אגנס ורדה
 |
|
| תאריך לידה | 30 במאי 1928 (בת 89) |
|---|---|
| מקום לידה | איסל  |
| עיסוק | במאית קולנוע |
| הושפע מ | ז'אק דמי |
| פרסים | קצין גבוה בלגיון הכבוד הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי פרס קונרד וולף (2001) פרס תור הזהב (1955) פרס סזאר לסרט תיעודי קצר (1984) פרס אריה הזהב (1985) פרס סזאר של כבוד (2001) פרס רנה קלייר (2002) פרס סזאר לסרט תיעודי (2009) פרס מרכבת הזהב (2010) נמר הכבוד (2014) פרס הכבוד של דקל הזהב (2015) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייז' פרס לואי דלוק (1964) פרס אגודת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לסרט הזר הטוב ביותר (1986) פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (2000) פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2001) פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2009) פרס מקס בקמן (2016) |
| האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
 |
|
אגנס ורדה, (בצרפתית: Agnès Varda; נולדה ב-30 במאי 1928) היא במאית צרפתייה ופרופסור במוסד אקדמי אירופי (European Graduate School) בשווייץ. הסרטים, הצילומים ויצירותיה של ורדה התמקדו בדוקו ריאליזם, בנושאים פמיניסטיים וחברתיים עם סגנון אקספרימנטלי מובהק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורדה נולדה בבריסל, בלגיה, בתם של כריסטין ויוג'ין ורדה שהיה מהנדס. אמה צרפתייה ואביה פליט יווני מאסיה הקטנה.
ורדה למדה במגמת צילום באקול סופרייר דה בוזאר לפני שהתקבלה לעבודה כצלמת לThéâtre National Populaire בפריז. היא אהבה צילום אך התעניינה במעבר לקולנוע. אחרי שצילמה מספר ימים עיירת דייג קטנה בצרפת בשביל חבר שחלה ולא יכול היה להגיע לשם בעצמו - החליטה ורדה לצלם סרט באורך מלא משלה: ב-1954 יצא סרטה הראשון של ורדה הקצה הצר המתאר את סיפורם של זוג המתמודד עם בעיות זוגיות בעיירת דייגים קטנה. סרט זה כלל בסגנונו את המאפיינים של הגל החדש.
למרות קווי הדמיון לגל הצרפתי החדש, סרטיה של ורדה שויכו יותר לתנועת הסופרים והקולנוענים שנקראה הגדה השמאלית ביחד עם כריס מרקר, אלן רנה, מרגריט דיראס, אלאן רוב-גריה,ז'אן קיירול והנרי קולפי. כמו ב"גל הצרפתי החדש" נהגו חבריה לשתף פעולה לעתים קרובות.
ורדה הייתה נשואה לבמאי הצרפתי ז'ק דמי מ-1962 עד מותו ב-1990. היא הייתה אחת מחמשת האנשים שהגיעו להלוויתו של ג'ים מוריסון בבית הקברות פר לשז בפריז.
מסרטיה המפורסמים של ורדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקצה הצר - 1955
- ג'אקו איש נאנט - 1991
- דאגרטיפים - 1976
- המלקטים והמלקטת - 2002
