המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני
 | |
| סוג |
מצעד הגאווה, ארגון  |
|---|---|
| מדינה |
 אוסטרליה |
| מיקום |
ניו סאות' ויילס |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות | 1979–הווה (כ־45 שנים) |
| קואורדינטות | 33°52′50″S 151°13′02″E / 33.88068°S 151.21719°E |
|
www | |
 | |
  | |
המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני (באנגלית: Sydney Gay and Lesbian Mardi Gras, נקרא בעברית גם פסטיבל הגאווה של סידני[1] ומרדי גרא בסידני[2]) הוא פסטיבל בן מספר שבועות המתקיים בסידני, ניו סאות' ויילס בין פברואר למרץ מדי שנה. האירוע המרכזי של הפסטיבל הוא מצעד גאווה. לרוב מכונה הפסטיבל בקיצור מרדי גרא. פרט למצעד המתקיים מסורתית במהלך סוף השבוע, מתקיימות בעיר מסיבות ואירועים נלווים במשך השבוע הקודם והעוקב למצעד, ומושכים קהל משתתפים נרחב. מצעד המרדי גרא נחשב למצעד הגאווה הגדול בעולם[3].
המצעד מתקיים מדי שנה החל משנת 1978 ועד היום. בשלוש השנים הראשונות להיווסדו התקיים המצעד בחורף (יוני), אך החל מ-1981 הוא הועבר לסוף הקיץ, בין פברואר למרץ, כחודש לפני חג הפסחא. בעקבות תאריך זה הוא זכה לשם מרדי גרא, והתקיים בסמוך לקרנבלים נוצריים החוגגים את הימים שלפני התענית. אף על פי שהוא קרוי על שם חג דתי, אין למרדי גרא זיקה נוצרית: הוא אינו מתקיים ביום שלישי שלפני יום רביעי של האפר, והחוגגים לא מתחילים לאחריו צום בן 40 יום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרדי גרא הראשון התקיים ב-24 ביוני 1978, כמצעד מחאה שבא בתגובה למהומות סטונוול. מארגני המצעד השיגו אישור מהעירייה, אך זה בוטל והמשטרה נשלחה לפזר את המצעד. 53 מהצועדים נעצרו בהאשמות שונות, רובן המוחלט לא הגיעו לכדי העמדה לדין. עם זאת, הסידני מורנינג הראלד דיווח במפורט את שמות העצורים והמשתתפים, דבר שגרם לאאוטינג של חלק מן המשתתפים במצעד. היות שהומוסקסואליות נחשבה כעבירה לפי נוסח החוק בניו סאות' ויילס עד 1984, הוצאתם מהארון של המשתתפים גררה במקרים מסוימים את פיטוריהם.
בשנת 1981 הועבר המצעד לחודש פברואר, ונקרא לראשונה בשם המרדי גרא ההומוסקסואלי של סידני (Sydney Gay Mardi Gras). בשנת 1988 שוב שונה שמו, ל-המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני (Sydney Gay and Lesbian Mardi Gras), שם בו נקרא המצעד גם כיום. המצעד, המסיבה והפסטיבל מאורגנים כעת על ידי עמותת New Mardi Gras, המייצגת מספר ארגוני להט"ב בניו סאות' ויילס.
המצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב, מתקיים המצעד בשעות הערב, ביום שבת. מרבית המשתתפים מתכנסים באזורים סביב מוצא רחוב אוקספורד בדרלינגהרסט בשעות אחר הצהריים, מתאמנים על הריקוד הרלוונטי לבמה הנעה ועל השירים. במקביל, מתארגנות הבמות באזור התכנסות רכבים. המצעד מתחיל לקראת הערב, כשהבמות ממויינות בסדר אלפביתי. על פי המסורת, קבוצת רוכבות אופנוע (Dykes on Bikes) פותחות את המצעד לפני הבמות הראשונות. המצעד מתקיים על כבישים עירוניים שנסגרו לתנועה, ומשני צידי הכביש ממוקמים מחסומים ארעיים שנועדו לשמור על תנועת הקהל. החל משעות הערב, מתקבץ קהל רב ליד המחסומים ומעודד את הצועדים.
המצעד מנוהל טקסית על ידי שר המצעד (Chief of Parade), לרוב ידוען שנבחר על בסיס זיקתו לנושא האירוע או קרבתו לאוסטרליה. בשנת 2007 שר המצעד היה רופרט אוורט, בשנת 2008 השחקנית מרגרט צ'ו, וב-2009 זוכה מדליית הזהב האולימפי, הקופץ למים האוסטרלי מתיו מיצ'ם. למצעד תמה שנתית, על בסיסה אמורים (אך לא מחויבים) המציגים לבסס את במותיהם. בשנת 2010 התמה הייתה היסטוריה עולמית, שעיקרה היא חקירת תפיסת ההומוסקסואליות בהיסטוריה של אומות העולם. ב-2009 מנו הצועדים לבדם 9,500 איש[4] (המחולקים סביב 123 במות נעות), והמצעד של אותה שנה נרשם כגדול ביותר אי פעם.
מסלול הבמות והצועדים נפתח בתחילת רחוב אוקספורד, סמוך להייד פארק, עובר בכיכר טיילור, פונה שמאלה לרחוב פלינדרז ומשם לשדירת אנזאק לכיוון מור פארק. פעמים ספורות הופרחו זיקוקים מעל מסלול המצעד, כחלק מהחגיגות.
המסיבה שלאחר המצעד נערכה על פי רוב באולפני פוקס שבמתחם האצטדיון של מור פארק. לאחר הפרדת המסיבה מהמצעד ב-2010, נערך במקום קרנבל מרדי גרא לצועדים שסיימו את המסלול, כמו גם למלווים ומבקרים אחרים.
הבמות הנעות בדרך כלל נישאות על נגרר שנמשך על ידי משאית או סמי טריילר, אך לעיתים יש שימוש ברכבים שחלקם החיצוני כוסה במעטפת כתחפושת. במצעד המרדי גרא ב-2010 היה שימוש באוטובוסים, משאיות ונגררים, סירות על נגרר, ורכבים מסחריים שקושטו בתמות שונות. בין המופיעים הבולטים היו קבוצה המונה עשרות גברים ונשים הלבושים כחייזרים ירוקים מהסרט צעצוע של סיפור, המובלים על ידי באז לייטייר על מכונית פרטית שנעטפה כצעצוע ספינת חלל מהסרט. מופיעים מסורתיים יותר כללו אוטובוס גדול ועליו מלכות דראג וגיבורות סרטי אימה (ולעיתים שתיהן יחדיו בתלבושת הכוללת דם מלאכותי מותז על שמלות שיפון), קבוצת שחקני כדורמים בספידו, כובעי ים ותו לא, נציגי התרבות התאילנדית בלבוש זהב המתבסס על המסורת המלכותית, ובמה ועליה מופיעים רתומים ברצועות עור. מספר נותני חסות הציגו במות ממותגות, כגון ספקית הטלוויזיה בכבלים Foxtel, ששכרה דוגמנים וטבעה סמלילהּ על עכוזם.
דעות כנגד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך שנות קיומו, הובעה התנגדות פוליטית ודתית להמשך קיומו של המרדי גרא. בין המתנגדים הבולטים נמנה פרד נייט, חבר המועצה המחוקקת של ניו סאות' ויילס ובעברו חבר בכנסייה היוניטרית של אוסטרליה; מדי שנה הוא נושא תפילה לגשם על המצעד. במהלך 32 שנות המצעד נרשמו ממטרים כבדים בשנתיים בלבד (1995 ו-2004) אולם הם לא עצרו את הצועדים.
בשנת 1985 המליץ ראש הוועד למלחמה באיידס בניו סאות' ויילס לבטל את המצעד. בעקבות הודעתו ניסו בעלי אולמות האירועים השונים לבטל את מסיבות הפסטיבל בהתראת-רגע, דבר שעלול היה לבטל את המצעד באותה שנה. לאחר שהכפילו את עלות השכרת האתרים, הגיעו מארגני המצעד ובעלי האולמות להסדר, והמצעד והמסיבות שלאחריו התקיימו ללא הפרעה.
התנגדות חזקה הושמעה עם תחילתם של שידורים חיים מהמצעד בשנת 1994 (ברשת ABC האוסטרלית[4]), שאפשרו לקהל אוסטרלי נרחב לראות את הצועדים בזמן אמת, בשעה 20:30 - שעה שבה התכנים המוקרנים בטלוויזיה בדרך כלל נטולי אזכורים של מיניות. עם זאת, נתוני המדרוג של שידורי אותו ערב היו הגבוהים ביותר ברישום מדרוג יום א' בתולדות הרשת.
תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירועי המרדי גרא זכו לתמיכה ממספר פוליטיקאים בכירים בניו סאות' ויילס: הסנאטורים נטשה סקוט דספוייה ופני וונג, חברי בית הנבחרים אנתוני אלבניס וטניה פליברסק, וכבודה הלורד ראש עיריית סידני, קלובר מור[5].
אירועים נלווים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האירועים הנלווים למרדי גרא עשויים להשתנות מדי שנה, אך בשנים האחרונות (ונכון ל-2010) מתקיימים מספר אירועים דרך קבע.
השקת הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירוע ההשקה של הפסטיבל מתקיים על פי רוב בסוף ינואר או תחילת פברואר ברחבת בית האופרה של סידני. מוצגת לקהל הרחב תוכניית האירועים, הסבר על התמה השנתית, ההופעות הצפויות ושר המצעד. על פי רוב, מתקיים אירוע ההשקה במהלך היום ומהווה האירוע הפותח את הפסטיבל, מיד לפני פייר דיי.
פייר דיי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבוע שלפני המצעד, מתקיים פסטיבל פייר דיי (Fair Day, תרגום מילולי יום נאה וגם יום הוגן) בפארק ויקטוריה בגליב. פייר דיי הוא אירוע פתוח בפארק, בו הקהל הרחב מוזמן לעבור בין דוכנים שונים, לשמוע הופעות חיות ולהכיר את התוכנייה של הפסטיבל. בין השאר, הארגונים המשתתפים במצעד המרדי גרא מאפשרים לעוברים ושבים להירשם למצעד. פייר דיי מושך קהל עירוני מגוון ולרוב נמדד במספר עשרות אלפי מבקרים במהלך היום.
בין המציגים בפייר דיי ניתן למנות את מועדוני הספורט הגאים בסידני (הכוללים מגוון תחומים, מאמנויות לחימה ועד צלילה), מתחמי תחרויות הומוריסטיות שונות (כגון תחרות הכלב בעל הלבוש ההולם ביותר), עגלות מזון מהיר, ודוכנים המוכרים תכשיטים, אופנה וכלי בית. לעיתים האמנים שמיועדים להופיע במצעד המרדי גרא או המסיבה שלאחריו יבצעו הופעת חינם בפייר דיי.
מסיבת המרדי גרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסיבת המרדי גרא (Post Parade Party) היא מסיבת ענק המתקיימת באופן מסורתי בליל המצעד. בשנת 2010 הוחלט לקיימה בסוף השבוע העוקב למצעד. המסיבה לרוב בתשלום (עם הנחה לצועדים) ומושכת עשרות אלפי משתתפים. אתר האירוע עשוי להשתנות מדי שנה. המסיבה הראשונה התקיימה בשנת 1980 בבית העירייה של פדינגטון, והתארחו בה 700 איש. בשנת 1998 נמכרו כ-27,000 כרטיסים למסיבה. בכל מסיבה מתארח אמן מפורסם בהופעה חיה; לרוב האמנים המתארחים בעלי זיקה לקהילה ההומוסקסואלית. בין האמנים שהתארחו בשנים עברו נמנים קיילי מינוג (1994,1998), ג'ורג' מייקל (2010), אוליביה ניוטון-ג'ון וסינדי לאופר (2008), בוי ג'ורג' (1995, 2007) ורבים אחרים.
אירועים נוספים ב-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 נוספו מספר אירועים חדשים לתוכניית הפסטיבל: קרניבל המצעד (Parade Carnival) במור פארק (החליף את מסיבת המרדי גרא, שנקבעה לראשונה לשבוע לאחר מכן); מסיבת ריקודים המונית בנמל סידני, מול בית האופרה, ביום שאחרי המצעד; וצילום עירום המוני של הצלם ספנסר טוניק, בו השתתפו מאות מתושבי סידני על רקע בית האופרה. אירועים אלו זכו לכיסוי תקשורתי נרחב, והשתתפו בהם מאות ואלפי אנשים. פרט להם נערכו כנסי ספרות, מסיבת בריכה לקהל הדובים, ומרוצי דראג ותופסת שיועדו לקהלי נישה קטנים יותר.
פסטיבל הקולנוע של מרדי גרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצעדי מרדי גרא האחרונים התקיים במקביל פסטיבל סרטים בבתי קולנוע בסידני, שהציג סרטים הנוגעים בנושאיהם לקהילה ההומוסקסואלית. בשנת 2010 התקיים הפסטיבל בין אמצע פברואר לתחילת מרץ. בין הסרטים שהוקרנו לקהל בינלאומי היה הסרט הישראלי עיניים פקוחות, שהציג סיפור אהבה בין גברים חרדים.
הכנסות וחסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל מרדי גרא מושך מאות אלפי תיירים לסידני, חלקם מגיעים לשבוע בלבד ואף פחות מכך, על מנת להשתתף באחת או יותר מהאירועים. בשנת 1985 השתתפו וצפו במצעד כ-50,000 איש; ב-2010 הוערך כי כמיליון אנשים לקחו חלק בחגיגות[6]. תרומת קיום הפסטיבל והמצעד לכלכלת ניו סאות' ויילס נאמדה ב-99 מיליון דולרים אוסטרליים בשנת 1998, רובם מכספי תיירים שבאו למסיבות השונות ונותני חסות למצעד. בין השנים 2002-2006 ירדו הכנסות המצעד (בפברואר 2002, לאחר אירועי 11 בספטמבר, נרשמה ירידת התיירים הגדולה ביותר), אך לאחר מספר שנים בהן קהל המשתתפים היה קטן מחצי מיליון, המצעד חזר לשידורים חיים בשנת 2009 והיה חלק מאירוע טלוויזיוני גדול ב-2010, שכוסה על ידי נותנת החסות Foxtel. נותני חסויות נוספים כוללים את בנק ANZ (מהבנקים הגדולים באוסטרליה וניו זילנד), בירת באדווייזר, חברת התעופה וירג'ין אוסטרליה וחברת המים המינרליים מאונט פרנקלין, השייכת לקוקה-קולה[7].
בממוצע תורם המצעד להכנסות עיריית סידני כ-30 מיליון דולר אוסטרלי מדי שנה[8], ומהווה אחד ממוקדי המשיכה התיירותיים הגדולים ביותר למדינת ניו סאות' ויילס[9].
העמותה המארגנת את פסטיבל המרדי גרא מגייסת את מירב כספה (פרט לכסף הניתן מחסויות) בנשף אביב המתקיים באוקטובר, תחת השם Sleaze Ball, כשלושה חודשים לפני המרדי גרא.
סדר יום פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל המרדי גרא החל במצעד מחאה פוליטי, שמטרתו להבטיח את זכויות קהילת הלהט"ב בניו סאות' ויילס. בשנה בה החל, המצעד פוזר בכוח ובוצעו מעצרים, ויחסי מין הומוסקסואלים נחשבו כעבירה על החוק. חמש שנים לאחר אירוע זה בוטל החוק המפלה. בשנת 1979 הצליח המצעד לדרבן חקיקה חדשה בניו סאות' ויילס, לפיה קבוצה המתכוונת להפגין לא נזקקת לאישור מפורש מהמשטרה, אלא די לה להתריע מראש על כוונותיה. חקיקה זו סייעה לחופש הביטוי של קבוצות מיעוטים נוספות בסידני[4]. לאורך כל שנות קיומו, פסטיבל המרדי גרא היה בעל סדר יום פוליטי, ופעל לשינוי דעת הקהל ונציגיהם בבתי המחוקקים לטובת שוויון זכויות והזדמנויות להומוסקסואלים ולסביות בניו סאות' ויילס. אחת הדוגמאות לשינוי המשמעותי בדעת הקהל במהלך שנות המצעד הוא יחס המשטרה: את המצעדים הראשונים פיזרו השוטרים, ואילו במצעדים האחרונים השתתפו כצועדים סביב במת משטרה, לצד צוותים משירותי הכיבוי וההצלה ועובדי מדינה אחרים.
בשנת 2010 נסב סדר היום הפוליטי של המצעד סביב נישואים חד מיניים, ומספר במות הוקדשו למטרה ועליהן שלטים עם מסרים של אהבה ושוויון בשפות שונות (בין השאר עברית וערבית זו לצד זו, כשפות הנכתבות מימין לשמאל), נשים בשמלות כלה, גברים בחליפות חתן[10], ומכוניות המקושטות כלקראת חתונה.
נציגות ישראלית ויהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מהבמות הנוסעות של מצעד המרדי גרא מייצגות עמים ואומות בעולם, בין השאר במה תאית ובמה סינית, המציגות את מסורת העמים בהקשר ססגוני וחגיגי. למדינת ישראל אין במה משלה, אך הקהילה היהודית בסידני, הכוללת מספר ישראלים, משתתפת במצעד עם במה יהודית החל משנת 2000. הבמה מקושטת באלמנטים יהודיים מחד ובצבעי הקשת מאידך. בשנת 2010 ייצגו את העם היהודי כ-60 איש במצעד, עם במה מדורגת ועליה מגן דויד מואר. בין הצועדים היה הזמר הישראלי עברי לידר, שהוזמן על ידי הקהילה ושגרירות ישראל באוסטרליה להופיע באותה שנה[11]. בשנת 2011 השתתפו בקבוצה היהודית 75 איש, שצעדו מאחורי ורקדו על משאית 6 טון, המקושטת במגן דויד תלת־ממדי (תמניון מכוכב)[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
אתר האינטרנט הרשמי של המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני- פסטיבל הקולנוע של מרדי גרא
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פסטיבל הגאווה של סידני – מרדי גרא (Sydney Gay & Lesbian Mardi Gras), באתר Wcities.com
- ^ מרדי גרא בסידני אוסטרליה, פוסט בבלוג של "אחות לנשק"
- ^ Thousands watch Sydney's gay and lesbian Mardi Gras, BBC, 28 February 2010
- ^ 1 2 3 History, mardigras.org.au
- ^ המונח המקורי הוא Lord Mayor, כינוי שאינו תלוי במין הנבחר המכהן. קלובר מור היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה
- ^ אור ברנע, עברי לידר יופיע ב"מרדי גרא" באוסטרליה, באתר ynet, 8 בפברואר 2010
- ^ Partners, mardigras.org.au
- ^ Josephine Tovey, City finds rival for Mardi Gras, The Sydney Morning Herald, February 6, 2010
- ^ Christine Sams, Statements and sequins on parade, The Sydney Morning Herald, March 7, 2004
- ^ הקביעה לגבי גברים ונשים מתבססת על ראייה בלבד
- ^ עינב שיף, עברי לידר יופיע בחגיגות המרדי גרא באוסטרליה, באתר וואלה!, 8 בפברואר 2010
- ^ No Cookies | dailytelegraph.com.au
