ישראל אלירז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל אלירז (2007)
להיות

מוּל הַכֵּן וְהַלֹּא שֶׁל הָעוֹלָם
דִּבַּרְנוּ עַל אֶצְבַּע קְטַנָּה

בְּרַגְלֵךְ, עַל לוּלָאָה שֶׁל
עֹנֶג בֵּין בְּרְכַּיךְ

עַל סַל תְאֵנִים שֶׁשָּׁכַחְנוּ בָּעֵשֶׂב
עַל הָאַנְקוֹרִים שֶׁנִּקְּרוּ
הַנְּמָלִים שֶׁבִּקְּרוּ

אַחַרְכָּךְ עָלוּ הָאִיּוּם
הֶחָרוֹן הַבּוּשָׁה

הַיֹּוֹם אֵינִי עוֹשֶׂה דָּבָר
מִלְּבַד לִהְיוֹת

ישראל אלירז (23 במרץ 1936 - 22 במרץ 2016) היה משורר עברי, סופר, מחזאי, מורה ומתרגם. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (2008).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ישראל רוטשטיין למשפחה דתית, בשכונת כנסת ישראל בירושלים, דור חמישי בארץ ישראל, בנם של יעקב ושפרה רוטשטיין. למד בבית הספר היסודי של אליאנס בירושלים, ובתיכון הדתי "מעלה". השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית. היה מורה בגימנסיה העברית רחביה, מחנך ומנהל בית ספר. החל מפרסם מיצירתו בהיותו צעיר לימים. מחזותיו הראשונים, סיפוריו ושיריו ראו אור במרבית הבמות וההוצאות הספרותיות בארץ. אלירז שיתף פעולה בקביעות עם המלחין יוסף טל ביצירת אופרות,מרביתן הועלו בגרמניה.

אלירז החל את דרכו הספרותית כמספר וכמחזאי. ספריו הראשונים שיצאו לאור היו קובצי סיפורים ומחזות. אל השירה הגיע מאוחר יותר, אך משהחל לפרסם את שירתו, חדל מלפרסם סיפורת ומחזות. שירתו של אלירז היא שירה פילוסופית, חקרנית, שירה אינטלקטואלית, לא קלה ולא פשוטה להבנה. בשנים האחרונות התעורר עניין רב בשירתו בצרפת, בלגיה ואף גרמניה. אחדים מספריו האחרונים נדפסו לראשונה בצרפתית ורק לאחר מכן בלשון המקור העברית.

היה נשוי לנעמי לבית ברונר, ואב לשלושה. התגורר בירושלים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מורד ומלך, הוצג בתיאטרון העירוני חיפה, 1968.
  • רחוק מן הים - רחוק מן הקיץ, הוצג ב"בימת צוותא", 1968.
  • הלוך חזור, הוצג ב"הבימה", 1970.
  • החי על המת, הוצג בתיאטרון "לילך", 1971.
  • שלוש נשים בצהוב, הוצג בתיאטרון "החאן" הירושלמי, 1972.
  • הפרוטוקולים הפרסיים, כנ'ל, בשנת 1972.
  • כנפיים, הוצג בהתיאטרון העירוני חיפה, 1979.
  • הלילה האחרון, הוצג בעיר ריצ'מונד, וירג'יניה, 1980.
  • לפני, הוצג בפסטיבל עכו, 1988.

ליבריות למוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשמדאי, למוזיקה של המלחין יוסף טל, 1971 המבורג. (מאזנים, חוברת א' כרך ל', עמ' 56–67)
  • הניסיון, למוזיקה של יוסף טל, מינכן 1973.
  • מצדה, שנת 967, למוזיקה של יוסף טל, מצדה, 1973.
  • הומאז' לאלזה (לאסקר-שילר), המלחין יוסף טל, ירושלים, 1974.
  • הספר הקטן, 1983.
  • היד, למוזיקה של יוסף טל, ירושלים, 1989.
  • הגן, למוזיקה של יוסף טל, המבורג, 1989.
  • קו מר, למוזיקה של יוסף טל, ברלין, 1991.
  • המלחמות עברו כאן, למוזיקה של יוסף טל, קאסל, 1992.
  • יוסף, למוזיקה של טל, האופרה הישראלית החדשה, 1996.

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרך בית לחם, ספרית פועלים, 1980.
  • חמישה פרקים, דביר, 1981.
  • דבר מתוך דבר, ספרית פועלים, 1982.
  • ממקום למקום, הקיבוץ המאוחד, 1984. דו"ח
  • הר פתוח, ספרית פועלים, 1984.
  • בתוך הגן, ספרית פועלים, 1985.
  • טיול, ספרית פועלים, 1987.
  • קצה קשה, הקיבוץ המאוחד, 1989.
  • אמצע 1990-1980, ספרית פועלים, 1991.
  • עניינים מקומיים, ספרית פועלים, 1991.
  • פה קרוע, הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • לבנות את החדר הנוסע, הקיבוץ המאוחד, 1995.
  • אש אטית, הליקון, 1997.
  • תבור, הקיבוץ המאוחד, 1999.
  • הלדרלין, הקיבוץ המאוחד, 2002.
  • דו"ח מודד הקרקעות, הקיבוץ המאוחד, 2005.
  • איך להיכנס אל חדר ממנו לא יצאת מעולם, אבן חושן, 2005.
  • ארוחת ערב עם שפינוזה וחברים, אבן חושן, 2006.
  • לפני הדלת, מעבר לקיץ, הקיבוץ המאוחד, 2006.
  • הלא יאמן פשוט ישנו, הקיבוץ המאוחד, 2007.
  • מחברות חורף, הוצאת כרמל (סדרת "כבר" לשירה), 2008
  • דלת אדומה, הוצאת קשב לשירה, 2009.
  • בשבח הדברים החולפים, הקיבוץ המאוחד, 2010.
  • דברים דחופים: מבחר שירים 1980-2010, בחר: דרור בורשטיין, הקיבוץ המאוחד, 2010.
  • האם צפויה התבהרות, מוסד ביאליק (סדרת "כבר" לשירה),, 2011.
  • הילולות, שירים, "קשב לשירה", 2012.
  • פינצ'יק, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2013.
  • כמה זמן עוד נשאר איננה שאלה אלא דלת, שירים, מודן-הליקון, 2013.
  • אלזה, שירים, הוצאת אפיק - ספרות ישראלית, 2014.
  • אגסים ועוד דברים, שירים, הוצאת כרמל, 2014.
  • מה היה אחר כך?, שירים, הוצאת אפיק - ספרות ישראלית, 2016.
  • איש יושב ומביט באגסים הבוערים באמצע הלילה, הקיבוץ המאוחד, 2016.
  • פנקס קטן על ישראל פנקס, הוצאת כרמל (סדרת "טנדו"), 2016.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין משורר למלחין-אופרה, על גלגולי הליברית כז'אנר דראמטי, מאזניים, דצמבר 1981, עמ' 39–43

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחווה למשורר ישראל אלירז במלאת לו 70, כתב העת לספרות "דימוי", 29, תשס"ז 2007.
  • המלה היא מוזיקה, המקום הוא תנועה, על שירי ישראל אלירז בקבצים "פה קרוע" ו"לבנות את החדר הנוסע", מאת יערה בן-דוד, נדפס ב"אהבה ממבט שני", תשנ"ז 1997.
  • מלך זקן בא בימים : עיון בשלושה מחזות עבריים שגיבורם הוא המלך דוד, כתב אלירז עצמו, נדפס ב"מאזנים", נא, 5, תשמ"א 1981.
  • "למי שאינו רואה דבר איני יכול לתת דבר לראות" (פרידריך הלדרלין), מאת לאה טנצמן, על ספרו של אלירז "הלדרלין", נדפס ב"שבו", כתב עת לשירה, רעננה, 14, 2005.
  • המסע על הספר "המסע" של אלירז, מאת יעקב בסר, נדפס ב"מאזנים", צד, תשל"ז 1977.
  • דרור בורשטיין, "איך אלירז יכול לשנות את חייך", אחרית דבר למבחר השירים "דברים דחופים" [1]
  • חוה פנחס-כהן, אסכולה של איש אחד, דיאלוג עם ישראל אלירז, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום אמנות בעריכת גיורא רוזן, 2011

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אורי אורלב, רות אלמוג, רחל חלפי
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ישעיהו קורן, עודד בורלא

2008
הבא:
לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן