סראטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סרטוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סראטוב
Саратов
Coat of Arms of Saratov.svg
סמל סראטוב
Flag of Saratov.svg
דגל סראטוב
Saratov Montage (2016).png
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אובלסטי מחוז סראטובמחוז סראטוב  מחוז סראטוב
תאריך ייסוד 1590
שטח 393 קמ"ר
גובה 50 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 843,460 (נכון ל־2016)
 ‑ במטרופולין 1,190,000
 ‑ צפיפות 2560 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 51°32′1.36″N 46°1′53.91″E / 51.5337111°N 46.0316417°E / 51.5337111; 46.0316417קואורדינטות: 51°32′1.36″N 46°1′53.91″E / 51.5337111°N 46.0316417°E / 51.5337111; 46.0316417
אזור זמן UTC +3
http://www.saratovmer.ru/
הגשר של סראטוב על הוולגה

סָרָאטוֹברוסית: Саратов, במקור: סרה-טאו, תרגום משפות טורקיות: ההר הצהוב) היא עיר ברוסיה על גדת נהר הוולגה ובירת מחוז סראטוב. העיר נמצאת בעמק בין שלושת ההרים סוקולובסקיה, ליסיה ואובק, ומשתרעת על חופו של הוולגה לאורך 34 ק"מ. העיר משמשת כמרכז תחבורתי ומסחרי חשוב, כאשר דרכה עוברים כבישים לכל הערים הסמוכות, מסילת ברזל ובסביבתה גם נמל תעופה. אוכלוסייתה מנתה 827,000 תושבים נכון ל-2010, וכמגמת ירידה מ-909,000 תושבים ב-1992.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השערות, במקום בו מצויה סראטוב המודרנית שכנה בעת העתיקה העיר הסקיתית גלונוס, שהייתה לה גם השפעה יוונית. עיר זו מוזכרת בספר מס' 6 של הרודוטוס. בימי הביניים שכנה ליד סראטוב העיר אוקק, שנהרסה על ידי טמרלן ב-1395. בתקופת הצאר פיודור הראשון נבנו לאורך הוולגה מספר מבצרים כדי להגן על גבולות רוסיה הצארית.

במאה ה-16 התפתחה רוסיה בקצב מסחרר מזרחה. ב-1586 נבנה מבצר סמרה, ב-1589 צאריצין, היא וולגוגרד המודרנית, וב-1590 סראטוב, המצויה ביניהם. המבצר נבנה מעץ במקום שנמצא גבוה יותר בזרימת הוולגה. באביב שלאחר ייסוד העיר פורקו כל המבנים, קרשים מוספרו והושטו בצורת רפסודות במורד הנהר, ומהר מאוד הוקמה העיר מחדש. ב-1613 התרחשה בעיר שריפה, שלאחריה שוב הועתקה העיר למקום חדש, בגדתו השמאלית של הוולגה, ליד שפך הנהר סראטובקה אליו. ב-1674 הועתקה העיר בפעם הרביעית, למיקומה הנוכחי.

ב-1763, לאחר הכרזת יקתרינה השנייה על נתינת קרקעות לגרמנים שיסכימו להגר לרוסיה, הגיעו כ-30,000 מהם לאזור סראטוב והקימו מעל ל-100 כפרים חקלאים. ב-1774, במסגרת מרד הקוזקים של אורל נגד יקתרינה השנייה, נכבשה העיר בידי ימליאן פוגצ'וב. במרוצת הזמן עברו חלק מהמתיישבים הגרמנים לעיר סראטוב עצמה. ב-1780 נהפכה למרכז מינהלתי של נמסטניצ'סטבו, של סראטוב ואחר כך של מחוז סראטוב. ב-1870 נבנתה מסילת ברזל למוסקבה, והחלה תנופה חדשה של פיתוח.

לאחר הקמת ברית המועצות, עם ייסוד תעשיות צבאיות בין השאר גם בסראטוב, נסגרה העיר מפני הגעת אזרחים זרים. מעמד עיר סגורה הוסר רק ב-1992. ב-1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית של הגרמנים לגדות הוולגה ליד סראטוב. ב-1942, תקופת מלחמת העולם השנייה, גורשה האוכלוסייה הגרמנית של העיר לקזחסטן, האוטונומיה בוטלה ושטחיה סופחו למחוז סראטוב. לאחר מות סטלין שבו חלק מהגרמנים לסראטוב. לאחר פירוק ברית המועצות וחקיקת חוק השבות הגרמני היגרו גרמנים רבים לגרמניה, למרות שקשרם עם התרבות הגרמנית היה רופף ורובם לא היו בקיאים כלל בשפה הגרמנית.

עד שנת 1992 הייתה סראטוב סגורה לתיירים עקב מפעלי תעשייה צבאית רבים בתחומיה.

יהדות סראטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סראטוב היתה מחוץ לתחום המושב המותר לישיבת יהודים, ורק בוגרי הצבא - הקנטוניסטים הורשו לגור בה. בשנת 1912 עם ביטול גזירת תחום מושב החלו יהודים רבים להתיישב בעיר ובפרבריה, ובשנת 1920 מנתה סראטוב קרוב ל4000 יהודים. בעיר נפתחו 2 בתי כנסת, מקווה טהרה ו'חדר' לילדים. חיי הקהילה נוהלו על ידי מספר רבנים. גם בזמן השלטון הסובייטי חיי הקהילה היהודית המשיכו להתקיים בסתר על ידי הרב רפאל ברוק, חסידו של רבי יוסף יצחק שניאורסון - הרבי ה-6 בשושלת אדמו"רי חבד.

לאחר נפילת מסך הברזל עזבו מרבית היהודים את העיר. על פי נתוני משרד הקליטה בין השנים 1997 ל2007 עלו לארץ קרוב ל3000 איש במסגרת הסוכנות היהודית. יהודים רבים אחרים היגרו מסראטוב לגרמניה וארה"ב.

בשנת 1998 הגיע לסראטוב הרב יעקב מאיר קוביטשק, לשמש כשליח חב"ד. הוא מוכר רשמית כרב העיר והמחוז, ולעתים קרובות מוזמן להשתתף בטקסים רשמיים על תקן איש דת.

מיד עם בואו היהדות החלה לפרוח מחדש. מוסדות חדשים נפתחו, והתושבים שעד כה הסתירו את יהדותם - הפסיקו לחשוש, וכיום הם מצהירים בגאון בדבר יהדותם. סמל לכך היא הצבת חנוכיה במרכז העיר.

כיום פועלים בעיר 2 בתי כנסת, בית ספר "אור אבנר", גן ילדים, מקווה טהרה, כולל ערב על־ידי רשת כולל תורה, ומגוון פעילויות לכל הגילאים.

מספר היהודים כיום מוערך בין 2000 ל-4000 נפש.

בית הכנסת העתיק בסרטוב נמצא בתהליכי שחזור, ובנייתו אמורה להסתיים בשנת 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סראטוב בוויקישיתוף