אנייס ורדה

אנייס ורדה
Agnès Varda
לידה	30 במאי 1928; איסל, בלגיה
פטירה	29 במרץ 2019 (בגיל 90); פריז, צרפת
בן/בת זוג	ז'אק דמי
צאצאים	מתיו דמי, Rosalie Varda
מדינה	צרפת
עיסוק	במאית קולנוע
מקום לימודים	École du Louvre
הושפעה מ	ז'אק דמי
פרסים והוקרה	קצין גבוה בלגיון הכבוד (14 באפריל 2017); הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (2013); פרס קונרד וולף (2001); פרס סזאר לסרט תיעודי קצר (1984); פרס אריה הזהב (1985); זוכי פרס סזאר (2001); פרס רנה קלייר (2002); פרס סזאר לסרט תיעודי (2009); פרס מרכבת הזהב (2010); נמר הכבוד (2014); פרס הכבוד של דקל הזהב (2015); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייז' (2010); פרס לואי דלוק (1964); פרס אגודת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לסרט הזר הטוב ביותר (1986); פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (2000); פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2001); פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2009); פרס מקס בקמן (2016); פרס דונוסטיה (2017); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גטבורג (2008); פרס אוסקר לשם כבוד (11 בנובמבר 2017); L'Œil d'or (2017)
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

אנייס ורדה

אנייס ורדה, (בצרפתית: Agnès Varda;‏ 30 במאי 1928 – 29 במרץ 2019) הייתה במאית צרפתייה ופרופסור בבית הספר האירופי הבינתחומי להשכלה גבוהה - EGS (אנ') בשווייץ. הסרטים, הצילומים ויצירותיה של ורדה התמקדו בדוקו ריאליזם, בנושאים פמיניסטיים וחברתיים עם סגנון אקספרימנטלי מובהק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה נולדה בבריסל, בלגיה, בתם של כריסטין ויוג'ין ורדה שהיה מהנדס. אמה צרפתייה ואביה פליט יווני מאסיה הקטנה.

ורדה למדה במגמת צילום בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות לפני שהתקבלה לעבודה כצלמת עבור Théâtre National Populaire בפריז. היא אהבה צילום אך התעניינה במעבר לקולנוע. אחרי שצילמה מספר ימים עיירת דייג קטנה בצרפת בשביל חבר שחלה ולא יכול היה להגיע לשם בעצמו - החליטה ורדה לצלם סרט באורך מלא משלה: ב-1954 יצא סרטה הראשון של ורדה הקצה הצר המתאר את סיפורם של זוג המתמודד עם בעיות זוגיות בעיירת דייגים קטנה. סרט זה כלל בסגנונו את המאפיינים של הגל החדש.

למרות קווי הדמיון לגל הצרפתי החדש, סרטיה של ורדה שויכו יותר לתנועת הסופרים והקולנוענים שנקראה הגדה השמאלית ביחד עם כריס מרקר, אלן רנה, מרגריט דיראס, אלן רוב-גרייה,ז'אן קיירול והנרי קולפי. כמו ב"גל הצרפתי החדש" נהגו חבריה לשתף פעולה לעיתים קרובות.

ורדה הייתה נשואה לבמאי הצרפתי ז'אק דמי מ-1962 עד מותו ב-1990. היא הייתה אחת מחמשת האנשים שהגיעו להלוויתו של ג'ים מוריסון בבית הקברות פר לשז בפריז.

נפטרה בפריז ב-29 במרץ 2019.

מסרטיה המפורסמים של ורדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אנייס ורדה בוויקישיתוף

אנייס ורדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנייס ורדה, באתר AllMovie (באנגלית)
אורי קליין, אנייס ורדה: הבמאית שהגיעה מקצה הגדה השמאלית עד לפסגת הוליווד, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018
איתי שטרן, הבמאית הצרפתייה אנייס ורדה מתה בגיל 90, באתר הארץ, 29 במרץ 2019
יעל שוב, "הסבתא של הגל החדש" היא צפיית החובה שכולנו זקוקים לה, באתר Time Out תל אביב, 6 בינואר 2019

אנייס ורדה

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרטיה המפורסמים של ורדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפריט ניווט

כלים אישיים

מרחבי שם

גרסאות שפה

צפיות

עוד

חיפוש

ניווט

קהילה

כלים

במיזמים אחרים

הדפסה/ייצוא

דף זה בשפות אחרות


לידה	30 במאי 1928 איסל, בלגיה
פטירה	29 במרץ 2019 (בגיל 90) פריז, צרפת
בן/בת זוג	ז'אק דמי
צאצאים	מתיו דמי, Rosalie Varda
מדינה	צרפת צרפת
עיסוק	במאית קולנוע
מקום לימודים	École du Louvre
הושפעה מ	ז'אק דמי
פרסים והוקרה	קצין גבוה בלגיון הכבוד (14 באפריל 2017) הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (2013) פרס קונרד וולף (2001) פרס סזאר לסרט תיעודי קצר (1984) פרס אריה הזהב (1985) זוכי פרס סזאר (2001) פרס רנה קלייר (2002) פרס סזאר לסרט תיעודי (2009) פרס מרכבת הזהב (2010) נמר הכבוד (2014) פרס הכבוד של דקל הזהב (2015) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייז' (2010) פרס לואי דלוק (1964) פרס אגודת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לסרט הזר הטוב ביותר (1986) פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (2000) פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2001) פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2009) פרס מקס בקמן (2016) פרס דונוסטיה (2017) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גטבורג (2008) פרס אוסקר לשם כבוד (11 בנובמבר 2017) L'Œil d'or (2017)
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb