Europride
EuroPride (בעברית: אירועי הגאווה האירופאיים) הם אירועים בינלאומיים פאן-אירופאים המוקדשים לגאוות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) הנערכים מדי שנה בעיר אירופית אחרת מאז 1992.
העיר המארחת היא בדרך כלל עיר עם אירועי גאווה מבוססים או קהילת להט"ב פעילה ומשמעותית בשטחיה. אירועי הגאווה האירופאיים נמשכים במשך שבוע-שבועיים ואף חודש אשר במהלכם מתקיימים ברחבי העיר המארחת מגוון אירועים בהם: מצעדי גאווה בסגנון מרדי גרא, הופעות חיות, כנסי זכויות אדם, נאומים פוליטיים, פסטיבלי מוזיקה, מסיבות במועדוני לילה ואירועים להעלאת מודעות למאבק במחלת האיידס ועוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות התשעים (1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]
"EuroPride" נחנך לראשונה בלונדון בשנת 1992, בהשתתפות קהל של למעלה מ-100,000 איש. בשנה שלאחר מכן אירחה ברלין את החגיגות. כאשר אמסטרדם אירחה את האירועים בשנת 1994, הם הפכו לאחר מכן לאסון פיננסי והשאירו חובות של כ-450 אלף יורו. בשנת 1996 עברו "EuroPride" לקופנהגן, שם זכתה לתמיכה חזקה של מנהיגי העיר. בשנת 1997 אירחה בירת צרפת, פריז את האירועים אשר נתמכו על ידי נותני חסות מסחריים רבים וזכו להצלחה רבה. במהלך ציונם צעדו למעלה מ-300,000 איש אל הבסטיליה. סטוקהולם הייתה העיר המארחת ב-1998. לונדון הייתה אמורה לארח שוב את ציוני "EuroPride" ב-1999, אך האירועים בוטלו לאחר שהמארגנים פשטו את הרגל.
שנות האלפיים (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000, אירועי הגאווה העולמיים, "WorldPride" התקיימו לראשונה באירופה בבירת איטליה, רומא עם מעל 250,000 איש וכפי שקרה בכל פעם מאז, כאשר ציוני "WorldPride" נמצאים באירופה, לא מתקיים "EuroPride" בנוסף בנפרד ביבשת ולכן, שולב יחד עם "WorldPride". על פי הערכות המארגנים, צעדו במהלך החגיגות כ-250,000 איש מהקולוסיאום עד לקירקוס מקסימוס, שניים מהאתרים העתיקים המפורסמים ביותר ברומא. מספר זה היה מהקהלים הגדולים ביותר שצעדו בעיר רומא מזה עשרות שנים.[1] מלבד המצעד התקיימו ברחבי העיר וועידות על מצב זכויות להט"ב בעולם, כנסים, תצוגות אופנה וקונצרט בהשתתפות גלוריה גיינור, וילג' פיפל, ג'רי האליוול ורופול.
וינה, בירת אוסטריה אירחה את "EuroPride" בשנת 2001, ומשכה קהל רב ממרכז אירופה. בשנת 2002 ציון "EuroPride" בקלן, גרמניה, הוגדר עם מספר המשתתפים הגדול ביותר אי פעם עם גורמים רשמיים אשר העריכו מספר השתתפות של מעל 1.2 מיליון איש. אירועי "EuroPride" התארחו במנצ'סטר, הממלכה המאוחדת בשנת 2003 והמבורג, גרמניה בשנת 2004.[2] אוסלו, נורווגיה אירחה אותו בשנת 2005, עם שחקן הקולנוע הבריטי, איאן מקלן כאורח כבוד.
בשנת 2006 אירחה לונדון בפעם השנייה את האירועים אשר בציונם אורגן פסטיבל בן שבועיים שהגיע לשיאו במצעד ביום האחרון (1 ביולי) בו הוזמנו צועדים ללכת ברחוב אוקספורד, אחד מרחובות הקניות העמוסים ביותר בעיר, בפעם הראשונה שהם היו מותרים לעשות זאת מבחינה חוקית. במצעד השתתפו ראש עיריית לונדון קן ליווינגסטון, חבר הפרלמנט מהמפלגה השמרנית, אלן דאנקן, פעיל זכויות האדם פיטר טאצ'ל, וחברת הפרלמנט האיטלקי הטרנסג'נדרית הראשונה, ולדימיר לוקסוריה. בעקבות המצעד התקיימו אירועים בשלושה מכיכרות הבירה: עצרת בכיכר טרפלגר שבה נאם איאן מקלן, ואירוע בידור בכיכרות לסטר וסוהו. האירועים באותה שנה ציינו את הפעם הראשונה שבה עצרות הגאווה והבידור העיקריות של לונדון הועלו בתוך העיר עצמה, במקום בפארקים פתוחים.
בשנת 2007 אירחה בירת ספרד, מדריד את אירועי "EuroPride", שהתקיימו בצ'וקה, המוגדר כגיי ויליג' של הבירה, במהלך השבוע האחרון ביוני. מדריד נבחרה לציון האירועים לאחר העברת לגליזציית הנישואים החד מיניים והגישה לניתוח להתאמה מגדרית של טרנסג'נדרים שספרד עברה בשנתיים הקודמות. במהלך ציוני האירועים יותר מ-1.2 מיליון איש השתתפו במצעד האחרון כשעבר ברחובות מרכז העיר אלקלה, ובגראן ויה, והסתיים בפלאזה דה אספניה. לראשונה, עיריית מדריד תרמה מימון לארגון הלהט"ב "MADO". בנוסף, התקיים בפארק קאזה דה קמפו אירוע פרטי. ב-2008 ייסד ארגון הלהט"ב "Stockholm Pride" את "EuroPride" בפעם השנייה בסטוקהולם, שנערך בין התאריכים 25 ביוני ל-3 באוגוסט, עשור לאחר אירוח האירועים בשטחה בשנת 1998. ציריך, שווייץ אירחה את "EuroPride" בשנת 2009 עם רשימת אירועים בת חודש ימים בין ה-2 במאי ל-7 ביוני, שהגיעה לשיאה במצעד ברחבי מרכז ציריך ב-6 ביוני עם מעל 100,000 משתתפים.
אירועי "EuroPride" ברומא, איטליה בשנת 2000
איאן מקלן בהשתתפותו במהלך ציון האירועים במנצ'סטר, הממלכה המאוחדת בשנת 2003
אירועי "EuroPride" במנצ'סטר, הממלכה המאוחדת בשנת 2003
אירועי "EuroPride" באוסלו, נורווגיה בשנת 2005
אירועי "EuroPride" בלונדון, הממלכה המאוחדת בשנת 2006
_-_Il_corteo_-_Foto_Giovanni_Dall%27Orto,_8-7-2000.jpg)
_-_Piazzale_ostiense_-_Foto_Giovanni_Dall%27Orto,_8-7-2000_-_69.jpg)
.jpg)
עשור 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציון אירועי "EuroPride" בשנת 2010 נערכו בבירת פולין, ורשה.[3] המארגנים הכינו אירועים רבי פנים בין התאריכים 9 עד 18 ביולי. המצעד הרשמי התקיים ב-17 ביולי. זו הייתה הפעם הראשונה שציון אירוע להט"ב כלל אירופי התקיימה במדינה קומוניסטית לשעבר. הכותרת הראשית של האירועים בוורשה גיבשה כנושא המרכזי שלה, דרישה ללגליזציה של שותפויות אזרחיות חד-מיניות. בשנת 2011 חזרו אירועי "EuroPride" לציונם הרומא בהנחיית השחקנית האיטלקית קלאודיה גריני. המצעד נסגר בהופעה ונאום של זמרת הפופ האמריקאית ליידי גאגא בקירקוס מקסימוס. באותה שנה, השתתפו באירועים בבירה מעל מיליון איש לעומת כ-250,000 בשנת 2000.[4]
"EuroPride" בשנת 2013 התקיים במרסיי, צרפת בין התאריכים 10–20 ביולי, והתמקד בחגיגת לגליזציית הנישואים החד מיניים בצרפת אותה שנה אשר כלל את חגיגת החתונה החד מינית הגדולה ביותר באירופה.[5] ציוני "EuroPride" לשנת 2016 חזרו לאמסטרדם, הזמרת-יוצרת הבריטית טארה מקדונלד ביצעה במהלכם את הסינגל שלה "I Need A Miracle" שנבחר להמנון האירועים ועוצב מחדש על ידי גרגור סלטו.[6][7][8] בשנת 2017 "EuroPride" לא צוין מכיוון ש-"WorldPride" התקיים במדריד אך שולבו יחדיו והגיעו למספר שיא של משתתפים מאז היווסדות האירועים עם מעל ל-3 מיליון איש. ביוני 2019, כאשר התקיים EuroPride" בווינה, נשיא אוסטריה, אלכסנדר ואן דר בלן הפך לראש המדינה הראשון מהיווסדות האירועים אשר משתתף במצעד.
אירועי "EuroPride" בורשה, פולין בשנת 2010
ליידי גאגא במהלך נאומה בציון האירועים ברומא, איטליה בשנת 2011
אירועי "EuroPride" ברומא, איטליה בשנת 2011
.jpg)
.jpg)
.jpg)
איגוד מארגני "EuroPride"[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגוד מארגני הגאווה האירופיים (המקוצר לעיתים קרובות ל-"EPOA") נוסד בלונדון בשנת 1992 לקראת קיום "EuroPride" הראשון.
"EPOA" הוא ארגון עם שמונה חברי דירקטוריון נבחרים, אשר כולם מתנדבים בארגוני להט"ב שונים באירופה. לארגון אין צוות שכר ומיקום מטהו הוא בבריסל, בלגיה. הדירקטוריון נפגש מספר פעמים בשנה, ולעיתים קרובות מקיים ישיבה בעיר המקיימת את אירוע "EuroPride" שלה באותו סוף שבוע.
כל ארגון גאווה יכול להיות חבר ב-"EPOA" בתשלום דמי חבר אשר נותן לארגון זכויות הצבעה באספה הכללית השנתית, כולל הצבעות על הצעות "EuroPride" עתידיות. החברות בארגון הופכת את הארגון באופן אוטומטי לחבר בארגון "InterPride" המייצג ומורכב ממפיקי אירועי גאווה, המקביל הבינלאומית של "EPOA". ל-"EPOA" ישנם יותר מ-130 חברים ברחבי אירופה.
נשיאת "EPOA" הנוכחית היא פעילת זכויות האדם הלטבית, קריסטין גארינה.
ערים מארחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנות ה-90 של המאה ה-20 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| # | שנה | העיר המארחת | מארגני האירוע | נושא | תאריכים | מספר משוער של משתתפים | ||
| 1 | 1992 |  לונדון
|
n/a | |||||
| 2 | 1993 |  ברלין
|
n/a | |||||
| 3 | 1994 |  אמסטרדם
|
n/a | 120,000 | ||||
| - | 1995 | לא התקיים | ||||||
| 4 | 1996 |  קופנהגן
|
Copenhagen Pride Association | n/a | 35,000 | |||
| 5 | 1997 |  פריז
|
n/a | |||||
| 6 | 1998 |  סטוקהולם
|
n/a | |||||
| - | 1999 | לא התקיים | ||||||
| העשור הראשון של המאה ה-21 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| # | שנה | העיר המארחת | מארגני האירוע | נושא | תאריכים | מספר משוער של משתתפים | ||
| 7 | 2000 |  רומא
|
Circolo di Cultura Omosessuale Mario Mieli -[9] | 'בגאווה אנו סומכים' | 1 ביולי - 8 ביולי | 500,000 | ||
| 8 | 2001 |  וינה
|
n/a | |||||
| 9 | 2002 | קלן
|
Kölner Lesben- und Schwulentag e.V. (KLuST) | 'קלן חוגגת גיוון' | 15 ביוני - 7 ביולי | 1,200,000 | ||
| 10 | 2003 | מנצ'סטר
|
n/a | |||||
| 11 | 2004 | המבורג
|
Hamburg Pride e.V. | 'אהבה שוברת מחסומים' | 4 ביוני - 13 ביוני | 500,000 | ||
| 12 | 2005 |  אוסלו
|
Europride Oslo As | n/a | 18 ביוני – 27 ביוני | 70,000-100,000 | ||
| 13 | 2006 | לונדון
|
n/a | |||||
| 14 | 2007 |  מדריד
|
Spanish LGBT Collective Organization | 'עכשיו אירופה, שוויון אפשרי' | 22 ביוני - 2 ביולי | 2,500,000 | ||
| 15 | 2008 | סטוקהולם
|
Stockholm Pride Agency[10] | 'שבירת גבולות חטא שוודית' | 25 ביולי - 3 באוגוסט | 80,000 | ||
| 16 | 2009 |  ציריך
|
EuroPride 09 Organising Association -[11] | 'חוגגים 40 שנה בגאווה' | 2 במאי – 7 ביוני | 100,000 | ||
| העשור השני של המאה ה-21 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| # | שנה | העיר המארחת | מארגני האירוע | נושא | תאריכים | מספר משוער של משתתפים | ||
| 17 | 2010 |  ורשה
|
Equality Foundation (Fundacja Równości) | 'חופש, שוויון, סובלנות!' | 7 ביולי - 17 ביולי | 8,000 - 15,000[12] | ||
| 18 | 2011 | רומא
|
Circolo di Cultura Omosessuale Mario Mieli -[13] | 'בנה את הגאווה שלך!' | 2 ביוני - 12 ביוני | 1,000,000 | ||
| 19 | 2012 | לונדון
|
Pride London | n/a | 23 ביוני – 8 ביולי | n/a | ||
| 20 | 2013 | מרסיי
|
LGP Marseille | 'אירופה בתנועה לשוויון - אירופה בתנועה לשוויון!' | 10 ביולי - 20 ביולי | n/a | ||
| 21 | 2014 | אוסלו[14]
|
Oslo Pride AS | n/a | 20 ביוני - 29 ביוני[15] | n/a | ||
| 22 | 2015 |  ריגה[16]
|
LGBT and their friends association MOZAĪKA | 'היה השינוי! עשה היסטוריה! שינוי ההיסטוריה זה להיט!' | 15 ביוני - 21 ביוני | 5,000[17] | ||
| 23 | 2016 | אמסטרדם[18]
|
Stichting Amsterdam Gay Pride | 'הצטרף לחופש שלנו, תרגיש חופשי להצטרף אלינו!' | 26 ביולי - 7 באוגוסט | 560,000[19] | ||
| 24 | 2017 | מדריד[20]
|
Spanish LGBT Collective Organization | 'למען זכויות הלהט"ב ברחבי העולם' | 23 ביוני - 2 ביולי | 3,000,000[21] | ||
| 25 | 2018 | סטוקהולם וגטבורג
|
Stockholm Pride
West Pride (Gothenburg) |
'שתי ערים, פסטיבל אחד - לאירופה המאוחדת' | 27 ביולי - 19 באוגוסט | 60,000[22] | ||
| 26 | 2019 | וינה
|
HOSI Wien | 'חזון גאווה' | 1 ביוני – 16 ביוני | 500,000[23] | ||
| העשור השלישי של המאה ה-21 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| # | שנה | העיר המארחת | מארגני האירוע | נושא | תאריכים | מספר משוער של משתתפים | ||
| – | 2020 |  סלוניקי
|
Thessaloniki Pride | 'ברוכים הבאים לעתיד, שבו כולם יכולים להצטרף' | בוטל עקב מגפת הקורונה | |||
| 27 | 2021 | קופנהגן
|
Copenhagen Pride and Copenhagen 2021 | 'אתה כלול' | 12 באוגוסט – 22 באוגוסט | |||
| 28 | 2022 |  בלגרד
|
Belgrade Pride | לא נקבע | 12 בספטמבר – 18 בספטמבר | |||
| 29 | 2023 |  ולטה
|
Malta Pride | לא נקבע | 7 בספטמבר – 17 בספטמבר | |||
| 30 | 2024 | סלוניקי
|
Thessaloniki Pride | לא נקבע | לא נקבע | |||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Europride
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ BBC News | EUROPE | Gay pride triumphs in Rome, news.bbc.co.uk
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), EuroPride Seeks to Break Barriers in EU | DW | 13.06.2004, DW.COM (בBritish English)
- ^ "Poland hosts landmark European gay pride". BBC News (באנגלית). 17 ביולי 2010. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2021.
- ^ Un milione all'Europride di Roma Lady Gaga incanta il Circo Massimo "Non siete soli a chiedere amore" - Diretta aggiornata alle 22:05 del 11 giugno 2011 - Repubblica.it, web.archive.org, 2015-02-04
- ^ 2013 Mariage pour tous l Ceremonie Europride 2013, web.archive.org, 2013-07-06
- ^ Tara McDonald releases gay anthem for pride - TheGayUK (בBritish English)
- ^ Tara McDonald présente l'hymne de l'Europride 2016. par Prue, web.archive.org, 2019-07-03
- ^ Tara McDonald's 'I Need a Miracle' is EuroPride Anthem | News, MN2S, 2016-06-23 (בAmerican English)
- ^ "official website Circolo di Cultura Omosessuale Mario Mieli - Roma World Pride organisation association (in Italian)". Mariomieli.org. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2013.
- ^ "official website Stockholm Pride organisation (in English and Swedish)". Stockholmpride.org. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2013.
- ^ "official website EuroPride 09 Organising Association (in German, English, and French)". Europride09.eu. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2013.
- ^ "8 tysięcy osób uczestniczyło w warszawskiej EuroPride - WPROST". Wprost.pl. 17 ביולי 2010. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2013.
- ^ "official website Roma Pride organisation (under construction)" (באיטלקית). Europrideroma.eu. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2013.
- ^ "EuroPride 2014 goes to Oslo, Norway". Europride.info. אורכב מ-המקור ב-15 February 2013. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2015.
- ^ "EuroPride Oslo 2014 - Oslo, Norway - Community Organization". Facebook. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2015.
- ^ "BREAKING NEWS: RIGA WILL HOST EUROPRIDE 2015". Skapis.eu. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2015.
- ^ "Liveblog: EuroPride 2015 in Riga". lsm.lv. 20 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2015.
- ^ "Amsterdam 2016". Europride.com. 19 בפברואר 2016. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2016.
- ^ "RTLnieuws: Recorddrukte Canal Parade geëvenaard". 6 באוגוסט 2016. אורכב מ-המקור ב-2018-08-04. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2016.
- ^ Littauer, Dan (8 באוקטובר 2012). "Madrid to host 2017 World Gay Pride". Gaystarnews.com. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2013.
- ^ WorldPride Madrid 2017: all you need to know, goMadridPride, 2017-02-01 (בEuropean Spanish)
- ^ Curtis M. Wong, EuroPride 2018 Is A Colorful (And Inclusive) Tale Of 2 Swedish Cities, HuffPost, 2018-08-22 (באנגלית)
- ^ wien ORF at/Agenturen red, Halbe Million bei Regenbogenparade, wien.ORF.at, 2019-06-15 (בגרמנית)
