מיכאל ברקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל ברקן
מיכאל ברקן
מיכאל ברקן
לידה 6 ביולי 1946
ז' בתמוז ה'תש"ו
טקוץ', ממלכת רומניה רומניהרומניה
פטירה 14 באפריל 2020 (בגיל 73)
כ' בניסן ה'תש"פ
מקום קבורה אלפי מנשה
תאריך עלייה 1951
כינוי ברקו
השכלה תואר ראשון במדע המדינה וגאוגרפיה
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19641990 (כ־26 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

מיכאל (ברקו) ברקן (6 ביולי 194614 באפריל 2020) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן במספר תפקידי קצונה ביניהם: מפקד חטיבה 205, סגן מפקד אוגדה 36, מפקד חטיבה 188 ונספח צה"ל בפרו, בוליביה וקולומביה.

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ברקן נולד בטקוץ' שברומניה בשנת 1946 לברוך ופרומה ברקו, בשנת 1951 עלה עם משפחתו למדינת ישראל באניית "קונסטנצה" ממנה הועברו למעברת העולים במגדל שם גרו שנה. בהמשך עברו לעיר נהריה שם גדל.

למיכאל היו שתי אחיות, רבקה ואאוריקה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1964 מיכאל בחר לשרת בחיל השריון. בתחילת שירותו עבר מסלול חילי של חיל השריון שבמסגרתו עבר הכשרה לקצונה במסגרת קורס קצינים.

במלחמת ששת הימים פיקד על מחלקה בחטיבה 7 בגזרת סיני, ולאחר מכן בצע תפקידי פקוד ומטה ברמת הגדוד, והכשרה לתפקיד מפקד פלוגה במסגרת קורס מפקדי פלוגות.

בתחילת שנות ה-70 המוקדמות פיקד על פלוגה בגדוד 74 בחטיבה 188 בגזרת רמת הגולן.

בימי מלחמת יום הכיפורים רב-סרן מיכאל היה קצין אגף מבצעים של חטיבה 679 בגזרת רמת הגולן תחת פיקודו של אורי אור. באמצע שנות ה-70 מיכאל קודם לדרגת סגן אלוף, ופיקד על גדוד 53 בחטיבה 188 תחת עמרם מצנע ולאחר מכן תחת יאיר נפשי.

בשנת 1977 שימש מיכאל כסגן מפקד חטיבה 188 בפיקודו של יאיר נפשי. בשנות ה-70 המאוחרות שימש כקצין אגף מבצעים באוגדה 36 שוב תחת פיקודו של אורי אור, מפקדו מחטיבה 679.

בשנות ה-80 המוקדמות קודם מיכאל לדרגת אלוף-משנה, ופיקד על חטיבה 205 "אגרוף הברזל" (חטיבת מילואים) תחת פיקודו של גיורא חייקה מפקד עוצבת המפץ (אוגדה 319). בתפקיד הבא שימש כסגן מפקד אוגדה 36 בפיקודו של עמרם מצנע. באמצע שנות ה-80 קיבל את הפיקוד על חטיבה 188 תחת יהודה פלד מפקד האוגדה.

בתפקידו האחרון בצה"ל שימש מיכאל כנספח צה"ל ונציג מערכת הביטחון במדינות פרו, בוליביה, וקולומביה. ב-1 בינואר 1990 פרש מצה"ל בדרגת אלוף-משנה לאחר שירות של 26 שנה.

לאחר שחרורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק ביזמות עסקית בתחום הנדל"ן ברומניה, ייעוץ וניהול בנושא השקעות בנדל"ן - רכישות ושיווק קרקעות, פיתוח הקרקע והקמת תשתיות לבניה עצמית. מאמצע שנות ה-90 שימש כמנכ"ל חברת "סא.ד.ר חברה לבניה", והוביל את החברה בפרויקטים למגורים בנתניה, בית שאן, בית שמש, ירושלים ובמועצה אזורית מטה בנימין. כמוכן עסק ביזמות פרטית והקים את החברה "ארט מפעלי מתכת".

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל בוגר בית ספר תיכון חקלאי ע"ש חנה שוחט בנהלל, ובעל תואר ראשון במדע המדינה וגאוגרפיה מטעם אוניברסיטת חיפה, הוא בוגר הטכניון במנהל עסקי בכיר.

מיכאל נפטר ב-14 באפריל 2020. והותיר אחריו את אשתו תמר (טניה), אותה הכיר בלימודיו בבית הספר החקלאי בנהלל, ארבעה ילדים ו-12 נכדים.