לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "דיני חוזים"

נוספו 33 בתים ,  לפני 4 חודשים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עם קום המדינה היה הבסיס המשפטי לדיני החוזים נעוץ בשני מקורות חיצוניים. ראשית, נשאבו דיני החוזים מ[[המג'לה]], היא קובץ דיני הממונות העות'מאני שנלקח מן המשפט המוסלמי. כבר בימי [[המנדט הבריטי]] היה ברור כי המג'לה היא מסמך מיושן, [[חוק קאזואיסטי|קזואיסטי]], ואינו תואם את הצרכים של דיני החוזים במדינה מודרנית ומתפתחת. במקום בו לא נמצאה תשובה במג'לה פנו השופטים אל [[המשפט המקובל]] הבריטי. גם לאחר קום המדינה נשאבו דיני החוזים משני מקורות אלו, כאשר אליהם נוספה [[פסק דין|פסיקה]] ישראלית חדשה, שפיתח [[בית המשפט העליון]]{{הערה|1=לסקירה התפתחותית של המשפט האזרחי במדינת ישראל ראו: [[מנחם מאוטנר]], [http://www.tau.ac.il/law/mautner/rules1.doc כללים וסטנדרטים בחקיקה האזרחית החדשה - לשאלת תורת-המשפט של החקיקה], '''[[משפטים]]''' {{DOC}}}}.
 
בתחילת שנות השבעים החלה [[חוק|חקיקה]] [[המשפט בישראל|ישראלית]] חדשה שקבעה עקרונות ישראליים מקוריים לדיני החוזים, וקבעה מושגי מפתח מקוריים, שקיבלו עם הזמן פרשנות ישראלית מקורית, ללא תלות בכל שיטת משפט זרה (ולדוגמה החיוב לשאת ולתת על כריתת חוזה והחובה לקיים חוזה [[תום לב|בדרך מקובלת ובתום לב]]{{הערה|1=[[אלן מילר]] ו[[רונן פרי]], [http://ssrn.com/abstract=1988914 מאמר על מקומו ומשמעותו של מושג תום הלב בדיני החוזים] (2012)}}).
 
כיום תלוי ועומד בשלבי חקיקה "קובץ דיני ממונות" הבא להסדיר מחדש את החקיקה האזרחית הישראלית, ללכד את הסדריה, ולהפוך על פיהם כמה מן הקביעות וההסדרים המצויים בחוקי החוזים הקיימים. לאחרונה, פורסמה [[הצעת חוק דיני ממונות]] ברשומות הכנסת, מהלך המבטא את התקדמותו המשמעותית של הליך חקיקה זה. החקיקה אמורה לאחד ולהסדיר נושאים רבים הקשורים בדיני הממונות ובהם, ובעיקרם, את כל החוקים השונים העוסקים בדיני החוזים.
משתמש אלמוני