אמנואלה ג'אקריני
 | ||||
| ג'אקריני במדי איטליה, 2012 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 במאי 1985 (בן 38) ביביינה, איטליה  | |||
| שם מלא | עמנואלה ג'אקריני | |||
| גובה | 1.68 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-28 באוקטובר 2019 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-28 באוקטובר 2019 | ||||
  | ||||
אמנואלה ג'אקריני (באיטלקית: Emanuele Giaccherini, נקרא בעברית גם עמנואלה ג'אקריני; נולד ב-5 במאי 1985) הוא כדורגלן איטלקי המשחק כקשר התקפי בקבוצת קייבו ורונה ובנבחרת איטליה בכדורגל.
ג'אקריני החל את הקריירה במדיה של צ'זנה, והיה שותף להעפלתה מהליגה השלישית לסרייה א' בתוך שתי עונות. בהמשך עבר ליובנטוס, עמה זכה בשתי אליפויות, המשיך לשתי עונות נוספות בסנדרלנד מהפרמייר ליג, וחזר לאיטליה שם שיחק עונה אחת במדיה של בולוניה 1909. לג'אקריני 29 הופעות במדי איטליה, אותה ייצג בין היתר בשתי אליפויות אירופה.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'אקריני החל את דרכו בקבוצת הנוער של צ'זנה. בגיל 15 סבל מפציעה קשה בבטנו לאחר התנגשות עם שוער מהקבוצה היריבה. הוא נאלץ לעבור ניתוח דחוף ואיבד את הטחול, אך התאושש ושב למגרשים. בעונתו האחרונה בקבוצת הנוער כבש 15 שערים, ואת הקריירה הבוגרת החל בהשאלות לקבוצות מהליגה הרביעית. הראשונה הייתה פורלי, במדיה שיחק בעונת 2004/2005. לאחר עונה אחת עבר לבלאריה איגאה מרינה. בעונתו השנייה כמושאל בקבוצה סבל ג'אקריני משבר כפול בקרסולו, שגרם לו להחמיץ כמעט את כל העונה. בעונת 2007/2008 הושאל לפאביה, במדיה הציג תרומה התקפית משמעותית, וכבש תשעה שערים ב-28 הופעות ליגה. ג'אקריני היה מהגורמים הבולטים להישארותה של הקבוצה בליגה בתום העונה.
לקראת עונת 2008/2009, ובתום ארבע עונות כמושאל, חזר ג'אקריני לסגל של צ'זנה ומאמנה החדש פיירפאולו ביסולי, שירדה עונה קודם לכן לליגה השלישית. ג'אקריני השתלב היטב בקבוצה שהעפילה בחזרה לסרייה ב' תוך עונה אחת. עונה אחר כך השלימה הקבוצה עליית ליגה נוספת, שנייה ברציפות, כשסיימה כסגנית אלופת הסרייה ב' והעפילה לליגה הבכירה, הסרייה א'. תרומתו של ג'אקריני להעפלה הייתה שמונה שערי ליגה ב-32 הופעות, והוא היה משחקניה החשובים ביותר של הקבוצה באותה העונה.
בעונת 2010/2011 שיחק לראשונה בקריירה בליגה הבכירה. כבר במחזור השני, במשחק הבית הראשון של הקבוצה באותה העונה בו פגשה את מילאן, כבש ג'אקריני את שער הבכורה שלו בליגה הבכירה. בסך הכול באותה העונה כבש ג'אקריני שבעה שערים, שחמישה מתוכם הניבו ניצחונות לקבוצתו, וסייע לה לשרוד בליגה הבכירה כשסיימה את העונה במקום ה-15. בסך הכול בשלוש עונות במדיה של צ'זנה כבש ג'אקריני עשרים שערים ב-97 הופעות.
יובנטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 באוגוסט 2011, לקראת עונת 2011/2012, עבר ג'אקריני ליובנטוס של המאמן אנטוניו קונטה תמורת סכום של כשלושה מיליון אירו עבור מחצית מכרטיסו. קונטה, שהתעניין בהחתמתו של ג'אקריני עוד כמאמן סיינה, לא ייעד לו תפקיד מרכזי בקבוצה, והוא הסתפק ב-23 הופעות ליגה בלבד, מתוכן תשע בהרכב, וכבש שער אחד בדרך לזכייתה של קבוצתו באליפות איטליה. באותה העונה העפיל עם קבוצתו לגמר הקופה איטליה, אך לא שותף בהפסדה של יובנטוס 0–2 לנאפולי.
בתום העונה השלימה יובנטוס את רכישתו של ג'אקריני תמורת כ-4.25 מיליון יורו, אך במקביל פחתו דקות המשחק שלו. בסופר קאפ האיטלקי מול נאפולי הוא עלה לארבע הדקות האחרונות של ההארכה, שלאחריהן ניצחה יובנטוס בדו-קרב בעיטות עונשין. בהמשך העונה ערך 17 הופעות ליגה בלבד, מתוכן עשר בהרכב, ותרם שלושה שערים לזכייתה השנייה ברציפות של יובנטוס בתואר. באותה העונה עשה את צעדיו הראשונים בליגת האלופות, בה רשם ארבע הופעות בדרך לרבע גמר המפעל, שם הודחה יובנטוס על ידי באיירן מינכן.
סנדרלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2013/2014, ולאחר שתי עונות במדי יובנטוס, עזב ג'אקריני לראשונה את איטליה והצטרף לסנדרלנד מהפרמייר ליג. את הקבוצה אימן אז בן ארצו, פאולו די קאניו, שהוחלף בהמשך בגוסטבו פוייט. בעונת הבכורה שלו ערך 24 הופעות ליגה, בהן כבש ארבעה שערים, שסייעו לקבוצתו להישאר בליגה בתום העונה. באותה העונה אף העפיל עמה לגמר גביע הפוטבול ליג, בו עלה מהספסל לרבע השעה האחרונה בהפסד 1–3 למנצ'סטר סיטי.
על אף שלא זומן לסגל נבחרתו לקראת מונדיאל 2014, נותר ג'אקריני לעונה נוספת בסנדרלנד. עונה זו הייתה רצופה פציעות שמנעו מג'אקריני כמעט לחלוטין מלשחק באותה העונה. הראשונה שבהן הייתה במשחקי קדם העונה מול ריאל בטיס, שגרמה לו להחמיץ את פתיחת העונה. בהמשך נפצע פעמיים בקרסולו, ואת העונה סיים עם שמונה הופעות ליגה בלבד. בסיום העונה שוחרר מהקבוצה על ידי המאמן דיק אדבוקאט.
חזרה לאיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-31 באוגוסט 2015, לקראת עונת 2015/2016, הושאל ג'אקריני לבולוניה 1909, העולה הטרייה לסרייה א'. תחילת הדרך תחת המאמן דליו רוסי לא הייתה מוצלחת, ולאחר עשרה מחזורים הוחלף המאמן ברוברטו דונאדוני. תחת המאמן החדש זכה ג'אקריני לפריחה מחודשת. הוא הציג יכולת מעולה וכבש שבעה שערים ב-28 הופעות ליגה, אחד פחות ממלך שערי הקבוצה בליגה, מאטיה דסטרו. ג'אקריני סייע לקבוצתו להבטיח את הישארותה בליגה, והיא סיימה את העונה במקום ה-14 בטבלה.
בתום עונת ההשאלה חזר ג'אקריני באופן אוטומטי לסנדרלנד, אך ב-16 ביולי 2016, לאחר יכולת גבוהה שהפגין ביורו 2016, נרכש ג'אקריני על ידי נאפולי תמורת כ-1.5 מיליון אירו.
ב-31 בינואר 2018 הושאל ג'אקריני לקייבו ורונה. ב-4 ביולי 2018 חתם באופן קבוע בקייבו.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שלא צבר הופעות בינלאומיות, זומן ג'אקריני על ידי צ'זרה פראנדלי לסגל הסופי של נבחרת איטליה לקראת טורניר יורו 2012. הזימון המפתיע עורר מחלוקת סביב המאמן, במיוחד לאחר ההחלטה להציב את ג'אקריני בהרכב למשחק הפתיחה של איטליה בטורניר, ב-10 ביוני 2012 מול אלופת אירופה המכהנת ספרד. על אף שלא הורגל בעמדה זו, תופקד ג'אקריני כקיצוני שמאלי במערך 3-5-2 שהעלה פראנדלי למשחק. ג'אקריני הפגין יכולת גבוהה במשחק, שהסתיים בשוויון 1-1. הוא שמר על מקומו בהרכב גם במשחק השני בבית, מול קרואטיה. הפעם ג'אקריני התקשה יותר לבוא לידי ביטוי, ונכנע פעמים רבות לפריצות של דאריו סרנה ממולו. המשחק הסתיים בשוויון 1-1. לאחר אותו משחק, ועם שובו של אנדראה ברצאלי שהחמיץ את שני משחקי הפתיחה של הטורניר, חזרה איטליה לשחק במערך 4-4-2, וג'אקריני לא חזר לשחק עוד בטורניר, אותו סיימה איטליה במקום השני לאחר הפסד 0–4 לספרד בגמר.
ג'אקריני זומן על ידי פראנדלי לסגל הנבחרת לקראת גביע הקונפדרציות 2013, שנערך בריו דה ז'ניירו כשנה לאחר טורניר היורו. מספר ימים לפני תחילת הטורניר, פגשה איטליה את האיטי למשחק ידידות למען נפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010). 19 שניות בלבד מפתיחת המשחק, כבש ג'אקריני את שער הבכורה שלו במדי איטליה, שהיה גם לשער המהיר ביותר בתולדות הנבחרת, שיפור של שנייה לשיאו של סלבטורה באני מול מקסיקו בשנת 1984. המשחק עצמו הסתיים בשוויון 2-2. בטורניר עצמו שותף ג'אקריני בכל משחקיה של איטליה, והיה משמעותי מאוד בדרכה של איטליה למקום השלישי. במשחק הפתיחה מול מקסיקו בישל ג'אקריני את שער הניצחון למריו באלוטלי, בדרך ל-1–2 בסיום. במשחק השני מול יפן, כדור רוחב שלו הוביל לשער עצמי של אטסוטו אוצ'ידה, שקבע 2-2 לאחר שיפן כבר הובילה 0–2. ניצחונה של איטליה 3–4 בסיום הבטיח את העפלתה לחצי הגמר הראשון בתולדותיה. במשחק השלישי מול ברזיל, עלה ג'אקריני מהספסל לאחר 26 דקות בלבד, ובדקה ה-51 כבש את שער השוויון הזמני של נבחרתו, לפני שנוצחה 2–4 בסיום. בחצי הגמר מול ספרד שיחק ג'אקריני לאורך כל המשחק וההארכה, ואף בעט למשקוף בזמן ההארכה. המשחק הסתיים ללא שערים, ואיטליה נוצחה בסיום 6–7 בדו-קרב פנדלים. ג'אקריני עלה מהספסל בדקה ה-82 של המשחק על המקום השלישי מול אורוגוואי. המשחק הגיע עד לדו-קרב פנדלים, בו ניצחה איטליה 2–3. ג'אקריני כבש את הפנדל האחרון של איטליה בדו-קרב, בטרם ג'אנלואיג'י בופון הדף את הפנדל האחרון של אורוגוואי בדרך למקום השלישי.
ג'אקריני לא זומן לסגל איטליה לקראת מונדיאל 2014, ואיבד את מקומו בסגל לאורך כל שנת 2015, במהלכה סבל מפציעות מרובות. הוא שב לסגל של המאמן אנטוניו קונטה, שהיה מאמנו ביובנטוס מספר שנים קודם לכן, לקראת יורו 2016, והיה דומיננטי לאורך משחקי האימון של איטליה לקראת הטורניר. ג'אקריני עלה בהרכב של קונטה למשחק הפתיחה מול בלגיה, ובדקה ה-32 כבש את שערה הראשון של איטליה בטורניר, לאחר בישול של לאונרדו בונוצ'י. איטליה המשיכה לניצחון 0–2, וג'אקריני נבחר לשחקן המצטיין בתום המשחק. במשחק השני גברה איטליה, עם ג'אקריני בהרכב, 1-0 על שוודיה, ובמשחק השלישי זכה ג'אקריני למנוחה כשנבחרתו נוצחה 0–1 על ידי אירלנד. ג'אקריני שב להרכב במשחק שמינית הגמר מול ספרד, ובדקה ה-33 בישל לג'ורג'ו קייליני את שער היתרון של איטליה בדרך לניצחון 0–2. ג'אקריני שמר על מקומו בהרכב גם במשחק רבע הגמר מול גרמניה. הוא שיחק לאורך כל המשחק וההארכה, שהסתיימה בשוויון 0-0, וכבש את הפנדל השישי של נבחרתו בדו-קרב הפנדלים, שבסיומו הודחה איטליה עם הפסד 5–6. ג'אקריני היה לאחד משחקניה הבולטים והמפתיעים של איטליה לאורך הטורניר כולו.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות איטליה (2): 2011/2012, 2012/2013
- הסופר קאפ האיטלקי: 2012
- אליפות אירופה: 2012 (מקום שני)
- גביע הקונפדרציות: 2013 (מקום שלישי)
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נכון ל-1 ביוני 2018
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 2004/2005 | פורלי |  הליגה האיטלקית הרביעית |
22 | 1 | 0 | 0 | – | – | – | – | 22 | 1 |
| 2005/2006 | בלאריה איגאה מרינה | הליגה האיטלקית הרביעית |
30 | 1 | 0 | 0 | – | – | – | – | 30 | 1 |
| 2006/2007 | 7 | 2 | 0 | 0 | – | – | – | – | 7 | 2 | ||
| 2007/2008 | פאביה | הליגה האיטלקית הרביעית |
28 | 9 | 2 | 1 | – | – | – | – | 30 | 10 |
| 2008/2009 | צ'זנה | הליגה האיטלקית השלישית |
29 | 5 | 4 | 2 | – | – | – | – | 33 | 7 |
| 2009/2010 | סרייה ב' |
32 | 8 | 2 | 1 | – | – | – | – | 34 | 9 | |
| 2010/2011 | סרייה א' |
36 | 7 | 0 | 0 | – | – | – | – | 36 | 7 | |
| 2011/2012 | יובנטוס | סרייה א' |
23 | 1 | 4 | 2 | – | – | – | – | 27 | 3 |
| 2012/2013 | 17 | 3 | 3 | 0 | 4 | 0 | 1 | 0 | 25 | 3 | ||
| 2013/2014 | סנדרלנד |  פרמייר ליג |
24 | 4 | 8 | 1 | – | – | – | – | 32 | 5 |
| 2014/2015 | 8 | 0 | 3 | 0 | – | – | – | – | 11 | 0 | ||
| 2015/2016 | בולוניה 1909 | סרייה א' |
28 | 7 | 0 | 0 | – | – | – | – | 28 | 7 |
| 2016/2017 | נאפולי | סרייה א' |
16 | 1 | 1 | 1 | 2 | 0 | – | – | 19 | 2 |
| 2017/2018 | 4 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 5 | 0 | ||
| 2017/2018 | קייבו ורונה | סרייה א' |
13 | 3 | 0 | 0 | – | – | – | – | 13 | 3 |
| סך הכל קריירה | 317 | 52 | 27 | 8 | 6 | 0 | 1 | 0 | 352 | 60 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נכון ל-8 באוקטובר 2018
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 2012 | 6 | 0 |
| 2013 | 12 | 3 |
| 2014 | 3 | 0 |
| 2015 | 0 | 0 |
| 2016 | 8 | 1 |
| סה"כ | 29 | 4 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנואלה ג'אקריני, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- מיכאל יוכין, הפרעוש האיטלקי: עמנואלה ג'אקריני, הכוכב העולה באיטליה, באתר וואלה!, 27 ביוני 2013
- מיכאל יוכין, ג'וקריני: סיפור חייו המדהים של כוכב הניצחון של איטליה, באתר וואלה!, 14 ביוני 2016
עוזי דן, שבר בקרסול או טחול פגום לא יעמדו בדרכו של עמנואלה ג'יאקריני, באתר הארץ, 27 ביוני 2016
| נבחרת איטליה – יורו 2012 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קייליני • 4 אוגבונה • 5 מוטה • 6 בלזארטי • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 די נטאלה • 12 סיריגו • 13 ג'אקריני • 14 דה סאנטיס • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 בוריני • 18 מונטוליבו • 19 בונוצ'י • 20 ג'ובינקו • 21 פירלו • 22 דיאמנטי • 23 נוצ'רינו • מאמן: פראנדלי |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 2016 | ||
|---|---|---|
|
1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה |
| |