קרב באיקולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרב באיקולה (Baecula) היה קרב שהתרחש בשנת 208 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית השנייה, בין צבא קרתגי בפיקוד עזרובעל ברקה, אחיו של חניבעל, לבין צבא רומי בפיקוד פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס. הקרב התרחש ליד העיר באיקולה (כיום הכפר באַילֶן) שבהיספניה (ספרד), ובסופו הובסו הקרתגים אולם מרבית צבאם הצליח לסגת באופן מאורגן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה הפונית השנייה פרצה בשנת 218 לפנה"ס בספרד, כאשר חניבעל ברקה, המפקד הראשי של צבא קרתגו, תקף את העיר סגונטו, שהייתה בעלת בריתה של רומא. חניבעל תיכנן להעביר את המלחמה לאיטליה, והוא יצא במסע נועז דרך גאליה והרי האלפים, בעודו מפקיד ביד אחיו עזרובעל את הפיקוד על הצבא הקרתגי בחצי האי האיברי. בסתיו 217 לפנה"ס, לאחר שהובס בידי חניבעל בקרבות טיקינוס וטרביה, יצא הקונסול פובליוס קורנליוס סקיפיו וחבר אל כוחותיו של אחיו גנאיוס קורנליוס סקיפיו קאלבוס בצפון ספרד. השניים פלשו דרומה והגיעו עד סגונטו.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 215 לפנה"ס, הביסו השניים את עזרובעל בקרב דרטוסה. קרתגו שלחה לספרד צבא נוסף תחת פיקודו של מאגו, אחיו הצעיר של חניבעל. בשנת 214 לפנה"ס נקרא עזרובעל לאפריקה לדיכוי מרד נומידי, והאחים הרומים ניצלו זאת והרחיבו את התפשטותם דרומה. בשנת 212 לפנה"ס שב עזרובעל לספרד כשלצידו צבא קרתגי שלישי בפיקודו של עזרובעל גיסקו, וכוח פרשים נומידי בהנהגת הנסיך מסיניסה.

בשנת 211 לפנה"ס הצליחו הצבאות הקרתגיים המאוחדים להביס את הצבא הרומי שפוצל בין פובליוס סקיפיו ואחיו גנאיוס. השניים נהרגו, ושרידי צבאם נסוגו מצפון לאברו. בשנת 210 לפנה"ס קיבל פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס, בנו של פובליוס סקיפיו, את הפיקוד הרומי על הכוחות הרומים שנותרו בספרד. בסוף אותה שנה נחת סקיפיו הבן באמפוריום, מדרום להרי הפירנאים, ונערך לחידוש המערכה על חצי האי האיברי. באביב שנת 209 לפנה"ס חצה סקיפיו את האברו, ולאחר מסע מזורז לעומק חצי האי הפתיע את הקרתגים בכיבושה המהיר של קרתגו החדשה, ששימשה אחד מהבסיסים החשובים של קרתגו בספרד.

באביב שנת 208 לפנה"ס יצא סקיפיו מקרתגו החדשה לקראת עזרובעל.

הקרב ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרובעל הופתע מהתקדמותו של סקיפיו, וחשש מעדיפותו המספרית. הוא נסוג ותפס עמדה מבוצרת על רמה קטנה ליד העיר באיקולה (כיום הכפר באַילֶן) והמתין לבואו של צבא קרתגי נוסף. על פי ההיסטוריון היווני פוליביוס, המתין סקיפיו יומיים, אך מחשש לכיתורו בידי הצבאות הקרתגיים הנוספים (מה שהוביל בעבר למותם של אביו ודודו בקרב באיטיס, לא רחוק משם) החליט לבסוף לעלות על מחנהו של עזרובעל[1]. עזרובעל ראה שלא יוכל לעמוד בפני הצבא הרומי, והחליט לסגת. הוא הוציא לקראת הרומאים את כוחותיו הקלים, ואלה ספגו את המתקפה הרומית. סקיפיו פיצל את עיקר צבאו בינו ובין סגנו גאיוס לאליוס, ובמקביל למתקפה החזיתית של כוחותיו הקלים הובילו השניים מתקפה כפולה על האגפים. הכוחות הקרתגים נשברו והובסו, אך לחימתם אפשרה לעזרובעל לחצות את נהר הבאיטיס עם מרבית צבאו, פיליו ומטעני האספקה. עזרובעל פנה כעת עם צבאו צפונה במטרה לחבור עם אחיו באיטליה.

למרות הניצחון, נמנע סקיפיו מלרדוף אחר עזרובעל. למהלך זה, שאפשר את פלישתו של עזרובעל לאיטליה, ניתנו מספר הסברים. לדעת פוליביוס, חשש סקיפיו שצבאו יכותר בידי המצביאים הקרתגים הנוספים[2]. הסבר נוסף מצביע על תנאי השטח ומזג האוויר הגשום. לפי הסבר אחר היה יותר חשוב בעיני סקיפיו להשלים את כיבושו של דרום חצי האי האיברי מידי קרתגו, והוא לא רצה לסכן זאת במערכה ארוכה בהרים. אחרים גורסים שהחיילים הרומים עסקו בביזת המחנה הקרתגי, והיה קשה לארגן אותם מחדש לקראת מרדף יעיל.

בהמשך חצה עזרובעל את האלפים ופלש לאיטליה, במטרה לתגבר את אחיו חניבעל. החרדה ברומא הייתה עצומה, אך בסופו של דבר לא הצליח עזרובעל לחבור לאחיו והובס בטרם עלה הדבר בידו בקרב מטאורוס, מול צבאם המאוחד של שני הקונסולים של אותה השנה, גאיוס קלאודיוס נרו ומרקוס ליוויוס סלינטור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוליביוס, ספר עשירי, פסקה 38, 10
  2. ^ פוליביוס, ספר עשירי פסקה 39, 9