מעלה רחבעם
 | |
| מבט מהרודיון על מעלה רחבעם; בקדמת התמונה חוות שדה בר | |
| טריטוריה | יהודה ושומרון |
|---|---|
| מחוז | מחוז יהודה ושומרון |
| תאריך ייסוד | 2001 |
| גובה | 530 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במאחז | 50 |
| קואורדינטות | 31°38′51″N 35°15′29″E / 31.6475°N 35.258055555556°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
מעלה רחבעם הוא מאחז בהליכי הסדרה בגוש עציון, על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה. היישוב נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד ונמצא בסמוך לו, במרחק קילומטר אחד. מוניציפלית, היישוב שייך למועצה אזורית גוש עציון.
היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני.
הקמה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בשנת 2001, בעידוד ובסיוע ממשלת ישראל[1]. עם הקמתו, קיבל היישוב מענק ממשלתי של 700,000 שקל ממשרד הבינוי והשיכון. מאז הקמתו, היישוב מבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא.
מכיוון שמעלה רחבעם הוקם לאחר מרץ 2001, התאריך שעל פי התחייבותו של אריאל שרון לג'ורג' בוש מאחזים שהוקמו אחריו יפונו, הוצא למאחז צו תיחום. בשנת 2007 עתרה שלום עכשיו לבג"ץ בדרישה לפנות את המאחז, ובעקבות זאת התגייסו חברי כנסת לעזרת המאחז. ב-23 בספטמבר 2009 ביקרה ביישוב ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[2] וב-2011 הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי.[3] בתחילת 2013 הוציא בג"ץ "צו ארעי האוסר לבצע פעולות פינוי והריסה במאחז".[4] ב-14 במאי 2013 החלה ממשלת ישראל בהליכי הכשרה של היישוב.[5]
במאי 2014, בעקבות הוראת בג"ץ, הרס המנהל האזרחי שמונה מבנים במאחז[6].
עימותים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף 2015, על רקע התקדמות הליכי הסדרת המאחז כיישוב קבע, נוצר עימות בין המתיישבים והנהגת המתנחלים. תושבי המאחז ביקשו לקיים יישוב בעל אופי כפרי ולחלקו למגרשים רחבים במיוחד, בעוד הנהגת המתנחלים ביקשה לבנות בצפיפות המקובלת ביתר יישובי גוש עציון.[7] מאז, מנותק היישוב מרשת החשמל והתושבים משתמשים בגנרטורים.
בעקבות התפתחויות אלו, נוצרו עימותים אלימים בין מתיישבי היישוב עצמם, שבמהלכם תושבים הציתו מבנים משותפים ובתים של תושבים אחרים ביישוב. בראשית 2017 התושב היחיד במקום היה דרורי בר לבב.[8] בהמשך השנה הגיעו לגור במקום כעשר משפחות[דרוש מקור].
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפיק היורד לנחל תקוע ("ואדי אבו מחרב"), ובנחל תקוע עצמו התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה כ-200,000 פרחים.[9] הריכוז העיקרי צומח בגדה הדרומית של הנחל. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות ה-10 בנובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר.
מול מעלה רחבעם שוכנים גם גן לאומי הרודיון ומערת חריטון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעלה רחבעם, באתר מועצת יש"ע
- עמיחי אתאלי, מעלה תינוקות: גידול טבעי נוסח גוש עציון, באתר nrg, 9 במאי 2010
- יגאל מוסקו, המערב הפרוע, גרסת השטחים, באתר מאקו, 3 במרץ 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במעלה רחבעם רוצים ליישם את חזון בן-גוריון
- ^ סיור ועדת חוץ וביטחון בגוש עציון: לב הקונצנזוס, באתר nrg, 23 בספטמבר 2009
- ^ סיכום שנת 2011 בהתנחלויות
- ^ צו זמני אוסר על המשך ההרס במעלה רחבעם
- ^ נתניהו הקים 20 התנחלויות חדשות
- ^ הרס במעלה רחבעם, באתר ערוץ 7
- ^ חיים לוינסון, בשביל מייסדי המאחזים, הכשרתם היא לא תמיד חדשות טובות, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
- ^ יגאל מוסקו, המערב הפרוע, גרסת השטחים, באתר מאקו, 3 במרץ 2017
- ^ לכו לראות את פריחת החלמוניות
| ||||||||||||
