פורטל:מוסקבה

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהפורטל מוסקבה

מוסקבה (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, העיר הגדולה באירופה והתשיעית בגודלה בעולם.

מוסקבה היא המרכז הפוליטי, הכלכלי, הדתי, החינוכי והתעבורתי ברוסיה. העיר שוכנת על נהר מוסקבה, במרכז החלק האירופי של רוסיה. היא הייתה בירתה של ברית המועצות ושל נסיכות מוסקבה לפני מעבר הבירה לסנקט פטרבורג.

במוסקבה מתגוררים 11.5 מיליון תושבים (על פי מפקד אוכלוסין, נכון ל-1 בינואר 2011 בעיר התגוררו 11,551,930 תושבים) ואוכלוסייתה גדלה במהירות. שטח העיר עמד עד להרחבתו במהלך קיץ 2012 על כ-1,081 קמ"ר ומאז יולי 2012 הינו כ-2,500 קמ"ר.

מוסקבה היא אחת משתי הערים הפדרליות של רוסיה (השנייה היא סנקט פטרבורג) והיא העיר המאוכלסת ביותר ברוסיה ואירופה.

עריכהתמונה נבחרת

בגן ארמון צאריצינו.

לגלריית תמונות מוסקבה

עריכההידעת?

מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכההיסטוריה של מוסקבה

• הקמת העיר
• בירת נסיכות מוסקבה
• בירת ברית המועצות
• הקרב על מוסקבה
• העיר כיום

העיר מוסקבה נקראת על שם נהר מוסקבה (רוסית עתיקה: гра́д Моско́в; מילולית: "העיר שעל נהר מוסקבה"). מקור השם לא ידוע, על אף שקיימות מספר תאוריות. תאוריה אחת גורסת כי מקור השם הוא במילה הפינית העתיקה, שפירושה "חשכה" ו"עכירות". ההתייחסות הרוסית למוסקבה מתוארכת ל-1147 כשיורי דולגורוקי קרא לנסיך רפובליקת נובגורוד "בוא אלי, אחי, למוסקבה".

תשע שנים מאוחר יותר, ב-1156, הנסיך יורי דולגורוקי מרוסטוב קרא לבניית חומת עץ, שנבנתה מספר פעמים מחדש, מסביב לעיר.

בשנת 1327 הפכה העיר לבירת נסיכות מוסקבה (княжество Московское), אשר נודעה גם בשם הנסיכות הגדולה של מוסקבה (Великое княжество Московское). הנסיכות והתקיימה בין השנים 1263 והפכה לממלכה בשנת 1547 בעת שלטונו של איוון האיום שהוכתר לצאר הרוסי הראשון.

במאה ה-11 מוסקבה הייתה לא יותר מאשר תחנת מסחר קטנה בשולי נסיכות ולדימיר-סוזדאל, אשר שלטה על חלק נכבד של רוס של קייב אחרי התפרקותה. במחצית הראשונה של המאה ה-12 קיימות עדויות להתיישבותם של נסיכים עצמאים במוסקבה, אך רק בשנת 1263 בעת שלטונו של דנייל אלכסנדרוביץ' זכתה למעמד של נסיכות עצמאית. בעת הפלישה המונגולית לרוסיה (1236–1240) נשרפה מוסקבה על ידי המונגולים ששבו ובזזו אותה בשנת 1293, אך ריחוקה היחסי של מוסקבה, קשיי הגישה בגלל היערות עבותים ומשקלה הקטן בפוליטיקה הרוסית של הזמן שמרו עליה והיא הצליחה להשתקם.

תחת שלטונו של איוואן הראשון, העיר החליפה את מקומה של טבר כמרכז הפוליטי של נסיכות ולדימיר והפכה לגובה המיסים היחיד של השליטים המונגולים. בכך ששילם מס גבוה, זכה איוואן לזיכיון חשוב מהחאן. שלא כמו נסיכויות אחרות, מוסקבה לא חולקה בין בניו לאחר מותו, אלא עברה בשלמותה לבנו הבכור. ב-1380, הנסיך דמיטרי דונסקוי ממוסקבה הוביל צבא רוסי מאוחד לניצחון חשוב על האורדת הזהב בקרב קוליקובו. שנתיים בלבד לאחר מכן מוסקבה נבזזה על ידי החאן טוקתמיש. ב-1480, איוואן השלישי השיג עצמאות מלאה משליטי אורדת הזהב, ואפשר למוסקבה להפוך לכוח המרכזי ברוסיה. בזמנו של איוואן הפכה העיר לבירתה של אימפריה שעתידה לכלול את כל שטחה של רוסיה המודרנית ושטחים נוספים.

ב-1571, הטטרים מקרים תקפו ובזזו את מוסקבה, ושרפו את כולה פרט לקרמלין.

ב-1609, הצבא השוודי בפיקודם של הרוזן ג'אקוב דה לה גרדיה ואוורט הורן החל את מסעו מנובגורוד אל מוסקבה כדי לעזור לצאר ואסילי שויסקי, להיכנס לעיר ב-1610 ולדכא את המרד שפרץ נגדו. הצבא עזב את העיר בשנה שלאחר מכן, לאחר פלישתו של האיחוד הפולני-ליטאי. במהלך המלחמת, ההטמן סטאניסלב ז'ולקיווסקי נכנס למוסקבה לאחר שהביס את הרוסים בקרב קלושינו.

במהלך מהפכת 1905 התרחשו בעיר קרבות בין השלטון לפועלים.בעקבות מהפכת 1917, מוסקבה הפכה לבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה וחמש שנים מאוחר יותר לבירת ברית המועצות. במהלך מלחמת המולדת הגדולה, מועצת ההגנה הלאומית הסובייטית והמטה הכללי של הצבא האדום התמקם במוסקבה.

ב-8 במאי 1965, מוסקבה הייתה אחת משתים עשרה הערים הסובייטיות להן הוענקו התואר עיר גבורה, להנצחת יום השנה ה-20 לניצחון בעלות הברית. ב-1980, העיר אירחה את משחקי הקיץ האולימפיים, שהוחרמו על ידי ארצות הברית ועל ידי מספר מדינות מערביות נוספות, בעקבות פלישת ברית המועצות לאפגניסטן ב-1979.

הקרב על מוסקבה הוא השם שניתן למערכה להגנה על מוסקבה, בירת ברית המועצות, ומתקפות הנגד שבאו אחריה כנגד הצבא הגרמני, בין אוקטובר 1941 לינואר 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה.

ב-22 ביוני 1941 פלשו גרמניה ובנות בריתה - מעצמות הציר - לברית המועצות, כשהן מפתיעות את הסובייטים במבצע שכונה מבצע ברברוסה. לאחר שהשמידו כמעט את כל חיל האוויר הסובייטי על הקרקע, התקדמו הכוחות הגרמניים עמוק לתוך השטח הסובייטי תוך שימוש בטקטיקות בליצקריג. כוחות משוריינים שעטו קדימה בתנועת מלקחיים, לכדו והשמידו ארמיות סובייטיות שלמות. בעוד קבוצת הארמיות הגרמניות הצפונית נעה לכיוון לנינגרד, וקבוצת הארמיות הדרומית פנתה לכבוש את אוקראינה, קבוצת הארמיות המרכזית התקדמה לעבר מוסקבה - עיר הבירה וליבה של ברית המועצות.

מוסקבה הפכה למטרה לתקיפות גרמניות מהאוויר והשלטונות הורו לאוכלוסייה לבנות מתרסים ברחובות העיר, אפילו ליד הקרמלין. ב-16 באוקטובר הביאו שמועות על מבקע גרמני שהביא את טור השריון עד למוסקבה עצמה, לכדי בהלה המונית בעיר. רבים ניסו להימלט, ומוסדות השלטון הסובייטים פונו מזרחה לעיר קויבישב (כיום סמרה), אך סטלין נשאר במוסקבה. הרדיו הרוסי הודיע כי על אף חומרת המצב החליט סטלין להישאר בעיר. כאשר חלפה הבהלה, היו תושבי העיר הנותרים מאוחדים בהחלטה לעצור את הגרמנים בגופם. עשרות אלפי מתנדבים חפרו בקור המקפיא תעלות נגד שריון במבואות מוסקבה. גדודי מתנדבים חומשו בנשק והושלכו אל החזית. ב-19 באוקטובר הכריז רדיו מוסקבה כי העיר נצורה.

לקראת סוף אוקטובר הואטה ההתקדמות הגרמנית ונבלמה כמעט לחלוטין כתוצאה מהתחזקות ההתנגדות הסובייטית על מבואות מוסקבה ותנאי מזג האוויר - חורף 1942-1941 היה קר במיוחד אפילו במונחים רוסיים.

במערכה על מבואות מוסקבה הפגינו הכוחות הסובייטיים במקרים רבים נחישות וגבורה נואשת. ב-27 בנובמבר הגיעו הכוחות החלוץ הגרמניים בנקודה מסוימת למרחק של 27 ק"מ בלבד מפרברי מוסקבה. כמה גנרלים גרמניים טענו בזכרונותיהם, שניתן היה לראות את צריחי הקרמלין מעמדותיהם הקדמיות.

ב-5 בדצמבר פתח ז'וקוב במתקפת-נגד סובייטית נגד הצבא הגרמני. מתקפת-הנגד התפרסה לכל רחבי אזור מוסקבה ב-6 בדצמבר.

ב-1991, במוסקבה אירע ניסיון ההפיכה של חברי הממשלה שהתנגדו לרפורמות בשלטונו של מיכאיל גורבצ'וב. כשברית המועצות התפרקה באותה השנה, מוסקבה המשיכה לשמש כבירת רוסיה.

מאז 1991, כניסתה של כלכלת השוק למוסקבה הביאה לעיר קמעונאות, שירותים, ארכיטקטורה ואורח חיים מערביים.

ב-2010 פוטר ראש העיר מאז 1992, יורי לוז'קוב, והוחלף בסרגיי סוביאנין.

במהלך יולי 2012 שטח העיר הורחב מכ-1.1 אלף קמ"ר לכ-2.5 אלף קמ"ר תוך הקמת 2 אזורים מנהליים חדשים.

tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:מקום 1;

עריכההכיכר האדומה

הכיכר האדומה (רוסית Кра́сная пло́щадь - "קראסנאיה פלושד") היא הכיכר המפורסמת במוסקבה, ונחשבת פעמים רבות למרכזה של העיר ולמרכזה של רוסיה כולה. שמה המקורי של הכיכר היה "כיכר המסחר", אך במהלך המאה ה-16 שונה השם לכיכר השילוש על שם הכנסייה שניצבה בעבר בחלקה הדרומי (כיום ניצבת במקומה כנסיית ואסילי הקדוש). את השם "הכיכר האדומה" קיבל המקום רק במהלך המאה ה-17, שכן הוראת המילה הרוסית "קראסנאיה" (красная) הייתה "יפה", ולא רק "אדומה" כפי שהיא כיום. השם אינו קשור ללבנים האדומות מהן בנויים חלק מהמבנים סביב הכיכר ואף לא לצבע האדום בהקשרו הסובייטי או הקומוניסטי.

כנסיית ואסילי הקדוש · בית הקברות של חומת הקרמלין · המוזיאון ההיסטורי הממשלתי · שער התחייה · קתדרלת קאזאן
גום · המאוזוליאום של לנין · אנדרטת מינין ופוז'ארסקי · לובנויה מייסטו · חומת הקרמלין

עריכההקרמלין

הקרמלין של מוסקבה (רוסית: Московский Кремль) הינו הקרמלין הידוע ביותר ברוסיה. המושג מתייחס לאתר היסטורי מבוצר בלב העיר מוסקבה, המשקיף אל הכיכר האדומה מדרום-מערב.

האתר משמש כמושב הרשמי של נשיא רוסיה וכמקום עבודתו. לצד חשיבותו הפוליטית הרבה של הקרמלין, המתחם מהווה אטרקציה תיירותית מרכזית בבירת רוסיה, והוא הוכרז בשנת 1990 כאתר מורשת עולמית.

השימוש השגור במושג הקרמלין מתייחס לרוב למעוז הממשל הרוסי במוסקבה, וזאת בשל היותו משכנם העיקרי של הצארים במשך מאות בשנים, ואף מעוז השלטון הסובייטי בעידן הקומוניסטי, ומקום משכנו של הנשיא בימינו. פירושו נטול ההקשר של המונח הרוסי "קרמלין", הינו מצודה הנמצאת בתוך העיר. במרכזי ערים היסטוריות רוסיות רבות פרושות מצודות נוספות הזוכות גם הן לשאת את השם "קרמלין", ברם, זו של מוסקבה היא הידועה והחשובה ביותר, ונהוג לייחס את המונח "הקרמלין" אליה. מושג זה מתייחס פעמים רבות אף לממשל של ברית המועצות או רוסיה, וזאת ללא קשר פיזי למתחם עצמו. המונח "קְרֶמלינולוגיה" מתייחס לחקר הפוליטיקה הסובייטית/הרוסית.

עריכהמפת הקרמלין

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

מפת הקרמלין במוסקבה. למידע על מקום לחצו עליו

עריכהמבנים ואתרים במוסקבה

קתדרלות וכנסיות

קתדרלת ישו המושיע

מוזיאונים

מוזיאון פושקין • גלריית טרטיאקוב • המוזיאון ההיסטורי הממשלתי • המוזיאון הפוליטכני • המוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת מוסקבה • המוזיאון להיסטוריה של מוסקבה • המוזיאון לאדריכלות הרוסית ע"ש שצ'וסב • מוזיאון החלל הרוסי • מוזיאון העיצוב מוסקבה • מרכז התערוכה של כל רוסיה • מרכז אקספו מוסקבה • קרמלין איזמאילובו • מרכז התערוכות והכינוסים סוקולניקי

תיאטרון

תיאטרון בולשוי • תיאטרון ואכטאנגוב • התיאטרון לאמנויות של מוסקבה • בית המוזיקה הבינלאומי של מוסקבה • תיאטרון הצבא האדום • קולנוע פושקין

השכלה

האוניברסיטה הממלכתית • הספרייה הממלכתית • פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה • התזמורת הפילהרמונית • VGIK • מכון סטרלקה לתקשורת, אדריכלות ועיצוב • המכון הלאומי להנדסה אווירית • האוניברסיטה הלאומית למדע וטכנולוגיה • האוניברסיטה הלאומית למחקר - בית הספר הגבוהה לכלכלה

קרקסים

הקרקס הממלכתי של מוסקבה • קרקס מוסקבה

פארקים

פארק זריאדיה • הר ההשתחוות • פארק גורקי - גני נסקוצ'ני - פארק איזמיילובסקי - פארק סוקולניקי - הפארק הלאומי לוסיני אוסטרוב - גן הפסלים - גן החיות של מוסקבה - הגן הבוטני של האקדמיה למדע של מוסקבה

עריכהתחבורה במוסקבה

למוסקבה יש ארבעה נמלי תעופה (ונוקובו-Внуково, דומודדובו-Домодедово, שרמטייבו-Шереметьево וביקובו-Быково). רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בשרמטייבו.

במוסקבה פועלת הרכבת התחתית של מוסקבה החל מ-1935, יש בה 11 קווים ולמעלה מ-170 תחנות רכבת, חלקן מפוארות ומהודרות במיוחד, כתחנת פלושצ'אד רבולוציי (כיכר המהפכה) המרכזית, המעוטרת בקשתות ופסלי שחם ותחנת קומסומולסקאייה הבארוקית.

כשנבנו חלק התחנות, בתקופת המלחמה הקרה, הן נבנו גם לשימוש כמקלט אטומי אל מול פצצות האטום של ארצות הברית ולכן הן ידועות גם בעומקן הגדול.

מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה מסיעה כ-9 מיליון איש מדי יום ונחשבת לאחת ממערכות הרכבת התחתית העמוסות ביותר בעולם. כמות הנוסעים בה מדי שנה גדולה מזו של לונדון וניו יורק גם יחד.

קווי הרכבת התחתית של מוסקבה:

שם הקו בעברית	מספר וצבע הקו	שם הקו ברוסית	שנת פתיחה	שנת השלמת התחנה האחרונה	אורך	מספר תחנות
סוקולניצ'סקאיה		Сокольническая	1935	2016	44.1 ק"מ	26
זמוסקבורצקאיה		Замоскворецкая	1938	2018	42.8 ק"מ	24
ארבטסקו-פוקרובסקאיה		Арбатско-Покровская	1938	2012	45.1 ק"מ	21
פיליובסקאיה		Филёвская	1958	2006	14.9 ק"מ	13
קולצבאיה		Кольцевая	1950	1954	19.3 ק"מ	12
קלוז'סקו-ריז'סקאיה		Калужско-Рижская	1958	1990	37.6 ק"מ	24
טגנסקו-קרסנופרסננסקאיה		Таганско-Краснопресненская	1966	2015	42.2 ק"מ	23
קלינינסקאיה		Калининская	1979	2012	16.5 ק"מ	8
סולנצבסקאיה		Солнцевская	2014	2018	24.6 ק"מ	11
סרפוחובסקו-טימיריאזבסקאיה		Серпуховско-Тимирязевская	1983	2016	41.2 ק"מ	25
ליובלינסקו-דמיטרובסקאיה		Люблинско-Дмитровская	1995	2016	38.3 ק"מ	23
קו הטבעת הגדול		Большая кольцевая	2018	2021	34.5 ק"מ	18
בוטובסקאיה		Бутовская	2003	2014	10.0 ק"מ	7
נקראסובסקאיה		Некрасовская	2019	2020	22.3 ק"מ	10
בסך הכל:					408.1 ק"מ	233
המונורייל של מוסקבה		Московский монорельс	2004	2004	4.7 ק"מ	6
מוסקובסקויה צנטרלנויה קולצו (הטבעת המרכזית של מוסקבה)		Московское центральное кольцо	2016	2016	54 ק"מ	31
בלורוסקו-סביולובסקי דיאמטר		Белорусско-Савёловский диаметр	2019	-	52 ק"מ	24
קורסקו-ריז'סקי דיאמטר		Курско-Рижский диаметр	2019	2020	80 ק"מ	34
בסך הכל:					584.4 ק"מ	322

הקווים 14, D1 ו-D2 הם מערכות רכבות פרווריות עיליות (בדומה ל-S-Bahn בגרמניה ולרכבת העילית של לונדון) המופעלות על ידי חברות בת של חברת מסילות הברזל הרוסיות המשתפות עם הרכבת התחתית של מוסקבה את מערכת הכירטוס ותחנות קישור.

עריכהמוסקבה באמנות

לגלריית מוסקבה באמנות

עריכהאתר לביקור

אתר נבחר לביקור

גוּם (מרוסית: ГУМ, ראשי תיבות: Главный Универсальный Магазин - "חנות הכל-בו הראשית") הוא מבנה בצידה הצפון-מזרחי של הכיכר האדומה במוסקבה. לפני שנת 1920 נודע המקום כ"שורות מסחר עליונות". החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 התקבע השם הנוכחי, למעט החלפת המילה הראשונה "Главный" (ראשי) ב-"Государственный" (ממשלתי, של המדינה), דבר שלא השפיע על ראשי התיבות "גום". מאחר שהשם התקבע, הוא לא שונה גם לאחר הפרטת החנות.

המקום היה ידוע כאזור מסחרי כבר במאה ה-15, ובתקופת הצאר איוואן האיום היו במקום מספר רב של חנויות קטנות. בתחילת המאה ה-19, נבנתה חזית הבניין שנועדה להסתיר את הדוכנים שמאחוריה.

הבניין הנוכחי באורך של 242 מטר נבנה בין השנים 1890-1893 בצידה הצפון-מזרחי של הכיכר האדומה, בהתאם לתוכניות של האדריכל אלכסנדר פומרנצב והמהנדס ולדימיר שוחוב. הבניין משלב אדריכלות רוסית מימי הביניים, עם עבודות פלדה וגג זכוכית, והוא מזכיר את תחנת הרכבת ויקטוריה שבלונדון. בתוך המבנה ישנן גלריות של חנויות המחוברות זו לזו על ידי גשרי מתכת. תאורת פנים מובטחת על ידי אשנבים ממתכת שבהם כ-20,000 פיסות זכוכית. חזית המבנה מחולקת למספר נדבכים ומעוטרת בגרניט, בשיש ובגבס.

המלצות לביקור באתרים נוספים

עריכהפורטלים קרובים

פורטל רוסיה	פורטל סנקט פטרבורג	פורטל ברלין	פורטל רומא	פורטל פריז
פורטל אמסטרדם	פורטל ניו יורק	פורטל לונדון	פורטל וושינגטון די. סי.	פורטל ירושלים

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים לפי נושא בנושא מוסקבה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
• כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
• תמונות חסרות בערכי מוסקבה - האם יש בבעלותכם תמונות ברישיון חופשי?