קובי סיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובי סיט
לידה 14 באפריל 1975 (בן 49)
תל אביב, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
תקופת הפעילות מ-1995
עיסוק מפיק, במאי, תסריטאי
פרסים והוקרה

קובי (יעקב) סיט (נולד ב-14 באפריל 1975) הוא מפיק ויוצר בתעשיית הטלוויזיה והתרבות הישראליים. יוזם, מפיק ותסריטאי שותף של סדרת התעודה "אייכמן – ההקלטות האבודות", זוכת חמישה פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה (2022). מכהן כמנכ"ל לשכת המסחר ישראל-קנדה ומשמש כמפיק הראשי וכמנהל האומנותי של פסטיבל עין גב. מייסד "אליס תקשורת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד תל אביב. את שירותו הצבאי עשה בחיל החינוך כראש צוות הפיתוח של יחידות ההסברה הניידות בצה"ל. עם שחרורו, מונה לעורך הראשי של כתב העת למחשבים WIZ (1995). בשנים 19982000, נמנה עם צוות מנחי תוכנית המחשבים "זומביט" של הטלוויזיה החינוכית[1]. יזם את הקמתו של הקורס ללימודי משחקי מחשב ורשת בבית הספר לתקשורת "חשיפה" של "האוניברסיטה הפתוחה"[2].

תיעוד ההיסטוריה והתרבות של העם היהודי והחברה הישראלית במדיות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית שנות ה – 2000, עוסק קובי סיט בתיעוד ובהפקת פרויקטים העוסקים בהיסטוריה ובתרבות של העם היהודי והחברה הישראלית, רובם במסגרת "אליס תקשורת" שייסד. פועלו זה בא לידי ביטוי באמצעות תוכניות טלוויזיה (הדרן ללובה אליאב, שירים לישראל, חידון הציונות והמורשת 20092013, חידון הציונות – סיפור מסע 20162018, "בכל זאת אינני נפרד" 20192023), סדרות וסרטים תיעודיים ("אהיה להם לפה", על חייו ופועלו של גדעון האוזנר), מופעים ואירועים ממלכתיים (המופע המרכזי ליום העצמאות 2009–2013), מופעי פארק מוזיקליים (אהוד מנור בפארק הירקון, הפילהרמונית בפארק הירקון) פסטיבלים (פסטיבל עין גב), טקסים (הטקס הממלכתי ליום אסירי ציון), מייצגים ("משפט אייכמן בבית העם בירושלים"[3]) ופזמונאות ("שישה מיליון כמוני"[4]).

אייכמן – ההקלטות האבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 נערך ריאיון עם אדולף אייכמן בבואנוס איירס, על ידי העיתונאי הנאצי, ממוצא הולנדי וילם סאסן שהוקלט על גבי סרטי הקלטה. במהלכו נשמע אייכמן, בין היתר, מתאר את פשעי המלחמה שביצע במהלך מלחמת העולם השנייה. סיפור סלילי ההקלטות ותוכנן, הסותר את גרסתו של אייכמן במשפט שנערך בשנת 1961, אותר על ידי קובי סיט במהלך עבודתו על הסרט התיעודי "אהיה להם לפה" על חייו ופועלו של גדעון האוזנר, התובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה במשפט ההיסטורי. בעקבות זאת, המשיך סיט בתחקיר מעמיק בנושא, יזם הפקת סדרת תעודה סביב ההקלטות האבודות וגייס לשם כך את הבמאי יריב מוזר. איתור ההקלטות בארכיון הלאומי בקובלנץ, גרמניה על ידי תחקירן הסדרה, לוקאס ויינביר, הוביל לחשיפת 67 סלילים ולאישור שימוש בהם לטובת הפקת סדרת התעודה "אייכמן – ההקלטות האבודות". תוך כדי האזנה לסלילים שנמצאו, התגלתה הודאה מפתיעה של אייכמן בעיסוקו בהשמדה. כאן – תאגיד השידור הישראלי, תדמור אנטרטיימנט וחברת MGM חברו להפקה שנמשכה במשך כשנתיים בתקופת הקורונה, בישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, גרמניה, אוסטריה, הונגריה וצרפת. במסגרת ההפקה נצבעו כל חומרי הארכיון בסדרה ותורגמו תמלילי הסלילים. הסדרה זכתה בחמישה פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – צילום, עריכת וידאו, בימוי, תחקיר ופרס סדרת התעודה הטובה ביותר לשנת 2022. גרסת הסרט פתחה את פסטיבל דוקאביב 2022. ב – 31.01.2023 הודיעה ענקית התקשורת, אמאזון פריים וידאו, כי תרכוש את זכויות השידור הבלעדיות של הסדרה וכך הייתה "אייכמן ההקלטות האבודות" לסדרת הטלוויזיה הישראלית הראשונה שנרכשה על ידה, תחת השם: The Devil's Confession: The Lost Eichmann Tapes.

פרויקטים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית, מתוך למעלה ממאה הפקות שונות אותן יזם קובי סיט ובהן שימש כתסריטאי וכמפיק לצד היותו התחקירן הראשי, לגופים וערוצי טלוויזיה שונים, בהם: קשת 12, רשת 13, כאן 11, הערוץ הראשון, משרד הביטחון, משרד החינוך, המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, מרכז ההסברה – משרד התרבות והספורט, משרד ראש הממשלה, משרד העלייה והקליטה, ההסתדרות הציונית העולמית:[5]

  • "אייכמן – ההקלטות האבודות" (2022)
  • חידון הציונות והמורשת (20142023)
  • "בכל זאת אינני נפרד" – הטקס המרכזי לציון יום השואה והגבורה (20192022)
  • כמנהל האומנותי וכמפיק הראשי של פסטיבל עין גב: "הלהקות חוזרות – 70 לישראל"; "הללויה – קובי אשרת"; "תקוות ימיי – שייקה פייקוב"; "בואו נעשה לנו חג" – חייו ויצירתו של יגאל בשן; ארבעים לתוכנית הרדיו "ארבע אחרי הצהריים"
  • חידון הציונות – סיפור מסע (20162018)
  • המופע המרכזי ליום בעצמאות (20092013)
  • שישים לישראל (יום שידורים) (2008)
  • "שבוע השיר הישראלי" – סדרת מופעי פארק והדרן: "מילים: אהוד מנור"; "לשיר איתך שושנה דמארי"; לך ירושלים; "הפילהרמונית בשיר ישראלי"; "נחום היימן – הדרן"; "הקאמרי בשיר ישראלי" (20052007).
  • "אהיה להם לפה" – גדעון האוזנר (2005).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זומביט – פרק 456, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 28:29)
  2. ^ שחר סמוכה, משחקים בשחקים, "קפטן אינטרנט" – עיתון "הארץ", 28 במרץ 2000, עמ' 4
  3. ^ היסטוריה בירושלים – מתחם "בית העם", בו נערך משפט אייכמן, יפתח מחדש היום כהיכל תרבות, אתר Jnews‏, 28 בפברואר 2022
  4. ^ "שישה מיליון כמוני" – נציגי הלהקות הצבאיות, בביצוע ערוץ אליס תקשורת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 03:22)
  5. ^ אתר אליס תקשורת