פול מנדס-פלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול מנדס-פלור, דצמבר 2007

פול מנדס פלוראנגלית: Paul R. Mendes-Flohr; נולד ב-17 באפריל 1941) הוא פרופסור מן המניין למחשבה יהודית בעת החדשה וראש התוכנית ללימודי היהדות באוניברסיטת שיקגו ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדס פלור נולד בניו יורק שבארצות הברית, היה בגיל 18 בהכשרה בקיבוץ גשר הזיו ולמד עברית. בשנים 1964-1960 עשה תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה בברוקלין קולג' ובשנים 1972-1965 עשה דוקטורט באוניברסיטת ברנדייס בלימודי המזרח הקרוב ומדעי היהדות. עלה יחד עם רעייתו לישראל ב-1970. בשנים 1973–2006 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית. ב-1988 התמנה בה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית וב-2000 היה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת שיקגו. משמש כיועץ ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר מאז 1994. בשנים 2005-1990 שימש כעורך של כתב העת The Journal of Jewish Thought. בשנים 1992-1991 היה יועץ למילון The American Heritage Dictionary of the English Language. מאז 1993 חבר בצוות העורכים של שנתון מכון ליאו בק. הוא עורך הסדרה Studies in German-Jewish Cultural History and and Litterature בהוצאה משותפת של אוניברסיטת שיקגו ומרכז המחקר מינרווה פרנץ רוזנצוייג והאוניברסיטה העברית, מאז 2004 עורך כתב העת בהוצאת אוניברסיטת שיקגו Journal of Religion. בשנים 1999–2005 היה מנהל מרכז ברגמן לפילוסופיה ומנהל המרכז ע"ש פרנץ רוזנצווייג לחקר הספרות ותולדות התרבות היהודית-גרמנית באוניברסיטה העברית. מאז 2005 מכהן בתפקיד ראש התוכנית ללימודי יהדות באוניברסיטת שיקגו.

ב-2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אברהם גייגר קולג' בפוטסדאם שבגרמניה. ב-2010 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים של היהדות המתחדשת בפילדלפיה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הקהילתית העיקרית קשורה לניסיונות לקירוב לבבות בין עמים ובין דתות. בשנים 1980–1995 היה מעורב בשיח בין-דתי בין יהודים למוסלמים. היה פעיל בדו-שיח דתי בין יהודים למוסלמים. בשנים 1980–1995 שימש, עם הקאדי של ירושלים, יו"ר אגודת "תקווה" למען דו-קיום בין יהודים לערבים. בשנת 1990 נמנה עם קבוצה של שישה יהודים שנפגשו עם הדלאי לאמה בדרמסלה במשך שבועיים, במסגרת דו-שיח יהודי–בודהיסטי. על הפגישה נכתב ספר. ‏‏‏[1] בשנים 1990–1995 היה יו"ר קבוצת "קשת" בירושלים לקידום השיח בין יהודים לנוצרים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו עוסקים בהגות הגרמנית הכללית והיהודית בנושאי פילוסופיה ותאולוגיה. כמו כן עיסוקו בסוציולוגיה של הידע ובהיסטוריה האינטלקטואלית היהודית. גישתו לחקר ההגות היהודית משלבת בין תולדות הרעיונות להיסטוריה חברתית.

פרסם כשלושים ספרים באנגלית, בגרמנית ובעברית. ספריו תורגמו לשפות אחרות. ערך כארבעים ספרים, בהם הספרים האלה: חכמת ישראל: היבטים פילוסופיים ומתודיים (מרכז שזר 1978); מרטין בובר על שלום ואחוות עמים (בעברית ובערבית; האוניברסיטה העברית בירושלים, 1990); לקסיקון למחשבה יהודית בעת החדשה (עם עובד, 1993). פרסם כ-250 מאמרים במגוון נושאים, בין השאר על ולטר בנימין, מקס ובר, ורנר זומברט, פרנץ רוזנצוויג, קרל מרקס והרמן כהן.

הדוקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הדוקטורט שלו נסבה על מיקומו של מרטין בובר בסוציולוגיה הגרמנית והיא ראתה אור הן בגרמנית והן באנגלית. בספר זה הוא כתב על ההתפתחות של בובר וניסה להראות את השפעת תורת הסוציולוגיה על בובר, כשמדובר בדיאלקטים בין מחשבה מיסטית למחשבה סוציולוגית והדיאלקטיקה הזו הכשירה את הקרקע למחשבה הדיאלוגית של בובר. כלומר, מה שבא לידי ביטוי בספרו של בובר "אני ואתה". מאז הדוקטורט ממשיך מנדס פלור לכתוב על בובר.

ארץ לשני עמים/ מרטין בובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה של מרטין בובר ערך מנדס פלור והוסיף מבוא והערות. הספר פורש את דעותיו של מרטין בובר לגבי הסכסוך היהודי-ערבי שראה אור בשפה העברית בהוצאת שוקן תחת הכותר: "ארץ לשני עמים". ספר זה יצא לאור גם ביפנית, צרפתית, גרמנית, אנגלית, ספרדית, איטלקית. בובר סבר שיש להכיר בעובדה שזוהי ארץ של שני עמים ועל ארץ זו יש במקורות גם ערבים וגם יהודים תביעה מוצדקת להקים פה בית לאומי, מתוך עובדה זו שומה על שני העמים למצוא דרך לחיות יחדיו. מתוך העובדה שמבחינה פוליטית ומוסרית לא היו מסוגלים היהודים לוותר על זכותם להקים פה בית לאומי והפלסטינים גם הם לא יכלו לוותר על כך. עד קום המדינה חשב בובר שיש כאן אפשרות להקים מדינה דו-לאומית. אולם הדבר היה עבורו הצעה גרידא ולא דוקטרינה. לאחר קום המדינה הוא חשב על שתי מדינות לשני עמים, אשר עליהם להגיע להכרה כזו על פי דו-שיח בין יהודים ופלסטינים.

בובר שלום ואחוות עמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה מביא קטעים מכתביו של בובר הדנים בחזון של שלום, שלדעת בובר צריך להנהיג אותנו בחיים היומיומיים. בובר סובר כי שלום אינו העדר מלחמה או סכסוך, אלא צורת ראייה אחרת וחדשה. הוא רואה צורת חיים של אחווה ומבטיח איכות חיים אחרים אם נגיע עדיו ולפעול בהתאם בזמן ההווה שהוא בצל הקונפליקט. כאשר המקור לא היה בעברית, מנדס פלור הביא דף עברית מול דף תרגום זהה בערבית.

עבודתו של מרטין בובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול מנדס פלור משמש מאז שנת 1998 כעורך הראשי של מהדורה מדעית במסגרתה יוצאים לראשונה יחד כל כתבי מרטין בובר, בעשרים ושניים כרכים, בלשון הגרמנית (Martin Buber Buber's Werke). במסגרת מפעל זה נבדקים השינויים שהכניס בובר במהדורות השונות, בכתב יד ובדפוס. מלבד תפקידו כעורך ראשי עורך מנדס פלור בפועל חלק מן הכרכים. עד כה יצאו ארבעה כרכים. הסדרה מתפרסמת בחסות האקדמיה למדעים בברלין ובשיתוף האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

אנציקלופדיית התנ"ך וקבלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול מנדס פלור משמש כעורך ראשי מאז שנת 2005 של אנציקלופדיית התנ"ך וקבלתו (Encyclopedia of the Bible and its Reception) בהוצאת ולטר דה גרויטר שבברלין, שתחבוק 33 כרכים. המוציא לאור הוא הגרמני ולטר דה גרויטר, והאנציקלופדיה תראה אור בשפה האנגלית. במפעל זה ישתתפו כמה אלפי חוקרים. מנדס פלור גם עורך את כל המאמרים הנוגעים ליהדות.

יהדות גרמניה במאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר על יהדות גרמניה במאה ה-20 יצא בעברית, גרמנית ואנגלית. עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של יהודים במאה ה-20. נושא ספר זה הוא הזהות היהודית הגרמנית, הופיע גם בעברית ובגרמנית. התזה המונחת בבסיס הספר היא שהזהויות של היהודי הגרמני אינה כפי הטענה המקובלת שהיהודי-הגרמני היה מתבולל, אלא היהודי-גרמני ניסה לחיות עם זהויות מרובות: להיות יהודי, אבל גם גרמני, בלי לטשטש או לוותר האחד על חשבון האחר, מנדס פלור דן במגמה. הוא עוסק בתפקיד וו החיבור, הוו יכולה להבחין בין שתי רשויות, או יכולה לחבר או לגשר. הדיאלקטיקה שוו החיבור מאפשר לזהויות שונות ונושא זה הוא בסיס לזהויות יהודיות בתקופה הפוסט-מודרנית.

היהודי בעולם המודרני - היסטוריה מתועדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדס פלור מכין כעת מהדורה שלישית של ספר זה (The Jew in Modern World – A Documentary History). זוהי היסטוריה תודעתית של היהודים בעת החדשה מאז האמנציפציה. התפיסה העומדת בבסיס הספר היא של שילוב בין היסטוריה אינטלקטואלית לחברתית.

פרנץ רוזנצווייג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדס פלור הרבה לכתוב על הגותו התאולוגית והפילוסופית של פרנץ רוזנצווייג ומעט על הביוגרפיה שלו. פרסם למעלה מעשרים מאמרים שונים על הגותו. רוזנצווייג היה חוזר בתשובה, מנדס פלור הציג אותו כמי שלא היה מעוניין ביהדות כתלבושת לאומית או זהות לאומית, אלא התייחס אל היהדות כאל מסגרת רוחנית-אינטלקטואלית בעלת אמירות קיומיות מעבר לזהות או דגל. רוזנצווייג חידש את דו-השיח של ימי הביניים בין יהדות לפילוסופיה ויהדותו לא הייתה מגמתית, אלא כנה ורצינית. גישתו מתאפיינת במשקל פילוסופי חזק, ובכתיבה פואטית. ‏‏‏[2] ‏‏‏[3] ‏‏‏[4] מאז 2009 משמש עורך הסדרה Studies in German-Jewish Cultural History and Literature בהוצאת אוניברסיטת שיקגו והמרכז ע"ש פרנץ רוזנצווייג באוניברסיטה העברית.

אוריינטליות ומיסטיקה: האסתטיקה של מפנה המאה הי"ט והזהות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר זה ‏‏‏[5] התפרסם באנגלית, בעברית, בצרפתית, באיטלקית ובשבדית. המאמר עסק בהתמודדותם של היהודים עם הטענה שהם אינם ממש אירופאים, אלא אנשי המזרח. מנדס פלור כתב על ההיסטוריה של הסוגיה וכיצד היהודים הפנימו בסוף את זיקת האירופית כמשהו חיובי, תרומתה של הציונות הייתה מרובה לחיוב הקביעה הזו.

האינטלקטואל היהודי: הערות לבירור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר זה ‏‏‏[6] מנסה מנדל פלור להגדיר אינטלקטואל בכלל ואינטלקטואל יהודי בפרט. קיימים מיתוסים רבים לגבי אינטלקטואל, ומשתמשים במונח זה בלא שניתנת לו הגדרה. מנדס פלור ניסה לדייק בהגדרת המושג וניסה לבדוק מדוע מספר גדול של יהודים מילאו תפקיד בתרבות אירופה. הוא מתחקה אחר הולדתו של המושג אינטלקטואל, בודק כיצד משתמשים בו ומנתח את המרכיבים החברתיים-פוליטיים ותרבותיים של המושג. על פי הניתוח הזה מנסה מנדס פלור להסביר מדוע וכיצד מילאו יהודים רבים תפקיד של אינטלקטואלים. הוא הרחיב מאמר זה בספרו תשוקה שסועה. האינטלקטואליזם היהודי והחויה של המודרניות. ‏‏‏[7] ספר זה עוסק בשאלות של האינטלקטואל היהודי. ספר זה מציג את היהודי המודרני כמי שיש לו נאמנות ליהדותו וזיקה ליהדותו ויחד עם זה זיקה לתרבות העולם, זיקה לתרבות בה הוא נמצא. זוהי הפרובלמטיקה של היהודי המודרני, שהוא בן תרבויות שונות ועליו להתמודד עם השאלה איך לחיות עם זהויות פוליטיות ותרבותיות שונות. מוטיב זה עובר כחוט השני בכל המחשבה לכל אורך עבודתו של מנדס פלור. הספר עתיד לראות אור בקרוב בתרגומו העברי.

מחקריו הנוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדס-פלור כתב על נושאים רבים נוספים ביניהם על האישים: ולטר בנימין, מקס ובר, וורנר זימברט (היסטוריון של הכלכלה), קרל מרקס, הרמן כהן. כתב הרבה על הומניות: מהי הומניות, הומניזם יהודי והומניות והיהודים והוציא קובץ מאמרים על ההומניות והיהודים. כמו כן כתב על פוסטמודרניזם. כתב מאמר על שתיקה בסרטיו של אינגמר ברגמן. הוא חקר את התפקיד התקשורתי של השתיקה והוזמן להרצות בסמינר בנורבגיה על שתיקה משותפת כסוג של תקשורת.

בקרוב עומד לראות אור ספרו "זהויות בתר מסורתיות" בהוצאת אוניברסיטת סיאטל. ‏[8] ספר זה (Post Traditional Identities) עוסק באותה סוגיה, "היהודי בעולם המודרני", אך מבחינה מופשטת יותר, כללית, תאורטית, כשהדיון הוא יותר מורחב ומפורט.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Von der Mystik zum Dialog. Martin Bubers geistige Entwicklung bis hin `Ich und Du'. Mit einer Einführung von Ernst Akiva Simon. Königstein/Ts/: Jüdischer Verlag im Athenäum Verlag, 1979
  • (with Jehuda Reinharz). The Jew in the Modern World. A Documentary History. New York: Oxford University Press, 1980
  • Revised, expanded version of The Jew in the Modern World. New York: Oxford University Press, 1995
  • Ein land und Zwei Völker. Martin Buber zur jüdisch-arabischen Frage. Frankfurt a/M: Insel Verlag, 1982. a. Reprinted by Ex Libris Buchgesellschaft, Zürich, 1985
  • A Land of Two Peoples. Martin Buber and the Arabs. New York: Oxford University Press, 1983
  • Una terra e due popoli. Sulla questione ebraico-araba, edizione italiana a cura di Irene Kajon e Paolo Piccolella. Giuntina, Firenze, 2007
  • ארץ לשני עמים / מרטין בובר ; ערך והוסיף מבוא והערות: פול מנדס-פלור ; עריכת הנוסח העברי: עדי אופיר. ירושלים, שוקן, תשמ"ח
  • Ein Land und zwei Völker , 2. Auf., Frankfurt a/M: Jüdischer Verlag, 1993 (with revised, expanded introduction)
  • A Land of Two Peoples. Rev. ed. with addendum to introduction, "Buber's Legacy: 1993" (Gloucester: Peter Smith, 1994)

Japanese edition, Tokyo: Misuzu Shobo, 2005

  • A Land of Two Peoples. Martin Buber on Jews and Arabs, with new preface. Chicago, The University of Chicago Press, 2005, Spanish edition, Salamanca: Sigueme. 2008
  • From Mysticism to Dialogue. Martin Buber and the Transformation of German Social Thought. Detroit: Wayne State University Press, 1989, 260 pp. (Paperback edition 1990)
  • Divided Passions. Jewish Intellectuals and the Experience of Modernity. Detroit: Wayne State University Press, 1990, 374 pp. (Nominated for National Jewish Book Award, 1990)
  • Moses Mendelssohn. An Intellectual Biography. Tel Aviv: Open University, 1990 -- 49 page booklet published in Russian
  • German Jews. A Dual Identity. New Haven: Yale University Press, 1999
  • (with Avraham Barkai), Deutsch-Jüdische Geschichte in der Neuzeit, IV. Band: Aufbruch und Zerstorung 1918-1945. München: C.H. Beck, 1997
  • (with Stephen Lowenstein, Peter Pulzer, Monika Richarz) Deutsch-Jüdische Geschichte in der Neuzeit, III. Band: Umstrittene Integration, 1871-1918. München: C.H. Beck, 1997
  • (with Stephen Lowenstein et al), German-Jewish History in Modern Times. Vol 3. New York: Columbia University Press, 2000

19a (with Avraham Barkai), German-Jewish History in Modern Times, vol.4. New York: Columbia University Press, 2001

  • Hebrew edition of Deutsch-Jüdische , IV. and , III., Jerusalem: The Israeli Historical Society, 2005
  • Jüdische Identität. Die zwei Seelen der deutschen Juden. Paderborn: Fink Verlag, 2004
  • Love, accusative and dative. Reflections on Leviticus 19:18. Syracuse: Syracuse University Press, 2007 (booklet)
  • Post-Trnditional Jewish Identities. The Stroum Lectures. Seattle: Washington University Press, forthcoming
  • בין היהדות לבין תרבות העולם: מאבקם של אינטלקטואלים יהודים עם המודרנה, עם עובד, 2008
  • קידמה ונפתוליה: מאבקם של אינטלקטואלים יהודים עם המודרנה, עם עובד, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Jew and the Lotus, San Francisco, Harper, 1994.‏‏
  2. ^ ‏‏‏‏"Franz Rosenzweig," in Simon Critchley and William R. Schroeder, A Companion to Continental Philosophy . Oxford: Blackwell Publishers, 1997, pp. 319-329.
  3. ^ "Franz Rosenzweig" in: Hans Erler, Ernst Ludwig Ehrlich, Ludger Heid, eds., "Meinetwegen ist die Welt erschaftfen." Das intellektuelle Vermächtns des deutschsparchigen Judentums. 58 Portraits. Frankfurt/New York: Campus Verlag, 1997, pp. 59-65.‏‏
  4. ^ ‏‏173. "Franz Rosenzweig Writes the Essay 'Atheistic Theology,' which Critiques the Theology of his Day," in Yale Companion to Jewish Writing and Thought in Greman Culture, 1096-1996, Sander L. Gilman and Jack Zipes, eds. New Haven/Lodon: Yale University Press, 1997, pp. 322-326.
  5. ^ אוריינטליות ומיסטיקה: האסתטיקה של מפנה המאה הי"ט והזהות היהודית (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג, ד, תשמ"ד, 623-681) ‏‏
  6. ^ ‏‏האינטלקטואל היהודי: הערות לבירור המושג (עיון לג, א/ב, תשמד, 310-326, 1984)
  7. ^ Divided Passion. Jewish Intellectuals and the Experience of Modernity. Detroit: Wayne StateUniversity , 1990‏‏
  8. ^ Prof. Paul Mendes-Flohr