משתמש:Ehudjonas/עצבים קרניאלים
עצבי הגולגולת (בלועזית: עצבים קרניאליים. TA: Nervi craniales) הם 12 עצבים היוצאים ישירות מהמוח ולא מחוט השדרה, ונמצאים במערכת העצבים ההיקפית (פרט לעצב השני, האחראי על מערכת הראייה). החל מעצב הגולגולת ה-3 והלאה יוצאים העצבים מגזע המוח. עצבי הגולגולת מעבירים עצבוב תחושתי ותנועתי מהראש ועד חלל הבטן, כאשר ישנם שלושה עשר עצבים המתאימים להגדרה זו, למרות שרק שנים עשר מהם מוכרים לרוב. חלקם עצבים תחושתיים, חלקם תנועתיים וחלקם מעורבים.
העצבים קיבלו שמות בספרות רומיות לפי הגובה בו הם יוצאים מהמוח, כך שעצב 2 (הראייה) יוצא במקום גבוה יותר מעצב 3 (מניע העיניים), וכן הלאה. כל עצב גולגתי הוא זוגי, כלומר ישנם 12 זוגות- אחד בכל צד.
|
אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהוג לחלק את העצבים הגולגלתיים ל12 זוגות, שממוספרים I-XII.
מספר וסימון |
שם העצב בעברית ושם בלטינית |
פעולת העצב | |||
|---|---|---|---|---|---|
| 1 CN I |
עצב הריח Nervi olfactorius |
ריח | עצב תחושתי, אחראי על העברת תחושת הריח מהאף | ||
| 2 CN II |
עצב הראייה Nervus opticus |
ראייה | עצב תחושתי, העברת תחושת הראייה מהרשתית שבעין | ||
| 3 CN III |
העצב מניע העיניים Nervus oculomotorius |
כן | כן | עצב תנועתי, שאחראי יחד עם עצבים 4 ו-6 על תנועת גלגל העין, ועצבוב פאראסימפתטי, שאחראי על היצרות האישון. העצב שמרים את העפעף העליון. | |
| 4 CN IV |
עצב הסליל Nervus trochlearis |
כן | עצב תנועתי, שאחראי יחד עם עצבים 3 ו-6 על תנועת גלגל העין. מעצבב את השריר האלכסוני העליון. | ||
| 5 CN V |
העצב המשולש Nervus trigeminus |
כן | מגע | עצב מעורב, האחראי על תחושה מכל הפנים, וכן אחראי על תנועות שרירי הלעיסה והבליעה. | |
| 6 CN VI |
העצב הַמַּצְדִּיד Nervus abducens |
כן | עצב תנועתי, שאחראי יחד עם עצבים 3 ו-4 על תנועת גלגל העין. מעצבב את השריר הישר הצדדי. | ||
| 7 CN VII |
עצב הפנים Nervus facialis |
כן | כן | טעם, מגע | עצב מעורב בעל שני ענפים: הראשון תנועתי, האחראי על תנועת רוב שרירי הפנים. השני- אחראי על תחושת הטעם משני השלישים הקדמיים של הלשון,ולתחושת מגע באוזן החיצונית ובריריות האף. כמו כן, עוברים דרכו עצבים פאראסימפתטיים שמעצבבים את בלוטת הדמעות, ולגנגליונים בראש ובצואר. |
| 8 CN VIII |
עצב השמיעה ושיווי המשקל Nervus vestibulocochlearis |
שמיעה, שיווי משקל |
עצב תחושתי האחראי על שמיעה ותחושת שיווי המשקל. | ||
| 9 CN IX |
עצב הלשון והלוע Nervus glossopharyngeus |
כן | כן | טעם, מגע, פנימי (ויסצרלי) |
עצב מעורב, האחראי על הטעם מהשליש האחורי של הלשון ועל השרירים בלוע ובגרון. מפעיל את בלוטת מיצד האוזן , ומוליך תחושה פנימית (ויסצרלית): קבלת נתונים המגיעים מגופי עורק התרדמה ומסינוס התרדמה (Carotid sinus), הכוללים לחץ חמצן, לחץ פחמן דו-חמצני ועוד |
| 10 CN X |
העצב התועה Nervus vagus |
כן | כן | עצב מעורב, מעצבב פאראסימפתטית איברים פנימיים רבים: הלב, כלי דם, הריאות, אברי מערכת העיכול, בלוטות זיעה ועוד. כמו כן אחראי לתנועת שרירי בית הקול וקנה הנשימה | |
| 11 CN XI |
עצב הלוואי Nervus accessorius |
כן | עצב תנועתי האחראי על כמה משרירי הצואר והכתפיים, מקובל לראות בו שני עצבים - עצב הלוואי הגולגולתי ועצב הלוואי השדרתי | ||
| 12 CN XII |
עצב תת-הלשון Nervus hypoglossus |
כן | עצב תנועתי, מעצבב את השרירים הפנימיים של הלשון. |
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצבים הגולגלתיים נקראים על שם תפקודם. למשל, עצב הריח (Olfactory nerve -I) אחראי על חוש הריח, ועצב הפנים (Facial nerve VII) אחראי על עצבוב מוטורי של שרירי הפנים. בתחומי מחקר רבים בעבר, שימשה הלטינית כלינגואה פרנקה. כלומר, שפה מגשרת בין דוברי שפות שונות (כמו אנגלית, צרפתית או ספרדית בימינו). כך גם בחקר האנטומיה, בזמן התיעוד הראשון של העצבים הגולגלתיים היתה זו הלטינית או לפעמים היוונית. לכן, עד היום מתבצע שימוש יומיומי בשמות ובמונחים הלטינים כמו למשל העצב IV Trochlear, שנקרא בעברית הסליל, נקרא לפי המבנה שלו מפני שהוא מספק עצבוב לשריר שמחובר לגלגלת העין (ביוונית: trochlea).[1]
העצבים הגולגלתיים ממוספרים כך שהעצב המקורי ביותר (קדמי-עליון או Rostral) יהיה הראשון, והעצב הזנבי ביותר (אחורי תחתון או Caudal) יהיה האחרון. אם נבצע נתיחה של אדם, שבה נפתח את הגולגולת ונביט על חלל גולגולת במנח עליון (Superior), נוכל להבחין בעצבים על פי סדרם כך שעצב I הוא הקדמי והעליון ביותר ומאידך עצב XII עמוק מאוד ונמצא אותו בתוך נקב העורף הגדול (Foramen magnum). [2]
לעצבים הגולגלתיים מסלולים בתוך ומחוץ לגולגולת. המסלולים הפנימיים נקראים "תוך-גולגלתיים" (intracranial) ואילו החיצוניים "חוץ-גולגלתיים" (extracarnial). בנוסף, ישנם חורים או תעלות שמהם יוצאים העצבים אל החלל החוץ-גולגלתי שנקראים "נקבים" (Foramina). כאמור, כל העצבים הגולגלתיים זוגיים לכן מסלולים וחורים אלה נמצא בשני צידי הגולגולת, ימין ושמאל, מבפנים ומבחוץ.[3]
המסלול התוך גולגלתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופי התאים מקבלים מידע מקליפת המוח. תאי עצב שנמצאים בקליפת המוח מעצבבים את גופי התא של העצבים הגולגלתיים כך שהם משפיעים על גרעינים שנמצאים בשני צידי גזע המוח. מצב זה גורם לכך שגופי התא של העצב הגולגלתי בצד ימין לדוגמה, מושפעים משני צידי הקליפת המוח. במידה ונוצרת פגיעה בצד אחד של קליפת המוח עדיין נוכל לשלוט או לקבל מידע מהשריר או החיישן הפגוע. אולם, בשרירי ההבעה בכל זאת יתרחש שיתוק מפני שחלק מהעצבים משפיעים בעיקר על הצד הנגדי.
גופי התאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופי התאים של העצבים הגולגלתיים מצטברים במקום אחד או יותר בגזע המוח. לגופים אלה ייחוס גבוה להפרעות בעצבים הגולגלתיים. נזק לגופים אלה כתוצאה משבץ או טראומה יכול לפגוע בענף אחד או יותר של העצבים. גופי התאים נמצאים בשלושה מקומות: המוח האמצעי, המוח המוארך ובפונס. במוח האמצעי נמצאים גופי התאים של העצב מניע העיניים (III) והעצב הסליל (IV). בפונס נמצאים גופי התאים של העצב המשולש (V), העצב המצדיד (VI), עצב הפנים (VII) ועצב השמיעה ושיווי המשקל (VIII). במוח המוארך נמצאים גופי התאים של עצב הלשון והלוע (IX), העצב התועה (X), עצב הלוואי (XI), ועצב תת-הלשון (XII). האקסונים של העצבים הגולגלתיים הללו יוצאים מגופי התאים שנמצאים בגזע המוח. [4]
הגנגליונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעצבים גולגלתיים מסויימים יש גנגליון תחושתי פאראסימפטתי. או במילים אחרות: אוסף גופי תאים שנמצאים מחוץ למוח ואפילו מחוץ לגולגולת. הגנגליונים הללו דומים מאוד לגנגליונים הגביים (dorsal) שיוצאים מהעצבים בחלק הגבי בעמוד השידרה, הם ידועים כגנגליונים גולגלתיים תחושתיים. גנגליונים אלה יוצאים מעצבים בעלי תפקוד תחושתי- V, VII, VIII, IX, X. ישנם גם גנגליונים פאראסימפטתים, שהם חלק ממערכת העצבים האוטונומית, עבור העצבים III, IX וX .[5]
- הגנגליון של העצב ההמשולש, שנמצא באזור הקרום הקשה (dura) שנקרא המערה המשולשת (trigiminal cave), מכיל את גופי התא של תאי העצב התחושתיים של שלושת הענפים של עצב זה. [2][6]
- הגנגליון של עצב הפנים, שנמצא מיד לאחר כניסת העצב לתעלת הפנים (facial canal), מכיל את גופי התא התחושתיים של עצב הפנים.
- הגנגליון העליון והתחתון של עצב הלשון והלוע, שנמצא מיד אחרי מעבר העצב דרך נקב הצואר (jugular foramen) , מכיל את גופי תאי העצב התחושתיים של העצב הלשון והלוע.
- הגנגליון התחתון של העצב התועה (nodose ganglion), נמצא מתחת לנקב הצואר, הוא מכיל את גופי התאי העצב התחושתיים של העצב התועה .
יציאה מהגולגולת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר היציאה מגזע המוח, העצבים הגולגלתיים עוברים בתוך הגולגולת וחלקים צריכים לצאת ממנה על מנת להגיע ליעדם. [5][7] בדרך כלל העצבים עוברים דרך חורים בגולגולת, שנקראים "נקבים" (foramina), כשהם עוברים ליעדם. עצבים אחרים עוברים דרך תעלות בגולגולת. התעלות והנקבים הללו עשויים להכיל יותר מעצב הגולגלתי אחד ולעיתים עוברים שם גם כלי דם. כמו למשל עורק הראיה (ophtalmic artery) עובר בנקב הראיה (optic foramen) יד עם עצב הראיה.
- עצב הריח (I), מורכב למעשה מסיבי עצב רבים שעוברים דרך חרירים רבים הנקראים יחד "לוח המסננת" (cribriform plate) של עצם הכברה. סיבים אלה מגיעים לחלק העליון של חלל האף ותפקידם הוא להעביר מידע למוח מקולטני הריח.
- עצב הראיה (II) עובר דרך נקב הראיה בעצם היתד על מנת להגיע לעין. עצב זה מעביר למוח את תחושת הראיה.
- העצב מניע העיניים, עצב הסליל, העצב המצדיד והאופטאלמיק (אחד הענפים של העצב המשולש) עוברים דרך הגת המחילתית (cavernous sinus) אל חריץ ערובת העיניים העליון (supirior orbital fissure). משם הם יוצאים אל ארובת העין על מנת לעצבב את השרירים שמזיזים את העין וכדי לספק עצבוב תחושתי לעין ולארובת העין (האורביט).
- עצב הלסת העליונה (maxillary nerve -חלק מההעצב המשולש) עובר דרך הנקב העגול (foramen rotundum) בעצם היתד על מנת להגיע לפנים כיד לעצבב את העור בחלק האמצעי של הפנים.
- עצב הלסת התחתונה (mandibulary nerve-חלק מההעצב המשולש) עובר דרך הנקב הסגלגל (foramen ovale) בעצם היתד על מנת לספק עצבוב תחושתי לחלק התחתון של הפנים. בנוסף, עצב זה שולח ענפים כמעט לכל שרירי הלעיסה.
- עצב הפנים והעצב השמיעה ושיווי המשקל עוברים דרך תעלת השמיעה הפנימית בעצם הקודקוד. לאחר מכן עצב הפנים עובר דרך נקב הסטיילומאסטואיד (stylomastoid foramen) על מנת להגיע לצידי הפנים. הסיבים של עצב הפנים מתפצלים על מנת לשלוט בכל שרירי ההבעה. עצב השמיעה ושיווי המשקל מגיע לאיברים ששולטים בשיווי המשקל ובשמיעה בעצם הקצה ולכן הוא אינו יוצא מן הגולגולת.
- העצב הלשון והלוע, העצב התועה, ועצב הלוואי, יוצאים מהגולגולת דרך הנקב הצואר על מנת להיכנס לצואר. העצב הלשון והלוע מספר עצבוב לחלק העליון של הצואר ולחלק האחורי של הלשון, העצב התועה מספק עצבוב לשרירי קופסת הדיבור ולאחר מכן הוא ממשיך לרדת על מנת לספק עצבוב פאראסימפטתי לחזה ולבטן. העצב הלוואי מעצבב שני שרירים בצואר ובכתף.
- עצב תת-הלשון יוצא מהגולגולת דרך תעלת תת הלשון שבעצם העורף והוא מגיע אל הלשון על מנת לשלוט בכמעט כל השרירים שמעורבים בתנועתו.[4]
מסלול העצב החוץ גולגלתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתמונות הבאות ניתן לראות בצורה סכמטית את יציאת העצבים הגולגלתיים מהמערכת העצבים המרכזית אל החלק החיצוני של הגולגולת.
-
1 עצב הריח עובר דרך פקעת ההרחה (olfactory bulb) אל משטח המסננת (cribriform plate) כדי לעצבב את אפיתל הריח. -
2 עצב הראיה מעצבב את הרשתית, נכנס אל חלל העין דרך התעלה האופטית והנקב האופטי. -
3 העצב מניע העיניים מעצבב מספר מבנים בעיניים, חלקם רצוניים וחלקם לא. -
4 עצב הסליל מעצבב את השריר האלכסוני של העין. -
5 העצב המשולש מעצבב מספר מבנים גדול, חלקם תנועתי וחלקם תחושתי. -
6 העצב המצדיד מעצבב את השריר הישר הצידי של העין. -
7 עצב הפנים מעצבב מספר מבנים גדול בפנים, חלקם תנועתי וחלקם תחושתי. -
8 עצב השמיעה ושיווי המשקל מתפצל לשני עצבים- עצב הפרוזדור ועצב השבלול. הוא מעצבב מבנים שאחראיים לשיווי המשקל ולשמיעה. -
9 עצב הלשון והלוע מעצבב מספר מבנים באזור הלשון והלוע תנועתית ותחושתית. -
10 העצב התועה מעצבב פארסימפטתית מספר מבנים גדול בגוף באזור החזה והבטן. בנוסף הוא מעצבב תנועתית את בית הקול. -
11 עצב הלוואי מעצבב את שריר הsternocleidomastoid ואת שריר הטרפז. -
12 עצב תת הלשון מעצבב את החלק השריר של הלשון והלוע.
תפקיד העצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצבים הגולגלתיים מספקים עצבוב תחושתי ותנועתי בעיקר לראש ולצואר. העצבוב התחושתי כולל גם עצבוב תחושתי כללי (general sensation) כמו חום/קור ומגע, וגם עצבוב תחושתי מיוחד כמו טעם, ריח, שיווי משקל ושמיעה. [4] [8]
ריח[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצב הריח מעביר את חוש הריח.
חוש הריח הוא החוש העתיק ביותר בגוף. למרות שאנו משתמשים בו פחות מבעלי חיים אחרים, הוא מאוד דומיננטי ובעל השפעה על חוש הטעם והמידע שאנו מקבלים מהסביבה.
נזק לעצב זה יכול לגרום לחוסר יכולת להריח (anosmia), הפרעה לחוש הריח (parosmia), או להפרעה ואפילו חסר בתחושת הטעם. אם יש חשד לשינוי בחוש הריח, כל נחיר נבדק עם חומרים בעלי ריחות מוכרים לנבדק כמו קפה, פירות או בושם. כך יוכל האדם לדעת האם חוש הריח שלו נפגע. בנוסף, הרחה אינטנסיבית של כימיקלים, כמו למשל אמוניה, יכולים להפעיל חיישני כאב (קולטני אזעקה) שמעבירים מידע למוח דרך שלוחות של העצב המשולש שנמצאות בחלל האף.[9]
ראיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצב הראיה מעביר את תחושת הראיה. [6][8]
נזק לעצב זה יפגע בראיה. פגיעה בראיה תלויה בנקודת הפציעה. ישנה פגיעה שבה הראיה בצד ימין או שמאל בשתי העיניים תפגע (homonymous hemianopsia), או, בשונה מhomonymous hemianopsia שבה נפגע אותו צד בשתי העיניים, יכולים להיפגע החלקים החיצוניים של שדה הראיה (bitemporal hemianopsia) אם נפגעת תצלובת הראיה (optic chasm) במוח[10]82. בדיקת ראיה יכולה להתבצע על ידי מספר בדיקות שונות, על ידי בדיקת שדה הראייה, או על ידי בדיקת הרשתית על ידי אופטלמוסקופ, בתהליך שנקרא אופטלמוסקופיה. בדיקת שדה הריאה נעשת כדי לבדוק פגיעות מבניות בעצב הראיה או בהמשך מסלול הראיה. [9]
הזזת העין[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצב מניע העיניים, עצב הסליל, והעצב המצדיד מעצבבים את השרירים שמזיזים את העיניים.
נזק לעצבים אלה יכול להשפיע על גלגל העין. נזק יכול להיגרם לשתי העיניים או רק לעין אחת כאשר כנראה יקרה כפל ראייה (diplopia) מפני שתנועות העיניים אינן מתואמות אחת עם השניה. בדיקה של עצבים אלה יכולה להיות על ידי בדיקה כיצד העיניים עוקבות אחר עצם בכיוונים שונים. עצם זה יכול להיות אצבע או עיפרון, בדיקה זו מבוצעת על ידי הנעת העצם לכיוונים שונים כדי לבדוק את מהירות העקיבה של העיניים. במידה והעיניים אינן מתפקדות ביחד, כנראה שנגרם נזק לעצב או לגרעין של אחד העצבים שמעצבבים את השרירים שאחראיים לתנועת העיניים.[9]
נזק לעצב הסליל יכול לגרום לכפל ראיה כאשר העין מבצעת תנועת קירוב והרמה. התוצאה תהיה שהעין אינה יכולה לזוז מטה או פנימה בצורה נכונה. בעיה זו קורת כתוצאה מלקות בשריר האלכסוני העליון, שמעוצבב על ידי עצב הסליל.[10]84 [9]
נזק לעצב המצדיד גם יכול לגרום לכפל ראיה. כפל ראיה יכול להיגרם כתוצאה מלקות בשריר הישר הצידי, שמעוצבב על ידי עצב זה.
תחושה בפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצב המשולש מספק עצבוב תחושתי לעור הפנים וגם עצבוב תנועתי לשרירי הלעיסה.
בעיות בעצב זה יכולות לגרום לכאבים עזים בפנים (למשל, trigeminal neuralgia [4] Conditions affecting the trigeminal nerve (V) include trigeminal neuralgia,[5]) וכאב ראש מקבצי[11]. כאבים בפנים כתוצאה מעצב זה נפוצים מגיל המעבר ובעיקר לאחר גיל 60, הוא מתבטא בעיקר בכאבי פנים חזקים מאוד שמתפשטים באזור שמעוצבב על ידי השלוחות של הלסת עליונה והתחתונה של עצב זה . כלומר, באזור הלסתות ואמצע הפנים.[12]
הזזת שרירי הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצב הפנים מספק עצבוב תנועתי לשרירי ההבעה.
פגיעה בעצב זה יכול להתבטא בשיתוק של שרירי ההבעה (שיתוק פנים- facial palsy), שיכולה להתבטא בחוסר יכולת להזיז צד אחד של הפנים או את שני הצדדים. במידה ונפגע אחד הענפים הסופיים של העצב יכול להיגרם נזק קטן יותר לשרירי ההבעה שיתבטא בשיתוק או פגיעה במספר שרירים קטן יותר (שיתוק על שם בל-Bell's palsy). במידה ועצב הפנים נפגע רק בצד אחד של הפנים, תוכל עדיין להתבצע הרמה של הגבות וקימוט המצח בצד זה. הסיבה לכך היא ששריר המצח מעוצבב על ידי עצב הפנים משני הצדדים כך שאם נוצרת פגיעה באחד מהם השני יפצה על חוסרו של האחר. שיתוק בשרירי ההבעה מתרחש בדרך כלל בצד אחד של הפנים, והוא מעיד על פגיעה בצד הנגדי לו במוח.[5]
שמיעה ושיווי משקל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצב השמיעה ושיווי המשקל מספק עצבוב תחושתי לחוש השמיעה ולשיווי המשקל.
עצב זה מתפצל לשני עצבים, פרוזדורי ושבלולי. החלק הפרוזדורי אחראי על עצבוב תעלות האוזן והצינור הקשתי של האוזן הפנימית. מבנים אלה אחראיים על שיווי המשקל ויש להם תפקיד חשוב ברפלקס הפרוזדורי-עיני (vestibuloocular reflex), רפלקס זה מאפשר לנו להתמקד בעצם מסויים בעת תנועת הראש או הגוף על ידי הזזת העיניים בהתאם. העצב השבלולי מעביר מידע מהשבלול, שמאפשר לאדם לשמוע קול. [6]
כאשר העצב הפרוזדורי נפגע, יכולה להיגרם תחושת סחרחורת וניסטגמוס (תנועה מהירה של העיניים) במיוחד כאשר העיניים מופנות קדימה. ניתן לבדוק את תפקוד העצב הפרוזדורי על ידי בדיקת הרפלקס הפרוזדורי-עיני (caloric reflex test). בדיקה זו כוללת הזרמת מים חמים או קרים דרך תעלת הקול החיצונית ובו בזמן בדיקת תנועת העיניים. החום והקור של המים ישפיעו על תפקוד העצב וכתוצאה מכך גם על תנועת העיניים. פגיעה בעצב השבלול יכולה לגרום לפגיעה חלקית בשמיעה או לחירשות באוזן הפגועה.[9] The cochlear nerve will cause partial or complete deafness in the affected ear.[9]
תחושה בחלל הפה, טעם, ריור[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הסיבים של עצב הלשון והלוע הם תחושתיים, ומספק עצבוב תחושתי ללוע התחתון ולחלק האחורי של הלשון.[13] בנוסף, עצב זה מספק עצבוב פאראסימפטתי לבלוטת מיצד האוזן שהיא בלוטת רוק מרכזית בפה.
בעת פגיעה של אחד מעצבי הלשון והלוע (כאמור, ישנם שני עצבים גולגלתיים. אחד בכל צד), לא יתרחש רפלקס הקאה בעת נגיעה בלוע בצד הפגוע. כמו כן, בעיה זו עשויה להעיד גם על פגיעה בעצב התועה.[14]
העצב התועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצב התועה מספק עצבוב פאראסימפטתי לאיברי הבטן והאגן חוץ מלבלוטת יותרת הכליה. בנוסף לכך, הוא מעצבב שרירים שאחראים על הזזת בית הקול.[5]
חוסר תפקוד של העצב התועה יגרום לאיבוד העצבוב הפאראסימפטתי למבנים רבים בגוף. תוצאות קשות של פגיעה בעצב זה עשויים להיות עליה בלחץ הדם ובקצב הלב. פגיעה בעצב זה בלבד הינה נדירה. אולם צרידות לדוגמה, עשויה להעיד על פגיעה בעצב התועה מפני שנוצרת פגיעה בשריר הסירקוטיירואיד שהוא אחד מהשרירים שאחראים על הזזת בית הקול. [9] Damage to this nerve may result in difficulties swallowing.[9]
בדיקת התפקוד של העצב התועה יכולה להתבצע על ידי בדיקת היכולת לשתות נוזלים. שיעול וחוסר היכולת לבלוע יכולים להעיד על פגיעה בו.
הרמת הכתף וסיבוב הראש[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצב הלוואי מעצבב את שריר הטרפז ושריר הsternocledomastoid. אלה שרירים מרכזיים בסיבוב הראש ,כיפופו והרמת הכתף.
פגיעה בעצב הלוואי עשויה לגרום לפגיעה בשריר הטרפז. ניתן לבדוק זאת על ידי הרמת הכתפיים. במידה ועצם השכם תצא החוצה ממיקומה למצב שנקרא "winged scapula" ניתן להניח ששריר הטרפז נפגע. כמו כן, בעת חולשה בהרמת הכתף כתוצאה מפעולה רק של השריר מרים הכתף ניתן להבחין בבעיה בעצב זה. [9]
הזזת הלשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצב תת הלשון אחראי על עצבוב השרירי הלשון החיצוניים והפנימיים, הוא עצב ייחודי מפני שהוא מגיע משני החצאים של הקליפת המוח התנועתית.[9]
נזק לחלק התנועתי התחתון של העצב זה עשוי לגרום לפרכוסים או דלדול של שרירי הלשון. כאשר נזק לחלק התנועתי העליון של העצב לא יגרמו לתופעות אלה, אלא רק לחולשה של השרירים. כאשר העצב נפגע תיווצר פגיעה בצד אחד של הלשון ובעת ניסיון להוציא את הלשון החוצה מחלל הפה הוא ימשך לצד הפגוע. [9]
חשיבות קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רופאים, נוירולוגים ובעלי מקצוע פרא-רפואי עשויים לבצע בדיקה של העצבים הגולגלתיים כחלק מבדיקה עצבית של העצבים הגולגלתיים. בדיקה זו כוללת שורת בדיקות לכל עצב, כאשר העצב הראשון שנבדק הוא עצב הריח[15][16] ולאחריו שאר העצבים על פי סדרם. בקיאות בתפקוד ומיקום העצבים הגולגלתיים היא בעלת תפקיד חשוב לבדיקה זו מפני שהיא עשויה להעיד על פגיעה בחלק מסויים של גזע המוח.[6]
לאחר בדיקת עצב הריח, ממשיכה הבדיקה בהתבוננות במטופל, פגיעה בעצבים הגולגלתיים עשויה לגרום לעיוותים בפנים ופזילות. בדיקת העיניים מתבצעת על ידי בדיקת סנלן. בדיקת שדה הראיה מבוצעת על מנת לבדוק פגיעה בעצב הראיה או כדי לבדוק האם יש ניסטגמוס על ידי בדיקת העקיבה של העין אחרי עצם זז. מתבצעת בדיקת תחושה בפנים, והמטופל מתבקש להזיז את שרירי הפנים ולבצע תנועות שונות של הפנים כמו הרמת הלחיים. לאחר בדיקת הרמת הכתפיים וסיבוב הראש, נבדקת תנועת הלשון על ידי בדיקה האם המטופל מסוגל לבצע פעולות שונות של הלשון כמו הוצאת הלשון החוצה.[16]
נזק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחץ על העצב[עריכת קוד מקור | עריכה]
עליה בלחץ התוך גולגלתי כתוצאה מדימום תוך גולגלתי או גידול עשויים לגרום ללחץ על העצבים גולגלתיים. עצבים אלה בדרך כלל הראשונים לסבול מפגיעות שונות במוח, הסיבה לכך נובעת מהרגישות הגבוהה של עצבים אלה ללחץ[17]. מונו-נוירופתיה (פגיעה עצבית של עצבים פריפריאליים) של עצב הגולגלתי עשוי לעיתים להיות הסימפטום הראשון של סרטן בתוך הגולגולת או בבסיס הגולגולת.[5]
עליה בלחץ התוך גולגלתי עשוי לגרום להתנפחות של עצב הראיה ולחץ שלו על כלי הדם שיכול לגרום לבצקת ראש עצב הראיה עקב יתר לחץ תוך גולגולתי (פפילואדמה -papiloedema)[18]. גידול סרטני בבלוטת יותרת המוח עשוי לגרום ללחץ על העצבים. לחץ זה עשוי להיכנס אל הגת המחילתית (cavernous sinus), ללחוץ על העצב מניע העיניים העצב הסליל והעצב המצדיד שיכול לגרום לכפל ראיה ופזילה.
כאבי פנים כתוצאה מלחץ על העצב המשולש נגרם כתוצאה מלחץ של העורק המוחי העליון (supirior cerebral artery-אחד העורקים שמספקים דם למוח הקטן)[19]. בנוסף, יכול להיווצר גידול בין הפונס למוח המוארך שילחץ על עצב הפנים ועצב השמיעה ושיווי המשקל שיכול לגרום לחוסר שמיעה באוזן של הצד הפגוע.[19]
שבץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
סתימה של עורק שמספק דם לעצבים או לגרעינים שלהם יגרום לפגיעה בעצבים אלה. במידה ויש שבץ במוח האמצעי, בפונס, או במוח המוארך, עצבים גולגלתיים מוסיימים יכולים להיפגע ולגרום למספר תופעות, כמו חוסר יכולת להזיז את שרירי ההבעה, שיכולות לעזור להבין היכן התבצעה הפגיעה ואיזה עצב אינו מתפקד כראוי.[20] פקקת (תרומבוזיס), כמו פקקת בגת המחילתית (cavernous sinus), משפיע על העצב הראיה, העצב מניע העיניים, עצב הסליל, ענף האופטאלמיק של העצב המשולש והעצב המצדיד.[21]
דלקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלקת יכולה להיגרם כתוצאה מזיהום, לדוגמה וירוס, או לקרות באופן ספונטני. דלקת של עצב הפנים יכולה לגרום לשיתוק על שם בל.[22]
טרשת נפוצה, תהליך דלקתי שגורם לאיבוד ציפוי המיאלין עוטף אל העצבים הגולגלתיים, עלול לגרום לעצבים לאבד את היכולת להעביר מידע וכתוצאה מכך לפגיעה עצבית קשה[22]. לעיתים נדירות יותר, גם דלקות אחרות יכולות לגרום לפגיעה בעצים הגולגלתיים כמו: סרקואידוזיס, שחפת, ודלקות עורקים כמו מחלת וגנר.
אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
טראומה לגולגולת, מחלות עצמות (כמו מחלת פאג'ט של העצם) ופגיעה בעצב כתוצאה מסיבוך בניתוח יכולים לגרום לפגיעה בעצבים אלה.
הסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצבים הגולגלתיים מוספרו על ידי קלאודיוס גלנוס כבר לפני יותר מ2000 שנה. עד היום משתמשים במספור זה, מהחלק המקורי לחלק הזנבי.[23]
מחלוקת לגבי עצב גולגולת 0[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצב הטרמינאלי, שנקרא לעיתים קרובות גם כעצב אפס, בדרך כלל מודר מהספרות הרפואית למרות שהוא תואר כבר לפני כמאה שנה. עצב זה נמצא לראשונה אצל כרישים כבר בשנת 1878, אך הוא קיים גם אצל בני אדם ויונקים אחרים. למרות זאת, הוא נשאר במידת מה שנוי במחלוקת[24]. מחקרים רפואיים הראו כי עצב זה נפוץ במוחם של עוברים ,תינוקות וגם במוחם של מבוגרים. האקסונים של עצב זה יוצאים מגנגליון כשהם אינם עטופים במיאלין. מחקר נוסף מצא כי העצב הטרמינאלי מגרה שחרור של הורמון מחלמן.[25] מחקר אחר מצא כי העצב הטרמיאלי מהווה מקלעת (plexus) מיקרוסקופי של סיבים חסרי ציפוי מאלין באונות הקדמיות. מחקר זה תומך במחקרים אחרים שטוענים כי עצב זה נפוץ במוחם של בני אדם.[26]
חיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצבים גולגלתיים קיים גם בחולייתנים אחרים וחיות בעלות שפיר עוברי.
בחיות ים ובדו חיים עצב הלוואי ועצב תת הלשון אינם נמצאים בפני עצמם. עצב הלוואי קיים יחד עם העצב התועה, תפקידו של עצב תת הלשון מתחלק בין מספר עצבים שדרתיים. [27]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Harper, Douglas. nerve "Trigeminal Nerve". Online Etymology Dictionary. נבדק ב-2 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה); Check|url=value (עזרה) - ^ 1 2 Mallatt, Elaine N. Marieb, Patricia Brady Wilhelm, Jon (2012). Human anatomy (6th ed. media update. ed.). Boston: Benjamin Cummings. pp. 431–432. ISBN 978-0-321-75327-4.
- ^ Albert, Daniel (2012). Dorland's Illustrated Medical Dictionary (32nd ed.). Philadelphia, PA: Saunders/Elsevier. ISBN 978-1416062578.
- ^ 1 2 3 4
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים - ^ 1 2 3 4 5 6 Keith L. Moore, Anne M.R. Agur, Arthur F. Dalley (2010). Clinically oriented anatomy (6th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins, Wolters Kluwer. pp. 1055–1082. ISBN 978-1-60547-652-0.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ 1 2 3 4
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים - ^ Drake, Richard L.; Vogl, Wayne; Tibbitts, Adam W.M. Mitchell; illustrations by Richard; Richardson, Paul (2005). Gray's anatomy for students. Philadelphia: Elsevier/Churchill Livingstone. pp. 800–807. ISBN 978-0-8089-2306-0.
- ^ 1 2 Mtui, M.J. Turlough FitzGerald, Gregory Gruener, Estomih (2012). Clinical neuroanatomy and neuroscience (6th ed. ed.). [Edinburgh?]: Saunders/Elsevier. p. 198. ISBN 978-0-7020-3738-2.
{{cite book}}:|edition=has extra text (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Kandel, Eric R. (2013). Principles of neural science (5. ed. ed.). Appleton and Lange: McGraw Hill. pp. 1533–1549. ISBN 978-0-07-139011-8.
{{cite book}}:|edition=has extra text (עזרה) - ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים - ^ Nesbitt AD, Goadsby PJ (11 אפר' 2012). "Cluster headache". BMJ (Clinical research ed.) (Review). 344: e2407. doi:10.1136/bmj.e2407. PMID 22496300.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Fitzgerald, M.J. Turlough FitzGerald, Gregory Gruener, Estomih Mtui (2012). Clinical neuroanatomy and neuroscience (6th ed. ed.). [Edinburgh?]: Saunders/Elsevier. p. 235. ISBN 978-0-7020-3738-2.
{{cite book}}:|edition=has extra text (עזרה) - ^ Mtui, M.J. Turlough FitzGerald, Gregory Gruener, Estomih (2012). Clinical neuroanatomy and neuroscience (6th ed. ed.). [Edinburgh?]: Saunders/Elsevier. pp. 220–222. ISBN 978-0-7020-3738-2.
{{cite book}}:|edition=has extra text (עזרה) - ^ Bickley, Lynn S., Peter G. Szilagyi, and Barbara Bates. Bates' Guide to Physical Examination and History-taking. Philadelphia: Wolters Kluwer Health/Lippincott Williams & Wilkins, 2013. Print.
- ^ לעיתים קרובות נהוג לוותר על בדיקה זו.
- ^ 1 2 O'Connor, Nicholas J. Talley, Simon (2009). Clinical examination : a systematic guide to physical diagnosis (6th ed.). Chatswood, N.S.W.: Elsevier Australia. pp. 330–352. ISBN 978-0-7295-3905-0.
- ^ Britton, the editors Nicki R. Colledge, Brian R. Walker, Stuart H. Ralston ; illustated by Robert (2010). Davidson's principles and practice of medicine (21st ed.). Edinburgh: Churchill Livingstone/Elsevier. pp. 787, 1215–1217. ISBN 978-0-7020-3085-7.
{{cite book}}:|first=has generic name (עזרה) - ^ Britton, the editors Nicki R. Colledge, Brian R. Walker, Stuart H. Ralston ; illustated by Robert (2010). Davidson's principles and practice of medicine (21st ed.). Edinburgh: Churchill Livingstone/Elsevier. p. 1166. ISBN 978-0-7020-3085-7.
{{cite book}}:|first=has generic name (עזרה) - ^ 1 2 Britton, the editors Nicki R. Colledge, Brian R. Walker, Stuart H. Ralston ; illustated by Robert (2010). Davidson's principles and practice of medicine (21st ed.). Edinburgh: Churchill Livingstone/Elsevier. p. 1170. ISBN 978-0-7020-3085-7.
{{cite book}}:|first=has generic name (עזרה) - ^ Fauci, Anthony S.; Harrison, T. R., eds. (2008). Harrison's principles of internal medicine (17th ed.). New York: McGraw-Hill Medical. pp. 2526–2531. ISBN 978-0-07-147693-5.
- ^ Fauci, Anthony S.; Harrison, T. R., eds. (2008). Harrison's principles of internal medicine (17th ed.). New York: McGraw-Hill Medical. pp. 2583–2587. ISBN 978-0-07-147693-5.
- ^ 1 2 Britton, the editors Nicki R. Colledge, Brian R. Walker, Stuart H. Ralston ; illustated by Robert (2010). Davidson's principles and practice of medicine (21st ed.). Edinburgh: Churchill Livingstone/Elsevier. pp. 1164–1170, 1192–1193. ISBN 978-0-7020-3085-7.
{{cite book}}:|first=has generic name (עזרה) - ^ Paradiso, Mark F. Bear, Barry W. Connors, Michael A. (2007). Neuroscience: exploring the brain (3rd ed.). Philadelphia, PA: Lippincott Williams & Wilkins. p. 173. ISBN 978-0-7817-6003-4.
- ^ Whitlock, KE (2004). "Development of the nervus terminalis: origin and migration". Microscopy Research and Technique. 65 (1–2): 2–12. doi:10.1002/jemt.20094. PMID 15570589.
- ^ Vilensky JA, The neglected cranial nerve: nerves terminus (Cranial nerve N). Clin Anat. 2014 Jan;27(1) PMID 22836597
- ^ Fuller GN and Burger PC, Nervus terminals (cranial nerve zero) in the adult human. Clin Neuropathol.1990 Nov–Dec;9(6) PMID 2286018
- ^ Quiring, Daniel Paul (1950). Functional anatomy of the vertebrates. New York: McGraw-Hill. p. 249.
[[קטגוריה:ראש-צוואר]] [[קטגוריה:מערכת העצבים ההיקפית]] [[קטגוריה:עצבי הגולגולת|*]]