WorldPride

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציון "WorldPride" בניו יורק, ארצות הברית בשנת 2019 אשר במהלכם, צעדו יותר מ-5 מיליון משתתפים ובכך, הפכו לאירועי הגאווה הגדולים בכל הזמנים

WorldPride (בעברית: אירועי הגאווה העולמיים) הם אירועים בינלאומיים המוקדשים לגאוות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) הנערכים מידי כמה שנים בעיר אחרת בעולם. האירועים מאורגנים על ידי הארגון הבינלאומי, "InterPride", אשר במהלכם מתקיימים פעיליות שונות בעיר המארחת הכוללת מצעדי גאווה, פסטיבלים ופעילויות תרבותיות נוספות בהן: כנסים, הקרנות קולנוע ואומנות גאה. האירועים התקיימו לראשונה בשנת 2000 ברומא, איטליה.

"WorldPride" רומא 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידה ה-16 של ארגון "InterPride" באוקטובר 1997 בניו יורק, ארצות הברית הוחלט לקיים את אירועי הגאווה העולמיים הראשונים בבירת איטליה, רומא, בין התאריכים 1 ביולי עד 9 ביולי 2000. האירוע שולב עם אירועי "Europride". הרשויות ברומא תחילה הבטיחו לספק למארגני האירועים 200,000 דולרים, אך בעקבות לחץ מהוותיקן ופוליטיקאים שמרנים, הסיר ראש עיריית רומא, פרנצ'סקו רוטלי, את התמיכה הכלכלית ב-30 במאי 2000.

שעות לאחר ההודעה על הסרת התמיכה, הפך ראש העיר את החלטתו והחזיר את המימון והבטיח לסייע בהיתרים, אך סירב לסגת בדרישה מהמארגנים להסיר את סמליל העיר בחומרי קידום המכירות. לאירוע התנגד בחריפות האפיפיור יוחנן פאולוס השני בעקבות הגעתם של מאמינים קתוליים לרומא בתקופה זה לציין את שנת המילניום בכנסייה הקתולית.[1] במהלך האירועים, מסר האפיפיור את דבריו בנאום בכיכר פטרוס הקדוש ושם אמר שהאירועים הם: "העלבה לערכים הנוצריים של העיר שיקרה כל כך ללבות מאמינים קתוליים ברחבי העולם".[2] על פי הערכות המארגנים, צעדו במצעד הגאווה כ-500,000 איש מהקולוסיאום עד לקירקוס מקסימוס, שניים מהאתרים העתיקים המפורסמים ביותר ברומא. זה היה מהקהלים הגדולים ביותר שצעדו בעיר רומא מזה עשרות שנים.[3] מלבד המצעד התקיימו ברחבי העיר וועידות על מצב זכויות להט"ב בעולם, כנסים, תצוגות אופנה וקונצרט בהשתתפות גלוריה גיינור, וילג' פיפל, ג'רי האליוול ורופול.

"WorldPride" ירושלים 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגין במהלך עצרת הגאווה בשנת 2006 עם השלטים "זכותי להיות אני בלי שידקרו אותי" (ימין), "לשרוף את הארון ולא את מי שבתוכו" (שמאל)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים

בוועידה ה-22 של "InterPride" באוקטובר 2003 הוחלט לקבל את הצעת העמותה הישראלית, הבית הפתוח, ולארח את אירועי הגאווה העולמיים השניים בעיר הקודש ובירת ישראל, ירושלים.[4]

התכנון תחילה היה לערוך את האירועים בשנת 2005 אך הם נדחו בשל ההתנקות. באותה שנה במצעד אירע ניסיון התנקשות של ישי שליסל, ישראלי חרדי שניסה לרצוח צועדים בדקירות סכין. האירוע נקבע מחדש לשנת 2006 ובתל אביב הודיעו על ביטולו של שבוע הגאווה בעיר על מנת שיותר אנשים יתעודדו לעלות לירושלים. מצעד הגאווה נקבע ל-10 בנובמבר אך בעקבות מצב ביטחוני ברצועת עזה לא יכלה המשטרה לאבטח את האירוע והוא בוטל. לבסוף בעקבות מלחמת לבנון השנייה והתנגדות עזה של חרדים שיצאו להפגנות אלימות שכללו יידוי אבנים וחפצים שונים, הבערת מיכלי אשפה, זריקת בקבוקי תבערה והתעמתות פיזית עם כוחות משטרה, בוטל מצעד הגאווה כליל ונערכה עצרת גאווה באצטדיון גבעת רם. למרות ביטול המצעד, התקיימו בעיר אירועים אחרים בהם פסטיבל סרטים גאים, תערוכות ואירועים פוליטיים.

"WorldPride" לונדון 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועידה השנתית ה-27 של "InterPride", שהתקיימה באוקטובר 2008 בונקובר, קנדה, הצביעה לקבל את הצעתה של ארגון הלהט"ב האנגלי, "Pride London" לארח את אירועי "WorldPride" בבירת הממלכה המאוחדת חודש בלבד לפני אולימפיאדת לונדון 2012 שייתקיימו בעיר ובמהלך של חגיגות יובל היהלום של המלכה אליזבת השנייה. הארגון תכנן מצעד עם מצופים, אזור הופעות גדול בכיכר טרפלגר עם מסיבות רחוב בכיכר הזהב ובסוהו.

עם זאת, אירועי "WorldPride" בלונדון "הוקטנו" באופן משמעותי בפגישת סוכנויות חירום ב-27 ביוני 2012, תשעה ימים לפני שהאירוע היה אמור להתקיים ולאחר שהפסטיבל התקיים כשבועיים. מארגני הגאווה בלונדון לא הצליחו להשיג את הכספים הדרושים לקבלנים בתחומי המפתח בעבודה, והם הודיעו כי חלק מהפעילויות מנותקות או מבוטלות.[5] לונדון אוונינג סטנדרט דיווח כי ארבעה קבלנים מאירוע הגאווה של השנה הקודמת היו חייבים 65,000 ליש"ט בחובות שלא שולמו, אם כי "Pride London" הכחיש זאת.[6] כתוצאה מכך, כל הבידור והבמות הופחתו, ובקשות הרישיון למסיבות רחוב נסוגו. במקום זאת, תוכניות האירוע כללו טיול גאווה, ועצרת בכיכר טרפלגר.[7] ברחבי הממלכה המאוחדת ובלונדון נשמעה ביקורת קשה על "Pride London", על המחדלים והתכנון הלקוי של מה שהיה אמור אירוע גדול לקהילה הגאה לא רק במדינה אלא בכל רחבי העולם.[8]

"WorldPride" טורונטו 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידה ה-28 של "InterPride" באוקטובר 2009 גברה הצעתה של טורונטו בשותפות עם סוכנות התיירות בעיר על זו של סטוקהולם לאירוח אירועי הגאווה העולמיים הרביעיים בין ה-20 ביוני ל-29 ביוני 2014 בכנס השנתי אשר נערך בסיינט פיטרסבורג, פלורידה, ארצות הברית. האירועים בטורונטו היו לגדולים ולמוצלחים ביותר עד כה ונמשכו 9 ימים, החל מ-20 עד ל-29 ביוני. סיסמת האירועים הייתה "קום!" אשר התחילו בטקס פתיחה בכיכר נייתן פיליפס שכלל הופעה חיה של אמנים בהם מליסה אתרידג', סטיב גרנד וטום רובינסון, חלוקת פרסים, וכנס בינלאומי בנושא זכויות אדם נערך בהשתתפות יוהנה סיגורדרדוטיר, ראש ממשלת איסלנד שהייתה ללסבית המוצהרת הראשונה בראשות ממשלה כלשהי בעולם, פרנק מוגישה, פעיל זכויות להט"ב אוגנדי, 2,400 משתתפים ו-195 מנחים מרחבי העולם.[9]

כמו כן נערכו אירועי פרסים וגאלה גאים, פעיליות חברתיות לחגיגת יום העצמאות הקנדי והאמריקאי ותערוכה לציון השנה ה-45 למהומות סטונוול. 3 מצעדי גאווה נערכו כחלק מהאירועי הגאווה: מצעד הטרנס, מצעד הדייקיות ומצעד הגאווה העולמי.[10][11] השניים הראשונים היו אירועים פוליטיים ומחאתיים בעוד שהאחרון היה חגיגה גדולה בה לקחו חלק 12,000 משתתפים ו-280 משאיות. המצעד ערך חמש שעות והפך למצעד הארוך ביותר בתולדות העיר.[12][13]

ברחובות העיר נערכו גם מופעי רחוב חינמיים שכללו הופעות של מלכי ומלכות דראג ומופעי מוזיקה של קארלי ריי ג'פסן וקיי די לאנג. לפני האירועים העריכו כי יגיעו לטורונטו כמיליון בני אדם והם יתרמו 136 מיליון דולר קנדי לכלכלת העיר. בפועל, הגיעו לאירועי הגאווה קרוב לשני מיליון בני אדם, ותרמו לכלכלת העיר כ-791 מיליון דולר קנדי.[14]

"WorldPride" מדריד 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 הצביעו חברות "InterPride" בכנס השנתי בבוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית, שמדריד, בירת ספרד תארח אירועי הגאווה העולמיים לשנת 2017.[15] מועמדויות נוספות לאירוח האירועים היו ברלין וסידני אך מדריד ניצחה פה אחד בהצבעה של יותר מ-80 משלחות ברחבי העולם. ציון "WorldPride" שולב עם קיומי "Europride" ה-24 שהתארחו בפעם השנייה בבירת ספרד (מאז 2007) בין ה-23 ביוני עד ה-2 ביולי. סיסמת האירועים הייתה "מי שאתה אוהב, מדריד אוהבת אותך!" והמנונה היה "A quién leffici?" של להקת "Fangoria" הספרדית. "WorldPride" עלה במקביל ליום השנה ה-40 להפגנה הראשונה בספרד לתמיכה בזכויותיהם של אנשי קהילת הלהט"ב - שהתקיימה בברצלונה בשנת 1977, וציון יום השנה ה-25 להקמת ארגון הלהט"ב "FELGTB".

טקס פתיחת האירועים התקיים בתיאטרון קלדרון ביום שישי ה-23 ביוני. כמה ימים לאחר מכן, ביום שני, 26 ביוני, נחנכה באוניברסיטה האוטונומית במדריד פסגת מדריד, הוועידה הבינלאומית לזכויות אדם. מספר אירועי תרבות התקיימו בימים שלאחר מכן, כולל ההפגנה המסורתית ב-1 ביולי אשר נערכה במסלול של כ-2 קילומטרים לצד 52 משאיות. טקס הסגירה של "WorldPride" התקיים ב-2 ביולי בפוארטה דה אלקלה אשר במהלכו, הוכרז על קיום האירועים לעיר ניו יורק, ארצות הברית בשנת 2019. בסיום ציון האירועים, נחשף כי מעל 3.5 מיליון איש השתתפו אשר תרמו כ-200 מיליון אירו לכלכלת העיר מדריד.[16]

"WorldPride" ניו יורק 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהומות סטונוול

בוועידה ה-34 של "InterPride" באוקטובר 2015 הוחלט שאירועי הגאווה העולמיים השישיים יתארחו בעיר ניו יורק בארצות הברית תחת הכותרת "Stonewall 50 – WorldPride NYC 2019" לציון 50 שנה לקיום מהומות סטונוול, הידועות כהתקוממותה של הקהילה הגאה נגד התעמרותה של משטרת ניו יורק לאורך שנים בבר ה-"סטונוול אין", אחד מאירועי המפתח החשובים ביותר בהיסטוריה של מאבקה לזכויות להט"ב בארצות הברית ובעולם כולו אשר אירעו ב-28 ביוני 1969 ולזכרם מצוין יוני כ-"חודש הגאווה" מדי שנה ובו מתקיימים מצעדי הגאווה בעולם.[17]

ציון אירועי "WorldPride" בעיר נרשמו כאירוע הלהט"ב הגדול בכול הזמנים עם מעל חמישה מיליון משתתפים בסוף שבוע הגאווה במנהטן בלבד,[18] כולל כארבעה מיליון נוכחים במצעד עצמו.[19] המצעד בן שתים-עשרה שעות כלל 150,000 משתתפים רשומים מראש מקרב 695 קבוצות שונות.[20]

"WorldPride" קופנהגן - מאלמה 2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה בהיסטוריה, בוועידה ה-35 של "InterPride" הוחלט כי שתי ערים, בשתי מדינות שונות במרחק נסיעה של 23 דקות יארחו את אירועי הגאווה העולמיים - קופנהגן, בירת דנמרק ומאלמה, שוודיה אשר מחוברות בגשר ארסונד שעובר מעל מצר ארסונד החוצץ בין שתי המדינות. ציון האירועים ישולבו עם "EuroGames" - אירוע ספורט להט"ב.[21] "WorldPride" יעלה בקנה אחד עם ציון שבעים שנה מאז הניתוח לשינוי מין הראשון בעולם בדנמרק בשנת 1951, וחמישים שנה לאחר שנוסד הפרק הדני בחזית השחרור הגאה בשנת 1971. מארי, נסיכת דנמרק הודיעה כי תשתתף באירועים מה שהפך אותה לבת המלוכה הראשונה אי פעם למשתתפת פעילה של אירוע להט"ב גדול.

"WorldPride" סידני 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

"InterPride", באספתו הכללית השנתית יחד עם כ-300 ארגוני נציגים שהתקיימה באתונה, יוון, בחר בסידני בירת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה לארח את ציוני "WorldPride" לשנת 2023. הפעם הראשונה שאירועי "WorldPride" יתקיימו בחצי כדור הארץ הדרומי או באזור אסיה פסיפיק. סידני קיבלה 60% לבחירת ציוני האירועים מהקולות וזכתה מול שאר המתמודדים בהצעות בהן מונטריאול, קנדה עם 36% מהקולות ויוסטון, טקסס עם 3%.[22][23][24]

ציון "WorldPride" לשנת 2023 יעלה בקנה אחד עם יום השנה ה-50 לשבוע הגאווה האוסטרלי הראשון, יום השנה ה-45 להיווסדותו של המרדי גרא הראשון של סידני וציון 5 שנים להחלתם של נישואים חד מיניים באוסטרליה. על פי מסמך ההצעה המטרה המוצהרת של "WorldPride" בסידני 2023 היא לחגוג את מגוון התרבות והזהות באזור אסיה פסיפיק, תוך הארת אור על הפרות זכויות אדם נרחבות של קהילת הלהט"ב.[25]

ציון האירועים יתקיימו בין 16 בפברואר ל-4 במרץ במהלך עונת קיץ של אוסטרליה ויכללו מרכז ועידת זכויות אדם ובריאות של קהילת הלהט"ב בת שלושה ימים שתתמקד בחוויות אנשי הקהילה בנושאים בהן: אלימות, עינויים, התעללות, אפליה ורדיפה באזור אסיה פסיפיק ובאופן רחב יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא WorldPride בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gay Today: World, www.gaytoday.com
  2. ^ WorldPride holy land: the conflict-heavy center point of three world religions is gearing up for the second global pride festival. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
  3. ^ BBC News | EUROPE | Gay pride triumphs in Rome, news.bbc.co.uk
  4. ^ Jerusalem Hosts World Pride | Welcome to the World Congress of Gay Lesbian Bisexual and Transgender Jewish Organizations, ‏2013-04-08
  5. ^ "London's big gay pride party under threat in cash dispute". Evening Standard (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  6. ^ Tom Harper Peter Dominiczak, London's big gay pride party under threat in cash dispute, www.standard.co.uk, ‏2012-06-26 (באנגלית)
  7. ^ Pride London - News - CHANGES TO WORLDPRIDE CELEBRATION IN LONDON 07 JULY 2012, web.archive.org, ‏2012-08-29
  8. ^ "Pride London funding ‘shortfall’ sees WorldPride heavily scaled back". PinkNews (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  9. ^ "WorldPride: Human Rights Conference reminds pride revellers the struggle continues | The Star". thestar.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  10. ^ "Trans Pride March held in downtown Toronto - CityNews Toronto". CityNews Toronto (באנגלית). 27 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  11. ^ "Dyke March draws thousands in ‘Longest Walk’ | The Star". thestar.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  12. ^ "Toronto pride parade 2014 photos show streets packed with 12,000 marchers and thousands of spectators". National Post (באנגלית). 30 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  13. ^ "'Fun, free and fabulous' WorldPride parade in Toronto". Toronto (באנגלית). 29 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  14. ^ "WorldPride brought big dividends to Toronto, Pride says". Xtra (באנגלית). 31 באוקטובר 2014. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  15. ^ All You Need to Know | WORLD PRIDE MADRID 2017, worldgaypridemadrid2017.com (באנגלית) (ארכיון)
  16. ^ Publicidad - World Pride Madrid 2017. Web oficial del Orgullo, www.worldpridemadrid2017.com (בספרדית)
  17. ^ NYC Pride 2019 | WorldPride NYC | Stonewall50, 2019-worldpride-stonewall50.nycpride.org (באנגלית)
  18. ^ A. B. C. News, About 5 million people attended WorldPride in NYC, mayor says, ABC News (באנגלית)
  19. ^ Irish march at historic World Pride in New York City, IrishCentral.com
  20. ^ Cost, corporatization: Fierté Montréal preps bid for 2023 WorldPride, montrealgazette (בCanadian English)
  21. ^ WorldPride 2021 in Copenhagen and Malmö, Copenhagen 2021: WorldPride & EuroGames (בדנית)
  22. ^ 'Sydney, we're coming for ya, baby': Australia wins WorldPride bid for 2023, www.abc.net.au, ‏2019-10-20 (בAustralian English)
  23. ^ 'The gay Olympics': Sydney wins bid to host 2023 WorldPride event, SBS News (באנגלית)
  24. ^ About the Author Peter Hackney, Sydney wins bid to host WorldPride 2023, Star Observer, ‏2019-10-20 (בAmerican English)
  25. ^ Sydney's Bid for WorldPride 2023, Sydney Gay and Lesbian Mardi Gras Ltd (באנגלית)