מעלה רחבעם

מעלה רחבעם (מאחז)
מבט מהרודיון על מעלה רחבעם; בקדמת התמונה חוות שדה בר
מבט מהרודיון על מעלה רחבעם;
בקדמת התמונה חוות שדה בר
טריטוריה יהודה ושומרון
מחוז מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד 2001
גובה 530 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במאחז 40
קואורדינטות 31°38′51″N 35°15′29″E / 31.6475°N 35.258055555556°E / 31.6475; 35.258055555556 
אזור זמן UTC+2

מעלה רחבעם הוא מאחז בגוש עציון, על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה. היישוב נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד ונמצא בסמוך לו, במרחק קילומטר אחד.

היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטיעות עצים ביישוב, מאי 2006

המאחז עלה על הקרקע ב-18 באוקטובר 2001, בתגובה לרצח רחבעם זאבי יום קודם[1]. בטקס העלייה על הקרקע נכחו מח"ט גוש עציון, אלוף-משנה ירון בוים, וראש המועצה האזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין. במקום הוצבו שישה קרוואנים ששימשו תחילה למגורי 10 רווקים, ושתי משפחות נוספות[2]. טקס העלייה על הקרקע נערך במקום בו נרצחה חודש קודם, שרית עמרני מההתנחלות נוקדים, בפיגוע ירי בכביש המחבר בין תקוע לנוקדים[3].

את המאחז יזם גידי קלמן, שקבע עם הקמתו, שהיישוב יהיה מבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא[4].

מכיוון שמעלה רחבעם הוקם לאחר מרץ 2001, התאריך שעל פי התחייבותו של אריאל שרון לג'ורג' בוש במפת הדרכים מאחזים שהוקמו אחריו יפונו, הוצא למאחז צו תיחום. באוגוסט 2004 חתם ראש הממשלה שרון ושר הביטחון שאול מופז על צו פינוי למאחז מעלה רחבעם[5]. אך לאחר שהוצא רשמית צו תיחום (שאוסר על אנשים להימצא במאחז), הוא לא בוצע[6]

בפברואר 2004 שלושה תושבי מעלה רחבעם נעצרו, והודו שירו לעבר חמישה רועים פלסטינים מהכפר תקוע הסמוך. השלושה סיפרו לחוקריהם כי ירו בעקבות סכסוך מתמשך סביב הבעלות על הקרקעות באזור. הרועים נפצעו קל ונזקקו לאשפוז[7].

בפברואר 2006 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ בדרישה לפנות את המאחז בהתאם לצו התיחום שניתן לו[6]. ב-13 במאי 2009 בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע אינה מפנה שישה מאחזים לא חוקיים, בהם מעלה רחבעם[8]. ב-23 בספטמבר 2009 ביקרה ביישוב ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[9]. תחילה הודיעה המדינה בתשובה לעתירה כי הצו ימומש והמאחז יהרס, אך בהמשך התחייבה להרוס רק את המבנים במקום שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, וכל מה שנבנה על אדמות מדינה, יוסדר[10]. אך גם בהתחייבות זו המדינה לא עמדה. בנובמבר 2013 הורו שופטי בג"ץ לפנות בתוך חצי שנה כל מה שמצוי על קרקע פרטית במעלה רחבעם, ולהודיע היכן עומדים הליכי ההסדרה של הבנייה על אדמות המדינה[11]. במאי 2014, בעקבות הוראת בג"ץ, הרס המנהל האזרחי שמונה מבנים במאחז שנבנו על קרקע פרטית[12]. במקביל החלה המדינה בהכשרת שאר שטח המאחז[13].

עימותים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2015, על רקע התקדמות הליכי הסדרת המאחז כיישוב קבע, נוצר עימות בין המתיישבים והנהגת המתנחלים. תושבי המאחז ביקשו לקיים יישוב בעל אופי כפרי ולחלקו למגרשים רחבים במיוחד, בעוד הנהגת המתנחלים ביקשה לבנות בצפיפות המקובלת ביתר יישובי גוש עציון[14]. מאז, מנותק היישוב מרשת החשמל והתושבים משתמשים בגנרטורים.

בעקבות התפתחויות אלו, נוצרו עימותים אלימים בין מתיישבי היישוב עצמם, שבמהלכם תושבים הציתו מבנים משותפים ובתים של תושבים אחרים ביישוב[15]. בראשית 2017 התושב היחיד במקום היה דרורי בר לבב[16].

כיום מתגוררים ביישוב כ-17 משפחות[17].

בנובמבר 2017, חשף עיתון "הארץ" כי החטיבה להתיישבות העניקה 50 דונם של קרקע פרטית פלסטינית למאחז ב-2002, לצורך "נטיעות". זאת, על אף שלא היו לה כל זכויות על הקרקע[18]. אחר כך גם נחשף כי החטיבה להתיישבות סיפקה הלוואות מסובסדות למאחז, מכספי משלמי המיסים[19].

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפיק היורד לנחל תקוע ("ואדי אבו מחרב"), ובנחל תקוע עצמו התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה כ-200,000 פרחים. הריכוז העיקרי צומח בגדה הדרומית של הנחל. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות נובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר[20].

מול מעלה רחבעם שוכנים גם גן לאומי הרודיון ומערת חריטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלה רחבעם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ריכב רובין, מעלה הטרנספר, באתר הארץ, 19 במאי 2002
  2. ^ ליד ההתנחלות נוקדים יוקם היום מאחז חדש - "מעלה רחבעם", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2001
  3. ^ תושבת נוקדים נרצחה בפיגוע ירי; הקבינט לדיון על המשך הפסקת האש, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2001
  4. ^ דניאל בן סימון, אף אחד לא יירד מהגבעה, באתר הארץ, 4 ביוני 2003
  5. ^ יובל יועז, נדב שרגאי, שרון הורה להפסיק המגעים עם המתנחלים על המאחזים הלא חוקיים, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2004
  6. ^ 1 2 יובל יועז, שלום עכשיו עתרה לפינוי 6 מאחזים נוספים בגדה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
  7. ^ יהונתן ליס, שלושה מתנחלים הודו שירו לעבר פלשתינאים מתקוע, באתר הארץ, 24 בפברואר 2004
  8. ^ תומר זרחין, בג"ץ הורה למדינה להסביר מדוע אינה מפנה מאחזים, באתר הארץ, 14 במאי 2009
  9. ^ סיור ועדת חוץ וביטחון בגוש עציון: לב הקונצנזוס, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2009
  10. ^ חיים לוינסון, הממשלה לבג"ץ: כל המאחזים על קרקע פרטית יוסרו עד סוף השנה, באתר הארץ, 07 במרץ 2011
  11. ^ חיים לוינסון, בג"ץ בביקורת חסרת תקדים: "אין לסמוך על התחייבויות המדינה בפינוי מאחזים", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
  12. ^ חיים לוינסון, הסתיים פינוי המבנים במאחז מעלה רחבעם, באתר הארץ, 14 במאי 2014
  13. ^ חיים לוינסון, המדינה תכשיר ארבעה מאחזים שהתכוונה להרוס, באתר הארץ, 16 במאי 2013
  14. ^ חיים לוינסון, בשביל מייסדי המאחזים, הכשרתם היא לא תמיד חדשות טובות, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
  15. ^ שקד (קדמי) אורבך, טלנובלה ברחבעם: המאחז הקטן ששרד בגידות ונקמות, באתר הארץ, 02 בנובמבר 2016
  16. ^ יגאל מוסקו, ‏המערב הפרוע, גרסת השטחים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 במרץ 2017‏
  17. ^ מעלה רחבעם, www.baitisraeli.co.il
  18. ^ יותם ברגר, החטיבה להתיישבות השתלטה על קרקע של פלסטינים והקצתה אותה למאחז בלתי חוקי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2017
  19. ^ יותם ברגר, החטיבה להתיישבות סייעה במשך 20 שנה לממן הקמת מאחזים לא חוקיים, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2018
  20. ^ איריס בר-טל, מגזין 'נשים', חודש ודי: לכו לראות את פריחת החלמוניות, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2013