מיכה גודמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכה גודמן
Micha Goodman2009.JPG
מיכה גודמן, 2009
לידה 1974 (בן 44 בערך)
ארצות הברית
עיסוק ראש מדרשת עין פרת - המדרשה באלון חוקר במכון שלום הרטמן ירושלים
לאום יהודי
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה פילוסופיה יהודית
יצירות בולטות סודותיו של מורה הנבוכים
חלומו של הכוזרי
נאומו האחרון של משה
מלכוד 67
פרסים פרס ליבהבר מטעם מכון שכטר
הושפע מ דוד ביגמן
www.micahgoodman.com

ד"ר מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא עמית מחקר במכון הרטמן וראש מדרשת "עין פרת - המדרשה באלון".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לגרי גודמן ולמגי לאב, שהייתה קתולית והתגיירה. הוריו עלו לישראל מארצות הברית לאחר מלחמת ששת הימים. הוא גדל בירושלים. למד בישיבת עין צורים של הקיבוץ הדתי.

את עבודת המוסמך שלו כתב על היסטוריה והיסטוריוגרפיה בהגותו של הרמב"ם (יולי 2001) ואת הדוקטורט על היסטוריוגרפיה והיסטוריוסופיה בהגותם של הרמב"ם והרמב"ן (יוני 2005).

בשנת 2010 יצא לאור בהוצאת דביר ספרו "סודותיו של מורה הנבוכים", העוסק בספר "מורה הנבוכים" של הרמב"ם ובפענוח הסודות שטמן המחבר לקוראיו בחיבורו. בשנת 2012 יצא ספרו "חלומו של הכוזרי", המציג עיון מחודש ומקורי בספר "הכוזרי". בשנת 2014 יצא ספרו "הנאום האחרון של משה" המציג ניתוח פילוסופי של ספר דברים ושל ההגות המקראית בכללותה. בשנת 2017 יצא ספרו "מלכוד 67" שמציג ניתוח רעיוני של הרעיונות שמאחורי המחלוקת הפוליטית הגדולה על עתיד השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. ספריו זכו לשבחים על סגנונם הבהיר תוך הנגשת ההגות היהודית של ימי הביניים לקוראים בני זמננו, מבלי לוותר על עומק הדיונים.[1] לצד זאת, עלו גם ביקורות אשר טענו כי המאמץ להציג את ההגות כרלוונטית לדורנו פוגע לעיתים בדיוק ובנאמנות לכוונה המקורית של ההוגים.[2]

ביוני 2014 זכה גודמן (עם המוזיקאי אהוד בנאי) בפרס ליבהבר לעידוד הסובלנות הדתית, מטעם מכון שכטר למדעי היהדות.[3]

גודמן מעביר שיעורים לציבור בישראל ובצפון אמריקה. הרצאותיו משלבות פרשת שבוע, מחשבת ישראל, תנ"ך, פילוסופיה ועוד. הוא מפרסם מאמרים הנוגעים בעיקר בפילוסופיה יהודית ובהגות מודרנית. כמו כן השתתף באופן קבוע בתוכנית הטלוויזיה "סיפור מההפטרה".

גודמן נשוי ואב לתאומות, מתגורר בכפר אדומים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו:

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר בוחניק, ביקורת ספר: חלומו של הכוזרי, מיכה גודמן, באתר מידה
  2. ^ יצחק שילת, סגולת ישראל אינה גזענות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 4 בינואר 2013, 4 בינואר 2013.
  3. ^ שיחה עם גודמן באתר של מכון שכטר