משפט חברה ותרבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט חברה ותרבות (אנגלית: Law, Society and Culture) היא סדרת ספרים רב-תחומית שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2003.

הסדרה מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים, כמו פוליטיקה, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, דת, מדע וטכנולוגיה. הסדרה היא חלק מהמגמה הבינתחומית בחקר המשפט, המתפתחת בישראל בעשורים האחרונים. כל אחד מכרכי הסדרה מוקדש לנושא מוגדר ועומד כספר בפני עצמו, בזיקה לאופייה הייחודי של הסדרה. כרכי הסדרה מצוטטים תדיר בספרות ובפסיקה הישראלית, לרבות בפסיקת בית המשפט העליון.

העורך הראשי של הסדרה כיום הוא פרופסור אסף לחובסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרכי סדרת "משפט חברה ותרבות" בספריית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

סדרת הספרים "משפט חברה ותרבות" נוסדה על ידי פרופסור אשר מעוז, לאחר שנסגר כתב העת "פלילים (כתב עת)", בהוצאת המכון לחקר המשפט הפלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

"פלילים" נוסד בשנת 1989 ושימש ככתב עת מוביל בתחומו למשפט פלילי. החל משנת 1996 שינה כתב העת את פניו ונהפך לשנתון שכרכיו מוקדשים לנושאי משפט, חברה ותרבות. ככזה, הוחלפה כותרתו והוא נקרא "פלילים – כתב העת הרב-תחומי למשפט ציבורי, חברה ותרבות".

לאור שינוי מתכונתו, התרחב קהל קוראיו של כתב העת והוא עבר שינוי מערכתי נוסף. בשנת 2001, הוחלט להקים במקומו סדרת ספרים עצמאית ונפרדת, שכל כרך שלה יעמוד ברשות עצמו, אך בזיקה לסדרה שתעסוק בהיתוך הרב-תחומי שבין חברה, תרבות ומשפט. כן הוחלט להקדיש את הסדרה לזכרו של המשפטן והפוליטיקאי חיים יוסף צדוק. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 2003.

לאחר פרישתו של מעוז מתפקיד העורך הראשי בשנת 2006, החל לערוך את הסדרה פרופסור מנחם מאוטנר. מחליפו, שהתמנה ב-2016, הוא פרופסור אסף לחובסקי.

כותבי המאמרים בסדרת "משפט חברה ותרבות" הם לרוב משפטנים – חוקרים מהאקדמיה, עורכי דין או שופטים. לצד זאת, בסדרה מפרסמים חוקרים וכותבים אשר תחום מומחיותם או עיסוקם נוגע גם לנושאו של הכרך. מבין הכותבים הבולטים שמאמריהם פורסמו בסדרה: שופטת בית המשפט העליון, פרופסור דפנה ברק-ארז, שופטי בתי המשפט המחוזיים בלוד ובתל אביב בהתאמה, פרופסור עופר גרוסקופף ומיכל אגמון-גונן, זוכה פרס ישראל וממחברי רוח צה"ל פרופסור אסא כשר, מייסד ארגון עדאלה, חסן ג'בארין, הפילוסוף ז'אק דרידה, הסופר והמשורר יחזקאל רחמים ונוספים.

מתכונת עבודה ופרסומי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משפט חברה ותרבות" היא סדרת הספרים היחידה שיוצאת לאור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וככזאת, היא אף היחידה מבין הפקולטות ובתי הספר למשפטים בישראל. לצד זאת, מתכונת הפקתה דומה לשל כתבי עת משפטיים, דוגמת עיוני משפט ומשפטים – כלל המאמרים הרואים אור במסגרתה עוברים הליך שיפוט אקדמי חיצוני (Peer Review) טרם פרסומם ונערכים מהותית וטכנית על ידי סטודנטים למשפטים, בעלי כישורים אקדמיים גבוהים.

כל כרך בסדרה מופק על ידי מערכת ייעודית המוקצה לו, המורכבת מעורכים בכירים, עורכי משנה וחברי מערכת.

עורכיו הבכירים של כל כרך הם לרוב מרצים וחוקרים בתחום המשפט. העורכים הבכירים עוסקים בכלל הסוגיות האקדמיות הנדרשות לשם הפקת הכרך.

עורכי המשנה בסדרה הם בדרך כלל סטודנטים מצטיינים למשפטים, תלמידי תואר ראשון או עורכי דין (בכרכים אחדים). עורכי המשנה אמונים על בחירת המאמרים, הפקה בפועל של הכרך וניהול המערכת הסטודנטיאלית. חברי המערכת הם סטודנטים לתואר ראשון במשפטים, בעלי יכולות אקדמיות גבוהות, וכן בעלי יכולת מחקר עצמאי.

העבודה במערכת כוללת עריכה וליווי של המאמרים מרגע הגעתם למערכת ועד לפרסומם הסופי. מאפיין ייחודי בהליך עבודה על מאמר במערכת, להבדיל מכתבי עת משפטיים, הוא זימון מחבר מאמר לסדנת עבודה משותפת יחד עם הסטודנטים, בגמר כתיבת ההערות המהותיות עליו. בסדנה זו מקיים המחבר דיון אקדמי עם הסטודנטים, במטרה לבחון את הטמעת הערותיהם על הטיוטה.

במרוצת השנים, יצאו לאור עשרה כרכים שונים במסגרת הסדרה, כמפורט להלן:

  1. טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה – עורך: שי לביא (2003)
  2. משפטים על אהבה – עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה (2005)
  3. שקט, מדברים! – התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל – עורך: מיכאל בירנהק (2006)
  4. העצמה במשפט – עורכים: מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק (2008)
  5. קהילות מגודרות – עורך: אמנון להבי (2010)
  6. האם המשפט חשוב? – עורכות: דפנה הקר ונטע זיו (2011)
  7. רשת משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע – עורכים: ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק (2010)
  8. זהות יהודית – עורכים: אשר מעוז; אביעד הכהן (2014)
  9. פרוצדורות – עורכים: טליה פישר, יששכר רוזן-צבי (2014)
  10. מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות – עורכים: ישי בלנק, דוד לוי-פאור ורועי קרייטנר (2016)
  11. תפרים בחתך לאומי: משפט, מיעוט וסכסוך- עורכים: ראיף זריק ואילן סבן (2017)
  12. לחם חוק: על משפט ואוכל - עורכים: אייל גרוס ויופי תירוש (2017),

צפויים לראות אור בעתיד: "הענישה, ההליך הפלילי וזכויות הנאשמים בישראל" בעריכת אלון הראל (2017) ו-"המשפט והחרדים בישראל" בעריכת חיים זיכרמן ויורם מרגליות (2018).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר מעוז, "על 'משפט, חברה ותרבות'", משפט חברה ותרבות – טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה, עמ' 5–6.
  • מאיר שמגר ואסתר חיות, "דברים לזכרו של חיים י' צדוק", משפט חברה ותרבות – משפטים על אהבה, עמ' 9–12.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]