נחל שלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל שלף
מידע כללי
שפך נחל דליה
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחל שלף הוא נחל איתן באזור רמות מנשה. הוא אחד מיובליו של נחל דליה. שמו של הנחל בערבית ואדי אלפואר (בתרגום לעברית: "הנחל השופע מים"). בשנת 2008 הוכרז אזור המשתרע על פני כ-800 דונם באזור נחל דליה ויובליו כשמורת טבע.[1]

תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו צפונית לקיבוץ עין השופט, חיבורו לנחל דליה דרומית מזרחית ליישוב בת שלמה. שני מעיינות נובעים באזור הנחל העליון לצד כביש 672 המוביל מאליקים לקיבוץ דליה, עין דמומית ועין שלף. מימיו של הנחל אינם ראויים לשתייה.[2]

צמחיית הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המעיינות עוטפת צמחיית סבך האופיינית לנחלים. ניתן לחזות בערבה, פטל, צבר מצוי, צפצפה, תאנה, רימון וגפן. ליד גבעה 186 פורחים כלניות, רקפות וצבעונים בעונתם.[2]

עין מחוללים

אתרים באזור הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפונית לנחל ממוקם הכפר הערבי דאלית א-רוחה (אנ') שנחרב בשנת 1948 במלחמת העצמאות ותושבי הכפר ברחו לג'נין. דרומית מערבית למעיינות ניתן לראות שרידי טחנת קמח ואמת המים. טחנה זו שימשה את הכפר הערבי ששכן במקום. המים הגיעו אליה מהמעיינות. בהמשכו של נחל שלף נובע מעין נוסף, עין מחוללים. שמו של מעיין זה מזכיר את אסיפות המתיישבים שבהן יצאו במחולות התושבים, ליד קיבוץ דליה. מהמעיין ממשיכה "דרך המוביל". הדרך פונה לכיוון מערב ובהמשך לדרום. הדרך עוברת מעל המוביל המים הארצי. לאורכו של הנחל מסלול המסומן בצבע כחול ופונה לגבעה 186. בהמשך מובילה דרך זו אל נחל דליה. בגבעה תצפית על רמות מנשה והאזור.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל שלף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמורת נחל דליה ויובליו, טבע ונופים בישראל
  2. ^ 1 2 3 סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר, כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה / מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2001, ע"מ 171-170