לדלג לתוכן

מלחמת חרבות ברזל בספרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו, השפיעו בהיבטים שונים על העורף בישראל, ובכלל זה על הספרות הישראלית ועל עולם הספרות בישראל.

על פי דו"ח הספרייה הלאומית, נכון למאי 2024 יצאו מעל ל-80 ספרים העוסקים בנושאים שונים בהקשר למלחמה,[1] במגוון סוגות - עיון, סיפורת, שירה, דרמה, עדות וספרות ילדים. דו"ח הספרייה הלאומית ממאי 2026 דיווח כי "מאז אוקטובר 2023 יצאו לאור בישראל ובחו"ל יותר מ־2,100 ספרים בנושאי טבח 7 באוקטובר, החטופים, מלחמת חרבות ברזל והמלחמה עם איראן."[2]

ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל

בבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה ה'תשפ"ד, הוביל ארגון הטרור חמאס מתקפת פתע נגד ישראל. במתקפה השתתפו ארגוני טרור נוספים מחדר המבצעים המשותף, וכן תושבים שאינם משויכים ארגונית. היא החלה במטח רקטי מאסיבי שבחסותו חדרו כ-6,000 מחבלים מהאוויר, מהים ומהיבשה. הכוחות הפולשים פרצו את גדר המערכת ב-114 נקודות, השתלטו על בסיסי צה"ל וחדרו ליישובים אזרחיים, שם ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. פשעיהם כללו טבח המוני, התעללות פיזית, ומינית, ביזוי גופות, בזיזת רכוש וחטיפת 251 אזרחים וחיילים – ביניהם קשישים, נשים, ילדים ותינוקות. המתקפה גבתה מחיר כבד בנפש וברכוש: 1,163 ישראלים וזרים (רובם אזרחים) נרצחו, נהרגו או נפלו בקרב. למעלה מ-3,300 בני אדם נפצעו, בהם כ-360 באורח קשה.

אחד ממוקדי הטבח המרכזיים היה "פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים, שבו התרחש פיגוע הטרור הבודד הגדול ביותר בתולדות המדינה. את מעשי הזוועה הללו תיעדו המחבלים והפיצו ברשתות החברתיות, כחלק מלוחמה פסיכולוגית שנועדה לזרוע פחד בציבור.

בעקבות הטבח פתחה ישראלה במלחמת "חרבות ברזל" אשר כללה פלישה קרקעית לרצועת עזה ולחימה ממושכת נגד שלטונו של חמאס ברצועת עזה, ונגד ארגוני טרור נוספים ברצועה, ובמקביל גם באיראן, לבנון וזירות נוספות במזרח התיכון.

ספרים על הדרך לטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש נקישות בדלת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קי חוגי, חמש נקישות בדלת - כך הגענו לשבעה באוקטובר, כנרת, זמורה - מוציאים לאור, 2026.

הספר מציג את הרקע לטבח שבעה באוקטובר, ובו חמישה פרקים:

ספרים על טבח שבעה באוקטובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלב ה-7 באוקטובר: עדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי פינק (עורך), בלב ה-7 באוקטובר: עדויות, פרדס הוצאה לאור, 2025.

הספר כולל 12 סיפורים מצוירים מאת 12 קומיקסאים ישראלים, המספרים את סיפוריהם של גיבורי טבח שבעה באוקטובר – מצילים, ניצולים ונרצחים. הסיפורים:

  • יוסף, מאת מישל קישקה: סיפורו של יוסף, נהג המונית הבדואי, שהציל 30 נפשות;
  • איה, הישאם ומשפחת אלקרנאווי סיפור של אומץ והצלה, מאת רעות בורץ: סיפור הצלתם של איה והישאם בקיבוץ בארי.
  • ענר, מאת שי צ'רקה: סיפורו של ענר שפירא, שהשליך חזרה בידיים חשופות רימוני יד שנזרקו אל המיגונית שבה שהה עם נוספים.
  • המלאכית מאת אילנה זפרן: סיפורה של הפרמדיקית עמית מן, שהקריבה את חייה כדי להציל פצועים.
  • אבל איפה הצבא? מאת יונתן וקסמן: סיפורו של יאיר גולן, שעזר להורים רבים למצוא את ילדיהם.
  • צוות אלחנן מאת מושיק גולסט: סיפורם של אלחנן קלמנזון ואחיו, שחילצו משפחות רבות מהלהבות.
  • יש גם בלי סוכר... מאת אורי פינק: סיפורה של רחל אדרי מאופקים וגבורתה שהצילה אותה ואת בעלה מהמחבלים שחדרו לביתה.
  • זוג משמים מאת גיא לנמן: סיפורם של דרור ומרסל קפלון, זוג גמלאים מקיבוץ בארי, שהופרדו ונרצחו.
  • ענבל מאת קורן שדמי: סיפורם של ענבל ליברמן וצוותה, שהגנו על תושבי קיבוצם ניר עם.
  • אבא בדרך! מאת נועה כץ: סיפור הצלתה משפחת תיבון מקיבוץ נחל עוז, בזכות נעם תיבון, אביו של אבי המשפחה.
  • רק המבט שלך, מאת טוהר שרמן-פרידמן: סיפר הצלתם של שי־לי עטרי ותינוקה שייה, בזכות הקרבת יהב, האב ובן הזוג.
  • ארון מציל חיים מאת נוסקו: סיפורם של סמדר ורועי עידן, שנרצחו בקיבוץ כפר עזה, וילדיהם מיכאל ועמליה, שהוחבאו בארון וניצלו. קודם למהדורה העברית הספר ראה אור בצרפתית ובספרדית.

יום אחד באוקטובר: ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יום אחד באוקטובר

יאיר אגמון ואוריה מבורך, יום אחד באוקטובר: ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים, הוצאת קורן-מגיד, 2024.

הספר פורס את סיפוריהם של 40 ישראלים שהצילו חיי אדם בטבח שבעה באוקטובר. הספר כתוב בגוף ראשון ומבוסס על ראיונות מתומללים עם הגיבורים עצמם או עם קרוביהם, ובהם הסיפורים של ענר שפירא, רמי דוידיאן ויותם חיים. את הראיונות ערכו הכותבים יחד עם ארבעה מראיינים נוספים: מיכל קורניץ, אור מנחם, משה יהודה אקרמן וגל עבדו. הספר מביא כי באותו יום תשעה אנשים קפצו על רימון במעשה של הקרבה עצמית, רובם אנשים "רגילים", צעירים, הורים, תושבים, ולא לוחמים קרביים[3]. בעבר מעשה כזה היה נחשב נדיר וזכה להנצחה משמעותית, כמו הקמת אנדרטה. ב-7 באוקטובר לעומת זאת, מציין אגמון בראיונותיו, התרחשו מעשי גבורה רבים כל כך ביום אחד, עד שהם כמעט הפכו ל"שגרה" באותו אירוע קטלני, ולא כולם זכו להכרה ציבורית הולמת. הספר תורגם גם לאנגלית.

ערך מורחב – 06:29

עמוס הראל, 06:29 – טבח שבעה באוקטובר: המחדלים, האחראים ההשלכות, כנרת, זמורה, דביר, 2026.

ספר עיון בו הראל מתאר כיצד אירועים שונים הביאו לקריסת תפיסת הביטחון הישראלית ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, הדקה בה החל טבח שבעה באוקטובר, וכן את השתלשלות האירועים שבאו לאחר הטבח, לרבות מלחמת חרבות ברזל והפקרת החטופים.

ספרי עדויות נוספים מטבח השבעה באוקטובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • היום שבו הכל השתנה. עשרה סיפורים משבעה באוקטובר – עיבוד גרפי של מאיירים/ות וקומיקסאים/ות לעשרה סיפורים מהשבעה באוקטובר
  • ניר עוז – פרחי גאולה ואבל – אלון בוטבול, עדן פיינברג־סבח. תעוד סיפורו של קיבוץ ניר עוז ואת שהתרחש בו במתקפת השבעה באוקטובר
  • לראות את השמיים הכחולים – מאת הדס קלדרון. הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • אינני באף מקום אחר. כשהעולם רעד סביבנו – כתיבה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • שבת, שבעה באוקטובר. עדויות – בעריכת רון דהן ומעין אבידן. הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר
  • עטופים – תושבי העוטף כותבים, יוצרים, מתגעגעים – טקסטים אישיים, צילומים ויומנים ויזואליים של כמאה תושבי עוטף עזה. הוצאת ידיעות ספרים
  • סופרנובה 2023/4 – רפאל ווב ברמן. הוצאת ספרי ניב
  • השבעה באוקטובר לקט יצירות מימי המלחמה – מחברים שונים. הוצאת אוריון
  • עדויות ללא גבולות. 7/10/23 – אלון פנצל. הוצאת ספרי ניב. הספר מכיל תיאורים גרפיים וקשים לקריאה.
  • אם נהיה – עטר מאור. הוצאת שתיים
ערך מורחב – מר הפקרה

מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים, 2024.

הספר כולל מאמרים, איורים וטקסטים ספרותיים העוסקים בביקורת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובפרט בנוגע לתפקודו ביחס לחטופים שנחטפו במהלך טבח שבעה באוקטובר. הספר מכיל טקסטים קצרים אותם כתבו 282 כותבים ומאיירים, בהם בני משפחות חטופים, לצד דמויות מפתח בציבוריות הישראלית, בתרבות ובאקדמיה, בהם זוכה פרס נובל פרופסור אהרן צ'חנובר, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה יעלון והרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ, הסופרים צרויה שלו, אפרים סידון ואיל מגד, וזוכי פרס ישראל והפרופסורים אניטה שפירא, דוד הראל ואסא כשר. כל הכותבים עוסקים בנושא אחד: בנימין נתניהו, וכל אחד מהם עושה זאת דרך הסיפור האישי שלו, החוויות שלו מאז שבעה באוקטובר, או דרך תחום עיסוקו ותחום מומחיותו. לצד סיפורים אישיים של חברות וחברי הקיבוצים, ניתן למצוא בספר ניתוחים של אישיותו של נתניהו, התנהגותו בשנות כהונתו בראשות ממשלת ישראל, והערכות מצב על עתיד המדינה בהובלתו.

הספר הוא פרי יוזמה של "פורום חיים – פורום משפחות להצלת החטופים", המאגד משפחות חטופים, הפועלות מאז טבח שבעה באוקטובר לשחרור בני המשפחות, בקריאה להפסקת המלחמה והשבת כל החטופים בהסכם, באופן מיידי. הספר תורגם לאנגלית בשם Dark Legacy.

ערך מורחב – חטוף

אלי שרעבי, חטוף, הוצאת סלע מאיר, 2025.

זהו ספר אוטוביוגרפי המתאר את קורותיו של אלי שרעבי במהלך 491 הימים שבהם שהה בשבי חמאס ברצועת עזה, לאחר שנחטף מביתו במהלך הטבח בבארי בבוקר 7 באוקטובר 2023.[4] בספרו מתאר שרעבי את תקופת השבי בעזה, תנאי הכליאה, ניסיונות השכנוע הדתיים מצד החוטפים, והקשרים שנוצרו בינו לבין חטופים אחרים. הוא מתאר כיצד החוטפים ניסו לשכנע את החטופים לקרוא פסוקים מהקוראן בתמורה למזון, וכיצד הוא וחבריו לשבי סירבו לכך. הספר עוסק גם בהתמודדותו עם האובדן האישי והכאב הנפשי שנגרם לו במהלך השבי ואחריו.

מוּפָוַואדַאת – 505 ימים בשבי החמאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מופוואדאת

אלי-ה כהן, מוּפָוַואדַאת – 505 ימים בשבי החמאס, קוראים, 2025.

ספר אוטוביוגרפי שבו מתאר אלי-ה כהן את חטיפתו מפסטיבל נובה והחזקתו במנהרות חמאס ברצועת עזה, כשהוא כבול בשרשראות, מוכה, ולעיתים קרובות קורבן להתעללות נפשית. פירוש המילה הערבית מופוואדאת (مفاوضات, בתעתיק מדויק לעברית: מפאוד'את) הוא "משא ומתן", והספר נקרא כך משום שלדברי המחבר "ביטוי זה שחזר שוב ושוב לאורך 505 ימי השבי: משא ומתן על חייו ושחרורו, בין חיים למוות; משא ומתן על חתיכת פיתה עבורו ועבור חבריו; משא ומתן בינו לבין אלוהים; ושיחות דמיוניות עם זיו, חברתו, שנותרה במיגונית שאליה הושלכו רימונים ונורו יריות ללא הבחנה".[5]

738 ימים בשבי החמאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקנה בוחבוט, 738 ימים בשבי החמאס, קוראים, 2026.

אוטוביוגרפיה מאת אלקנה בוחבוט, שנחטף מפסטיבל הנובה אותו הפיק ושוחרר משבי החמאס לאחר 738 ימים, במהלך עסקת החטופים השלישית. הספר מתעד את חוויותיו של בוחבוט מהשבי ואת ניסיונותיו לשרוד אל מול התנאים הפיזיים הקשים והטרור הפסיכולוגי שהופעל מצד שוביו.[6]

שבויה במשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושן הרן, שבויה במשימה, ידיעות ספרים, 2026.

שושן הרן נחטפה מביתה במהלך הטבח בבארי, ושוחררה לאחר חמישים יום במסגרת עסקת החטופים הראשונה. בספר היא מתארת את מה שחוותה בשבי לאחר חטיפתה.[7]

העיקר לקום לבוקר חדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביבה סיגל, העיקר לקום לבוקר חדש, ידיעות ספרים, 2026.

ספר אוטוביוגרפי בו מובא סיפורה של אביבה סיגל, שנחטפה ביחד עם בעלה קית' מביתם בכפר עזה. אביבה שוחררה לאחר 51 ימים בעוד קית' שוחרר לאחר 484 ימי שבי. הספר עוסק בחוויותיה של סיגל מהשבי ומהמאבק הציבורי למען שחרור בעלה ושאר בני הערובה. מקור שמו הוא טקס שנעשה בסוף כל יום בשבי, בו קית' ביקש מהחטופים למצוא דבר טוב שקרה להם, שהסתיים באמירתה של אביבה "העיקר לקום לבוקר חדש".[8]

כשנראה אותך שוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייצ'ל גולדברג-פולין, כשנראה אותך שוב, (מאנגלית: עליזה רז-מלצר), כנרת זמורה דביר, מטר, 2026.

הספר הוא תרגום לעברית של הספר שכתבה רייצ'ל גולדברג-פולין, When We See You Again, המתאר את סיפור החטיפה של בנה, הירש גולדברג-פולין, מהטבח בפסטיבל נובה, את שהותו בשבי מחבלי ארגון הטרור חמאס, את המאבק הבין-לאומי לשחרורו ואת ההתמודדות שלה ושל משפחתה מאז הירצחו בשבי.[9]

בר קופרשטיין. לא נשבר. תיאור מסע הישרדות של 738 ימים של בר קופרשטיין בשבי. הוצאת ידיעות ספרים

ספרים על מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כוח אזרחי

אזי לב-און, שלומית אהרוני ליר, כוח אזרחי – סיפורי התארגנות מהשטח בעקבות השבעה באוקטובר, 2025.

בעוד שספרים רבים עוסקים באירועי שבעה באוקטובר מזוויות ביטחוניות, פוליטיות או חברתיות, זהו הספר הראשון שמציע מבט מקיף על המערך האזרחי שצמח מהשטח בתגובה למצב החירום.

הספר כולל תיעוד של יוזמות אזרחיות בעקבות טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שנולדו לנוכח ואקום מוסדי. הספר מבוסס על ראיונות עם יזמים שהקימו חמ"לים, ליוו משפחות בשבעה, סיפקו מזון, תיעדו עדויות, נאבקו למען הנעדרים החטופים, הגנו על בעלי חיים, תמכו בחקלאים – ובעיקר ביקשו לסייע. יוזמות אזרחיות אלה התפתחו לתשתית של סולידריות, תקווה ופעולה. הראיונות נערכו כשנה לאחר מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר 2023, ומעניקים לקוראים הצצה לרוח היזמות האזרחית שפרצה מתוך השבר.

שמות ההתארגנויות המצוינים בספר: מיזמים לארוחות שבת ביתיות ולתפילות, החמ"ל האזרחי[10] ומערך הנעדרים שפעל במסגרתו, חמ"ל דיזנגוף סנטר, החמ"ל החרדי, פורום נשות המילואימניקים[11], מיזם " צו 8 לחקלאות", החמ"ל האזרחי להצלת בעלי החיים, מטה משפחות החטופים[12], מטה ההסברה האזרחי[13], פורום יוזמות התיעוד במלחמה, פרויקט עדות 710[14], פרויקט הודעות הווטסאפ משבעה באוקטובר[15], פרויקט תיעוד פשעי המין, פרויקט "אוקטובר הבא"[16] שמחבר בין משפחות שכולות לבין חברות סטארט־אפ ישראליות, מאגר המידע של קורבנות המלחמה, וועדת החקירה האזרחית[17].

אם אתם קוראים את המילים האלה. המכתבים האחרונים של נופלי חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אם אתם קוראים את המילים האלה

שלמה קווס ורחלי פלנט-רוזן (עורכים), אם אתם קוראים את המילים האלה, הוצאת טובי, 2025.

ספר דוקומנטרי המאגד 49 מכתבים אחרונים שנכתבו על ידי לוחמים שנהרגו במהלך השנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל. על כל מכתב ביצעו העורכים תחקיר דוקומנטרי יחד עם בני משפחתו של החלל וחבריו לנשק, כדי לחשוף את הסיפורים שמאחורי המכתבים האחרונים. המכתבים נכתבו בסיטואציות שונות: בדרך ללחימה בעוטף עזה בשבעה באוקטובר, בלילות שלפני כניסה ללחימה ברצועת עזה, בתוך טנקים, בעיצומו של קרב או שעות ספורות לפני הנפילה. במכתבים נחשפת קשת מגוונת של רגשות: אהבה, הומור, אומץ, פחד, ובחלקם מופיעות גם בקשות אחרונות וצוואות קונקרטיות, כמו הנחיות ללוויה עצמה או בקשה להנציח את החלל אחרי מותו באופן ספציפי.

לצד המכתבים, בין פרקי הספר מובאים טקסטים נלווים שנכתבו במיוחד מאת אנשי רוח ואמנים שקראו את מכתבי הנופלים וכתבו בעקבותיהם מחשבות על 'מילים אחרונות'. בין הכותבים: נשיא המדינה יצחק הרצוג, אשכול נבו, צרויה שלו, אביתר בנאי,[18] הרבנית ימימה מזרחי,[19] דוקטור רוביק רוזנטל,[20] אבי יששכרוף, איריס חיים (אימו של יותם חיים), אבישג שאר-ישוב, צור ארליך, אבירן אלפסי (מפקד בא"ח גבעתי), הרב תמיר גרנות, מיה טבת דיין וצבי בן מאיר.[21][22]

מספר אישי 7.10.23

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מספר אישי 7.10.23

אלקנה כהן, מספר אישי 7.10.23 – מלחמת עזה דרך עיניו של קצין בקומנדו הישראלי, הוצאת סלע מאיר, 2024.

ספר אוטוביוגרפי מאת אלקנה כהן, קצין קומנדו במילואים, המתאר את חוויותיו במהלך 87 ימי לחימה ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל. בתוך הלחימה המתמשכת החל כהן לכתוב יומן אישי במחברות שמצא בשטח. הכתיבה שימשה עבורו אמצעי לעיבוד החוויות הקשות ולהתמודדות עם האובדן והשחיקה. בספר מתוארת שגרת הקרב המורכבת: עימותים עם מחבלים המסתתרים בקרב אזרחים, מראות של הרס גמור ושאלות מוסריות ודתיות שהתעוררו בלב הלוחמים. כהן מפרט על הסיטואציות שבהן חיילי צה"ל נאלצו לקחת ציוד ומזון מחנויות נטושות בעזה לצורך הישרדות, על המאבק לשמור על צלם אנוש, על האחווה שנוצרה בין הלוחמים ועל האתגרים הנפשיים בשובם מהמערכה. הספר מתאר את הלחימה כמרחב שבו הפחד, הכאב, השליחות והעייפות מתערבבים. בספר שולבו גם תיאורים אישיים על שיחות נפש עם חברים לנשק, על געגוע הביתה ועל תחושת השליחות להחזיר את החטופים בשלום.

על דמוקרטיות וכיתות מוות: ישראל ועתיד הציוויליזציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – על דמוקרטיות וכיתות מוות

דאגלס מארי, על דמוקרטיות וכיתות מוות: ישראל ועתיד הציוויליזציה, הוצאת סלע מאיר, 2025.

הספר הוא תרגום לעברית של המקור באנגלית, On Democracies and Death Cults: Israel and the Future of Civilization. הספר נכתב בעקבות טבח שבעה באוקטובר, ומתמקד בהשלכות המוסריות, התרבותיות והפוליטיות של האירועים, תוך ניתוח ביקורתי של תגובת העולם המערבי לישראל ולחמאס. הספר נפתח בתיאור הרגעים הראשונים של הבוקר שבו פרצה מתקפת ה־7 באוקטובר, ותחושת ההלם שאחזה בעולם – אך יותר מכך, בתדהמתו של מארי מהמהירות שבה פנתה דעת הקהל המערבית נגד ישראל. כבר ביומיים הראשונים לאחר המתקפה, הוא מתאר הפגנות תמיכה בפלסטינים בלונדון, סידני, טורונטו ודבלין – חלקן בשעה שגופות הנרצחים עדיין לא נקברו.[23]

חלק נרחב מהספר מוקדש לניתוח התהפכות היוצרות המוסרית שחלה לדבריו בחוגים ליברליים ברחבי המערב, ובפרט באקדמיה. הספר שוזר עדויות אישיות רבות, ביניהן סיפורים של ניצולים מהטבח במסיבת הנובה, גבורתם של צעירים שנחלצו להציל אחרים תחת אש, ביקור בכלא ישראלי מול מחבלים שלא הביעו כל חרטה, ושיחות עם מנהיגי ישראל, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[24] אחד הרגעים המטלטלים שתיאר היה צפייה משותפת עם עיתונאים בריטים בסרטוני הטבח – חוויה שאותה הגדיר כשיעור בצורך להיזכר ברוע המוחלט.[25]

מיזם "סיפור. חיים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המלחמה יזמה קבוצה של סופרים, עורכי לשון, עורכי ספרות ומעצבים גרפיים מיזם להנצחת הנרצחים בשבעה באוקטובר וחללי המלחמה. המיזם נהגה על ידי הסופרת דנה בן שלומי, שיזמה כתיבת ספר על חלל צה"ל רב-סרן טל גרושקה מחטיבת הנח"ל שנהרג בעת שהגן על קיבוץ כפר עזה, והבינה את הצורך הדחוף במיזם הנצחה ספרותי. המיזם גייס לשורותיו מתנדבים רבים, וקרא למשפחות החללים והנרצחים להיעזר בשירותיו להנצחת יקיריהם. בתחילה נקרא המיזם בשם "סיפור. חיים", ושם זה הופיע על גבי הספרים שיצאו לאור. בינואר 2025 התאגדו הפעילים במיזם במסגרת עמותה בשם "כותבים חיים" בהנהלת דנה בן שלומי, בה פעילים כותבים, עורכים ואנשי עיצוב גרפי כגון המעצבת עינת שמשוני.[26]

במסגרת המיזם יצאו לאור למעלה מ-40 ספרים המנציחים את סיפוריהם האישיים של נופלי המלחמה וקורבנות הטבח.[27] בין היתר התפרסם ספרו של איל חיות-מן על חייו של אמיר לביא, שנפל בקרב מוצב סופה.[28] כן התפרסם ספרו של אורי קציר על חיי סמל אור אביטל, לוחם השריון שנפל ב-7 באוקטובר 2023 בקרב מוצב נחל עוז, וספרו של גל אמיר על חייה של שני גבאי, שנרצחה במסיבת הנובה. במסגרת הפרויקט מתוכננים לצאת מאות ספרים, להנצחת חללי המלחמה ונרצחי הטבח.

יומנים, עדויות ותיעוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מה הקשר – על המסע בתוך עזה של קצין קשר חננאל זילברברג. הוצאת דיאלוג-הפצה
  • התמונה הקטנה - יומן לא־הירואידרור משעני. הוצאת אחוזת בית
  • אני מניר עוזסיון קלינגבייל, שני קלינגבייל שילה. הוצאת עם עובד
  • מסע חזרה אל הבית שבגד. כפר עזה. אוקטובר 2023 – עמי כהנא. הוצאת כרמל
  • אנחנו לא בקונצנזוס. כרם שלום, קיבוץ קטן ופרוע על גבול רצועת עזה, 1978-1968 – אביהו רונן. הוצאת כנרת, זמורה, דביר
  • בשתי חזיתות – רותם קודיש. הוצאה עצמית
  • ח"כ במשמרת לילה - יומן מלחמה – משה (קינלי) טור פז. הוצאת סלע מאיר
  • 7.10 יומן שיחות בעת מלחמהחביבה פדיה. הוצאת אדרא
  • עקורים – מפוני 7 באוקטובר על החיים בלי בית – תמר מור סלע. הוצאת ידיעות ספרים
  • גוף ראשון רבים - יומן שכול בצבע מלא – נוגה פרידמן, איור: רון לוין, הוצאת ידיעות ספרים, 2025.[29]
  • פורצות דרך מלחמה, שבע נשים - שבעה באוקטובר – לימור ברדוגו. הוצאת ספרי ניב, 2025. הספר מספר את סיפורן של שבע נשים שיצאו מתוך כאבן האישי לעשייה ציבורית של קירוב לבבות ואחדות: אימהות לחטופים, אימהות ששכלו את בניהן ונשים ששכלו את בעליהן במלחמה.
  • ויויאן סילבר – אבירמה גולן. הוצאת צלטנר
  • הפרויקט לסינון גופות – ד"ר איילת דיין. הספר הוא יומן מלחמה שמתעד את סיפורם של הארכאולוגים שגויסו לאיתור הנעדרים. הוצאת אופיר ביכורים.
  • את אחי אנוכי מבקש: בעקבות חללי מלחמת חרבות ברזל – רס"ן אבי גרינברג. הספר מספר על יחידת יק"פ המופקדת על טיפול בחללי צה"ל, בעקבות עבודתה המסורה והעיקשת רשימת הנעדרים שלא נודעו עקבותיהן נותרה ריקה.
  • כי קרא הקול – ספרו של סא"ל מעוז שוורץ, מג"ד במילואים ומחנך, המתאר בכתיבה מתוך העיר עזה, את תחושות הנפש של מג"ד בצה"ל ובן לניצולי השואה
  • שיחה / חצי שיחהאייל קמינקא, (אביו של ינאי קמינקא שנפל בקרב על בסיס זיקים) - הוצאת ספרי עתון 77, 2024.
  • בין שני חדרי הלב - יומן מלחמה וחלוםחגי לובר (אביו של יהונתן לובר שנפל במלחמה). הוצאת ידיעות ספרים
  • חולם ולוחםהרב תמיר גרנות (אביו של אמיתי צבי גרנות שנפל במלחמה).
  • ילד האוראורית מרק אטינגר. הוצאת ידיעות ספרים (לזכר אחיה פדיה מרק שנפל במלחמה).
  • איש אשר רוח בו. סיפור חייו ומותו של לוחם הימ"מ רב-פקד ארנון זמורה – אודי בן סעדיה. הוצאת כנרת, זמורה, דביר.
  • תחנות 7 פקדה אותנו השעה. סיפורה של חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל – עידית שכטר־פייל. הוצאת סלע מאיר
  • צילומי מלחמה מ-7 באוקטובר שמחת תורה – איתן שלם. הוצאת מדיה 10
  • תובנות נחמה – אביתר נאמן (בנו של איתן מנחם נאמן שנפל במלחמה).
  • עכשיו תורנו. סיפור אישי קטן על התייצבות של דור גדול – שחר תורג'מן. הוצאת עם עובד
  • להיכשל כל הדרך למעלה – ערן אפרת. הוצאת סלע מאיר
  • הותר לפרסום : יומן מלחמה - חרבות ברזל. חלק א. 100 ימים ראשונים – עמנואל בן סבו. הוצאת עכשיו אפשר
  • הותר לפרסום – יומן מלחמה: חרבות ברזל. חלק ב' – שבילי מלחמה, ייאוש ותקווה – עמנואל בן סבו. הוצאת עכשיו אפשר
  • הותר לפרסום יומן מלחמה חרבות ברזל חלק ג' – החטופים החילוצים המחירים והתקווה. עמנואל בן סבו. הוצאת עכשיו אפשר
  • הותר לפרסום – יומן מלחמה: חרבות ברזל. חלק ד' – תקומה: 420 ימים, בין עזה ללבנון, בין חמאס לחזבאללה, בין איראן לנפילת סוריה. עמנואל בן סבו. הוצאת עכשיו אפשר
  • אור אינסוף. סיפורי גבורה ממלחמת חרבות ברזל – כותבים שונים. עורך אביעד טל. הוצאת עמותת הזדמנות לחלום.
  • מלחמת בני האור- חטיבה 460 בחרבות ברזל – שחר בר. הוצאת כנרת, זמורה, דביר
  • שבעה באוקטובר – זיו קורן. הוצאה עצמית
  • מכונת מלחמה. הפנים שמאחורי הקסדה: טייסי מסוקי הקרב מספרים – מירב הלפרין. ידיעות ספרים
  • קו התלם - סיפור של גבורה והפקרהאמיר תיבון. הוצאת ידיעות ספרים.
  • לרקוד עם המוות ולנצח. סיפורו של מ', לוחם מנחל עוז, שהגן על ביתו ב-7.10 – מ' לוחם מנחל עוז. וצאת דני ספרים
  • לוחמות. סיפוריהן של גיבורות מלחמת שבעה באוקטובר – אילה דקל. הוצאת התחנה
  • מלחמה של גיבוריםהדסה בן ארי. הוצאת ידיעות ספרים.
  • גיבורים ללא מדיםאמילי עמרוסי ודב קלמנוביץ'. הוצאת ידיעות ספרים.
  • רוח הגבורה – רחלי לביא. הוצאה עצמית.
  • ארץ הגבורה – יוסי לונדין. פרויקט של מרכז "בשבילוד"
  • גיבורים. לבד מול החמאסיואב לימור. הוצאת כנרת זמורה דביר.
  • כבדו שערי עזהיעל דרזניק. הוצאת ידיעות ספרים.
  • אנחנו בדרך – נחום אבניאל. הוצאת סלע מאיר.
  • השבעה באוקטובר – טל צייקה. הוצאת ליאור שרף.
  • מלאכים בכתוםנחמן סלצר, סלע מאיר 2024
  • מעשה בצדיק ואלונקה: סיפורי חייהם של חללי ישיבות ההסדר בשנה הראשונה של מלחמת שמיני עצרת" – הרב חיים נבון, הוצאת ידיעות ספרים, 2025.
  • לכודים. מיגונית הגבורה בצומת רעיםניצן הורוביץ וארווה דגין. הוצאת ידיעות ספרים.
  • במקום שבו צריך אותי – עפרה לקס. הוצאת ידיעות ספרים
  • הגיבורים. סיפורי גבורה מ-7 באוקטובר ומחרבות ברזל – אלי חליפה. הוצאת קוראים
  • חברות ברזל – משה ויסטוך. הוצאת סלע מאיר
  • לא מחכים לקריאה. סיפורם של לוחמי 669 במלחמה להצלת חיים – גיא מ. הוצאת ידיעות אחרונות
  • הטנקים כאן. חטיבה 188 בקרבות 7 באוקטובר – רונן וודלינגר. הוצאת ידיעות ספרים
  • משורה לתקומה. הסיפור האנושי שמאחורי זיהוי הנרצחים והחללים באירועי 7 באוקטובר 23 – אבנר כהן. הוצאת ספרי זיו
  • אחי, מקרבות ה-7 באוקטובר לקרבות היום שאחרי – נמרוד פלמח. הוצאת סלע מאיר
  • רוח קרב. שיחות בין הדי הקרבות – אמילי עמרוסי. הוצאת ידיעות ספרים
  • 738 ימים — אב במסע - יהודה כהן. הוצאת יצירה עברית, 2026
  • היום השמיני – ישראל שאחרי השבעה באוקטוברמיכה גודמן. הוצאת הקיפוד והשועל. ספר העוסק בשאלה מי עלינו להיות כדי לנצח.
  • הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראלאדם רז. הוצאת פרדס
  • קריסת הקונספציות - הדרך למחדל אוקטובר 2023 – מחברים שונים. הוצאת קרן ברל כצנלסון ומכון מולד
  • חמאס - מתנועה חברתית לפשעי מלחמהשלומי אלדר. הוצאת כתר ספרים
  • חינוך במלחמה ושלום. מאמרים בין ייאוש לתקווה – יורם הרפז. הוצאת פרדס
  • הלקסיקון של הברוטליות – אדם רז ואסף בונדי. הוצאת פרדס
  • יום המחר אסטרטגיה רבתי לישראל – פרופסור דרור יחזקאל. הוצאת ידיעות ספרים.
  • הקונספציה – הקיבעון המנטלי במודיעין ופתרונו – יגאל ורדי. הוצאת ידיעות ספרים. ספרי חמד
  • מלחמה קיומית: מאסון לניצחון לתקומה – ארי שביט. הוצאה לאור: ידיעות ספרים. ספרי חמד
  • מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל – הוצאת כנרת, זמורה, דביר
  • הגיבור מהדלת ממול. חרבות ברזל – סיפורים מקו האש – נפתלי חן. הוצאת סלע מאיר
  • במקום להתפכח – אסופת מאמרים בעריכת עודד וולקשטיין. הוצאת פטל
  • לקסיקון לחברה משותפת – כרך א. עורכים שולי דיכטר ואמיר פאח'ורי. הוצאת תשע נשמות
  • על הפיוס, אחרי שבעה באוקטובר. – מיה סביר. הוצאת אפיק
  • יש תקווה – מסע פילוסופי־קיומי בעקבות התקווה – אבי שגיא. הוצאת אדרא
  • חרבות ברזל לבבות שבורים – מיכאל בר זהר. הוצאת ידיעות אחרונות. ספרי חמד
  • 06:29 – הרגע שבו הזמן עצר מלכת – אסופה של מחברים שונים בעריכת עדי זליכוב-רלוי. הוצאת ידיעות אחרונות. טקסטים שנכתבו על ידי אנשי רוח, אומנים ופסיכואנליטיקאים ומציעים מבט פסיכואנליטי, רעיוני ואומנותי, על מושג התקווה בישראל של היום.
  • בעיניים עצומות: מידע גלוי ומלחמת חרבות ברזל – מחברים שונים. פורסם על ידי מרכז משה דיין וצה"ל. הוצאת מערכות
  • אוגדת עזה נכבשהאילן כפיר. הוצאת ידיעות ספרים.
  • חמש נקישות בדלתג'קי חוגי. הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2026
  • קו ארוך מחוק: מחשבות על תקווה בימי מלחמה – קובץ מסות בעריכת מירי רוזובסקי ומוריה דיין קודיש
  • ויכה הברק פעמיים. אוקטובר 1973 - אוקטובר 2023. מסע בזמן עם האלוף (בדימוס) אלי זעירא – אבירם ברקאי. הוצאת כנרת, זמורה, דביר.
  • אמרתי לכם זה ג'יהאדצבי יחזקאלי. הוצאת תכלת.[30]
  • עם כלביא יקוםיאיר אנסבכר. הוצאת דני ספרים.
  • וכארי יתנשאיאיר אנסבכר. הוצאת דני ספרים.
  • לשחרר את עזה. לשבור את מעגל העוני הפונדמנטליזם והטרור – שרגא פ' בירן עם טל סער
  • חיים במלחמה – זו שאף פעם לא נגמרתדב תמרי. הוצאת ידיעות ספרים.
  • מלחמה משלהן - נשים בחזית במלחמת 7 באוקטובר - טל שניידר, ידיעות ספרים, אוגוסט 2026.

ספרי ילדים ונוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כמה זמן נמשך עכשיו? – אורנה ראובן. הוצאת תשע נשמות
  • אבא של אלון הולך לצבא – ניצן וייס. הוצאת אוריון.
  • המתנות של סלמאן – כוואכיב מזיד סייף. הוצאת טל-מאי
  • ארץ יצורי הכלאיים 1 – בן היער. מיכל בר פרו. הוצאת ספרי ניב
  • ארץ יצורי הכלאיים 2 – הנסיכה מאי-שם ושומר האש. מיכל בר פרו. הוצאת ספרי ניב
  • מלחמה של גיבורים 1 – הפרויקט של הדסה בן ארי. הוצאת ידיעות ספרים - ספרי חמד
  • תובנות שבעה באוקטובר – מאיר גבעון. הוצאת מדיה 10
  • הלוחמות והלוחמים ששומרים עלי – עידו ברקן. הוצאת ליאור שרף – הפצות
  • ציפור מדור לדור. הסיפור הישראלי – לימור טלמור. הוצאת רימונים
  • עם של גיבורי על – לילדים – אסף פרי ועמרי גליקמן. הוצאת ידיעות ספרים

ספרי עזרה נפשית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חזק חזק ונתחזק – אביה שהם לוז. להורים שחוו עם ילדיהם טראומה ולאנשי מקצוע המלווים הורים או משפחות. הוצאת אוריון
  • מבין השברים – טראומה, התמודדות ותקווה – מחברים שונים מתחום בריאות הנפש. עורכים בעז שלגי ושרון זיו־ביימן. הוצאת מודן

ספרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים נוספים שיצאו בעקבות טבח שבעה באוקטובר והמלחמה:

  • תקומה – חיה שלי. הוצאת אפיק
  • נשים כותבות תקווה. מסען של 21 נשים לעבר השלום – מחברות שונות. הוצאה עצמית (יצא גם בתרגום לאנגלית)
  • הכול (לא) בסדר: שיחות לאחר 7 באוקטובר – דלפין הורווילר. הוצאת לוקוס
  • אנו שנותרנו מאחור – מניפסט אבלות – עידן צבעוני. הוצאת תרסט
  • עקדת שרה – ניצן בן זאב. הוצאת שתיים
  • שורה: מלאכת זיהוי חיים – מחזה תיעודי מאת רועי יוסף על משימת זיהוי החללים במחנה שורה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. הוצאת פרדס
  • חזק ונתחזק – הרב נתנאל אלישיב. הוצאת ספרי נגה.
  • עוד אבנך ונבנית – חיזוק לימי המלחמה מתורת הרב יעקב משה חרל"פ. הוצאת מכון איי הים[32].
  • הלכות מלחמה ושלום – הרב שמואל אליהו.
  • טיפות במדבר - תקווה בארץ פצועה חילי טרופר, הוצאת ידיעות ספרים.
  • בשבילם. מטיילים לאורם של גיבורי 7 באוקטובר – ירון גוטמרק. הוצאת עם עובד
  • אלבום דרום – דנה אריאלי. הוצאת אחוזת בית

כתבי עת רבים בישראל פרסמו קולות קוראים ופרסמו גיליונות בנושא המלחמה והשפעתה על העורף הישראלי.

כתב העת מאזנים. גיליון מרץ 2025 – התערערות. גיליון מאי 2025 – אבודים בחלל.

כתב העת הכיוון מזרח. גיליון 45 – שבעה, היום שבו הזמן עצר מלכת

כתב העת הו!. גיליון 27: שירה על סף תהום

כתב העת הליקון. גיליון 142 - המולת המלחמה העירה אותי.

כתב העת המרחב הציבורי, היוצא לאור מטעם בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים של אוניברסיטת תל אביב. גיליון 21–22, קיץ 2025 הוקדש כולו למאמרים העוסקים בשלל היבטים אזרחיים של מלחמת חרבות ברזל.[33]

כתב העת עתון 77. גיליון 433, עוסק ברובו בענייני המלחמה. בין היתר, מאמר של המשורר אילן ברקוביץ' שעוסק בשיר שכתב המשורר גלעד מאירי על קרוב משפחתו רועי מונדר שנהרג בניר עוז.[34]

כתב העת האינטרנטי המוסך. גיליונות אוקטובר[35] ונובמבר[36], עוסקים בענייני המלחמה. בגיליונות פורסמו שירים של משוררים שונים, וביניהם טל ניצן ובכל סרלואי, וגם שירה, פרוזה ואמנות חזותית של אמנים תושבי עוטף עזה.

כתב העת לביקורת "מעלה, מאמר המערכת[37] של גיליון 12 בעריכתה של המשוררת והעורכת נועה שקרג'י, עוסק בחטופים

כתב העת פנס הוציא אסופת מסות בשם "כל הפתאום הזה - מסות מימי מלחמה". בגיליון מופיעים מסות של כותבים שונים, בין היתר של יעקב צ' מאיר, שמעון אדף, לי ממן, שרי שביט ומוטי פוגל.

כתב העת האינטרנטי סלונט, פרסם שירים וסיפורים שנכתבו בעקבות המלחמה. בין היתר של הרצל חקק ואורציון ברתנא.

כתב העת מוטיב, גיליון 107,קרא "חיי מלחמה" ועוסק בענייני המלחמה.

כתבי העת עירובין והליקון פרסמו קולות קוראים לפרסום גיליונות שיעסקו בענייני המלחמה.

אירועים ספרותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המתקפה ובמהלך המלחמה נערכו אירועים ספרותיים שונים.

עמותת "משיב הרוח" ערכה סדרת מפגשי סדנאות קריאה וכתיבה בזום במהלך המלחמה בהנחיית סופרים ומשוררים רבים. בין היתר העבירו סדנאות אלחנן ניר, נדב הלפרין ושלומי חתוכה. מלבד הסדנאות, העמותה הפיקה מפגשים שונים בתקופה המלחמה.

הסניף החיפאי של עמותת הספרות "מקום לשירה", הפיקה סדרת מפגשי קריאה וכתיבה בהנחיית אנשי ספרות שונים. בין היתר העבירו סדנאות קרן קוך ועילי ראונר.

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל קיימו מספר אירועי ספרות בזמן המלחמה. סדנאות כתיבה ושיח פתוח של סופרים ומשוררים בהנחיית צביקה ניר ובהשתתפות אנשי ספרות רבים. בנוסף, קיימו אירוע ספרותי נקודתי בנושא 'פגיעה מגדרית בזמן המלחמה'.

מחוץ לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים על טבח שבעה באוקטובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2024 הוציאה לי ירון את ספרה "10/7: 100 Human Stories", שמאגד סיפורים מיום הטבח. הספר זכה בפרס "הספר היהודי של השנה" מטעם "the National Jewish Book Award".[38]

ספרי עיון על מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"העתיד הוא שלום" (The Future Is Peace) . ספר שכתבו יחד פעיל השלום הישראלי מעוז ינון שאיבד את שני הוריו בטבח השבעה באוקטובר ופעיל השלום הפלסטיני עזיז אבו סרה. עם צאתו באפריל 2026, הפך לרב-מכר של הניו יורק טיימס ונבחר על ידי רשת הרדיו האמריקאית NPR כאחד מספרי העיון הטובים ביותר של שנת 2026.[39][40][41]

הסופר המצרי-אמריקאי עומר אל-עקאד פרסם בשנת 2025 ספר עיון בשם "One Day, Everyone Will Have Always Been Against This" (אנג') ("יום אחד, כולם יהיו מאז ומתמיד נגד זה"), המפרט טענות לרצח עם ברצועת עזה ודן בתגובת העולם המערבי לאירועים אלה.[42] הספר זכה בפרס הספר הלאומי בארצות הברית לשנת 2025 בקטגוריית ספרי העיון, ונבחר לאחר מספרי השנה בכתבי עת רבים, בהם הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט.

ההיסטוריון אבי שליים פרסם ספר בשם "Genocide in Gaza: Israel, Hamas, and the Long War on Palestine" בו הוא מבקר את מדיניותה של ישראל כלפי רצועת עזה, וטוען כי המלחמה היא "תוצאה בלתי נמנעת של הקולוניאליזם הציוני המתנחלי שמטרתו הבסיסית היא חיסול האוכלוסייה הילידית".

העיתונאי גדעון לוי פרסם ספר בשם "The Killing of Gaza: Reports on a Catastrophe" בו הוא מציג את נקודות המבט שלו על האירועים שקדמו לטבח שבעה באוקטובר ולמלחמה שבאה בעקבותיו.

המסאי פנקג' מישרה (אנג') פרסם ספר בשם "The World After Gaza" בו הוא מביע ביקורת על הדרך בה ניהלה ישראל את המלחמה ומגנה את הפגיעה באזרחים.

האקדמאי הלבנוני גילברט אשקר (אנג') פרסם ספר בשם "The Gaza Catastrophe" בו הוא מנתח מהלכים גלובליים שהובילו למלחמה, ומבקר הן את ישראל, הן את חמאס והן מדינות וארגונים אחרים שהיו מעורבים במלחמה.

איש הדת הנוצרי-פלסטיני מינתר אייזק (אנג'), תושב בית סאחור, פרסם את הספר "Christ in the Rubble: Faith, the Bible, and the Genocide in Gaza" בו הוא מבקר את תגובת העולם הנוצרי למלחמה, שלטענתו מתעלמת מההיסטוריה של הסכסוך, מקבלת את הנרטיב הישראלי ונמנעת מגינוי מפורש של ישראל עקב טענות לרצח עם ברצועת עזה ופשעי מלחמה.

הסופר היהודי-אמריקאי פיטר ביינרט פרסם את הספר "Being Jewish after the Destruction of Gaza: A Reckoning" שבו הוא מבקש למצוא זהות חדשה ליהדות התפוצות שאינה מצדיקה את פעולות ישראל במלחמה בעזה.

ח'אלד ביידון (אנג'), פרופסור אמריקאי למשפטים, פרסם את הספר "Eyes on Gaza: Witnessing Annihilation" בו הוא מתאר את נקודת המבט שלו על אירועי המלחמה, תוך שהוא משתף את הסיפור האישי שלו ושל משפחתו, כמוסלמים ערבים בארצות הברית. הספר כולל כ-60 איורים של הקריקטוריסט מוחמד סבאענה (אנג'), תושב ג'נין.

ספרים נוספים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2024 פרסם ג'ו סאקו רומן גרפי בשם "War on Gaza". הספר זכה בפרס אייזנר.

המשורר הפלסטיני תושב עזה רפאת אלאריר (אנג') כתב בשנת 2011 קינה בשם "If I Must Die" אודות מותו העתידי. הוא נהרג ב-6 בדצמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 ראה אור הספר "If I Must Die: Poetry and Prose" ובו מבחר משיריו ומשירי משוררים פלסטינים נוספים.[43]

מחמוד מונא, תושב מזרח ירושלים ובעל חנות ספרים, פרסם ב-2024 אסופת סיפורים של כותבות וכותבים מעזה, תחת הכותרת "Daybreak in Gaza: Stories of Palestinian Lives and Culture", שנועדה "לשמר את המורשת של אנשי עזה דרך ספרות, מוזיקה, סיפורים וזיכרונות". בפברואר 2025 פשטה המשטרה על חנותו של מונא, עצרה אותו והחרימה מספר ספרים.[44]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יהודה קליין, ‏שבוע הספר העברי: מעל ל-80 ספרים על השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה, באתר "סרוגים", 19 ביוני 2024
  2. דו"ח הספרים השנתי של הספרייה הלאומית לשנת 2025, באתר הספרייה הלאומית
  3. איה חיות, "ביום אחד קפצו תשעה אנשים על רימון. ב-48' היה מוקם על כל סיפור כזה אנדרטה", באתר ynet, 24 במרץ 2024
  4. "היה לי חשוב לתת תקווה": שורד השבי אלי שרעבי השיק את ספרו "חטוף", באתר וואלה, 30 במאי 2025
  5. קרן מרציאנו, החיים החדשים של אלי-ה כהן: המגורים עם בת הזוג, הספר החדש – והמסיבה שהוא מתכנן עם עומר ונקרט, באתר מאקו, 14 בספטמבר 2025
  6. אלקנה בוחבוט: "שנתיים לא ראיתי למה הבן שלי התחפש וזה אכל לי את הלב", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2026
  7. חבצלת דמארי, "הבנתי: גן העדן שלי היה לגיהנום", באתר ynet, 15 בינואר 2026;
    פלד ארבלי, ‏"שבויה במשימה": שורדת השבי שושן הרן בספר עדות חדש, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2026
  8. בכנות כואבת: ספרה החדש של שורדת השבי אביבה סיגל - עם מה שלא סיפרה עד היום, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2026
  9. יונית לוי, "כשנראה אותך שוב": רייצ'ל גולדברג-פולין בריאיון מיוחד על הגעגועים לבנה הירש ועל ספרה החדש, באתר מאקו, 26 במאי 2026
  10. אחים ואחיות לישראל, באתר חמל אזרחי
  11. פורום נשות המילואימניקים, באתר נשות המילואימניקים
  12. מטה משפחות החטופים - תרמו למאמץ להשבת רני גואילי הביתה, באתר BringthemhomeNOW
  13. מטה ההסברה האזרחי, באתר www.israelispirit.org (באנגלית)
  14. עדות 710 - מאגר העדויות ההיסטורי של אירועי השבעה באוקטובר 2023, באתר עדות 710
  15. זיכרון 710 | וואטסאפ, באתר זיכרון 710
  16. Join, Next October (באנגלית)
  17. ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10
  18. אביתר בנאי, המילים האחרונות של הנופלים, כדי שלא נשכח לעולם, באתר מאקו, 3 באפריל 2025
  19. המכתבים האחרונים של הנופלים הזכירו לרבנית ימימה מזרחי את הבן הקטן שלה, באתר כיפה, 1 באפריל 2025
  20. רוביק רוזנטל‏, יום אחד את הולכת להצטרף איתי בכוכבים, באתר "הזירה הלשונית", 4 באפריל 2025
  21. אהבה פז-כהן, ‏"משפחות הנופלים חלקו איתנו רגעים אינטימיים כמתנה לעם כולו", בעיתון מקור ראשון, 5 באפריל 2025
  22. "למקרה שאמות, כדאי שאשאיר הספד על עצמי": המילים האחרונות של חללי חרבות ברזל, באתר ynet, 30 באפריל 2025
  23. Abigail Rosenthal, Book Matters, medium, April 29, 2025
  24. Matthew Schultz, Israel and the Future of Civilization, Jewish Journal, 2025-05-01
  25. Matthew Schultz, Israel and the future of civilization, JNS.org, 2025-05-07
  26. כותבים חיים, באתר "גיידסטאר ישראל"
  27. הספרים שיצאו לאור במסגרת המיזם, באתר העמותה
  28. איל חיות מן, צללים של מלחמה - איל חיות מן יצא למסע בעקבות אמיר לביא ז"ל, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2024
  29. נועה ברזלי, ‏מותר לכעוס על מי שמת? הספר שמצייר את השכול הישראלי אחרת לגמרי, באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2025;
    דקל שי שחורי, גוף ראשון רבים: ״סתם אלמנה קצת משונה ולא גאונה״, מגזין פורטפוליו, 30 באפריל 2025
  30. צבי יחזקאלי משיק ספר ילדים וגם פרויקט ספרותי נוסף, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2024
  31. אסופות ״הנני״, באתר צה"ל
  32. עוד אבנך ונבנית - חיזוק לימי מלחמה - מכון איי הים
  33. המרחב הציבורי . קיץ 2025 גיליון 21-22
  34. עתון 77, גליון 433
  35. גליון אוקטובר 2023, באתר המוסך
  36. גליון נובמבר, באתר המוסך
  37. נועה שקרג'י, מאמר המערכת, מעלה 12, עמ' עמוד שער
  38. הישג מרשים: ספרה של לי ירון על 7 באוקטובר - "הספר היהודי של השנה", באתר וואלה, 22 בינואר 2025
  39. NPR, In 'The Future is Peace,' tourism paves a way forward for Israelis and Palestinians, NPR, May 13, 2026 (באנגלית)
  40. Fintan O'Toole, Book Review: 'The Future Is Peace,' by Aziz Abu Sarah and Maoz Inon, The New York Times, April 13, 2026 (באנגלית)
  41. The Future Is Peace
  42. אמיר רותם, היום שבו במערב ייזכרו שהם תמיד היו נגד הטיהור האתני בעזה, באתר "שיחה מקומית", 15 במאי 2025
  43. נועם כהן, כוכב "יורשים" בריאן קוקס הקריא שיר לזכר הרוג פלסטיני וצבר מיליוני צפיות, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2023
  44. אורן זיו, הפשיטה על חנות הספרים הפלסטינית: "זה מהלך פוליטי", באתר "שיחה מקומית", 10 בפברואר 2025