מערת פניה דה קנדמו

מערת פניה דה קנדמו
Cueva de la Peña de Candamo

חריתה של אייל פצוע ממערת פניה דה קנדמו
חריתה של אייל פצוע ממערת פניה דה קנדמו
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 1, 3 שטח האתר 99.97 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) חלק מתוך אמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד
מידע כללי
מדינה
מיקום	קנדמו, ספרד
קואורדינטות	43°29′09″N 6°02′13″W
תאריך גילוי	1914
(למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה מערת פניה דה קנדמו (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה מערת פניה דה קנדמו (למפת אסטוריאס רגילה)   אוביידו חיחון אבילס מפרץ ביסקאיה קנטבר. קסטיליה ולאון גליסיה מערת פניה דה קנדמו (למפת אסטוריאס מוגדלת)   אוביידו חיחון אבילס מפרץ ביסקאיה קנטבר. קסטיליה ולאון גליסיה מערת פניה דה קנדמו

שביל הגישה למערה

מערת פניה דה קנדמו (בספרדית: Cueva de la Peña de Candamo) שוכנת בכפר סן רומן במועצה העירונית קנדמו בקהילה האוטונומית אסטוריאס בצפון ספרד. ביולי 2008 היא נכללה באתר המורשת העולמית "מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד" של ארגון אונסק"ו.

היסטוריה

המערה התגלתה לראשונה על ידי כפרי שכונה "אל כריסטו" במחצית השנייה של המאה ה-19. היא התגלתה רשמית בשנת 1914, ובשנת 1919 פרסם הארכאולוג והגאולוג הספרדי אדוארדו ארנאנדס-פצ'קו מחקר מדעי עליה. זו היא מערה טבעית שאורכה שישים מטרים. באופן כרונולוגי היא מתוארכת ללפני 18,000 שנה, כביכול בתקופת התרבות הסולוטרנית (שיטה לסיתות כלי אבן שהייתה נפוצה לפני כ-18,500 שנים), אם כי יש החולקים על תארוך זה וטוענים שחלק מהתחריטים שייכים לתקופות קדומות יותר ("החותם", ~ 30,000 שנה), או מאוחרות יותר (חריטות של בעלי חיים מהתקופה החמימה יותר, או נקודות שחורות, ~ 13,000 שנה).

המערה וציוריה השרו כנראה תחושה של פולחן קסום לאותם אנשים פלאוליתיים, על פי הפירושים הרגילים של סוג זה של אמנות (הכומר והארכאולוג הצרפתי אנרי בריי, 1877–1961), שקיבלו חיזוקים באמצעות החקירות הארכאולוגיות שבוצעו במערה זו: בפנים כמעט ולא נתגלו שרידים או כלי אוכל האופייניים לחיים בתוך מערה או לביצוע פעילויות רבות, מה שאומר שהכניסות אליה בוודאי היו מוגבלות מאוד ובמועדים מאוד ספציפיים. במקום זאת, במערה אחרת שנמצאה מטרים ספורים ממערה זו נמצאו כמה חפצים המעידים על מגורים. עם זאת, ראוי לזכור שזו ההשערה הסבירה ביותר.

ונדליזם וזרם מבקרים בלתי מבוקר ובלתי מכבד גרמו נזק בלתי הפיך למערה, מה שגרם לסגירתה במטרה להשיב את היציבות ולמגר טחב ואצות. השוואת הרישומים ממחקר פצ'קו, משנת 1919, עם המערה כיום, מעידה על הנזק הנורא שנגרם.

תיאור

המערה נחלקת לאזורים הבאים:

• חדר נמוך (Sala baja), או חדר הסימנים האדומים, הוא חדר קטן הממוקם בכניסה, מימין, בו מוצגים סימנים אדומים שונים.
• גלריית הכניסה (Galería de entrada), היא גלריית הגישה למערה.
• היכל התחריטים (Salón de los grabados), לאחר הכניסה לחדר זה דרך מעבר צר, רואים מימין את קיר התחריטים. חדר זה משמש מוקד לגישה לשאר החדרים. בחדר זה, בנוסף לקיר, יש את תל הזקיפים (mogote Estalagmítico), מדרון הזקיפים (talud Estalagmítico) וחדר קטן עם ציור. קיר התחריטים הוא קיר באורך שישה מטרים ובגובה שמונה מטרים. זו היא קומפוזיציה מורכבת של דמויות שנוצרת על ידי שלוש קבוצות של דמויות הקשורות זו לזו על ידי רישומי מעבר.
• גלריית בטיסיאס (Galería de la Batiscias)
• חדר ההלבשה (El Camarín), הוא החלק החשוב ביותר בציורי המערה. זוהי גומחה הממוקמת בחלק הגבוה ביותר של היכל התחריטים. בין הציורים ניתן לראות סוסים ודמות שור. בולט בסדרת ציורים זו הוא דמות של סוס שצוירה באיכות גבוהה המשמשת סמל של המערה.

במרץ 2007 נפתח הפארק הפרהיסטורי של טברגה בעיירה טברגה , ובו העתק של המערה שהוכן על ידי פדרו סאורה ומטילדה מוסקיס, פרופסורים בפקולטה לאמנויות יפות באוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד.

הביקורים במערה מוגבלים לארבעים וחמישה אנשים ביום למשך שלושה חודשים ויש לה מרכז מידע בכניסה.

בכפר סן רומן, בתוך פאלאסיו ואלדס (Palacio Valdés), יש מרכז מידע על מערת קנדמו, פתוח כל השנה, ועם העתק של חלק מהמערה בפנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מערת פניה דה קנדמו בוויקישיתוף

• 100 años de la Caverna de Candamo (בספרדית)