מרקוס ואלריוס לאיווינוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרקוס ואלריוס לאיווינוס (Marcus Valerius Laevinus) היה מדינאי ומצביא רומאי, שנטל חלק פעיל במלחמה הפונית השנייה ובמלחמה המוקדונית הראשונה.

הוא נבחר לפראיטור בשנת 215 לפנה"ס והוצב בברונדיסיום כשמשימתו להגן על חוף קלבריה ולסכל כל ניסיון מצד פיליפוס החמישי מלך מוקדון להעביר סיוע ותגבורות לחניבעל הנלחם באיטליה. כהונתו הוארכה שנה נוספת כפרו-פראיטור, הוא חצה את הים האדריאטי אל איליריה, כבש את אוריקום ושחרר את אפולוניה מן המצור שהטיל עליה פיליפוס. במהלך השנים הבאות מנע מן המלך המוקדוני להתערב במלחמה באיטליה על ידי שיתוף פעולה עם אויביו באזור, ובמיוחד עם האייטולים.

ב-210 לפנה"ס, בעודו מחוץ לרומא, נבחר לאיווינוס לקונסול. הוא הוחלף על ידי הפרוקונסול פובליוס סולפיקיוס גלבה ושב לעיר. בשלהי אותה שנה נמסר לו הפיקוד על הפרובינקיה סיקיליה, אשר את הכנעתה השלים עם תפיסת המאחז הפוני באקרגס (אגריגנטום). ב-208 לפנה"ס הפליג אל צפון אפריקה, תקף את קלופאה וניצח צי קרתגי. ב-207 לפנה"ס פשט על סביבות אוטיקה וקרתגו, וניצח צי קרתגי נוסף. הוא נקרא לשוב לרומא ב-206 לפנה"ס, והוחלף על ידי הפראיטור גאיוס סרוויליוס גמינוס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Caven, Brian (1980). "The Punic Wars", Weidenfeld & Nicholson