מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנייס ורדהAgnès Varda
לידה
30 במאי 1928 בלגיה
פטירה
29 במרץ 2019 (בגיל 90) הרובע הארבעה-עשר של פריז , צרפת
מקום קבורה
בית הקברות מונפרנאס
שם לידה
Arlette Varda
מדינה
צרפת צרפת
השכלה
בית ספר הלובר
תקופת פעילות
1955–2019 (כ־64 שנים)
בן או בת זוג
ז'אק דמי (1962 27 באוקטובר 1990
ילדים
מתיו דמי, רוזלי ורדה
מספר ילדים
2
פרסים והוקרה
פרס לואי דלוק (1964 פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2009 פרס מקס בקמן (2016 פרס אגודת המבקרים הלאומית לסרט לא בדיוני (2001 קצין בכיר בלגיון הכבוד (14 באפריל 2017 פרס הכבוד של דקל הזהב (2015 פרס דונוסטיה (2017 פרס אוסקר לשם כבוד (11 בנובמבר 2017 פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (2000 פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2014 נמר הכבוד (2014 פרס קונרד וולף (אוקטובר 2001 פרס אריה הזהב (1985 פרס סזאר לסרט תיעודי קצר (1984 הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (14 במאי 2013 פרס סזאר של כבוד (2001 פרס סזאר לסרט תיעודי (2009 פרס רנה קלייר (2002 פרס אגודת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לסרט הזר הטוב ביותר (1986 פרס מרכבת הזהב (2010 אזרחות כבוד של בריסל (25 בספטמבר 2013 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
אנייס ורדה אנייס ורדה , (בצרפתית : Agnès Varda ; 30 במאי 1928 – 29 במרץ 2019 ) הייתה במאית צרפתייה ופרופסור בבית הספר האירופי הבינתחומי להשכלה גבוהה - EGS (אנ' ) בשווייץ . הסרטים, הצילומים ויצירותיה של ורדה התמקדו בדוקו ריאליזם , בנושאים פמיניסטיים וחברתיים עם סגנון אקספרימנטלי מובהק.
ורדה נולדה באיקסל , בלגיה , בשם ארלט ורדה , בתם של כריסטין לבית פאסקה ושל אז'ן ז'אן ורדה (אבגניוס יואניס ורדה) שהיה מהנדס[ 1] פליט יווני מסמירנה (איזמיר ) שבאסיה הקטנה .
ורדה למדה במגמת צילום בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות לפני שהתקבלה לעבודה כצלמת עבור Théâtre National Populaire בפריז . היא אהבה צילום אך התעניינה במעבר לקולנוע . אחרי שצילמה מספר ימים עיירת דייג קטנה בצרפת בשביל חבר שחלה ולא יכול היה להגיע לשם בעצמו - החליטה ורדה לצלם סרט באורך מלא משלה: ב-1954 יצא סרטה הראשון של ורדה הקצה הצר המתאר את סיפורם של זוג המתמודד עם בעיות זוגיות בעיירת דייגים קטנה. סרט זה כלל בסגנונו את המאפיינים של הגל החדש .
למרות קווי הדמיון לגל הצרפתי החדש, סרטיה של ורדה שויכו יותר לתנועת הסופרים והקולנוענים שנקראה הגדה השמאלית ביחד עם כריס מרקר , אלן רנה , מרגריט דיראס , אלן רוב-גרייה ,ז'אן קיירול והנרי קולפי. כמו ב"גל הצרפתי החדש" נהגו חבריה לשתף פעולה לעיתים קרובות.
ורדה הייתה נשואה לבמאי הצרפתי ז'אק דמי מ-1962 עד מותו ב-1990.
היא הייתה אחת מחמשת האנשים שהגיעו להלווייתו של ג'ים מוריסון בבית הקברות פר לשז בפריז.
נפטרה בפריז ב-29 במרץ 2019.
ורדה ביימה כ-60 סרטים.
הקצה הצר (1955)1962- Cléo de 5 à 7 (קליאו מחמש עד שבע )
1965 - Le Bonheur (האושר)
1966 -Les Créatures (בשוודית: Varelserna) (היצורים)
1976 Daguerreotypes דאגרוטיפים
1977 -L'Une chante, l'autre pas (האחת שרה, האחרת לא)
1985- Sans toit ni loi (עוברת אורח )
1991 - Jacquot de Nantes (ז'אקו איש נאנט )
1994 - Les Cent et une nuits de Simon Cinéma מאה ואחת שנותיו של סימון סינמה
2000 - Les glaneurs et la glaneuse (המלקטים והמלקטת )
2002 - Les Glaneurs et la glaneuse... deux ans après (המלקטים והמלקטת...כעבור שנתיים )
2017 - Visages Villages (אנשים ומקומות ) ביחד עם האומן JR [ 2]
2019 - Varda par Agnès (אנייס על ורדה) אתר האינטרנט הרשמי של אנייס ורדה (בצרפתית) אנייס ורדה IMDb (באנגלית) אנייס ורדה AllMovie (באנגלית) אנייס ורדה KinoPoisk (ברוסית) אנייס ורדה MusicBrainz (באנגלית) אנייס ורדה Discogs (באנגלית) אנייס ורדה. השראה, יצירה, שיתוף , "תקריב" 19, דצמבר 2019אורי קליין , אנייס ורדה: הבמאית שהגיעה מקצה הגדה השמאלית עד לפסגת הוליווד , באתר הארץ , 17 בספטמבר 2018איתי שטרן , הבמאית הצרפתייה אנייס ורדה מתה בגיל 90 , באתר הארץ , 29 במרץ 2019יעל שוב, "הסבתא של הגל החדש" היא צפיית החובה שכולנו זקוקים לה , באתר "Time Out ישראל", 6 בינואר 2019
דוד גורביץ' ודן ערב , אנייס ורדה: חצתה את הגבול בין הדוקו והדמיון , פודקאסט של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" של "כאן "ענבל כהן חמו, תעלומה אמנותית ובמאית גדולה מהחיים - בפסטיבל דוקאביב , באתר מגזין פורטפוליו, 20 במאי 2024
אנייס ורדה , באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרס אוסקר לשם כבוד
1928–1950
האחים וורנר / צ'ארלי צ'פלין (1928) • וולט דיסני (1932) • שירלי טמפל (1934) • ד. וו. גריפית' (1935) • סדרת הסרטים March of Time / הווארד גרין והרולד רוסון (1936) • אדגר ברגן / הווארד גרין / המוזיאון לאמנות מודרנית / מאק סנט (1937) • ארתור בול / וולט דיסני / דינה דורבין ומיקי רוני / גורדון ג'נינגס, יאן דומלה, דברו ג'נינגס, אירמין רוברטס, ארט סמית', פרסיוט אדוארט, לויאל גריגס, לורן ריידר, הארי מילס, לואיס מסנקופ, וולטר אוברסט / אוליבר מארש ואלן דייבי / הארי וורנר (1938) • דאגלס פיירבנקס / ג'ודי גרלנד / ויליאם קמרון מנזיס / הקרן לקולנוע וטלוויזיה (ז'אן הרשולט , ראלף מורגן , ראלף בלוק , קונרד נגל )/ חברת טכניקולור (1939) • בוב הופ / ניית'ן לוינסון (1940) • וולט דיסני , ויליאם גארטי , ג'ון נ. א. הוקינס וחברת RCA / לאופולד סטוקובסקי ושותפיו / ריי סקוט / משרד המודיעין הבריטי (1941) • שארל בואייה / נואל קאוורד / מטרו גולדווין מאייר (1942) • ג'ורג' פאל (1943) • בוב הופ / מרגרט אובראיין (1944) • אולפני רפבליק ודניאל בלומברג / וולטר וגנר / "הבית בו אני גר " / פגי אן גארנר (1945) • הרולד ראסל / לורנס אוליבייה / ארנסט לוביטש / קלוד ג'רמן ג'וניור (1946) • ג'יימס באסקט / תומאס ארמט / ויליאם ניקולס זליג / אלברט סמית' / ג'ורג' קירק ספור / "מצחצחי הנעליים " (1947) • וולטר וגנר / הסרט Monsieur Vincent / סיד גראומן / אדולף צוקור (1948) • ז'אן הרשולט / פרד אסטר / ססיל ב. דה-מיל / "גונבי האופניים " (1949) • לואי ב. מאייר / ג'ורג' מרפי / הסרט Le mura di Malapaga (1950)
1951–1975
ג'ין קלי / "רשומון " (1951) • מריאן קופר / בוב הופ / הרולד לויד / ג'ורג' מיצ'ל / ג'וזף שנק (1952) • אולפני המאה ה-20 / חברת Bell & Howell / ג'וזף ברין / פיט סמית' (1953) • חברת Bausch & Lomb / דני קיי / קמפ ניבר / גרטה גרבו / ג'ון וייטלי / וינסנט וינטר / הסרט Jigokumon (1954) • הסרט Miyamoto Musashi (1955) • אדי קנטור (1956) • איגוד מהנדסי הקולנוע והטלוויזיה / ברונקו בילי אנדרסון / צ'ארלס בראקט / בי. בי. קהן (1957) • מוריס שבלייה (1958) • באסטר קיטון / לי דה פורסט (1959) • גרי קופר / סטן לורל / היילי מילס (1960) • ויליאם הנדריקס / פרד מטזלר / ג'רום רובינס (1961) • ויליאם טאטל (1964) • בוב הופ (1965) • יאקימה קאנוט / פרנק פרימן (1966) • ארתור פריד (1967) • ג'ון צ'יימברס / אונה וייט (1968) • קרי גרנט (1969) • ליליאן גיש / אורסון ולס (1970) • צ'ארלי צ'פלין (1971) • צ'ארלס בורן / אדוארד ג'י רובינסון (1972) • הנרי לנגוליס / גראוצ'ו מרקס (1973) • הווארד הוקס / ז'אן רנואר (1974) • מרי פיקפורד (1975)
1976–2000
מרגרט בות' (1977) • וולטר לאנץ / לורנס אוליבייה / קינג וידור / המוזיאון לאמנות מודרנית (1978) • האל אליאס / אלק גינס (1979) • הנרי פונדה (1980) • ברברה סטנוויק (1981) • מיקי רוני (1982) • האל רוץ' (1983) • ג'יימס סטיוארט / הקרן הלאומית לאמנויות (1984) • פול ניומן / אלכס נורת' (1985) • ראלף בלאמי (1986) • חברת קודאק / הוועד הלאומי לסרטים בקנדה (1988) • אקירה קורוסאווה (1989) • סופיה לורן / מירנה לוי (1990) • סטיאג'יט ריי (1991) • פדריקו פליני (1992) • דברה קר (1993) • מיכלאנג'לו אנטוניוני (1994) • קירק דאגלס / צ'אק ג'ונס (1995) • מייקל קיד (1996) • סטנלי דונן (1997) • איליה קאזאן (1998) • אנדז'יי ויידה (1999) • ג'ק קארדיף / ארנסט להמן (2000)
2001–הווה
סידני פואטייה / רוברט רדפורד (2001) • פיטר או'טול (2002) • בלייק אדוארדס (2003) • סידני לומט (2004) • רוברט אלטמן (2005) • אניו מוריקונה (2006) • רוברט בויל (2007) • לורן באקול / רוג'ר קורמן / גורדון וויליס (2009) • קווין בראונלו / ז'אן-לוק גודאר / אלי וולך (2010) • ג'יימס ארל ג'ונס / דיק סמית' (2011) • ד. א. פניבייקר / האל נידהם / ג'ורג' סטיבנס ג'וניור (2012) • אנג'לה לאנסברי / סטיב מרטין / פיירו טוסי (2013) • ז'אן-קלוד קרייר / הייאו מיאזאקי / מורין או'הרה (2014) • ספייק לי / ג'ינה רולנדס (2015) • ג'קי צ'אן / לין סטלמאסטר / אן וי. קואטס / פרדריק ווייזמן (2016) • צ'ארלס ברנט / אוון רויזמן / דונלד סאת'רלנד / אנייס ורדה (2017) • מרווין לוי / לאלו שיפרין / סיסלי טייסון (2018) • דייוויד לינץ' / וס סטודי / לינה ורטמילר (2019) • סמואל ל. ג'קסון / איליין מאי / ליב אולמן (2021) • אוזאן פלסי / דיאן וורן / פיטר ויר (2022) • אנג'לה באסט / מל ברוקס / קרול ליטלטון (2023) • קווינסי ג'ונס / ג'ולייט טיילור (2024)
_(cropped).jpg)
צרפת
אתר האינטרנט הרשמי של אנייס ורדה (בצרפתית)
אנייס ורדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנייס ורדה, באתר AllMovie (באנגלית)
אנייס ורדה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אנייס ורדה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנייס ורדה, באתר Discogs (באנגלית)
אורי קליין, אנייס ורדה: הבמאית שהגיעה מקצה הגדה השמאלית עד לפסגת הוליווד, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018
יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב, אנייס ורדה: חצתה את הגבול בין הדוקו והדמיון, פודקאסט של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" של "כאן"
