לדלג לתוכן

ניקפורוס ברייניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 באוגוסט 2024)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 באוגוסט 2024)
ניקפורוס ברייניוס
Νικηφόρος Βρυέννιος ο πρεσβύτερος
לידה המאה ה־11
אדירנה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1095
אדירנה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקפורוס ברייניוס האביוונית: Νικηφόρος Βρυέννιος) היה גנרל יווני ביזנטי שניסה לבסס את עצמו כקיסר בסוף המאה ה-11. בני דורו ראו בו את הטקטיקן הטוב ביותר באימפריה.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקפורוס טיפס בהתמדה בשורות הצבא, עד כדי כך שהוא קיבל פיקוד חשוב על ידי רומנוס הרביעי בקרב מנזיקרט ב-1071. הוא פיקד על האגף השמאלי של הכוחות הביזנטים, והיה אחד הגנרלים הבודדים שהצליחו באותו קרב.

בשנים 10721073, הוא שימש כדוקס של בולגריה, שם הטיל מחדש את השליטה הביזנטית לאחר סדרה של התקוממויות, ולאחר מכן הועלה לתפקיד החשוב של דוקס של דירכאיום. בשנת 1077 לערך ניקפורוס, המושל לשעבר של דירכאיום, הזדעזע מההסכם של מיכאל השביעי עם הטורקים הסלג'וקים, לפיו נמסרו להם חלקים גדולים של אנטוליה, והחליט שמיכאל אינו יעיל ואינו כשיר. חולשתו של הקיסר, קמצנותם של שריו הראשיים, והגילוי שראש ממשלתו של מיכאל, ניקפוריצס, סימן אותו כיעד לחיסול, עודדו אותו לעשות ניסיון לעלות על כס המלכות.

המרד והמשך החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקפורוס כינס צבא של ולאכים, בולגרים, סלבונים, איטלקים, פרנקים, אוזים וכוחות ילידים מהפלופונסוס, בנובמבר 1077 הגיעו כוחותיו לחומות קונסטנטינופול. ללא דאגה לתושבי קונסטנטינופול, הוא הרשה לחייליו לבזוז ולשרוף את פרברי העיר. התנהגות חייליו יצרה התנגדות כה נחרצת לטענותיו, עד שמיכאל הנתעב אילץ אותו להסיג את המצור ולסגת לתראקיה, תוך שימוש בתירוץ של פלישת פצ'נגים לתראקיה ככיסוי.

חולשתו הפוליטית אפשרה לניקפורוס השלישי בוטניאטס להפוך לקיסר, והוא הציע לברייניוס את התואר קיסר אם ייכנע לו. ברייניוס סירב, ובוטניאטס שלח נגדו את אלכסיוס קומננוס הצעיר עם צבא המורכב מכוחות ילידים, פרנקים ופרשים טורקים. למרות שהחזיק בצבא עדיף באופן משמעותי, בקרב קלבריה, ליד נהר האלמירוס, הובס ברייניוס ונלכד. לאחר מכן הוא עוור. מאחר שהוא כבר לא היווה איום, ניקפורוס השלישי אפשר להחזיר לו את אחוזותיו ורכושו, והעניק לברייניוס תארים חדשים. ברייניוס כנראה פרש לבסיס שלו באדריאנופול. למרות עיוורונו, הוא הוביל את ההגנה על העיר מפני התקפת קומנים ב-1094/1095, בראשות מתחזה שטען שהוא קונסטנטין דיוגנס, בנו של רומנוס הרביעי דיוגנס, שמת ב-1073.

לברייניוס היה לפחות בן אחד. לא ברור אם הגנרל וההיסטוריון ניקפורוס ברייניוס הצעיר, שהיה נשוי לבתו של הקיסר אלכסיוס הראשון קומננוס, אנה קומננה, היה בנו או נכדו.