משפט חברה ותרבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפט, חברה ותרבות (אנגלית: Tel Aviv University Journal of Law, Society and Culture) הוא כתב עת משפטי רב-תחומי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2003.

כתב העת מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים, כמו פוליטיקה, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, דת, מדע, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. כתב העת הוא חלק מהמגמה הבינתחומית בחקר המשפט, המתפתחת בישראל בעשורים האחרונים. כל אחד מכרכי כתב העת מוקדש לנושא מוגדר ומהווה אסופת מאמרים עצמאית, בעלת זיקה לאופייו הייחודי של כתב העת. המאמרים המתפרסמים בכתב העת מצוטטים תדיר בספרות ובפסיקה הישראלית, לרבות בפסיקת בית המשפט העליון.

העורך הראשי של כתב העת כיום הוא פרופסור אסף לחובסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרכי סדרת "משפט, חברה ותרבות" בספריית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

"משפט, חברה ותרבות" הוא השם שניתן במקור לסדרת ספרים שנוסדה על ידי פרופסור אשר מעוז בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, כחלק ממוסד כתבי העת המשפטיים של הפקולטה (הכולל את כתבי העת עיוני משפט, מעשי משפט, דיני ישראל ו-Theoretical Inquiries in Law). סדרת הספרים נועדה להחליף את פרסומי כתב כתב העת "פלילים", שראה אור בהוצאת המכון לחקר המשפט הפלילי בפקולטה למשפטים.

"פלילים" נוסד בשנת 1989 והתמקד במשפט פלילי. בשנת 1996 שינה כתב העת את פניו לשנתון שכרכיו מוקדשים לנושאי משפט, חברה ותרבות. תחילה, הוחלפה כותרתו והוא נקרא "פלילים – כתב העת הרב-תחומי למשפט ציבורי, חברה ותרבות"; בהמשך, בשנת 2001, הושלם השינוי, ובמקום "פלילים" נוסדה כאמור סדרת ספרים בשם "משפט, חברה ותרבות", שכל כרך שלה עומד ברשות עצמו, אך בזיקה לחיבור הרב-תחומי שבין חברה, תרבות ומשפט. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 2003.

בשנת 2018 הפכה "משפט, חברה ותרבות" מסדרת ספרים לכתב עת משפטי. עד לשנת 2017, הוקדשה הסדרה לזכרו של המשפטן חיים יוסף צדוק ונתמכה במימון משפחתו. משנת 2019 יוצא כתב העת לאור בסיוע משרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות'.

לאחר פרישת מעוז מתפקיד העורך הראשי בשנת 2006, ערך את הסדרה פרופסור מנחם מאוטנר. מחליפו, שהתמנה ב-2016, הוא פרופסור אסף לחובסקי.

מתכונת עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל המאמרים הרואים אור במסגרת כתב העת "משפט, חברה ותרבות" עוברים הליך שיפוט אקדמי חיצוני (Peer Review) טרם פרסומם ונערכים מהותית וטכנית על ידי סטודנטים מצטיינים למשפטים באוניברסיטת תל אביב. העבודה במערכת כוללת עריכה וליווי של המאמרים מרגע הגעתם למערכת ועד לפרסומם הסופי. עם פרסומו של כרך, מתקיים סימפוזיון אקדמי לכבודו בהשתתפות בכירים ממערכת המשפט ומחברי המאמרים.

כל כרך בכתב העת מופק על ידי מערכת ייעודית המוקצה לו, המורכבת מעורכים בכירים, עורכי משנה וחברי מערכת:

  1. עורכיו הבכירים של כל כרך הם לרוב חוקרים וחוקרות בתחום המשפט. העורכים הבכירים עוסקים בכלל הסוגיות האקדמיות הנדרשות לשם הפקת הכרך.
  2. עורכי המשנה בסדרה הם סטודנטים מצטיינים למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עורכי המשנה אמונים על קריאה ביקורתית של המאמרים וניהול המערכת הסטודנטיאלית.
  3. חברי המערכת הם סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים לתואר ראשון במשפטים האמונים על עריכה מהותית וטכנית של המאמרים טרם פרסומם.

פרסומי כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופי הפרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבי המאמרים ב"משפט, חברה ותרבות" הם בעיקר משפטנים – חוקרים מהאקדמיה, שופטים בכירים, עורכי דין ופעילים חברתיים. מבין הכותבים הבולטים מהרשות השופטת שמאמריהם פורסמו בכתב העת: שופטי בית המשפט העליון פרופסור אליקים רובינשטיין,[1] פרופסור דפנה ברק-ארז[2] ופרופסור עופר גרוסקופף,[3] שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ד"ר מיכל אגמון-גונן[4] וד"ר גרשון גונטובניק[5] ושופט בית משפט השלום במחוז תל אביב, איתי הרמלין.[6] בכרכים אחדים פורסמו רשימות של עורכי המשנה בכרך – תלמידות ותלמידי תואר ראשון למשפטים: בין אם כמבוא לכרך[7] ובין אם כמאמר.[8][9][10] לצד זאת, מפרסמים בכתב העת גם חוקרים וכותבים שאינם משפטנים, אשר תחום מומחיותם או עיסוקם נוגע לנושאו של הכרך. בכמה מכרכי כתב העת מופיעים מדורים שונים. המרכזי שבהם, "בגוף ראשון", כולל פרסומים ורשימות קצרות של מי שהייתה להם נגיעה משפטית מעשית לנושא הכרך, וכן ראיונות קצרים במתכונת זו, שנערכים על ידי עורכי הכרך.

כרכים שיצאו לאור במסגרת סדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד להפיכת סדרת הספרים "משפט, חברה ותרבות" לכתב עת, יצאו לאור 13 כרכים שונים כספרים עצמאיים, כמפורט להלן:

  1. טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה – עורך: שי לביא (2003)
  2. משפטים על אהבה – עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה (2005)
  3. שקט, מדברים! – התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל – עורך: מיכאל בירנהק (2006)
  4. העצמה במשפט – עורכים: מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק (2008)
  5. קהילות מגודרות – עורך: אמנון להבי (2010)
  6. האם המשפט חשוב? – עורכות: דפנה הקר ונטע זיו (2011)
  7. רשת משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע – עורכים: ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק (2010)
  8. זהות יהודית – עורכים: אשר מעוז; אביעד הכהן (2014)
  9. פרוצדורות – עורכים: טליה פישר, יששכר רוזן-צבי (2014)
  10. מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות – עורכים: ישי בלנק, דוד לוי-פאור ורועי קרייטנר (2016)
  11. משפט, מיעוט וסכסוך לאומי – עורכים: ראיף זריק ואילן סבן (2017)
  12. לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל – עורכים: אייל גרוס ויופי תירוש (2017)
  13. משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים – עורך: אלון הראל (2018)

כרכים שיצאו לאור במסגרת כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. המשפט והחרדים בישראל (כרך א), עורכים: יורם מרגליות וחיים זיכרמן (2018)
  2. מן הפרט אל הכלל: פרטיות וחברת המעקב (כרך ב), עורך: מיכאל בירנהק (2019)
  3. משפט ורגשות (כרך ג), עורכים: יורם שחר ואורית רוזין (2020)

כרכים שצפויים לראות אור בעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. משטרה ושיטור (כרך ד), עורכות: תמר קריכלי-כץ ונעמי לבנקרון (2021)
  2. כלכלה, מוסדות ומשפט בישראל (כרך ה), עורכים: רון חריס ודרור גולדברג (2022)

פרסים והערכה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים אחדים שפורסמו ב"משפט, חברה ותרבות" הן כחלק מסדרת הספרים והן כחלק מכתב העת, זכו בשנים האחרונות בפרסים יוקרתיים על תרומתם לחקר המשפט בישראל וכביטוי למצוינות אקדמית. להלן יפורטו הפרסים והמאמרים הזוכים.

פרס אמנון גולדנברג לקניין רוחני מטעם מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס צגלה למאמר מצטיין בעברית של חבר סגל צעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס הכתיבה ע"ש עו"ד מישל הלפרין ז"ל לעידוד כתיבה מקורית בזכויות האדם ועריכת דין חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש ועדת הפרס מכהנת נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) דורית ביניש.[13]

פרס מנחם גולדברג מטעם האגודה הישראלית למשפט העבודה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליקים רובינשטיין, השקות עם העולם החרדי בשירות הציבורי, משפט, חברה ותרבות א, 2018, עמ' 21
  2. ^ דפנה ברק-ארז, איסורי החזיר כמקרה של רגולציית מזון: בין עולם הרוח והעולם הכלכלי, משפט, חברה ותרבות - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ' 437-413
  3. ^ עופר גרוסקופף וסלה חלבי, הפרה של הבטחת נישואין: מדגם ״הפיתוי הגברי״ לדגם ״שברון הלב״, משפט, חברה ותרבות - משפטים על אהבה, 2005, עמ' 156-107
  4. ^ מיכל אגמון-גונן, האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת, משפט, חברה ותרבות - רשת משפטית: משפט וטכנולוגית מידע, 2011, עמ' 244-207
  5. ^ גרשון גונטובניק, קבוצות מיעוט המבקשות מהמדינה לסגור עצמן: חומות משפטיות, גדרות חברתיות והפליה בדיור, משפט, חברה ותרבות - קהילות מגודרות, 2010, עמ' 568-425
  6. ^ איתי הרמלין, ייצוגו של לוחם חזבאללה מוחמד סרור, משפט, חברה ותרבות - האם המשפט חשוב?, 2010, עמ' 551-543
  7. ^ שירה לוקסנבורג, לימור מורד ומיכאל קגזנוב, מהיכל התורה להיכל המשפט - על יחסי הגומלין שבין המשפט לבין החרדים בישראל, משפט, חברה ותרבות א, 2018, עמ' 9
  8. ^ איילת הוכמן, אלון חספר ודן לרגמן, מדברים על רגולציה: על המושג "רגולציה" ומקומו במשפט הישראלי, משפט, חברה ותרבות - מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות, 2016, עמ' 85-47
  9. ^ דביר יוגב ואיילת כרמלי, קבלת החלטות בוועדת שחרורים: מבט ביקורתי, משפט, חברה ותרבות - משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים, 2018, עמ' 812-787
  10. ^ רביע אגבריה, "מאבק עכוב מזעתר": צמחי המאכל מהמטבח הפלסטיני וחוקי הגנת הצומח בדין הישראלי, משפט, חברה ותרבות - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ' 533-497
  11. ^ פרס אמנון גולדנברג לקניין רוחני - רשימת הזוכים
  12. ^ פרס צגלה - רשימת הזוכים
  13. ^ פרס כתיבה ע"ש עו"ד מישל הלפרין ז"ל - רשימת הזוכים