WorldPride

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל הגאווה ב-WorldPride 2012 בלונדון

WorldPride (בעברית: אירועי הגאווה העולמיים) הם אירועי גאווה ולהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בינלאומיים הנערכים מידי כמה שנים בעיר אחרת בעולם. האירועים מאורגנים על ידי InterPride, ארגון להט"ב בינלאומי ובמהלכם מתקיימים פעיליות שונות בעיר המארחת הכוללת מצעד גאווה, פסטיבל ופעיליות תרבותיות נוספות ככנסים, קולנוע ואומנות גאה. האירועים התקיימו לראשונה בשנת 2000 כאשר רומא אירחה את האירועים. האירועים האחרונים התקיימו במדריד בשנת 2017.

רומא 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה- WorldPride הראשונים ברומא, 2000

בוועידה ה-16 של ארגון InterPride באוקטובר 1997 הוחלט לקיים את אירועי הגאווה העולמיים הראשונים בבירת איטליה, רומא. האירוע שולב עם ה-Europride. הרשויות ברומא תחילה הבטיחו לספק למארגני האירועים 200,000 דולרים, אך בעקבות לחץ מהוותיקן וקבוצות פוליטיות באיטליה הסיר ראש עיריית רומא את התמיכה הכלכלית. שעות לאחר ההודעה על הסרת התמיכה, הפך ראש העיר את החלטתו בתמורה שסמלי העיר יוסרו מהפרסום לקראת האירועים. לאירוע התנגד בחריפות האפיפיור יוחנן פאולוס השני בעקבות הגעתם של מאמינים קתוליים לרומא בתקופה זה לציין את שנת המילניום[1]. במהלך האירועים, מסר האפיפיור את דבריו בנאום בכיכר פטרוס הקדוש ושם אמר שהאירועים הם: "העלבה לערכים הנוצריים של העיר שיקרה כל כך ללבות מאמינים קתוליים ברחבי העולם"[2].

על פי הערכות המארגנים, צעדו במצעד הגאווה 250,000 בני אדם מהקולוסיאום עד לקירקוס מקסימוס. זה היה מהקהלים הגדולים ביותר שצעדו בעיר רומא בעשורים האחרונים[3]. מלבד המצעד התקיימו ברחבי העיר וועידות על מצב זכויות להט"ב בעולם, מופעי אופנה והופעה שבה הופיעו גלוריה גיינור, וילג' פיפל, ג'רי האליוול ורופול.

ירושלים 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים

בוועידה ה-22 של ארגון InterPride ב-אוקטובר 2003 הוחלט לקבל את הצעת הבית הפתוח, ולארח את אירועי הגאווה העולמיים השניים בעיר הקודש ובירת ישראל, ירושלים[4].

התכנון תחילה היה לערוך את האירועים ב-2005 אך הם נדחו בשל ההתנקות. באותה שנה במצעד אירע ניסיון התנקשות של ישי שליסל, ישראלי חרדי שניסה לרצוח צועדים בדקירות סכין. האירוע נקבע מחדש ל-2006 ובתל אביב הודיעו על ביטולו של שבוע הגאווה בעיר על מנת שיותר אנשים יתעודדו לעלות לירושלים. מצעד הגאווה נקבע ל-10 בנובמבר אך בעקבות מצב ביטחוני ברצועת עזה לא יכלה המשטרה לאבטח את האירוע והוא בוטל. לבסוף בעקבות מלחמת לבנון השנייה והתנגדות עזה של חרדים שיצאו להפגנות אלימות שכללו יידוי אבנים וחפצים שונים, הבערת מיכלי אשפה, זריקת בקבוקי תבערה והתעמתות פיזית עם כוחות משטרה, בוטל מצעד הגאווה כליל ונערכה עצרת גאווה באצטדיון גבעת רם. למרות ביטול המצעד התקיימו בעיר אירועים אחרים כמו פסטיבל סרטים גאים, תערוכות ואירועים פוליטיים.

לונדון 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי ה-WorldPride בלונדון, 2012

בוועידה ה-27 של ארגון InterPride ב-אוקטובר 2008 הוחלט לקבל את הצעת ארגון הגאווה של לונדון, לאירוח אירועי הגאווה העולמיים בעיר, חודש בלבד לפני אולימפיאדת לונדון 2012 שייתקיימו בעיר ובמהלך של חגיגות יובל היהלום של המלכה אליזבת השנייה. האירועים תוכננו להיות גדולים במיוחד עם משאיות, הופעות חיות בכיכר טרפלגר ומסיבות רחוב ברחבי העיר ובכיכר סוהו. אולם, בעקבות תכנון ומימון לקויים, רשויות העיר וסוכניות חירום בעיר הודיעו כי חלק מהאירועים יבוטלו לחלוטין או יצומצו, תשעה ימים בלבד לפני תחילת האירועים[5]. כל המופעים והבימות ברחבי העיר בוטלו ומסיבת הרחוב בכיכר סוהו בוטלה לאחר שמשטרת המטרופולין של לונדון כי אין להם היתר לכך[6]. עם זאת, נערך בעיר מצעד גאווה כמידי שנה, אך מרבית המשאיות שתוכננו במצעד בוטלו גם הן[7]. ברחבי הממלכה המאוחדת ובלונדון נשמעה ביקורת קשה על ארגון הגאווה של לונדון, על המחדלים והתכנון הלקוי של מה שהיה אמור אירוע גדול לקהילה הגאה לא רק בבריטניה אלא בכל רחבי העולם[8].

טורונטו 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד הגאווה בטורונטו, 2014
משאית ב-WorldPride בטורונטו, 2014

בוועידה ה-28 של ארגון InterPride ב-אוקטובר 2009 גברה הצעתה של טורונטו על זו של סטוקהולם לאירוח אירועי הגאווה העולמיים הרביעיים. האירועים בטורונטו היו לגדולים ולמוצלחים ביותר עד כה ונמשכו 9 ימים, החל מ-20 עד ל-29 ביוני. האירועים התחילו בטקס פתיחה בכיכר נייתן פיליפס שכלל הופעה חיה שכללה אמנים כמו מליסה אתרידג', סטיב גרנד וטום רובינסון. כנס בינלאומי בנושא זכויות אדם נערך בהשתתפות יוהנה סיגורדרדוטיר, ראשת ממשלת איסלנד שהייתה ללסבית המוצהרת הראשונה בראשות ממשלה כלשהי בעולם ופרנק מוגישה, פעיל זכויות להט"ב אוגנדי[9]. כמו כן נערכו אירועי פרסים וגאלה גאים, פעיליות חברתיות לחגיגת יום העצמאות הקנדי והאמריקאי ותערוכה לציון השנה ה-45 למהומות סטונוול. 3 מצעדי גאווה נערכו כחלק מהאירועי הגאווה: מצעד הטרנסים[10], מצעד הדייקיות[11] ומצעד הגאווה העולמי. השניים הראשונים היו אירועים פוליטיים ומחאתיים בעוד שהאחרון היה חגיגה גדולה בה לקחו חלק 12,000 משתתפים ו-280 משאיות. המצעד ערך חמש שעות והפך למצעד הארוך ביותר בתולדות העיר[12][13]. ברחובות העיר נערכו גם מופעי רחוב חינמיים שכללו הופעות של מלכי ומלכות דראג ומופעי מוזיקה של קארלי ריי ג'פסן וקיי די לאנג. לפני האירועים העריכו כי יגיעו לטורונטו כמיליון בני אדם והם יתרמו 136 מיליון דולר קנדי לכלכלת העיר. בפועל, הגיעו לאירועי הגאווה קרוב לשני מיליון בני אדם, והם תרמו לכלכלת העיר כ-791 מיליון דולר קנדי[14].

מדריד 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער אלקלה במהלך אירועי ה-WorldPride במדריד, 2017
פלאסה דה סיבלס במהלך ה-WorldPride במדריד, 2017
מצעד גאווה במהלך WorldPride מדריד 2017

בוועידה ה-31 של ארגון InterPride באוקטובר 2012 הוחלט שמדריד, בירת ספרד תארח אירועי הגאווה העולמיים החמישיים[15]. הצעתה של מדריד גברה על אלו של ברלין וסידני. לאחר בחירתה של מדריד כמארחת, הוחלט מיידית שאירועי ה-EuroPride של אותה שנה יערכו גם הם בעיר, עשר שנים לאחר שנערכו בפעם הראשונה. האירועים התחברו עם חגיגות לציון אירועי מפתח של הקהילה הלהט"בית בספרד כמו השנה ה-40 לציון מפגן התמיכה הראשון לתמיכה בקהילה הגאה שאירע בברצלונה ב-1977, וציון 25 שנה להקמת הארגון הלהט"בי של ספרד. ב-23 ביוני נערך טקס הפתיחה של האירועים. לאחר מכן נערכו אירועים נוספים כמו כנס לזכויות אדם ומצעד הגאווה שנערך במסלול של כ-2 קילומטרים לצד 52 משאיות. על פי הערכה השתתפו באירועים כולם כ-3.5 מיליון בני אדם והם תרמו כ-200 מיליון אירו לכלכלת העיר מדריד[16].

ניו יורק 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידה ה-34 של ארגון InterPride באוקטובר 2015 הוחלט שאירועי הגאווה העולמיים השישיים יתארחו בעיר ניו יורק בארצות הברית, לציון יובל למהומות סטונוול, אחד מאירועי המפתח החשובים ביותר בהיסטוריה של הקהילה הלהט"בית בארצות הברית ובעולם כולו אשר אירעו ב-28 ביוני 1969 ולזכרם מצוין יוני כחודש הגאווה מדי שנה ובו מתקיימים רוב מצעדי הגאווה בעולם[17].

קופנהגן ומאלמה 2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה בהיסטוריה, הוחלט כי שתי ערים, בשתי מדינות שונות יארחו את אירועי הגאווה העולמיים. האירועים ייתקימו באוגוסט 2021 בבירת דנמרק, קופנהגן ובעיר השוודית מאלמה. שתי הערים מחוברות בגשר ארסונד שעובר מעל מצר ארסונד, החוצץ בין שתי המדינות. האירוע עם ה-EuroGames- אירוע ספורט להט"בי שיערך בפעם ה-[18]20.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא WorldPride בוויקישיתוף

עיינו גם בפורטל

P rainbow flag.png

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gay Today: World, www.gaytoday.com
  2. ^ WorldPride holy land: the conflict-heavy center point of three world religions is gearing up for the second global pride festival. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
  3. ^ BBC News | EUROPE | Gay pride triumphs in Rome, news.bbc.co.uk
  4. ^ Jerusalem Hosts World Pride | Welcome to the World Congress of Gay Lesbian Bisexual and Transgender Jewish Organizations, ‏2013-04-08
  5. ^ "London's big gay pride party under threat in cash dispute". Evening Standard (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  6. ^ "Police issue license regulations notice to Soho venues". 17-24-30 no to hate crime campaign (באנגלית). 4 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  7. ^ Pride London - News - CHANGES TO WORLDPRIDE CELEBRATION IN LONDON 07 JULY 2012, ‏2012-08-29
  8. ^ "Pride London funding ‘shortfall’ sees WorldPride heavily scaled back". PinkNews (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  9. ^ "WorldPride: Human Rights Conference reminds pride revellers the struggle continues | The Star". thestar.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  10. ^ "Trans Pride March held in downtown Toronto - CityNews Toronto". CityNews Toronto (באנגלית). 27 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  11. ^ "Dyke March draws thousands in ‘Longest Walk’ | The Star". thestar.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  12. ^ "Toronto pride parade 2014 photos show streets packed with 12,000 marchers and thousands of spectators". National Post (באנגלית). 30 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  13. ^ "'Fun, free and fabulous' WorldPride parade in Toronto". Toronto (באנגלית). 29 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  14. ^ "WorldPride brought big dividends to Toronto, Pride says". Xtra (באנגלית). 31 באוקטובר 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  15. ^ All You Need to Know | WORLD PRIDE MADRID 2017, worldgaypridemadrid2017.com (בBritish English)
  16. ^ Publicidad - World Pride Madrid 2017. Web oficial del Orgullo, www.worldpridemadrid2017.com (בEuropean Spanish)
  17. ^ NYC Pride 2019 | WorldPride NYC | Stonewall50, 2019-worldpride-stonewall50.nycpride.org (באנגלית)
  18. ^ WorldPride 2021 in Copenhagen and Malmö, Copenhagen 2021: WorldPride & EuroGames (בדנית)
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים בישראלמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןנוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל