נידאא ח'ורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נידאא חורי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נידאא ח'ורי
نداء خوري
נידאא חורי.jpg
לידה 1959 (בת 60 בערך)
עיסוק פרופסור חבר, משוררת, מבקרת ספרות וחוקרת ספרות
לאום פלסטינית נוצריה אזרחית ישראל
תחום כתיבה שירה, פיתוח יצירתיות, ספרות ערבית, כתיבה יוצרת, פסיכואנליזה, וחקר הספרות
פרסים והוקרה פרס סופר-מורה, משרד החינוך 1995; פרס הספרות ליצירה, משרד התרבות והספורט 2000; פרס היצירה לסופרים ומשוררים 2012; בין 12 סופרים בינלאומיים מועמדת לפרס וורוויק לספרות באוניברסיטת וורוויק, אנגליה 2013.

נידאא ח'וריערבית: نداء خوري; נולדה ב-1 באפריל 1959) היא משוררת ערבייה-ישראלית ופרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נידאא ח'ורי נולדה בכפר פסוטה בגליל העליון, למשפחה שמוצאה מחלב שבסוריה. בשנים האחרונות עברה לגור בחיפה. אביה עבד בענף הטקסטיל. נידאא היא בת שלישית במשפחה בת שני בנים ושתי בנות. בהיותה בת ארבע עשרה נשלחה ללמוד במנזר הקתולי סנט ג'וזף בנצרת שהיה פנימייה לבנות.[1] היא התחתנה בגיל שבע עשרה, ילדה בת ושלושה בנים ואז נקטעו לימודיה בבית הספר. "נידאא" זהו שם העט שלה ומשמעותו בערבית הוא קול קורא.

במשך תשע שנים עבדה בבנק מרכנתיל דיסקונט. בהיותה בת שלושים וארבע סיימה את עבודתה בבנק והחלה את דרכה האקדמית. ח'ורי החלה ללמוד פרסום, יחסי ציבור ודוברות באוניברסיטת חיפה (1994)[2] והמשיכה, כעבור שנתיים, ללימודי ניהול תרבות ואומנות והסמכה לניהול מרכזים קהילתיים באוניברסיטת חיפה. היא בוגרת תואר ראשון בפילוסופיה וספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה ואת התואר שני בחינוך ומדעי ההתנהגות קבלה בשנת 2000 מאוניברסיטת לטביה. מעבר ללימודיה האקדמיים, ח'ורי למדה יזמות תעשייתית וניהול באוניברסיטת תל אביב (2003). בוגרת קורס דירקטורים בחברות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2007).

עמית גולדנברג, בית אבי חי: "המשוררת נדאא ח'ורי מהווה את אחד הקולות הצלולים והמעניינים ביותר במבטה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ח'ורי, אחת מנושאות הדגל של המאבק הפלסטיני, עברה בשנים האחרונות דרך ארוכה וכיום מביטה על המציאות במבט על מרתק במורכבותו, שמבקש לבטל גבולות המדינה והאדמה ולהתרכז באדם." [3]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ספריה "Book of Sins" (ספר החטאים) ראה אור כספר תלת לשוני וזכה בפרס Warwick Prize ב-2013[4] בתרגום בטסי רוזנברג (2011). "יבולי שמן ורימונים" ( مواسم الزيت والرمان) יצא באיטלקית, 2011 "Le stagioni dell’olio e del melograno", Il Laboratorio\le edizioni, Napoli. ספרה "בגוף אחר", (2011), מבחר שירים מן השנים 1987–2010, חלקם כתובים עברית במקור וחלקם מתורגמים מן הערבית על ידי פרופ' ששון סומך, דר' חנה עמית כוכבי ופרופ' נעים עריידי. הספר "נחל יחף", מתורגם לעברית על ידי רוג'ה תבור, 1990.

ספרה הראשון "אכריז לך על שתיקתי" ראה אור ב-1987, ומשך חוקרי ספרות, אשר הצביעו על ייחוד ומורכבות שירתה של ח'ורי.[5] מאז הספיקה להוציא שמונה ספרים נוספים ביניהם ספרה "טבעות המלח" (خواتم الملح) שראה אור בלבנון בשנת 1998 בהוצאת אל-מואססה אל-ערבייה, ביירות. ספר נוסף ראה אור במצרים בשנת 2000 "היפה באלילות בוכה" (أجمل الآلهات تبكي) בהוצאת מרכז אל-חדארה, קהיר מצרים. בנוסף ספרים שיצאו בהוצאות לאור בעכו, נצרת וירושלים וזכו לביקורת ספרותית חיובית, במיוחד ספר "חגורת הרוח" (زنار الريح) הוצאת אבו רחמון, עכו 1990.[6]

השונה בספריה הוא "ספר הפגם" "כתאב אלח'לל" (كتاب الخلل), שגם אותו דחו בתי הוצאה לאור בעולם הערבי בשל אופיו ותכניו. "ספר הפגם" ראה אור בהוצאת כל-בו ספרים, חיפה 2011. והוא ספר שירה מודרניסטי בתוכנו העוסק במהות התאולוגיה הנוצרית ומביע ערעור על סקרמנט "הנטילה" כטקס קתולי נוצרי מרכזי. ספר זה ממחיש התפרקות מקור הסמכות, ומוביל רצף של ניגודים מקבילים בתהליך השגת הגאולה.

פרסמה עד היום (2016) תריסר ספרי שירה שיצאו לאור בערבית, עברית, אנגלית ואיטלקית, שלושה מספריה יצאו לאור בעברית. שירתה תורגמה לשפות: גרמנית, הולנדית, צרפתית, ספרדית, אלבנית, איטלקית, אנגלית ועברית. ספרה "הכתר המר" (1997) נאסר להפצה על- ידי הצנזורה הירדנית.

ב-2009 הופק הסרט "קריאה לשתיקה" (40 דקות) במסגרת פרויקט "בנוף המילים" תיעוד אנשי רוח, בימוי עמרי ליאור ולינדה ניומן.[7] הסרט מתאר את חייה ואת השקפת עולמה של ח'ורי. [8] "קריאה לשתיקה" זכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי "GAFFERS" בסקרמנטו, ארצות הברית.

ב-2011 השירים של נידאא ח'ורי עובדו יחד עם השירים של יפתח בן אהרון להצגת תיאטרון בשם "אעמוד בתחנות", ב"תיאטרון המילה", קיבוץ הרדוף.[9]

ב-2012 הייתה למשוררת הערבייה הראשונה מאז קום המדינה שנכללה בלימודי ספרות החובה בתיכוני בתי ספר יהודיים. [10]

ח'ורי שוקדת כיום על כתיבת שני ספרים, האחד "נשים בצל המאבק" על שירה פלסטינית בישראל. הספר השני על פוסט-מונותאיזם.(אנ')

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 החלה ללמד כמרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. [11] ב-2009 מונתה למרצה בכירה במחלקה לספרות עברית ובתוכנית לניהול וישוב סכסוכים. ראש ועדת קבלה "לניהול וישוב סכסוכים" במחלקה ל"לימודים כלליים", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החל מ-2014. [12]

ב-2014 מונתה לפרופסור חבר. לימדה גם במחלקה ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חברת הנהלה במרכז "אליישר" לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע החל מ-2011. [13]

תחומי מחקר ולימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחומי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרות ערבית חדשה, בהיבט השוואתי - בעיקר בין ספרות ערבית פלסטינית וספרות עברית ישראלית, וכן בתחום הקשור למגדר ומזרחיות, נשים ולאומיות מאז קום המדינה.
  • המאבק הישראלי-פלסטיני בהיבטים ספרותיים-חברתיים. דרך הקשרים בין ספרות לפסיכולוגיה, ח'ורי בוחנת את מקורות הכתיבה ואת האופן בו יוצרים פלסטינים וישראלים משתמשים במאבק למטרת הגדרה עצמית וקבוצתית.
  • תפיסת החיים והמאבק בהבחנה בין: תפיסת הקיום המבוססת על פילוסופיה של מקום ומדברת על מושגי קיום וקולקטיבותפיסת ההוויה המבוססת על פילוסופיה של זמן ומדברת על מושגי הוויה ואינדיבידואל
  • זמן זכרי - זמן נקבי: כאשר הבחנה זו משקפת את הפרדוקס אצל ישראלי החי בתקופה של זמן נקבי אחרי קום המדינהבית לאומי) אך התנהגותו תואמת לשפה זכרית. ואצל הפלסטיני החי בתקופה זכרית (תקופת המאבק למדינה) והתנהגותו תואמת שפה נקבית. וזה משקף את מעמקי הסכסוך בשני הצדדים.
  • מודל צירי היצירתיות, ח'ורי פיתחה מודל העוסק בהתפתחות היצירתיות ומשלב חקר ספרות, תרבות ופסיכולוגיה של קבוצות במאבק. מודל צירי היצירתיות (The Dimensions of Creativity) הוא מודל פסיכו-סוציולוגי המאפשר אבחון וניתוח משולב לרמת התפתחות החברה, היצירה, השפה והזיקה בין מבנה השפה למבנה החברה. המודל משלב ארבעה מישורים: פסיכולוגיה, יצירתיות, חברה ושפה.
  • החלוקה הלאומית-פוליטית. בנוסף לחלוקה ההיסטורית ולחלוקה הגאופוליטית לספרות הפלסטינית, ח'ורי הציעה חלוקה נוספת חדשה והיא החלוקה הלאומית-פוליטית, חלוקה זו נסמכת על המאורע ועל המושג הפוליטי-לאומי, והיא נגזרת ממידת ההשפעה ומהאופן שבו המאורע הפוליטי-לאומי מעצב את המציאות בכלל ואת הספרות בפרט.
  • בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים - נושא הרב תרבותיות העסיק אותה והניב קורס תחת הכותרת "גישור רב תרבותי בתפישה נרטיבית" הקורס מתנהל במשותף עם המרצה עורך הדין יוני נפתלי.

פעילות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף ללימודיה האקדמיים היא כיהנה ומילאה תפקידים במספר תאגידים, עמותות ורשויות: חברת הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית החל מ-2014, חברת הנהלה במועצת המוזיאונים בישראל (2009–2011), חברת "ועדת חינוך" וה"ועדה לקידום מעמד האישה" בעיריית באר-שבע החל מ-2007, חברת ועדת הערכה, בית ספר למשחק, באר שבע החל משנת – 2010, חברה במועצת המנהלים של עמותת "אל-נהוד" לקידום האישה הבדואית החל מ-2007. בין השנים 2003–2004 הייתה רכזת בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל לפרויקט "שולחן עגול" לקביעת אסטרטגיה לערבים בישראל.

ייסדה את עמותת "בקאא" (הישרדות) "להתנדבות בחברה הערבית" וניהלה אותה (2011-2003).

כיהנה כחברת ועד מנהל של עמותת "סקולז און ליין" (2008-2003), עמותת "נ. א.ס" (2003–2004), ב"תנועת הגליל" (2005-2001), וכן חברת איגוד כללי של סופרים בישראל (2008-1995), חברת ארגון הסופרים הערביים בישראל (1999-1991).

אודות שירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה עמית-כוכבי ואריאל שיטרית, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים:

"סגנון שיריה מודרניסטי וחושני, והם ניכרים במוזיקליות שלהם. היא מרבה להשתמש בגוף ראשון יחידה ובכך בוחנת את המורכבויות של נקודת המבט האישית. כמו כן, היא מרבה לפנות לנמען בגוף שני יחיד, לעיתים בהתרסה בולטת. שירתה נוטה לחשוף את עולמה הפנימי של הדוברת...

מנגד, רבים משיריה מתמקדים בדיכוי האישה על ידי הגבר ועל ידי החברה והדת... בכתיבתה משולבים מוטיבים מכתבי הקודש של הנצרות ומטקסי הפולחן הנהוגים בכנסייה. אלה משמשים אותה הן לתיאור האווירה האינטימית השוררת בטקסים הנוצריים עצמם, והן לביקורת חריפה על עריצות הממסד הדתי... בנוסף יש בשירתה יסוד ארס-פואטי מודגש, הנובע ממודעותה ומרגישותה הדקות לכוחן של המילים ולעוצמתה של השירה."

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 - פרס סופר-מורה, משרד החינוך.
  • 2000 - פרס הספרות ליצירה, משרד המדע, התרבות והספורט.
  • 2009 - סרט ביוגרפי "קריאה לשתיקה" בבימויו של עומרי לאור, זכה במקום ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי "GAFFERS" ארצות הברית.
  • 2012 - פרס ראש הממשלה לוי אשכול ליצירה לסופרים עברים תשע"ב, משרד המדע התרבות והספורט.
  • 2013 – נידאא ח'ורי בין 12 סופרים בינלאומיים מועמדת לפרס וורוויק לספרות באוניברסיטת וורוויק, אנגליה, על ספרה "ספר החטאים" שראה אור ב-2011 ארצות הברית (אנ')

רשימת ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1987 - אכריז לך על שתיקתי (أعلن لك صمتي) אבו רחמון, עכו
  • 1989 - צמת הרעם (جديلة الرعد) אל-שרק, שפרעם
  • 1990 - חגורת הרוח (زنار الريح) אבו רחמון, עכו
  • 1990 - נחל יחף, הוצאת אשכולות (מתורגם לעברית) ירושלים
  • 1992 - חגורת הרוח (زنار الريح) מהדורה שנייה, ביירות לבנון
  • 1993 - תרבות היין (ثقافة النبيذ) אל- נהדה, נצרת
  • 1998 - טבעות המלח (خواتم الملح) אל-מואססה אל-ערבייה, ביירות לבנון
  • 2000 - היפה באלילות בוכה (أجمل الآلهات تبكي) מרכז אל-חדארה, קהיר מצרים
  • 2011 - "Book of Sins" Translated by Betsy Rosenberg, H.N.P, House of Nehesi Publishers U.S.A ספר החטאים, תרגום: פרופ' ששון סומך, דר' חנה עמית כוכבי, פרופ' נעים עריידי كتاب الخطايا ראה אור כספר תלת לשוני.
  • 2011 - יבולי הזית והרימון ( مواسم الزيت والرمان) יצא באיטלקית "Le stagioni dell’olio e del melograno", Il Laboratorio\le edizioni, Napoli
  • 2011 - בגוף אחר, הוצאת קשב לשירה (בעברית) תל אביב
  • 2011 - ספר הפגם (كتاب الخلل) הוצאת כל-בו ספרים, חיפה.

בהכנה

  • "كتاب الخيول" ספר הסוסים, שירה.
  • "ما بعد الأديان" אחרי הדתות, פוסט-מונותאיזם, פרוזה.
  • נשים בצל המאבק (نساء في ظل الصراع), מחקר בעברית.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה מדעית: נידאא ח'ורי, לקראת פואטיקה היברידית: הספרות הערבית הפוסט קולוניאלית, המודרניזם המערבי, צאדק מ. גוהר, מאנגלית: אורן מוקד, השימוש במסורות מודרניסטיות בשירה הערבית : מבט חוצה תרבויות, מכאן י"א, תשע"ב 2012.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום שירה של חמוטל בר-יוסף מעברית לערבית בספר דו לשוני שראה אור בצרפת ב-2012: Hamutal Bar-Yoseph_Lieu douloureux _Poèmes, Traduits de l’hébreu en Français par Colette Salem en Arabe par Naïm Araidi, Nidaa Khoury et Mahmoud Abassi Éditions Caractères 2012, composé en Arial et Garamond, a été achevé d’imprimer en- 2013, Imprimé en France

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רות אלמוג, "יום אחד קמתי והתחלתי לרוץ, לרוץ". הארץ (בעברית). 22 באפריל 2011. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2019. 
  2. ^ YOCHEVED MIRIAM RUSSO, Poet of the flames - Arts & Culture - Jerusalem Post, www.jpost.com, ‏AUGUST 16, 2006
  3. ^ עמית גולדנברג, "האדמה אינה עוד תנאי הכרחי לקיום עם" (ריאיון עם ח'ורי לרגל יום הזיכרון), אתר בית אבי חי, 28 באפריל 2009
  4. ^ Rigden, Kealey (19 ביוני 2013). "Warwick Prize for Writing 2013: longlist announced" (באנגלית). ISSN 0307-1235. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2019. 
  5. ^ أعلن لك صمتي للشاعرة نداء خوري. در. نبيه القاسم إضاءة على الشعر الفلسطيني المحلي- 1987
  6. ^ ملامح التميّز في إبداع نداء خوري, هسهسة الكلمات - 2010
  7. ^ הסרט "קריאה לשתיקה"
  8. ^ קטע מתוך הסרט "קריאה לשתיקה" (4.53 דקות)
  9. ^ תיאטרון המילה
  10. ^ עמרי מניב, מהפך בבגרות בספרות: משוררת ערביה ראשונה, באתר nrg, ‏6 באוגוסט 2012
  11. ^ אתר המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  12. ^ חברי סגל התוכנית "לניהול וישוב סכסוכים"
  13. ^ אתר מרכז "אליישר" לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח