נחלת יהודה (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°58′58.04″N 34°48′24.73″E / 31.9827889°N 34.8068694°E / 31.9827889; 34.8068694

הכשרה של תלמידי תיכון מעלה בקבוצת אמונים בנחלת יהודה, 1940
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל

נחלת יהודה היה מושב שהוקם בשנת 1913 על ידי "חובבי ציון" מצפון לראשון לציון. בשנת 1988 הפך המושב, שמנה כ-2,400 תושבים, לשכונה של ראשון לציון.

בשנת 1912 החליט ועד "חובבי ציון" לייסד מושב בשם "נחלת יהודה", על שמו של ד"ר יהודה לייב פינסקר. אחד העם והאגרונום אברהם זוסמן יצאו לארץ ישראל על מנת לאתר מקום להקמת המושב והמליצו להקימו על חלקת אדמה שחברת פיק"א רכשה מערביי בית דג'אן, מצפון לראשון לציון. בארץ הוקמה ועדה, שחבריה היו ד"ר חיים חיסין ומנחם שינקין מטעם "חובבי ציון", מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן מטעם איכרי ראשון לציון, וברל כצנלסון ומאיר רוטברג מטעם הסתדרות פועלי יהודה, וזו עסקה בקביעת רשימת הפועלים שיתיישבו במושב. במושב. ביום הונחה ו' בשבט ה'תרע"ג (14 בינואר 1913) הונחה אבן הפינה ליציקת ברכת המים למושב החדש.[1] היה זה מושב העובדים השני שהוקם בארץ ישראל, לאחר עין גנים שליד פתח תקווה. שטח היישוב היה 4,500 דונם.

טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמת ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד.[2]

בשנות ה-40 פעלה במושב קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ עין הנצי"ב.

בתקופת העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב מעברה, שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק[3]. המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד,[4] והיישוב הוכרז כמועצה מקומית.[5] באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב.[6] האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'". האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה".

שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר בשנות ה-50[4][7] ונדונה גם בשנות ה-60[8]. האיחוד יצא לפועל בשנת 1988, ומאז נחלת יהודה היא שכונה של ראשון לציון.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר חובב (עורך), ספר נחלת יהודה, בהוצאת המועצה המקומית נחלת-יהודה, 1965.
  • נאוה גורן ועמנואל (מנו) שטיין (עורכים), פעם היה כאן מושב : נחלת יהודה בת 100, בהוצאת עיריית ראשון לציון, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]