פורטל:פריז
מיקומה בצומת בין נתיבים מסחריים יבשתיים וימיים בלב אזור חקלאי עשיר הפך אותה לאחת הערים המרכזיות של צרפת במהלך המאה העשירית, עם ארמונות מלכותיים, מנזרים עשירים וקתדרלה; במשך המאה ה-12 הפכה פריז לאחד המרכזים הראשיים באירופה ללימוד האמנויות. הכתר המלכותי קבע את מושבו בעיר, וחשיבותה הכלכלית והפוליטית לא חדלה מלגדול. כך הפכה פריז, בתחילת המאה ה-14, לעיר החשובה ביותר בעולם הנוצרי. במאה ה-17 העיר הייתה בירתו של הכוח הפוליטי החזק ביותר באירופה, במאה ה-18 הייתה המרכז התרבותי של היבשת, ובמאה ה-20 הייתה בירת האמנות . |
תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, אשר מכונה גם "האוסמניזציה של פריז" או "הטרנספורמציה של פריז בתקופת הקיסרות השנייה", הייתה מבצע תכנון עירוני נרחב שהובילו נפוליון השלישי ומושל מחוז הסן, הברון ז'ורז'-אז'ן אוסמן, בין השנים 1852 ל-1870. תוכנית זו שינתה את פני רחובותיה של פריז והפכה אותה לעיר בצורתה המוכרת עד היום.
הפרויקט הקיף את כל היבטי התכנון העירוני, החל משינוי מרכז העיר ועד לקביעת אופיים והיקפם של המחוזות הסובבים את פריז. במהלכו נהרסו חלקים ישנים של העיר, ושדרות ורחובות חדשים נבנו תחתיהם, הוצאו צווים והותקנו תקנות שקבעו את מראה חזיתות הבתים, הסדירו את פעולת מערכת הביוב של העיר ומערכות המים שבה, וכוננו פארקים, גנים ציבוריים ואנדרטאות רבות רושם.
העבודות זכו למבקרים רבים בני אותו הזמן, אך ביקורתם נשתכחה במהלך מרבית המאה ה-20, בשל הצלחתה להפוך את העיר לבירה מודרנית. עם זאת, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הועלתה מחדש ביקורת נגד מפעלו של אוסמן, כחלק מהטלת ספק כללית בתפקידו של התכנון העירוני. גם כיום פועלו של אוסמן ניכר ומשפיע על חיי היום-יום של תושבי הכרך, כמו גם על הדימוי הרווח של פריז בתרבות הפופולרית.
תמונות בתערוכה היא יצירה מוזיקלית מיוחדת במינה. זוהי סוויטה שנכתבה על ידי המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי בשנת 1874, לזכרו של חברו המת, הצייר ויקטור הרטמן. היצירה מורכבת מ-10 קטעים, שכל אחד מהם מייצג ציור אמיתי פרי מכחולו של הרטמן. הקטעים קשורים זה לזה בקטעי ביניים, המכונים "פרומנדה" (בצרפתית "טיילת"). המלחין מוריס ראוול תזמר את היצירה בשנת 1922. בצורתה התזמורתית נוגנה לראשונה בפריז, במאי 1923.
מפת רובעי העיר
ניתן ללחוץ על מספרי הרבעים במפה
רובעי פריז (בצרפתית: Les arrondissements de Paris) הם חלוקה אדמיניסטרטיבית שמפצלת את הקומונה של פריז (צרפת) לעשרים רבעים (arrondissements) מוניציפליים. כל רובע מחולק בעצמו לארבעה רבעים פנימיים. מהבחינה הלאומית הרבעים נחשבים הן סטטיסטית והן ניהולית כקנטונים. רבעים אלו נקבעו בשנת 1860 לאחר הרחבה משמעותית של פריז בידי נפוליאון השלישי ומושל מחוז הסן שלו, הברון אוסמן. מספר הרובע מציין גם את שתי הספרות האחרונות של המיקוד בפריז (מ-75001 לרובע הראשון ועד 75020 לרובע העשרים).
שכונות העיר:
מונמארטר - הרובע הלטיני - המארה - לה האל - מונפרנאס
הגדה הימנית - הגדה השמאלית
|
עדויות מצביעות על קיומו של מקום ישוב קבוע באזור פריז בתקופה הנאוליתית התיכונה, בין השנים 4,000 ל-3,800 לפני הספירה הנוצרית. יוליוס קיסר וצבאו הגיעו למיקום העיר בשנת 52 לפנה"ס- פריז הייתה אז כפר דייגים ששכן על אי באמצע נהר הסן, אך מיקומו היה על צומת דרכים חשוב בגאליה, וקיסר הקים על האי ובאזור גבעת סנט ז'נבייב שבגדה השמאלית את העיר הרומית לוטטיה. כלוביס הראשון, מלך הפרנקים, הפך את פריז לבירת ממלכתו בסביבות שנת 508 לספירה. במאה האחת-עשרה הפכה פריז למרכז חשוב להשכלה ולימודי דת. הכס המלכותי קיבע יותר ויותר את מושבו בעיר, שהפכה לבירת הממלכה החל מימיו של לואי השישי. בשנת 1163, הבישוף מוריס דה סולי החל בבניית קתדרלת נוטרדאם הגותית באיל דה לה סיטה, וזו הושלמה ב-1345. בשנת 1257 הוקם הסורבון, ושנת 1328 אוכלוסיית פריז מנתה כ-200,000 תושבים, והייתה לעיר המאוכלסת ביותר באירופה. כיבוש הבסטיליה ב-14 ביולי 1789, היה השלב הראשון של המהפכה הצרפתית. בליל ה-9 באוגוסט 1792, השתלטה קומונה פריזאית מהפכנית על האוטל דה ויל. בזמן אירועי העשירי באוגוסט 1792, ההמון כיתר את ארמון טווילרי בתמיכת הממשל העירוני החדש. המלך לואי השישה עשר והמשפחה המלכותית נכלאה והוצאה להורג. המונרכיה הצרפתית (שהושבה על כנה ב-1814) התבטלה. ב-2 בדצמבר 1804, נפוליאון בונפרטה, שתפס את השלטון בשנת 1799, הוקדש כקיסר בידי האפיפיור פיוס השביעי בקתדרלת נוטרדאם. הוא החליט למנות את פריז לבירת קיסרותו. המהפכה התעשייתית, הקיסרות השנייה והעידן היפה הביאו לפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה של פריז. במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870, מצור הוטל על פריז במשך מספר חודשים, אך למרות הקשיים לא נכנעה העיר ולא נפלה בידי הצבא הפרוסי. במלחמת העולם הראשונה כמעט נפלה פריז המפונה חלקית מתושביה לידי הכוחות הכיבוש הגרמניים, אך ניצלה בעקבות הקרב על המארן. מזל זה לא שיחק לה במלחמת העולם השנייה בה נכבשה פריז ב-1940. בשנת 1991, גדות הסן, מגשר סולי ועד גשר יינה, סווגו כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו. |
|
_Le_Vue_(La_Dame_%C3%A0_la_licorne)_-_Mus%C3%A9e_de_Cluny_Paris.jpg)
פריז היא מרכז תרבותי מהמעלה הראשונה. העיר, שמהווה יעד תיירותי עבור כ-26 מיליון תיירים זרים מדי שנה, מפעילה מעל ל-200 מוזיאונים (הריכוז המוזיאלי הגדול ביותר בצרפת), בראשם מוזיאון הלובר ומוזיאון ד'אורסה, כאשר בפריז גופה ניתן למנות מעל למאה מוזיאונים, אליהם יש להוסיף עוד מאה ועשרה מוזיאונים שבסביבתה הקרובה.
מוזיאונים לאמנות:
- מוזיאון הלובר - המונה ליזה, ונוס ממילו, מצבת מישע, ניקה מסמותרקיה, פרש ראמפין, המדונה בין הסלעים, רפסודת המדוזה, החירות מובילה את העם, שבועת האחים ההוראטים, החתונה בקנה, מות סארדאנאפאלוס, מגדת העתידות
- מוזיאון ד'אורסה - מקורו של העולם, אולימפיה, הנשף במולן דה לה גאלט, האבסינת, אמו של ויסלר, ליל כוכבים מעל הרון, אישה מתרחצת באמבט
- מרכז ז'ורז' פומפידו
- מוזיאון קרנוולה
- ארמון טוקיו
- מוזיאון קלוני - הגבירה והחד-קרן
- מוזיאון פיקאסו
- מוזיאון רודן - שערי הגיהנום, האדם החושב, שועי העיר קאלה
- מוזיאון האורנז'רי - חבצלות המים
- מוזיאון קה בראנלי
- מוזיאון גימה
- המוזיאון לאמנויות והמקצועות
- מוזיאון הארוטיקה
- הגלריה הלאומית ז'ה דה פום
- מוזיאון גוסטב מורו
- מוזיאון מונמארטר
- מוזיאון מרמוטן מונה
- מוזיאון נסים דה קמונדו
מוזיאונים נוספים:
פריז הייתה מקור השראה עבור אמנים רבים שהפיצו את דימוייה ברחבי העולם. ואולם, אין כמעט ייצוגים של העיר עד לאחר תקופת מלחמות הדת בסוף המאה ה-16. בזמן שלטונם של אנרי הרביעי ולואי ה-13 צוירה העיר, ובעיר גדות הסן, בידי הציירים ז'אק קלו (Jacques Callot), דה ורבר (De Verwer) וזמאן (Zeeman). הלובר הפך למוקד עניין במאה ה-17, אך אופנת היציאה לצייר מחוץ לסטודיו, שרווחה במאה ה-19, הביאה להתעצמות העניין של הציירים בעיר עצמה, ובחיים הכפריים שבפרברים סביבה.
| |
| כיכר קלישי, אדואר מנה, 1878 |
אולימפיאדות: אולימפיאדת פריז (1900) • אולימפיאדת פריז (1924)
אירועי ספורט: מונדיאל 1938 • מונדיאל 1998 • אליפות צרפת הפתוחה בטניס (הרולאן גרוס) • אליפות העולם באתלטיקה 2003 יורו 2016
הטור דה פראנס, השלב הסופי שלו מתקיים תמיד בפריז, ומאז 1975 נקודת הסיום היא בשדרות שנז אליזה
|
|
|
|
|
| פורטל גרמניה | פורטל רומא | פורטל פריז | פורטל לונדון | פורטל ירושלים |
|
|
|
|
|
| פורטל אמסטרדם | פורטל ניו יורק | פורטל ברצלונה | פורטל וושינגטון די. סי. | פורטל מוסקבה |
- רשימת ערכים חסרים לפי נושא שכדאי לכתוב!
- קצרמרים להרחבה
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
מצאו ערכים לשיפור בנושא פריז: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)