לדלג לתוכן

מדרוג (רייטינג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פיפל-מיטר)

מדרוג (או רייטינג; מאנגלית: Rating) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.

לרייטינג חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית, בין השאר משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תוכנית טלוויזיה. ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה, ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר. אולם כשהרייטינג נמוך בקרב תוכנית כלשהי או ערוץ מסוים, הוא עלול לסכן אותם בביטול (ירידה מהאוויר).

מדרוג בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקופית עם נתוני מדרוג מוצגת בפאנל בנושא תקשורת (מימין לשמאל: עמנואל הלפרין, דליה דורנר ואלכס גלעדי), נובמבר 2009

כבר בשנות ה-50 נהגו בקול ישראל להזמין סקרים לבירור אחוזי ההאזנה לתוכניותיהם. כך, על פי סקר של המכון למחקר חברתי שימושי האזינו לשידור חידון התנ"ך הבינלאומי כ-66% מהציבור היהודי בישראל.[1]

לאחר תחילת שידורי ערוץ 2 והצורך במדידת שיעורי הצפייה במדינת ישראל למען תמחור מחירי הפרסומות, החלה הרשות השנייה להפעיל מערך סקרים יומי אשר יעקוב אחר תנודות הצפייה בערוץ 2. סקרים אלו התבססו על משאל טלפוני שנערך בזמן אמת, במהלך שידורי הפריים טיים, במהלכו התקשרו סוקרים אל כ-7,500 ישראלים ברחבי הארץ ואלה נשאלו לגבי הרגלי צפייתם באותו הערב. סקרים דומים נערכו ביום שלמחרת על מנת להוות השלמה למדגם, אך על אף ההשקעה הרבה בסקרים מדי יום, מידת דיוקם של הנתונים הייתה מועטה ביחס לשיטות אחרות.

שיטת המדרוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מתבצע רוב המדרוג בשיטת ה"פיפל-מיטר", על ידי חברת קנטאר מדיה. באמצעות מכשיר אלקטרוני נבדקים הרגלי הצפייה של 700 בתים, המהווים מדגם מייצג של פלחי אוכלוסייה שונים (כך, הנתונים מגיעים למשל מבתי משפחות ומבתי רווקים, מאוכלוסייה דתית ומבתי חילונים, מתושבי מרכז הארץ וגם מתושבי הפריפריה).[2] מדידת הרייטינג הזו נהוגה בישראל מאז 1998, ויתרונה היא בכך שאינה תלויה בזיכרון הצופה או בדיווח מהימן של הנסקרים. כך, היא החליפה את הסקרים הטלפוניים ויומני הצפייה. בשנת 2008 זכתה טלגאל במכרז החדש לביצוע המדרוג ובהתחייבויותיה נכללו הכנסת נתוני הווידאו לפי דרישה והקלטת וידאו דיגיטלי לנתוני הרייטינג.

700 המשפחות הנכללות בבדיקה נבחרות בקפידה מדי שנה מתוך רשימה של כ־6,000 משפחות, והמאפיינים שלהם מייצגים את אוכלוסיית צופי הטלוויזיה בישראל.[3] זהויות המשפחות אינן נחשפות, פן תיגרם פגיעה בפרטיותן, וכן על מנת לאפשר להן להמשיך את נוהגי הצפייה שלהן ללא השפעות ולחצים חיצוניים.

המכשיר האלקטרוני רושם כל פעולה של הפעלת המכשיר וסגירתו, ובני המשפחה שממונים על כך - עליהם לסמן בכפתור מיוחד בשלט מתי הם מתחילים לצפות בתוכנית ומתי הם מסיימים לראותה. כמו כן, לכל בן משפחה מוקצה כפתור מיוחד בשלט, וזאת על מנת לאפשר למפרסמים ולתחנות לפלח את הצפייה על פי מאפיינים שונים.

המדרוג נמדד באופן רשמי ומפורסם בציבור במספר ערוצים: בערוצים הממלכתיים כאן 11 ומַכַּאן 33 (בעבר הערוץ הראשון וערוץ 33), בערוצים המסחריים ערוץ 12, ערוץ 13 וערוץ 14, ובערוצים הייעודיים ערוץ 24 וערוץ 9. כמו כן, המדרוג נמדד גם בלתי רשמית בערוצי הכבלים, שם הנתונים אינם נחשפים לציבור ולחברות בוועדה. המספרים כולם מגיעים אל כל החברות בוועדה בשעה 09:00 בבוקר ולאחר מספר שעות הנתונים הסופיים מופצים לעיתונאים המסקרים את התחום והם גם מתפרסמים באתר הוועדה. בכל יום ראשון מפרסמת הוועדה הישראלית למדרוג את נתוני הצפייה לימים חמישי-שבת, וכן את הנתונים לשבוע החולף - בעיקר את רשימת 25 התוכניות המובילות בשבוע.

הוועדה הישראלית למדרוג (שמורכבת מנציגי תאגיד השידור הישראלי, שידורי קשת, רשת, ערוץ עשר, ערוץ 9, עכשיו 14, איגוד השיווק הישראלי (איגוד המפרסמים) והרשות השנייה) מקבלת את הנתונים מחברת קנטאר מדיה.

נתוני הצפייה המוצגים הם על-פי רוב נתוני הצפייה של משקי הבית היהודיים ולאו דווקא של כלל האוכלוסייה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהצפייה בקרב משקי הבית הלא יהודיים בערוצי הברודקאסט הישראליים היא נמוכה יחסית ועל כן מורידה את נתוני הצפייה בפועל.[4]

נתוני הצפייה של התוכניות השונות המפורסמים בקרב הציבור מחושבים לפי הרייטינג הממוצע של כלל התוכנית. על מנת לקבוע רייטינג לתשדיר פרסומת נהוג להשתמש בפרק זמן של רבע שעה ולאו דווקא ברייטינג בעת שידור התשדיר בפועל. שיאים של נתוני צפייה מחושבים על פרקי זמן של דקה וזוהי הרזולוציה הנמוכה ביותר אליה ניתן להגיע בשיטת המדידה הנוכחית.

בדצמבר 2010 השיקה הוועדה הישראלית למדרוג מערכת חדשה למדידת רייטינג, אשר מאפשרת למדוד גם צפייה נדחית במכשירים מקליטים עד השעה 2:00 לפנות בוקר, וכן צפייה בערוצי ה-HD. ב-1 בינואר 2011 החלו להתפרסם הנתונים לפי שיטת המדידה החדשה, הכוללים מדידה של צפייה נדחית עד שבעה ימים לאחר השידור המקורי.

בשנת 2017, החליטה הוועדה פה אחד לבטל את שיטת "חיתוך הפינות" ובה נחתכות מכל תוכנית 20 דקות בהתחלה ו-20 דקות בסוף, וכך מתקבלים נתוני צפייה גבוהים מהמציאות. במקום זאת החליטו בוועדה למדוד את ממוצע הרייטינג של כל תוכנית.

בנובמבר 2017 הוחלט בוועדה לצאת למכרז חדש לבחירת הגוף שינהל את מדידת הרייטינג. במכרז שנערך בשנת 2019 זכתה חברת קנטאר שתמשיך למדוד את נתוני הצפייה, החל מינואר 2020 שיטה המדידה עודכנה לשיטה חדשה שכוללת את נתוני הצפייה בדיגיטל.

באפריל 2018 החלו גופי השידור החברים בוועדה להפיץ את נתוני הרייטינג הכוללים גם את האוכלוסייה הערבית. כמו כן הוחלט לצאת למכרז חדש לבחירת הגוף שימדוד את הרייטינג, כאשר הוא כולל את הגדלת הפאנל הנמדד ל-900 משפחות במקום 700.

בשנת 2016 פיתחה חברת MBER אפליקציה המאפשרת לכל טלפון חכם להפך ל"פיפל-מיטר" נייד. האלגוריתם של האפליקציה משווה בין נתונים שמוזנים מהאפליקציה המותקנת אצל המשתמש לבין תכנים מערוצי השידור בפלטפורמות השונות והאפליקציה מזהה אם פתוח בסביבה ערוץ מסוים ובכל פרק זמן הנקבע מראש הוא לוקח דגימה מהקולות בסביבה, ובאמצעות השוואה בין השידורים בפועל ניתן לקבוע למה בעל המכשיר האזין באותו רגע.[5]

שיאי צפייה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה שלהלן מופיעים המשדרים הנצפים ביותר בישראל מאז תחילת מדידת הרייטינג הרשמית בחודש פברואר 1998.

הנתונים הם לפי מספר הצופים מגיל 4 ומעלה, ולא לפי אחוזי הצפייה מתוך משקי הבית, שלפיהם מתומחרים הפרסומות.

מקום שם המשדר זכיין/ערוץ מספר צופים (גיל 4+) תאריך שידור מקורי
1 מאסטר שף (עונה 3, פרק הגמר) ערוץ 2 - קשת 1,656,581 יום שלישי, 29 בינואר 2013
1,576,513 יהודים 80,068 אחרים
2 האח הגדול (עונה 4, פרק הבכורה) ערוץ 2 - קשת 1,550,266 יום ראשון, 1 בינואר 2012
1,475,336 יהודים 74,930 אחרים
3 המירוץ למיליון (עונה 4, פרק הגמר) ערוץ 2 - רשת 1,505,800 יום שבת, 28 במרץ 2015
1,433,020 יהודים 72,780 אחרים
4 אירוויזיון (שנת 2018, תחרות הגמר) ערוץ 11 - כאן 1,450,088 יום שבת, 12 במאי 2018
1,363,083 יהודים 87,005 אחרים
5 גביע העולם בכדורגל (שנת 1998, משחק הגמר) הערוץ הראשון 1,421,000 יום ראשון, 12 ביולי 1998
1,188,000 יהודים 233,000 אחרים
6 המירוץ למיליון (עונה 2, פרק הגמר) ערוץ 2 - רשת 1,418,822 יום שבת, 11 בפברואר 2012
1,350,246 יהודים 68,576 אחרים
7 גביע העולם בכדורגל (שנת 2014, משחק הגמר) הערוץ הראשון 1,403,500 יום ראשון, 13 ביולי 2014
1,123,400 יהודים 280,100 אחרים
8 מאסטר שף (עונה 2, פרק הגמר) ערוץ 2 - קשת 1,402,100 יום שבת, 24 בספטמבר 2011
1,361,300 יהודים 40,800 אחרים
9 האח הגדול (עונה 3, פרק הגמר) ערוץ 2 - קשת 1,381,400 יום שבת, 26 במרץ 2011
1,274,400 יהודים 107,000 אחרים
10 חדשות 2 (מדגם ליל הבחירות לכנסת ה-19) ערוץ 2 - חב' החדשות 1,375,700 יום שלישי, 22 בינואר 2013
1,294,700 יהודים 81,000 אחרים

המונחים GRP ו-TRP הם מונחים מקצועיים המשמשים את תעשיית הפרסום וכן את המפרסמים על מנת למדוד את הישגי הצפייה של הקמפיין הטלוויזיוני וכן את אפקטיביות המדידה של הקמפיין ועלותו.

GRP פירושו Gross Rating Point והוא מייצג צבירה של סך נקודות הרייטינג שצברו כלל הספוטים של הקמפיין בקרב כלל האוכלוסייה (בישראל - משקי בית יהודים).

TRP פירושו Target Rating Point והוא מייצג צבירה של סך נקודות הרייטינג מקרב קהל היעד (לדוגמה גילאי 25–54 בעלי הכנסה מעל הממוצע).

ביקורת על שיטת הפיפל מיטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ 10 ביקר את השיטה והרכב הפאנל, שהורכב לפני הקמתו של הערוץ, אשר לדעתו אינה מייצגת את קהל צופיו, ועל כן גורמת לנתוני הצפייה שלו להראות נמוכים יותר.

ביקורת נוספת הוטחה בשיטה בעקבות שינויים בטעמים ובהרגלי הצפייה של הצופה. כניסתם לשימוש רחב של שירותי VOD, הקלטות וצפייה אינטרנטית, מעוותות את נתוני הצפייה. ישנן מדינות המשקללות נתונים אלו.

ב-10 באפריל 2024, ערוץ 14 תקף את ועדת המדרוג בעקבות חשש מצידו להתנהלות רשלנית.[6]

על מנת למדוד את שיעורי ההאזנה לתחנות הרדיו ואת שיעורי ההפצה של העיתונים במדינת ישראל, מפורסם פעם בחצי שנה סקר TGI, אשר בו נשאלת קבוצה של אנשים באשר להרגלי ההאזנה והקריאה שלהם. סקר דומה מפורסם ועוסק בהפצת העיתונים במדינה. את הסקר עורכת חברת קנטאר מדיה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ למעלה ממיליון איש הקשיבו לחידון התנ"כי, חרות, 25 באוגוסט 1958
  2. ^ איתי שטרן, מתנות של אלפי שקלים לערבים שיסכימו לשמש מדגם לרייטינג, באתר הארץ, 12 בינואר 2016
  3. ^ כיצד נמדדת הצפייה?, באתר הוועדה הישראלית למדרוג
  4. ^ על הנוהג באמצעי התקשורת שלא לפרסם את נתוני הצפייה בכלל האוכלוסייה אמר מנהל מרכז מוסאווא, ג'עפר פרח: ”הם משקרים למפרסמים. הם מנסים לייפייף את המצב כדי לזכות בנפח גדול יותר של תקציבי פרסום. המספרים האמיתיים הרבה פחות טובים, אז מוציאים מטבלאות הרייטינג את הערבים, את החרדים ואת הרוסים.” מקור: "רייטינג (שבועון)", 29 ביולי 2009, עמ' 9
  5. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, הסטארט-אפ שמתכנן מהפכה ברייטינג - והפנטזיה על ווייז, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2017
  6. ^ ערוץ 14 תוקף את ועדת המדרוג: "חשש להתנהלות רשלנית"