מילת נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוגים שונים של מילת נשים, מול מצב נורמלי

מילת נשים היא מנהג שבמהלכו מבוצעת כריתה של חלק מאיבר המין הנשי מסיבות חברתיות ותרבותיות. מילת נשים כרוכה בהסרת הדגדגן, ולעתים כוללת גם את הסרת השפתיים הפנימיות במלואן.

ההיסטוריון היווני מהמאה החמישית לפנה"ס הרודוטוס כתב, כי מילת נשים הייתה נהוגה בימיו בקרב המצרים, הפניקים, החתים[דרושה הבהרה] והכושים, אך לא ידע לומר מה מקור המנהג.‏[1]

מילת הנשים נפוצה בעיקר בעשרים ושמונה מדינות אפריקניות[2], בפרט באזורים המוסלמיים בצפון-מזרח אפריקה, בקרן אפריקה, ובמערב אפריקה. מילת נשים נהוגה גם בקרב הבדואים והכורדים במזרח התיכון, למעט בישראל.‏[1] ברוב המקרים מבוצעת המילה בילדות צעירות, בגילאי 3 - 13. בארצות מוסלמיות בשאר חלקי המזרח התיכון ובמרכז אסיה מנהג זה כמעט שאינו קיים.

ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, וכן ארגוני נשים במדינות האמורות לעיל וברחבי העולם, משקיעים מאמצים רבים לעקור את המנהג מהשורש, אך הוא עדיין נפוץ. אצל שבט המסאים לדוגמה, הניסיון להפסקת המנהג נכשל, כאשר נשות השבט סירבו בכל תוקף להפסיקו.[דרוש מקור] במדינות רבות מילת נשים אסורה על-פי חוק. האיסור המוחלט שהוטל על מילת נשים במצרים ובאריתראה בשנת 2007 נחשב להישג גדול של הנאבקים במנהג, שכן במדינות אלה רוב הנשים נימולות.

סיבות למילת נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסברים המסורתיים למילת נשים משתנים מאזור לאזור ומקהילה לקהילה, ולא נמצא להן ביסוס מדעי. בין ההסברים שתועדו בספרות:‏[1]

  • נשים שלא נימולו נחשבות טמאות, מזוהמות או בלתי מסוגלות לשלוט בדחפיהן המיניים.
  • אמונה לפיה ילדים נולדים עם מרכיבים משני המינים - העורלה נחשבת נקבית ואילו הדגדגן נחשב זכרי. לפיכך יש להסיר מרכיבים אלה בתקופת ההתבגרות כדי להבהיר את הזהות המינית של המתבגר/ת.
  • הדגדגן עלול להרעיל תינוקות בשעת הלידה.
  • גברים מסרבים לשאת נשים שלא נימולו משום שינאפו בבעליהן, משום שהדגדגן כולא את הפין בזמן המשגל או משום שלא ניתן לחדור לנשים כאלה.
  • שימור הבתולין הנשיים, שליטה מינית בנשים.
  • שיעבוד האישה להוריה תחילה ולבעלה בהמשך.

היבט רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילת נשים מבוצעת בדרך כלל בידי אישה מבוגרת, שמבצעת את החיתוך שמסיר את הדגדגן והשפתיים הפנימיות של הנרתיק. השפתיים החיצוניות נתפרות זו לזו ונותר פתח חדירה זעיר לתוך הנרתיק. לאחר התפירה רגלי האישה נקשרות זו לזו על מנת לאפשר לפצע להחלים. החיתוך נעשה לעתים עם כלים בלתי מעוקרים, אשר יכולים לגרום לזיהומים קשים ולבעיות גיניקולוגיות בעתיד. בעת לידה, השפתיים החיצוניות נפרמות מכיוון שהפתח שמתירה המילה צר מדי. לאחר מכן השפתיים החיצוניות נתפרות שוב.

צורה חמורה יותר של מילת נשים הייתה נהוגה בקרב שבט הפיטה-פיטה, שבט שנכחד כבר (מקהילות ההתושבים המקוריים של אוסטרליה) ובני הקוניבו שחיו על נהר אוקיאלי בפרו. אצל הפיטה-פיטה היה קורע גבר זקן את חיץ הנקביים המפריד בין פתח הנרתיק לבין פי הטבעת של הנערה, בהגיעה לגיל בגרות מינית. לאחר מכן היו אונסים אותה כמה גברים צעירים בזה אחר זה.‏[3] אצל הקוניבו בפרו אישה מבוגרת היא החותכת את חיץ הנקביים ולאחר הנחת עשבי מרפא מוחדר עצם פאלי מחרס לנרתיק.‏[3]

היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיקף המשוער של תופעת מילת הנשים באפריקה. השטחים הכהים יותר הם אזורים שבהם משערים כי שיעור מילת הנשים גבוה יותר. המפה לא מתיימרת להיות עדכנית או מדויקת.
שלט באזור כפרי באוגנדה, הקורא לחדול ממנהג מילת הנשים.

מילת הנשים נפוצה בעיקר במזרח התיכון, בקרן אפריקה, במערב אפריקה, במחוזות מסוימים באינדונזיה ובקהילות מהגרים ממדינות אלו.‏[4]

מעריכים כי במצרים, סומליה, סודאן, אוגדן ומאלי נימולות מעל 95% מהנשים.‏[5] באתיופיה אסר הרודן מנגיסטו היילה מריאם על מילת נשים וחייב מילת גברים (גם בקרב ערלים מבוגרים). ההערכה של ארגון אמנסטי היא שמספר הנשים הנימולות בעולם הוא מעל 130 מיליון. מדי יום נימולות ברחבי העולם כ-8,000 נשים.[6]

יחס העולם למילת הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילים למען זכויות האישה מתנגדים נחרצות למנהג של מילת נשים.

העולם המערבי רואה במילת נשים כהתעללות וכפגיעה בכבוד האישה וגופה. המום באיבר המין הנשי גורם לבעיות גופניות ונפשיות אצל הילדות הצעירות, בעיות הנגררות גם לחייהן הבוגרים וגורמות להן לרתיעה ממגע באיברי המין, ולהרגשה שהן מוענשות מעצם המילה. נלווה לכך הכאב שנובע מקריעת התפרים עם יחסי המין שמבוצעים לראשונה בליל הכלולות.

אחת הפעילות המרכזיות ממוצא סומלי נגד הטלת המום באברי המין היא ווריס דירי. דירי עברה את האקט בילדותה, עברה בשנים שאחר כך מסומליה ללונדון, הפכה לדוגמנית-על ולאחר מכן לדוברת מטעם האו"ם נגד התופעה. פעיל אחר, ממוצא גרמני, הוא רודיגר נברג, שב-2006 נחשף לטקס מילת הנשים באפריקה ובעקבות כך יזם כנס, שנערך באוניברסיטת אל-אזהר שבקהיר, בו גינו אנשי דת מוסלמים סונים את טקס מילת הנשים. גינוי זה נחשב למהפכני באסלאם.

באריתראה, מדינה בקרן אפריקה, נאסרה מילת נשים ב-31 במרץ 2007. ההערכה היא ש-90% מהנשים באריתראה עברו מילה, רובן המכריע בידי נשים שאין להן הכשרה רפואית‏[7].

ב-12 בדצמבר 2009, אישר הפרלמנט באוגנדה חוק נגד מילת נשים הקובע 10 שנות מאסר על הפרתו, ובמקרים חמורים כגון מוות כתוצאה מהמילה, נקבע עונש של מאסר עולם.[8]

מילת נשים באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה (של נשים ושל גברים) מכונה בערבית ח'יתאן (ختان). ישנם מקורות בחדית' המצדדים במילת נשים. אלו טוענים שמסורת המילה לשני המינים היא אות למנהג קדמוני מימי אברהם והגר. פוסקי ההלכות קדומים באסלאם הסכימו שמילת נשים היא מנהג מוסלמי, אך בניגוד למילת גברים, הנחשבת לחובה דתית (واجب "ואג'ב"), מילת נשים נחשבת על ידי רוב הפוסקים להמלצה בלבד (مندوب "מנדוב") על-פי החדית': "המילה היא חובה לגברים וסגולה לנשים" (ألختان سـُنـّة للرّجال، مكرّمة للنـّساء)[9]. אבו בכר אלביהקי שחי במאה ה-10 לספירה[10] קבע כי החדית' הזה אינו מהימן. בניגוד למילת גברים שנועדה לבטא את ביטולו של המאמין מול האל, מילת נשים נועדה לרסן את יצרן המיני של הנשים וכך לשמור על צניעותן.

יש סוגים שונים של מילת נשים, מלאה או חלקית. על פי החדית' מייעץ הנביא למוהלת אום עטיה "ערכי מילה לנשים, אך אל תגזימי, שהרי (מילה חלקית) מוצאת חן ביותר בעיני הבעל ומאירה את פניה (של האישה) בצורה הטובה יותר"‏[11]. הנביא מורה למוהלת לכרות רק את ערלת הדגדגן ולהימנע מכריתת הדגדגן עצמו. כריתה מלאה מזהיר הנביא, תביא לאיבוד תאוותה המינית של האישה ואף לסכן את חייה.

מילת נשים היא כיום מעשה שנוי במחלוקת בין מאמיני האסלאם. היא נהוגה בידי מוסלמים ולא מוסלמים במזרח אפריקה ובעמק הנילוס, בשבטים הבדואים של סיני וירדן, וכן בחלקים מחצי האי ערב ובדרום מזרח אסיה. ברוב האזורים האלה, המנהג קודם לאסלאם. מוסלמים רבים באפריקה רואים את המנהג כנוהג שמקורו בחוק המוסלמי, אך אין זה כך בהכרח. בקרב הקהילה הבינלאומית נחשבת מילת הנשים, בניגוד למילת הגברים, למעשה מגונה, בפרסומים רשמיים של גופים בינלאומיים לרוב משתמשים במושג "השחתת איבר המין הנשי" בשל הברוטאליות והנזק הבריאותי והנפשי שמילת נשים עלולה לגרום.

במצרים, שם עוברות רוב הנערות מילה, הוציא הנשיא חוסני מובארק תקנה בשנת 1996 האוסרת על מילת נשים, אלא במקרים של צורך רפואי, ולפי המלצת רופא. תקנה זו נתקלה בהתנגדותם של חוגים אסלאמיים שראו בה הפרה של השריעה ולכן מנוגדת לחוקת מצרים, בית המשפט העליון של מצרים דחה את עתירת התובעים וקבע שאין בשריעה הלכה ברורה בנושא זה, היות שמסורות החדית' הקשורות לנושא אינן נחשבות מהימנות בהלכה המוסלמית (בטרמינולוגיה הדתית המוסלמית נקרא מקור הלכתי כזה דעיף ضعيف, כלומר "חלש"). אי לכך, אין באיסור על מילת נשים משום הפרה של הנוהג הדתי, לדעת בית המשפט המצרי. גם בקרב המנהיגות הדתית במצרים הדעות חלוקות: הפוסקים הרשמיים - שייח' אל אזהר הדוקטור מוחמד סיד טנטאווי והמופתי של מצרים נצר פריד - רואים במעשה נוהג חברתי שאינו קשור לדת. לעומתם השיח' יוסוף אל קרדאווי, המקובל כפוסק בקרב התנועות האסלאמיות, תומך במילה חלקית ובהשארת זכות ההחלטה על המילה בידי ההורים. האיסור מ-1996 לא מנע בפועל את מילת הילדות והנערות שכן קל היה למצוא רופא שיאשר את המילה. ביוני 2007 החליט שר הבריאות המצרי לאסור כליל מילת נשים, אחרי סערה ציבורית עקב מותה של ילדה בת 12 ממינון יתר של חומר הרדמה שניתן לה בניתוח המילה.[12][13]

מילת נשים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון היווני סטראבון טען כי בימיו נהגו היהודים והמצרים למול הן את בניהם והן את בנותיהם‏[14], אולם חוקרים מודרניים מטילים ספק בטענתו.‏[15] כיום לא נהוגה מילת נשים בישראל, אף כי אינה אסורה על פי חוק. ניתן למצוא נשים שעברו מילה בילדותן בשתי קבוצות אוכלוסייה בישראל:

  • אצל שבטי בדואים בנגב, שבקרבם נהגו בעבר למול את רקמת ערלת הדגדגן בלבד. תופעת המילה נמוגה והולכת בקרב הבדואים בעשורים האחרונים.[16]
  • בדומה לשכנים החבשים נהגו חלק מביתא ישראל לבצע מילת נשים בטקס שאינו דתי. המילה, בקרב ביתא ישראל, יכולה להתבצע בידי אישה יהודיה בלבד.‏[17] במדגם שפורסם בשנת 1997 נמצאה ב-42 מתוך 113 נשים שנבדקו עדות למילה מסוג כזה או אחר.‏[18] מילת הנשים פסקה כליל עם העלייה לישראל.‏[18] המדגם לא פורסם בתקשורת הישראלית מחשש לתגובתה של החברה ליוצאי אתיופיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Female Genital Mutilation (FGM) in Africa and Around the World
  2. ^ דוח של ארגון הבריאות העולמי
  3. ^ 3.0 3.1 Female genital mutilation “is part of the Sunna of the Prophet” (תמונות קשות לצפייה)
  4. ^ In-Depth: Razor's Edge - The Controversy of Female Genital Mutilation
  5. ^ הערכת שכיחות מילת הנשים באפריקה
  6. ^ גיל ירון, בזכות גרמני נחוש: אנשי דת מוסלמים נגד מילת נשים, ynet
  7. ^ סוכנויות הידיעות, אריתראה אסרה על הנוהג הרווח של כריתת דגדגן, באתר הארץ, 5 באפריל 2007
  8. ^ Uganda bans female circumcision, CNNWorld 12-12-2009.
  9. ^ המדובר בחדית' המיוחס לשדאד בן אוס (شداد بن أوس), מבני לווייתו של מוחמד, אשר מת בירושלים בשנת 58 להג'רה (סוף המאה ה-7 לספירה).
  10. ^ أبو بكر البيهقي - חכם הלכה מוסלמי פרסי מהאסכולה השאפעית, נולד בשנת 384 להג'רה.
  11. ^ הפולמוס בנושא מילת נשים במצרים, חנה בית-הלחמי
  12. ^ מצרים: איסור מוחלט על מילת נשים, באתר ynet
  13. ^ דיווח באנגלית באתר אל-ג'זירה על איסור מילת נשים במצרים
  14. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 17, פרק 2, 5.
  15. ^ Mary R. D’Angelo, Why Aren’t Jewish Women Circumcised?, Jewish Quarterly Review Volume 99, Number 4, Fall 2009
  16. ^ אביטל להב, בדואים בנגב כבר לא מלים נשים, באתר ynet
  17. ^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, כולל "שולחן האורית" - מדריך הלכתי לביתא ישראל, עורך אברהם ונגרובר, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 268-266
  18. ^ 18.0 18.1 Nimrod Grisaru, Simcha Lezer and R. H. Belmaker, "Ritual Female Genital Surgery Among Ethiopian Jews", Archives of Sexual Behavior, Vol. 26, No. 2, 1997, pp. 211-215