מיכה גודמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכה גודמן
Micha Goodman2009.JPG
מיכה גודמן, 2009
תאריך לידה 1974 (בן 43 בערך)
מקום לידה ארצות הברית
לאום יהודי
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות סודותיו של מורה הנבוכים
חלומו של הכוזרי
נאומו האחרון של משה
מלכוד 67
הושפע מ דוד ביגמן

ד"ר מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא עמית מחקר במכון הרטמן וראש מדרשת "עין פרת - המדרשה באלון".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לגרי גודמן ולמגי לאב, שהייתה קתולית והתגיירה. הוריו עלו לישראל מארצות הברית לאחר מלחמת ששת הימים. הוא גדל בירושלים.

את עבודת המוסמך שלו כתב על היסטוריה והיסטוריוגרפיה בהגותו של הרמב"ם (יולי 2001) ואת הדוקטורט על היסטוריוגרפיה והיסטוריוסופיה בהגותם של הרמב"ם והרמב"ן (יוני 2005). במקביל לימד מחשבת ישראל בבתי הספר התיכוניים הרטמן ופלך בירושלים.

גודמן מעביר שיעורים לציבור בישראל (בפרט במרכז מורשת בגין) ובצפון אמריקה. הרצאותיו משלבות פרשת שבוע, מחשבת ישראל, תנ"ך, פילוסופיה ועוד. הוא מפרסם מאמרים הנוגעים בעיקר בפילוסופיה יהודית ובהגות מודרנית. כמו כן השתתף באופן קבוע בתוכנית הטלוויזיה "סיפור מההפטרה" בהגשתה של אפרת שפירא-רוזנברג, תוכנית שעסקה בתנ"ך ובמחשבה יהודית.

בשנת 2010 יצא לאור בהוצאת דביר ספרו "סודותיו של מורה הנבוכים", העוסק בספר "מורה הנבוכים" של הרמב"ם ובפענוח הסודות שטמן המחבר לקוראיו בחיבורו. בשנת 2012 יצא ספרו "חלומו של הכוזרי", המציג עיון מחודש ומקורי בספר "הכוזרי". ספריו זכו לשבחים על סגנונם הבהיר תוך הנגשת ההגות היהודית של ימי הביניים לקוראים בני זמננו, מבלי לוותר על עומק הדיונים.[1] לצד זאת, עלו גם ביקורות אשר טענו כי המאמץ להציג את ההגות כרלוונטית לדורנו פוגע לעתים בדיוק ובנאמנות לכוונה המקורית של ההוגים.[2]

ביוני 2014 זכה גודמן (ביחד עם המוזיקאי אהוד בנאי) בפרס ליבהבר לעידוד הסובלנות הדתית, מטעם מכון שכטר למדעי היהדות.[3]

גודמן מתגורר בכפר אדומים. הוא נשוי ואב לתאומות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו:

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר בוחניק, ביקורת ספר: חלומו של הכוזרי, מיכה גודמן, באתר מידה
  2. ^ יצחק שילת, ‏סגולת ישראל אינה גזענות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 4 בינואר 2013, 4 בינואר 2013
  3. ^ שיחה עם גודמן באתר של מכון שכטר