משפט חברה ותרבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט חברה ותרבות (אנגלית: Law, Society and Culture) היא סדרת ספרים רב-תחומית שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2003.

הסדרה מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים, כמו פוליטיקה, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, דת, מדע וטכנולוגיה. הסדרה היא חלק מהמגמה הבינתחומית בחקר המשפט, המתפתחת בישראל בעשורים האחרונים. כל אחד מכרכי הסדרה מוקדש לנושא מוגדר ועומד כספר בפני עצמו, בזיקה לאופייה הייחודי של הסדרה. כרכי הסדרה מצוטטים תדיר בספרות ובפסיקה הישראלית, לרבות בפסיקת בית המשפט העליון.

העורך הראשי של הסדרה כיום הוא פרופסור אסף לחובסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרכי סדרת "משפט חברה ותרבות" בספריית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

סדרת הספרים "משפט חברה ותרבות" נוסדה על ידי פרופסור אשר מעוז, לאחר שנסגר כתב העת "פלילים", בהוצאת המכון לחקר המשפט הפלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "פלילים" נוסד בשנת 1989 והתמקד במשפט פלילי. בשנת 1996 שינה כתב העת את פניו לשנתון שכרכיו מוקדשים לנושאי משפט, חברה ותרבות. תחילה, הוחלפה כותרתו והוא נקרא "פלילים – כתב העת הרב-תחומי למשפט ציבורי, חברה ותרבות". בשנת 2001, הושלם השינוי, ובמקום פלילים נוסדה סדרת הספרים "משפט חברה ותרבות", שכל כרך שלה עומד ברשות עצמו, אך בזיקה להיתוך הרב-תחומי שבין חברה, תרבות ומשפט. הסדרה הוקדשה לזכרו של המשפטן והפוליטיקאי חיים יוסף צדוק. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 2003.

לאחר פרישתו של מעוז מתפקיד העורך הראשי בשנת 2006, ערך את הסדרה פרופסור מנחם מאוטנר. מחליפו, שהתמנה ב-2016, הוא פרופסור אסף לחובסקי.

מתכונת עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משפט חברה ותרבות" היא סדרת הספרים היחידה שיוצאת לאור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וככזאת, היא אף היחידה מבין הפקולטות ובתי הספר למשפטים בישראל. מתכונת הפקתה דומה לשל כתבי עת משפטיים, דוגמת עיוני משפט ומשפטים – כלל המאמרים הרואים אור במסגרתה עוברים הליך שיפוט אקדמי חיצוני (Peer Review) טרם פרסומם ונערכים מהותית וטכנית על ידי סטודנטים למשפטים. העבודה במערכת כוללת עריכה וליווי של המאמרים מרגע הגעתם למערכת ועד לפרסומם הסופי. עם פרסומו של כרך בסדרה, מתקיים סימפוזיון אקדמי לכבודו בהשתתפות בכירים ממערכת המשפט ומחברי המאמרים.

כל כרך בסדרה מופק על ידי מערכת ייעודית המוקצה לו, המורכבת מעורכים בכירים, עורכי משנה וחברי מערכת:

  1. עורכיו הבכירים של כל כרך הם לרוב מרצים וחוקרים בתחום המשפט. העורכים הבכירים עוסקים בכלל הסוגיות האקדמיות הנדרשות לשם הפקת הכרך.
  2. עורכי המשנה בסדרה הם סטודנטים מצטיינים למשפטים או עורכי דין. עורכי המשנה אמונים על בחירת המאמרים, הפקה בפועל של הכרך וניהול המערכת הסטודנטיאלית.
  3. חברי המערכת הם סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון במשפטים האמונים על עריכה מהותית וטכנית של המאמרים טרם פרסומם.

פרסומי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופי הפרסומים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבי המאמרים בסדרת "משפט חברה ותרבות" הם לרוב משפטנים – חוקרים מהאקדמיה, שופטים בכירים, עורכי דין ופעילים חברתיים. מבין הכותבים הבולטים מהרשות השופטת שמאמריהם פורסמו בסדרה: שופטי בית המשפט העליון פרופסור דפנה ברק-ארז[1] ופרופסור עופר גרוסקופף,[2] שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ד"ר מיכל אגמון-גונן[3] וד"ר גרשון גונטובניק[4] ושופט בית משפט השלום במחוז תל אביב, איתי הרמלין.[5] בכרכים אחדים פורסמו רשימות של עורכי המשנה בכרך – תלמידות ותלמידי תואר ראשון למשפטים.[6][7][8] לצד זאת, בסדרה מפרסמים חוקרים וכותבים שאינם משפטנים אשר תחום מומחיותם או עיסוקם נוגע לנושאו של הכרך. בכמה מכרכי הסדרה מופיע מדור בשם "בגוף ראשון", ובו פרסומים ורשימות קצרות של מי שהייתה להם נגיעה משפטית מעשית לנושא הכרך, וכן ראיונות קצרים במתכונת זו, שנערכים על ידי עורכי הכרך.

כרכים שיצאו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים, יצאו לאור 13 כרכים שונים במסגרת הסדרה, כמפורט להלן:

  1. טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה – עורך: שי לביא (2003)
  2. משפטים על אהבה – עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה (2005)
  3. שקט, מדברים! – התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל – עורך: מיכאל בירנהק (2006)
  4. העצמה במשפט – עורכים: מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק (2008)
  5. קהילות מגודרות – עורך: אמנון להבי (2010)
  6. האם המשפט חשוב? – עורכות: דפנה הקר ונטע זיו (2011)
  7. רשת משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע – עורכים: ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק (2010)
  8. זהות יהודית – עורכים: אשר מעוז; אביעד הכהן (2014)
  9. פרוצדורות – עורכים: טליה פישר, יששכר רוזן-צבי (2014)
  10. מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות – עורכים: ישי בלנק, דוד לוי-פאור ורועי קרייטנר (2016)
  11. משפט, מיעוט וסכסוך לאומי – עורכים: ראיף זריק ואילן סבן (2017)
  12. לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל – עורכים: אייל גרוס ויופי תירוש (2017)
  13. משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים – עורך: אלון הראל (2018)

כרכים שצפויים לראות אור בעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דפנה ברק-ארז, איסורי החזיר כמקרה של רגולציית מזון: בין עולם הרוח והעולם הכלכלי, משפט חברה ותרבות - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ' 437-413
  2. ^ עופר גרוסקופף וסלה חלבי, הפרה של הבטחת נישואין: מדגם ״הפיתוי הגברי״ לדגם ״שברון הלב״, משפט חברה ותרבות - משפטים על אהבה, 2005, עמ' 156-107
  3. ^ מיכל אגמון-גונן, האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת, משפט חברה ותרבות - רשת משפטית: משפט וטכנולוגית מידע, 2011, עמ' 244-207
  4. ^ גרשון גונטובניק, קבוצות מיעוט המבקשות מהמדינה לסגור עצמן: חומות משפטיות, גדרות חברתיות והפליה בדיור, משפט חברה ותרבות - קהילות מגודרות, 2010, עמ' 568-425
  5. ^ איתי הרמלין, ייצוגו של לוחם חזבאללה מוחמד סרור, משפט חברה ותרבות - האם המשפט חשוב?, 2010, עמ' 551-543
  6. ^ איילת הוכמן, אלון חספר ודן לרגמן, מדברים על רגולציה: על המושג "רגולציה" ומקומו במשפט הישראלי, משפט חברה ותרבות - מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות, 2016, עמ' 85-47
  7. ^ דביר יוגב ואיילת כרמלי, קבלת החלטות בוועדת שחרורים: מבט ביקורתי, משפט חברה ותרבות - משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים, 2018, עמ' 812-787
  8. ^ רביע אגבריה, "מאבק עכוב מזעתר": צמחי המאכל מהמטבח הפלסטיני וחוקי הגנת הצומח בדין הישראלי, משפט חברה ותרבות - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ' 533-497