מצעד הגאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מצעד גאווה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים וקווירים באופן כללי (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית ומגדרם השונה. פעמים רבות ניתן למצוא במצעד הטרוסקסואלים רבים המביעים תמיכה במאבק הלהט"ב. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

  • השוני בנטייה המינית או בזהות המגדרית איננו חיסרון או בושה.
  • עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראויים להתגאות בבחירתם.
  • קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, ללא תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול. המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

מלבד ההתנגדות הדתית וההומופובית למצעד הגאווה קיימת ביקורת, גם מחוץ לקהילה וגם בתוכה, על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים.

מהומות סטונוול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין בו שכן הבר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהומות סטונוול

ביום שבת, 28 ביוני 1969 פשטה משטרת ניו יורק על בר הומוסקסואלים, והציתה גל מהומות חסר תקדים של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרסג'נדריות נגד מדיניות המשטרה והעירייה.

זוהי הפעם הראשונה שבה הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

שנה לאחר המהומות, ארגנה הפעילה הביסקסואלית ברנדה האוורד את מצעד הגאווה הראשון בניו יורק, ומאז בכל שנה במהלך חודש יוני מתקיימים ברחבי העולם מצעדי גאווה. מאוחר יותר, היא גם הגתה את הרעיון של תקופת פעילויות לקידום זכויות להט"ב סביב הצעדה עצמה, וכך נהיה יוני ל"חודש הגאווה".

מהומות סטונוול היו שלב חשוב בתולדות המאבק לזכויות להט"ב, מאבק שהביא בעשרות השנים שמאז למהפך במעמדם החוקי והחברתי של להט"בים בעולם המערבי.

מצעדי גאווה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטנה (6 תמונות)

מצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי. בעבר נהוג היה לקבוע תאריך אחיד למצעד בכל העולם (סוף השבוע האחרון של יוני), אך מאז שנות ה-90 רווח המנהג לתאם תאריכים שונים לערים שונות, וזאת כדי לאפשר למעוניינים לנוע בין ערים ולהשתתף ביותר ממצעד אחד. מספר הצועדים במצעדי הגאווה משתנה מעיר לעיר, ונע בין אלפים אחדים לבין מיליון ומעלה (המצעד בסאו פאולו, ברזיל, מגיע לכדי שני מיליון משתתפים). ברבות מהארצות המצעד עומד במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. המצעדים הגדולים בערים המרכזיות מהווים מוקד משיכה תיירותי, ונתמכים בידי רשויות העיר וגורמים מסחריים בה.

בין מצעדי הגאווה הגדולים בעולם נמנה המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני, פסטיבל בן שבועיים המונה כ-10,000 צועדים ומיליון משתתפים, המתקיים בין פברואר למרץ בסידני, ניו סאות' ויילס.

מצעדי הגאווה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטנה (4 תמונות)

בישראל נערכים ברציפות מצעדי גאווה מאז שנות ה-90. בשנים האחרונות הוא נערך כל שנה בתל אביב, בירושלים, באילת ובחיפה בין החודשים מאי-אוגוסט. בשנת 2010 התקיימו לראשונה מצעד ואירוע גאווה בראשון לציון ובבאר-שבע[1] בשנת 2012 התקיימו לראשונה במהלך חודש יוני ובתחילת חודש יולי מצעדי גאווה גם בערים נוספות אחרות: חדרה, פתח תקווה, רעננה והרצליה[2]. בבאר שבע נערך אירוע הגאווה השלישי בהשתתפות למעלה מ-1,500 משתתפים[3]. בשנת 2013 נערך לראשונה מצעד גאווה באשדוד, עם כ-1,100 צועדים[4], מספר דומה של צועדים צעדו באשדוד גם ב-2014[5]. מצעד הגאווה בחיפה בשנת 2014 משך כ-2,000 צועדים[6]

ביוני 2017 נערך מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע בהשתתפותם של כ-4000 צועדים, לאחר ששנה קודם לכן הוא בוטל על ידי הבית הגאה עקב שינוי וקיצור המסלול שנקבע והוסכם על ידי המשטרה וברגע האחרון, חזרה בה המשטרה מההסכמות.[7][8][9]

ב-1 ביוני 2018 נערך לראשונה מצעד גאווה בעיר כפר סבא, זאת התאפשר לאחר התערבות בג"ץ לאור דרישת משטרת ישראל להקים גדרות מסביב למצעד.[10]

מצעדי הגאווה בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בתל אביב

תל אביב היא העיר הראשונה בישראל בה צוינו אירועי הגאווה במדינת ישראל, ובה גם התקיים מצעד הגאווה הראשון. האירוע במתכונתו הנוכחית מתקיים החל משנת 1998. תחילה בהפקת אגודת הלהט"ב, ובשנים האחרונות כאירוע עירוני ציבורי המופק על ידי עיריית תל אביב.

המצעד בתל אביב הוא מצעד הגאווה הגדול ביותר במדינת ישראל, ואחד ממצעדי הגאווה המפורסמים והמבוקשים בעולם, אשר בשנים האחרונות מקבל מעמד כבוד לצד מצעדים בבירות גאות נוספות בעולם. המצעד מתקיים בדרך כלל בתחילת חודש יוני.

באירוע משתתפים מאות אלפי אנשים מדי שנה ומנה בשיאו, בשנת 2018 כרבע מליון צועדים.[11] המצעד, שכולל הפנינג ומסיבת חוף בתחילתו ובסופו נושא אופי דמוי קרנבלי ומושך אליו עשרות אלפי תיירים מהעולם. בשנת 2016, על פי דיווחי עיתונות שונים - הגיעו למצעד בתל אביב כ-35,000 תיירים.[12]

מצעדי הגאווה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים

החל משנת 2002 מתקיימים מדי שנה מצעדי גאווה מקומיים בעיר ירושלים, במתכונת של מצעד ברחובות העיר. המצעדים נערכים ביוזמת הבית הפתוח. יוצאת דופן היא שנת 2006, אז התקיים אירוע הגאווה במתכונת מוגבלת שכללה התכנסות במתחם אצטדיון גבעת רם בלא תהלוכה. המצעד בירושלים נושא אופי של צעדת מחאה, ונעדר את האלמנטים ההופכים את המצעד התל אביבי לקרנבל.

בשנת 2005 בעיצומו של המצעד, פרץ לתוך קהל הצועדים, אדם חרדי בשם ישי שליסל, בניסיון לרצוח בצועדים בדקירות סכין. הוא פצע בדקירות סכין שלושה מהצועדים ונעצר בכח על ידי מספר שוטרים שאבטחו את המצעד. בשנת 2006, שנה לאחר דקירת הצועדים, יצאו מאות חרדים להפגנות אלימות בשכונות החרדיות בבירה, במחאה על מצעד הגאווה שהיה עתיד להתקיים. במקביל להפגנות הושמעו דברי הסתה ואיומים ברצח כלפי ציבור הלהט"ב, וכנגד אנשי שלטון, שגיבו את המצעד מתוקף תפקידם. בסופו של דבר הוסט המצעד למתחם סגור בגלל חוסר יכולתה של המשטרה לאבטח את המצעד במצב הביטחוני המתוח ששרר בארץ, ולאור האיומים באלימות, שקיבלו משנה תוקף לאחר תקיפת הצועדים בשנה הקודמת. המצעדים בשנים 2008 ו-2009 עברו בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים בעלי השפעה, ומאז התקיימו כרגיל. ב-30 ביולי 2015 שוב פרץ לתוך קהל הצועדים ישי שליסל, אשר שוחרר כשלושה שבועות לפני האירוע ממאסרו, רצח את שירה בנקי בת ה-16, ופצע חמישה נוספים. ב-21 ביולי 2016 צעדו כ-25,000 אנשים במצעד הגאווה הגדול ביותר שנערך בירושלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פדבה, גלעד (2009). נעלבים באופן טבעי? ארבע פרדיגמות בשיח התקשורתי ההטרוסקסואלי אודות מצעד-הגאווה בירושלים. סוגיות חברתיות בישראל 7, 94-120.
  • גילה זמיר, סיקור מצעד הגאווה בחיפה(הקישור אינו פעיל, 3.07.2018) באתר חי פה, אתר התושבים של חיפה, 22 ביוני 2013
מצעד הגאווה בחיפה, יוני 2014. המצעד עובר ברחוב הרצל. מבט מבית הקרנות
Magnify-clip.png
מצעד הגאווה בחיפה, יוני 2014. המצעד עובר ברחוב הרצל. מבט מבית הקרנות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 600 משתתפים באירוע הגאווה הראשון בבאר-שבע, 04.06.2010, ‏אתר GoGay
  2. ^ רננה לויאני, ‏גאווה 2012: לראשונה מצעדים בחדרה, פתח תקווה רעננה והרצליה, באתר ‏mako‏‏, ‏24 באפריל 2012‏
  3. ^ דני זאק, ‏יותר מ-1,500 משתתפים הגיעו לאירוע הגאווה של באר שבע, באתר ‏mako‏‏, ‏6 ביולי 2012‏
  4. ^ דני זאק, ‏הצלחה בתמונות: כ-1,100 צועדים במצעד הגאווה הראשון באשדוד, באתר ‏mako‏‏, ‏23 ביוני 2013‏
  5. ^ ההסתה לא ניצחה את הגאווה: הקהילה הגאה צעדה בהצלחה באשדוד, 21.06.2014, ‏אתר שיחה מקומית
  6. ^ כאלפיים משתתפים במצעד הגאווה בחיפה, 28.06.2014, ‏אתר GoGay
  7. ^ אילנה קוריאל, לראשונה: מצעד גאווה בבאר שבע, באתר ynet, 21 ביוני 2017
  8. ^ אילנה קוריאל, מצעד גאווה ראשון בבאר שבע: נעצר חרדי עם סכין, באתר ynet, 22 ביוני 2017
  9. ^ דורשים צדק ושוויון: לראשונה - מצעד הגאווה בבאר שבע, באתר ערוץ עשר, 22 ביוני 2017 (במקור, מאתר "nana10")‏
  10. ^ אמיר אלון, אלפים במצעד הגאווה הראשון בכפר סבא: "לכל אחד זכות להיות מי שהוא", באתר ynet, 1 ביוני 2018
  11. ^ איתי בלומנטל, שיא חדש: כרבע מיליון השתתפו במצעד הגאווה בתל אביב, באתר ynet, 8 ביוני 2018
  12. ^ חדשות 2, ‏חג שמח! מצעד הגאווה 2016 - כל התמונות, באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2016‏
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים בישראלמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןנוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל