]. אך לאחר שהוצא רשמית צו תיחום (שאוסר על אנשים להימצא במאחז), הוא לא בוצע[7]
בפברואר 2006 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ בדרישה לפנות את המאחז בהתאם לצו התיחום שניתן לו[7]. ב-13 במאי 2009 בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע אינה מפנה שישה מאחזים לא חוקיים, בהם מעלה רחבעם[8]. ב-23 בספטמבר 2009 ביקרה ביישוב ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[9]. תחילה הודיעה המדינה בתשובה לעתירה כי הצו ימומש והמאחז יהרס, אך בהמשך התחייבה להרוס רק את המבנים במקום שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, וכל מה שנבנה על אדמות מדינה, יוסדר[10]. אך גם בהתחייבות זו המדינה לא עמדה. בנובמבר 2013 הורו שופטי בג"ץ לפנות בתוך חצי שנה כל מה שמצוי על קרקע פרטית במעלה רחבעם, ולהודיע היכן עומדים הליכי ההסדרה של הבנייה על אדמות המדינה[11]. במאי 2014, בעקבות הוראת בג"ץ, הרס המנהל האזרחי שמונה מבנים במאחז שנבנו על קרקע פרטית[12]. במקביל החלה המדינה בהכשרת שאר שטח המאחז[13].
בנובמבר 2017, חשף עיתון "הארץ" כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית העניקה 50 דונם של קרקע פרטית פלסטינית למאחז ב-2002, לצורך נטיעות. זאת, על אף שלא הייתה לה כל זכות על הקרקע[14]. אחר כך גם נחשף כי החטיבה להתיישבות סיפקה הלוואות מסובסדות למאחז[15].
עימותים ביישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2004, שלושה תושבי מעלה רחבעם נעצרו, והודו שירו לעבר חמישה רועים פלסטינים מהכפר תקוע הסמוך. השלושה סיפרו לחוקריהם כי ירו בעקבות סכסוך מתמשך סביב הבעלות על הקרקעות באזור. הרועים נפצעו קל ונזקקו לאשפוז[16].
בסוף 2015, על רקע התקדמות הליכי הסדרת המאחז כיישוב קבע, נוצר עימות בין המתיישבים והנהגת המתנחלים. תושבי המאחז ביקשו לקיים יישוב בעל אופי כפרי ולחלקו למגרשים רחבים במיוחד, בעוד הנהגת המתנחלים ביקשה לבנות בצפיפות המקובלת ביתר יישובי גוש עציון[17]. מאז, מנותק היישוב מרשת החשמל ומרשת המים והתושבים רוכשים מים באופן פרטי ומשתמשים באנרגיה סולרית.
בעקבות התפתחויות אלו, נוצרו עימותים אלימים בין מתיישבי היישוב עצמם, שבמהלכם תושבים הציתו מבנים משותפים ובתים של תושבים אחרים ביישוב[18]. נכון לנובמבר 2022, גרים ביישוב 32 משפחות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעלה רחבעם, באתר מועצה אזורית גוש עציון
- מעלה רחבעם, באתר מועצת יש"ע
- עמיחי אתאלי, מעלה תינוקות: גידול טבעי נוסח גוש עציון, באתר nrg, 9 במאי 2010
- יגאל מוסקו, המערב הפרוע, גרסת השטחים, באתר מאקו, 3 במרץ 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איריס בר-טל, מגזין 'נשים', חודש ודי: לכו לראות את פריחת החלמוניות, באתר nrg, 17 בנובמבר 2013
- ^ 1 2 ריכב רובין, מעלה הטרנספר, באתר הארץ, 19 במאי 2002
- ^ ליד ההתנחלות נוקדים יוקם היום מאחז חדש - "מעלה רחבעם", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2001
- ^ תושבת נוקדים נרצחה בפיגוע ירי; הקבינט לדיון על המשך הפסקת האש, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2001
- ^ דניאל בן סימון, אף אחד לא יירד מהגבעה, באתר הארץ, 4 ביוני 2003
- ^ יובל יועז, נדב שרגאי, שרון הורה להפסיק המגעים עם המתנחלים על המאחזים הלא חוקיים, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2004
- ^ 1 2 יובל יועז, שלום עכשיו עתרה לפינוי 6 מאחזים נוספים בגדה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
- ^ תומר זרחין, בג"ץ הורה למדינה להסביר מדוע אינה מפנה מאחזים, באתר הארץ, 14 במאי 2009
- ^ סיור ועדת חוץ וביטחון בגוש עציון: לב הקונצנזוס, באתר nrg, 23 בספטמבר 2009
- ^ חיים לוינסון, הממשלה לבג"ץ: כל המאחזים על קרקע פרטית יוסרו עד סוף השנה, באתר הארץ, 7 במרץ 2011
- ^ חיים לוינסון, בג"ץ בביקורת חסרת תקדים: "אין לסמוך על התחייבויות המדינה בפינוי מאחזים", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
- ^ חיים לוינסון, הסתיים פינוי המבנים במאחז מעלה רחבעם, באתר הארץ, 14 במאי 2014
- ^ חיים לוינסון, המדינה תכשיר ארבעה מאחזים שהתכוונה להרוס, באתר הארץ, 16 במאי 2013
- ^
יותם ברגר, החטיבה להתיישבות השתלטה על קרקע של פלסטינים והקצתה אותה למאחז בלתי חוקי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2017
- ^ יותם ברגר, החטיבה להתיישבות סייעה במשך 20 שנה לממן הקמת מאחזים לא חוקיים, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2018
- ^ יהונתן ליס, שלושה מתנחלים הודו שירו לעבר פלשתינאים מתקוע, באתר הארץ, 24 בפברואר 2004
- ^ חיים לוינסון, בשביל מייסדי המאחזים, הכשרתם היא לא תמיד חדשות טובות, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
- ^ על הקו עם דליק ווליניץ, טלנובלה ברחבעם: המאחז הקטן ששרד בגידות ונקמות - ימה וקדמי, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2016
| ||||||||||||||||
