לדלג לתוכן

פורטל:פריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

פריזצרפתית: Paris, ‏האזנה‏) היא בירתה של צרפת ובירת מחוז איל דה פרנס.

מיקומה בצומת בין נתיבים מסחריים יבשתיים וימיים בלב אזור חקלאי עשיר הפך אותה לאחת הערים המרכזיות של צרפת במהלך המאה העשירית, עם ארמונות מלכותיים, מנזרים עשירים וקתדרלה; במשך המאה ה-12 הפכה פריז לאחד המרכזים הראשיים באירופה ללימוד האמנויות. הכתר המלכותי קבע את מושבו בעיר, וחשיבותה הכלכלית והפוליטית לא חדלה מלגדול. כך הפכה פריז, בתחילת המאה ה-14, לעיר החשובה ביותר בעולם הנוצרי. במאה ה-17 העיר הייתה בירתו של הכוח הפוליטי החזק ביותר באירופה, במאה ה-18 הייתה המרכז התרבותי של היבשת, ובמאה ה-20 הייתה בירת האמנות .

תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, אשר מכונה גם "האוסמניזציה של פריז" או "הטרנספורמציה של פריז בתקופת הקיסרות השנייה", הייתה מבצע תכנון עירוני נרחב שהובילו נפוליון השלישי ומושל מחוז הסן, הברון ז'ורז'-אז'ן אוסמן, בין השנים 1852 ל-1870. תוכנית זו שינתה את פני רחובותיה של פריז והפכה אותה לעיר בצורתה המוכרת עד היום.

הפרויקט הקיף את כל היבטי התכנון העירוני, החל משינוי מרכז העיר ועד לקביעת אופיים והיקפם של המחוזות הסובבים את פריז. במהלכו נהרסו חלקים ישנים של העיר, ושדרות ורחובות חדשים נבנו תחתיהם, הוצאו צווים והותקנו תקנות שקבעו את מראה חזיתות הבתים, הסדירו את פעולת מערכת הביוב של העיר ומערכות המים שבה, וכוננו פארקים, גנים ציבוריים ואנדרטאות רבות רושם.

העבודות זכו למבקרים רבים בני אותו הזמן, אך ביקורתם נשתכחה במהלך מרבית המאה ה-20, בשל הצלחתה להפוך את העיר לבירה מודרנית. עם זאת, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הועלתה מחדש ביקורת נגד מפעלו של אוסמן, כחלק מהטלת ספק כללית בתפקידו של התכנון העירוני. גם כיום פועלו של אוסמן ניכר ומשפיע על חיי היום-יום של תושבי הכרך, כמו גם על הדימוי הרווח של פריז בתרבות הפופולרית.

"הקטקומבות של פריז" מעשה ידי הצייר ויקטור הרטמן
"הקטקומבות של פריז" מעשה ידי הצייר ויקטור הרטמן

תמונות בתערוכה היא יצירה מוזיקלית מיוחדת במינה. זוהי סוויטה שנכתבה על ידי המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי בשנת 1874, לזכרו של חברו המת, הצייר ויקטור הרטמן. היצירה מורכבת מ-10 קטעים, שכל אחד מהם מייצג ציור אמיתי פרי מכחולו של הרטמן. הקטעים קשורים זה לזה בקטעי ביניים, המכונים "פרומנדה" (בצרפתית "טיילת"). המלחין מוריס ראוול תזמר את היצירה בשנת 1922. בצורתה התזמורתית נוגנה לראשונה בפריז, במאי 1923.

מי שלא היה בפריז, לא יודע יופי מהו.


מפת רובעי העיר

רובעי פריזהרובע הראשון של פריזהרובע השני של פריזהרובע השלישי של פריזהרובע הרביעי של פריזהרובע החמישי של פריזהרובע השישי של פריזהרובע השביעי של פריזהרובע השמיני של פריזהרובע התשיעי של פריזהרובע העשירי של פריזהרובע האחד-עשר של פריזהרובע השנים עשר של פריזהרובע השלושה-עשר של פריזהרובע הארבעה-עשר של פריזהרובע החמישה-עשר של פריזהרובע השישה-עשר של פריזהרובע השבעה-עשר של פריזהרובע השמונה-עשר של פריזהרובע התשעה-עשר של פריזהרובע העשרים של פריזסן-סן-דניאוט-דה-סןואל-דה-מארןואל-דה-מארןסן-סן-דני
רובעי פריז

ניתן ללחוץ על מספרי הרבעים במפה

רובעי פריזצרפתית: Les arrondissements de Paris) הם חלוקה אדמיניסטרטיבית שמפצלת את הקומונה של פריז (צרפת) לעשרים רבעים (arrondissements) מוניציפליים. כל רובע מחולק בעצמו לארבעה רבעים פנימיים. מהבחינה הלאומית הרבעים נחשבים הן סטטיסטית והן ניהולית כקנטונים. רבעים אלו נקבעו בשנת 1860 לאחר הרחבה משמעותית של פריז בידי נפוליאון השלישי ומושל מחוז הסן שלו, הברון אוסמן. מספר הרובע מציין גם את שתי הספרות האחרונות של המיקוד בפריז (מ-75001 לרובע הראשון ועד 75020 לרובע העשרים).


שכונות העיר:
מונמארטר - הרובע הלטיני - המארה - לה האל - מונפרנאס
הגדה הימנית - הגדה השמאלית

עדויות מצביעות על קיומו של מקום ישוב קבוע באזור פריז בתקופה הנאוליתית התיכונה, בין השנים 4,000 ל-3,800 לפני הספירה הנוצרית. יוליוס קיסר וצבאו הגיעו למיקום העיר בשנת 52 לפנה"ס- פריז הייתה אז כפר דייגים ששכן על אי באמצע נהר הסן, אך מיקומו היה על צומת דרכים חשוב בגאליה, וקיסר הקים על האי ובאזור גבעת סנט ז'נבייב שבגדה השמאלית את העיר הרומית לוטטיה. כלוביס הראשון, מלך הפרנקים, הפך את פריז לבירת ממלכתו בסביבות שנת 508 לספירה. במאה האחת-עשרה הפכה פריז למרכז חשוב להשכלה ולימודי דת. הכס המלכותי קיבע יותר ויותר את מושבו בעיר, שהפכה לבירת הממלכה החל מימיו של לואי השישי. בשנת 1163, הבישוף מוריס דה סולי החל בבניית קתדרלת נוטרדאם הגותית באיל דה לה סיטה, וזו הושלמה ב-1345. בשנת 1257 הוקם הסורבון, ושנת 1328 אוכלוסיית פריז מנתה כ-200,000 תושבים, והייתה לעיר המאוכלסת ביותר באירופה. כיבוש הבסטיליה ב-14 ביולי 1789, היה השלב הראשון של המהפכה הצרפתית. בליל ה-9 באוגוסט 1792, השתלטה קומונה פריזאית מהפכנית על האוטל דה ויל. בזמן אירועי העשירי באוגוסט 1792, ההמון כיתר את ארמון טווילרי בתמיכת הממשל העירוני החדש. המלך לואי השישה עשר והמשפחה המלכותית נכלאה והוצאה להורג. המונרכיה הצרפתית (שהושבה על כנה ב-1814) התבטלה. ב-2 בדצמבר 1804, נפוליאון בונפרטה, שתפס את השלטון בשנת 1799, הוקדש כקיסר בידי האפיפיור פיוס השביעי בקתדרלת נוטרדאם. הוא החליט למנות את פריז לבירת קיסרותו. המהפכה התעשייתית, הקיסרות השנייה והעידן היפה הביאו לפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה של פריז. במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870, מצור הוטל על פריז במשך מספר חודשים, אך למרות הקשיים לא נכנעה העיר ולא נפלה בידי הצבא הפרוסי. במלחמת העולם הראשונה כמעט נפלה פריז המפונה חלקית מתושביה לידי הכוחות הכיבוש הגרמניים, אך ניצלה בעקבות הקרב על המארן. מזל זה לא שיחק לה במלחמת העולם השנייה בה נכבשה פריז ב-1940.

בשנת 1991, גדות הסן, מגשר סולי ועד גשר יינה, סווגו כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו.


הקומונה הפריזאית: עמוד ונדום המנותץ ובריקדות בכיכר ונדום, אנדרה אדולף אז'ן דסידרי, 1871
ערכים נוספים: לוטטיה - טבח ליל ברתולומאוס הקדוש - הבסטיליה - הקומונה של פריז (1792) - מהפכת יולי - המונרכיה של יולי - תוכנית אוסמן להתחדשות פריז - הקומונה הפריזאית (1871) - בל אפוק - שחרור פריז - הטבח בפריז (1961)
מוזיאון ד'אורסה
מוזיאון ד'אורסה
המונה ליזה
המונה ליזה
הגבירה והחד-קרן: "לתשוקתי היחידה"
הגבירה והחד-קרן: "לתשוקתי היחידה"

פריז היא מרכז תרבותי מהמעלה הראשונה. העיר, שמהווה יעד תיירותי עבור כ-26 מיליון תיירים זרים מדי שנה, מפעילה מעל ל-200 מוזיאונים (הריכוז המוזיאלי הגדול ביותר בצרפת), בראשם מוזיאון הלובר ומוזיאון ד'אורסה, כאשר בפריז גופה ניתן למנות מעל למאה מוזיאונים, אליהם יש להוסיף עוד מאה ועשרה מוזיאונים שבסביבתה הקרובה.
מוזיאונים לאמנות:

מוזיאונים נוספים:

פריז הייתה מקור השראה עבור אמנים רבים שהפיצו את דימוייה ברחבי העולם. ואולם, אין כמעט ייצוגים של העיר עד לאחר תקופת מלחמות הדת בסוף המאה ה-16. בזמן שלטונם של אנרי הרביעי ולואי ה-13 צוירה העיר, ובעיר גדות הסן, בידי הציירים ז'אק קלו (Jacques Callot), דה ורבר (De Verwer) וזמאן (Zeeman). הלובר הפך למוקד עניין במאה ה-17, אך אופנת היציאה לצייר מחוץ לסטודיו, שרווחה במאה ה-19, הביאה להתעצמות העניין של הציירים בעיר עצמה, ובחיים הכפריים שבפרברים סביבה.

כיכר קלישי, אדואר מנה, 1878
טור דה פראנס 2004 בזמן המירוץ בשדרות אליזה בפריז

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא פריז: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)