שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק/ארכיון 2

הרא"ה?

מחקתי את הכינוי הנ"ל בתחילת הערך, משום שאין אף אחד שקורא לו כך (טוב, מלבד כפר הרא"ה). יש הרבה כינויים לאנשים שמשתמשים בהם פה ושם, ואין לנקוט אלא את הנפוצים. אני מציע להסיר את הכינוי הנ"ל (ששוחזר בינתיים). הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 06:49, 15 מרץ 2006 (UTC)

דוקא כן, עיין בספריו של הרב נריה זצ"ל, המדבר על "הרא"ה הגדול" וכו'. גבעתיים 10:02, 15 מרץ 2006 (UTC) (וגם אני אתרום בלנ"ד למיזם תרי"ג, ברגע שאמצא את הבקעה שלי להתגדר בה)

דורות שלמים של חניכי תנועת בני עקיבא שנקראים על שמו ב"שבט הרואה", הם לא אף אחד. יש להשאיר את הכינוי. --אפי ב. • שיחה • 10:13, 15 מרץ 2006 (UTC)

סליחה על האיחור בתשובה, לא הייתי כ"כ כאן בשבועות האחרונים. לפי הידוע לי, ומעיון בכתובים, הרא"ה הוא אחד מהשמות - גם אם לא הנפוץ ביותר - של הרב קוק, ואני מסכים שיש לו מקום באנציקלופדיה שלנו. Danny-w 12:41, 12 מאי 2006 (IDT)

לדעתי זו טעות. "הרא"ה" הוא הקיצור המקובל של ר' אהרון הלוי שחי במאה ה13 בספרד. את הרב קוק נוהגים לכנות "הראי"ה", כינוי שהוא כמובן גם יותר מתאים לשם "אברהם יצחק". כך לפחות הכינוי המקובל שלו בכתב וגם בעל פה. אם אכן מופיע "רא"ה" במקומות מסויימים כדאי לבדוק אם זו לא טעות דפוס.

היכן התמונה

לפני זמן די רב בתקופה הראשונה שהתחלתי לערוך בערך זה (לפני שהייתי משתמש רשום), הייתה בתחילת הערך בתוך התבנית תמונה יפה של הרב קוק, מאז נעלמה ואיננה. היכן היא, למען השם! תוחזר התמונה לאלתר!!!

ישראל קרמר - שיחה 13:14, 1 בפברואר 2008 (IST)

הסיבות לעריכות שלי

בס"ד

כך פיסקת הפתיחה צריכה להראות, לע"ד:
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ט"ז אלול ה'תרכ"ה - ג' אלול ה'תרצ"ה; 7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935), מוכר גם כראי"ה קוק וכמרן הרב זצ"ל. רב, מקובל והוגה דעות. עלה לארץ ישראל בזמן העלייה השנייה והיה מן המעטים שפיתחו משנה אידאולוגית דתית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. נתמנה לרב יפו והמושבות ואחר כך לרב העיר ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שנערכו מכתביו (הרב קוק לא כתב אף ספר) בתחומי הלכה, אגדה, פילוסופיה, פרשנות, מוסר, קבלה ועוד, היא המרכיב העיקרי בהשקפת העולם של הזרמים השונים בציונות הדתית.

• הרב קוק לא מוכר כרא"ה, שמואל הנביא מוכר כראה(ראה ספר שמואל א': "לכו ונלכה עד הראה").
• הרב קוק נקרא גם בפי תלמידיו המובהקים מרן הרב זצ"ל, כמו שבנו הרב צבי יהודה, נקרא בד"כ נקרא רבנו.
• הרב קוק לא כתב אף ספר בימי חייו, כל ספריו (חוץ מספרי איגרותיו) נערכו מתוך מחברות בהן כתב את דבריו (ראה הקדמה לספר "בחדריו").
• הכינוי צריך לבא אחרי השם והתאריכים, כמו ששמות העט (הפסבדונימים), צריכים לבא אחר השם והתאריכים (ראה ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (ביוגרפיות))

כך הפיסקה על פטירתו צריכה להראות, לע"ד:
הרב קוק נפטר ממחלת הסרטן בגיל שבעים, והובא למנוחת עולמים בהר הזיתים בירושלים.

• לא צריך לכתוב תאריך, שהרי הוא כבר כתוב בפיסקת הפתיחה.

• לגבי 'הרא"ה', דעתי הייתה כדעתך, אך היה על כך דיון למעלה ולא קיבלו אותה. אם יהיו מספיק שיתמכו בדעה זו, נוכל להוריד זאת.
• הרב קוק אמנם נקרא בפי תלמידיו "מרן הרב זצ"ל", או "הרב זצ"ל", או סתם "הרב", אבל אין זה כינוי המיוחד לו. ישנם רבנים רבים הנקראים "הרב" או "רבינו", ואין זה צריך להופיע בתור כינוי שלהם.
• הרב קוק כתב מחברות, שמהם הודפסו הספרים (גם בימי חייו, ובעידודו). בכל מקרה זה לא צריך להיות מצוין בצורה כזו בפסקת הפתיחה ("הרב קוק לא כתב אף ספר"), וזה אף מטעה.
• לגבי הפסקה על פטירתו, מקובל לכתוב את התאריך שוב, כיון שפסקת הפתיחה אינה "נחשבת" לעניין זה. המבוא רק מתמצת מה שנאמר בכל הערך. הלל • שיחה 16:23, 5 אפריל 2006 (UTC)

תשובתי כתשובת הלל. אני מצטער על ההאזהרה המיותרת שנתתי לך, זאת היתה טעות. Pacman 16:27, 5 אפריל 2006 (UTC)

הרב קוק כן כתב ספרים כגון חבש פאר, שבת הארץ, עין איה ועוד. הרב קוק בהחלט ידוע בשם "הרב" וקרוי בשם זה בפי כל הרבנים ה"סרוגים".--Berger 17:06, 5 אפריל 2006 (UTC)

אפשר לדעתי לציין במקום כלשהו בערך ש"בפי חלק מהציבור הדתי-לאומי ובעיקר בפי תלמידי ישיבת מרכז הרב הוא קרוי "הרב" או "מרן הרב" סתם, כביטוי למרכזיותו בהשקפת העולם שלהם". אבל אין צורך לכתוב את זה דווקא בפסקת הפתיחה. נתנאל 17:20, 5 אפריל 2006 (UTC)

סבבה, קיבלתי את ההערות. (-:

ובהקשר למשהו אחר שנאמר כאן, אנשים, משום מה במדינה שלנו יש בעיה לאנשים שאומרים את האמת (למשל שאסור לערבים לקנות בתים בצפת), אתם יכולים לקרוא לזה גזענות, אבל זה מה שהקב"ה אומר.
יוגב 17:39, 5 אפריל 2006 (UTC)

אירוני שאתה כותב כך דווקא בדף השיחה של הרב קוק. היה זה דווקא הרב קוק שטען שלערבים אין דין של שבעת עממים ולכן האיסור של לא תחנם לא חל עליהם. דוד 08:56, 6 אפריל 2006 (UTC)

הרב קוק כתב את זה רק כ"סניף" להיתר המכירה, ורק כאפשרות. הלל • שיחה 08:57, 6 אפריל 2006 (UTC)

נכון. אך מכיוון שהביא את זה כסניף, נראה שלא סבר שמדובר באיסור תורה. דוד 09:04, 6 אפריל 2006 (UTC)

לקחת כסניף זה אומר שיש על מי לסמוך, ובמקרה של מצוה רבה כיישוב ארץ ישראל, אפשר להקל. כאן המצב הוא הפוך. הלל • שיחה 09:05, 6 אפריל 2006 (UTC)

ברור בכל אופן שהוא לא התנגד נמרצות למכירת קרקעות לערבים כמו החזון איש, למשל. דוד 14:11, 7 אפריל 2006 (UTC)

גלגולו של שם

המשפט "והיה מן המעטים שפיתחו משנה אידאולוגית דתית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש", שהלל מתעקש עליו מוטה ולא נכון. היו מעט מאוד רבנים שפיתחו משנה אידאולוגית בעד או נגד הציונות. ולכן המשפט עצמו בעייתי. ובכלל היו מעט מאוד רבנים יחסית (בתוך ים הרבנים שלפני השואה) שהיו נגד הציונות באופן אידאולוגי, ואלו שהיו, כמו סאטמר היו כוחניים ועשו הרבה רעש ומהומה ואף טרור והפחידו את הרוב הדומם, ולמעשה הרוב ישבו על הגדר ואמרו בואו נראה מה יקרה. רבני ירושלים ביניהם הרב מלצר, טוקוצ'ינסקי וסאלנט אף שהיו יותר שמרנים מהרב קוק שהיה מהפכן בכמה תחומים, עדיין תמכו בו וגיבו אותו והם למעשה מינו אותו לרבה של ירושלים, כפי שמופיע בכתב המינוי המפורסם של הרב קוק לרבה של ירושלים. חלק ממלחמות החרדים כנגד הרב קוק נבעו משיקולים פוליטיים, כמו למשל הרב זוננפלד שהלך עם הרב קוק כברת דרך למשל במסע למושבות, ופתאום כאשר הרב קוק מונה לרבה של ירושלים, רק אז הוא נזכר שהוא ציוני.

בקשר לכתבים צויין שהוא הוציא כמה ספרים כמו שבת הארץ וחבש פאר בעיקר בגיל צעיר יותר. גם את הפרקים הראשונים של אורות התשובה הוא כתב בעצמו. מעבר לכך הוא כתב הרבה מאוד מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שונים. גם את הלכה ברורה על הש"ס הוא כתב בעצמו כמו גם הכתבים ההלכתיים. כך שנכון שהגותו החשובה נערכה על ידי תלמידיו מתוך כתבים לא ערוכים, אבל זה לא כל הסיפור.

בקשר לכינוי הרוא"ה, הוא מתכנה לפעמים גם "רואה האורות" ושם המאמר שנכתב עליו ועל החזון איש בידי הרב נריה כמדומני, הוא "בין ראיה לחזון" או משהו דומה. חוץ מזה לבטל את השימוש שעשו תנועת בני עקיבא בכינוי "הרואה", בשם שבט שכל החניכים עברו דרכו, נראה לי משונה ביותר. אפשר לא להסכים, אבל לא לשנות עובדות. --אפי ב. • שיחה • 12:44, 20 אפריל 2006 (IDT)

אינני יודע איפה ראית שהתעקשתי על המשפט הזה, אשר לא כתבתיו ולא התייחסתי אליו כלל.

לגבי "הרא"ה" - בני עקיבא לא הייתה קוראת לשבט "הרב קוק", נכון? היא צריכה שמות יפים וקליטים (כמו "נריה"; אז מה, נכתוב בערך על הרב נריה שהוא מכונה גם "נריה" סתם?). אף אחד, במחקר או בספר, לא קורא לרב קוק "הרא"ה". זהו שם ספרותי נחמד אבל זניח, ואין מקום להזכירו כאחד מכינוייו של הרב קוק ("הרב זצ"ל" או "הרב" הרבה הרבה יותר פופולריים). הלל • שיחה 12:50, 20 אפריל 2006 (IDT)

אם הבנתי נכון, המושבניקים של הפועל המזרחי שקראו כפר שלם על שמו בשם כפר הרוא"ה - הם אף אחד. בני עקיבא שקראו שבט בשם הזה ולא אחר - הם אף אחד. גם ועדת השמות של רמת גן שקראה לאחד מרחובותיה המרכזיים רחוב הרוא"ה - גם היא לא נספרת. וגם חיים ליפשיץ שהוציא ספר בשם "רואה האורות" על הרב קוק. נועם ארנון הלך בעקבותיו והוציא ספר בשם "רואה האורות והעיר חברון". וכנ"ל רבים כמו הרבנים יובל שרלו, יוסף אליהו ועוד, חיים וידל שמכנים אותו באינטרנט ובעיתונות בשם הזה. רואה האורות בגוגל

אתה יכול לומר שיש לך העדפה מסויימת, ואתה יכול לומר שבחוגי מרכז הרב העדיפו את השם הראי"ה, שיותר מקובל על חוגי יודעי ספר, אבל לנסות למחוק שם אחר שנתנו רבים, זהו ניסיון לכפיה שלא במקומה. לגבי בני עקיבא השם שבט הראי"ה היה יכול ללכת לא פחות, ועובדה היא שהם לא בחרו בשם הזה. וגם הסיבה לא משנה אלא העובדה. --אפי ב. • שיחה • 15:35, 20 אפריל 2006 (IDT)

נסה משפט: "רואה האורות סבר, כי לציונות יש ערך לא מבוטל כחלק מגאולתה של ישראל...". בסוג כזה של משפטים (ולא בשמות של שבטים, כפרים, רחובות וספרים), כינוי כזה אינו מופיע. הוא פשוט מליצי מדי. שים במקום זה את המילים "הראי"ה", "הרב קוק", "הרב זצ"ל", "הרב", ותראה איך זה מסתדר יופי. הלל • שיחה 15:43, 20 אפריל 2006 (IDT)

גם הרואה מסתדר מצויין. אבל אנחנו לא עוסקים בלהסתדר אלא במקובל, ואני לא מבין איזו עיקשות של אפיקורסים אחזה בך (-: . באנציקלופדיה עוסקים בלתאר מצב, ויש לי את הרושם שאתה רוצה לעצב אותו מחדש. אז תלך תשכנע את עירית רמת ובני עקיבא ותנועת המושבים שישנו (בהתאמה) את שם הרחוב ושם השבט ושם המושב ואחר כך תחזור לדווח על כך בויקיפדיה. --אפי ב. • שיחה • 01:35, 21 אפריל 2006 (IDT)

אני מרגיש שאני לא מובן. אבהיר שוב: יש הבדל בין כינוי ספרותי-מליצי, לבין כינוי שמשתמשים בו באופן שוטף. בראשון משתמשים בשמות ערים, ספרים, גינות, כבישים, וכו' וכו'. בשני משתמשים ביום-יום (שים לב לאתרים בחיפוש בגוגל שהבאת - כמעט באף אחד מהם לא משתמשים בכינוי זה לבדו, אלא רק כתוספת מליצית). הדברים כל כך פשוטים שאני מתקשה להבין מה הבעיה. הלל • שיחה 01:46, 21 אפריל 2006 (IDT)

גם אני מתקשה להבין מה הבעיה. אני מסכים איתך שיש שימוש שונה לכינויים, הראי"ה בהקשר ספרותי, והרא"ה בהקשר עממי. ובכל זאת במבחן גוגל לעומת 90,000 מופעים לראי"ה, (שאגב, אחראים לא מעטים לו הם תלמידי הרצי"ה, שנתנו שמות כאלו לספרים שערכו כדוגמת מאמרי הראי"ה) הרא"ה מופיע לא פחות מ30,000 (מספר לא מבוטל. צומת הרא"ה ובתי ספר הרא"ה כבר אמרתי?), ולכן אי אפשר שלא לכתוב שהוא לא מכונה כך בערך. --אפי ב. • שיחה • 06:52, 21 אפריל 2006 (IDT)

קרא בבקשה שוב את מה שאמרתי. כינוי של מישהו שמופיע רק בהנצחה על שמו, אינו כינוי אלא כינוי מליצי. ולא נכתוב כאן את כל הכינויים המליציים. אתה באמת לא רוצה להבין את מה שאני אומר? הלל • שיחה 09:37, 21 אפריל 2006 (IDT)

אני מבין שאתה בשלך ואני בשלי. אני מבין את מה שאתה אומר ואני לא מקבל את זה. אכן "רואה האורות" הוא כינוי מליצי. הרא"ה הוא כינוי ממשי לא פחות מהראי"ה. אין טעם להמשיך להשחית מילים. וכל זמן שהכינוי הרא"ה, מקובל בחוג מאוד רחב, אני מבקש שתשאיר אותו. פשוט מאוד. וזהו. --אפי ב. • שיחה • 10:40, 21 אפריל 2006 (IDT)

הרוא"ה והראי"ה זה שמות שמשתמשים בהם בד"כ רק בכתיבה אבל בדיבור הרוב קוראים הרב קוק או הרב זצ"ל

עריכה

יהודי10 ביצע שינויים בערך. שחזרתי, מכיוון שנראה לי שהשינויים פוגמים בנייטרליות הערך, אך כדאי שמישהו שמבין בנושא יותר יחליט האם לשחזר חזרה. ‏pacman • שיחה 15:16, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מצטרף לבקשה לבחון את השינויים שביצעתי ולהסביר בצורה מנומקת, אם יש מי שסבור שאכן יש מקום לשחזור שנעשה. יהודי10 21:09, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

השינויים כוללים: הוספת קישורים חיצוניים, ושינויי עריכה בפיסקה "תומכים ומתנגדים". שנערך על פי תומכים לפני מתנגדים, ועל פי סדר כרונולוגי. יצויין שלא נמחק דבר. עם זאת נדרשתי למקד יותר את חוג הרבנים שיצאו נגדו, בהיות ורוב הרבנים החרדים, חסידים וליטאים, עמדו לצידו במאבק האישי, רשמתי את ההגדרה "קנאים", שלדעתי מאפיין ביתר דיוק את חוגי מתנגדיו. יהודי10 21:09, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

דבר זה הוא שקר גס שאין כדוגמתו, רוב הרבנים החרדים לא עמדו לצידו של קוק במאבקו האישי, וחבל שכאן נמנו מאוד מעט ממתנגדיו בעוד שבצד תומכיו "ניפחו" את הרשימה. אני מקוה להוסיף בקרוב הרבה שמות מוכרים לצד המתנגדים. (על כך ועוד עיין בסוף דף השיחה... אני מוכרח לציין שבזכות תגובה שקרית זו חשפתי כאן את כל האמת על קוק, ועל כך אני מודה לבעל התגובה)

השינויים של יהודי10 אינם משמעותיים בעיניי, ולדעתי אין בכך חריגה מנייטראליות. בברכה, ינבושד.

אנשי היישוב

החזרתי את הקטגוריה אנשי היישוב לערך. גם אם סתם היה מדובר בקטלוג כפול היה מקום לשקול להחזיר את הקטגוריה מאחר והמדיניות של קטלוג כפול לא ברורה, ובטח לאור מקרים כמו יואל פלגי, שזוכים לקטלוג כפול. בכל מקרה, זה לא היה גורם לי להחזיר את הקטגוריה. בסופו של דבר החזרתי את הקטגוריה מכיוון שהקטגוריה "רבנים ארץ-ישראלים" כוללת בתוכה רבנים שחיו או שמרכז פעילותם היה בארץ ישראל, ללא קשר לציונות או למאה ה-20. כך שלא מדובר בקטלוג כפול. הרב קוק הייתה אישיות מאוד דומיננטית בחיי היישוב, כך שהקטגוריה פשוט מתבקשת. Mort 21:30, 2 בנובמבר 2006 (IST)

"אנגלים בני דת משה"

מה פירוש הביטוי שבכותרת? האם זהו סוג אחר של יהודים ? מדוע לא לקרוא להם יהודים?

אנגלים בני דת משה היו חלק מתנועת הרפורמה שראו את עצמם ככת דתית השייכת ללאום המקומי שבקרבו הם חיים. לתפיסתם הם האמינו כי יקבלו אותם בשל כך, ותנתן להם שיוויון זכויות, ולכן הם התנגדו לציונות ולמאווים הלאומיים של העם היהודי להקים לו מדינה משל עצמו. לקריאה נוספת.

תודה על ההבהרה. אני מציע לצרף אותה לטקסט של הערך עצמו או לפתוח ערך חדש שייקרא "אנגלים בני דת משה". אסף בארי 20:18, 18 במאי 2007 (IDT)

יצרתי הפניה - לערך יהדות רפורמית#היהדות הרפורמית והציונות. --אפי ב. • שיחה • 23:33, 19 במאי 2007 (IDT)

לקריאה נוספת

הרחבתי את "לקריאה נוספת" וחילקתי אתו לשני חלקים עיקריים: "על חייו ודמותו" ו"על משנתו והגותו", וכל חלק חילקתי ל"ספרים" ו"מאמרים".

ישראל קרמר 16:27, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

תודה רבה! אם כי הרשימה קצת מבהילה באורכה. אולי כדאי למצוא אתר או ספר שיש בו רשימה ביבליוגרפית מסודרת, ולהסתפק בהפניה לשם; כאן בערך רק לתאר בפסקה את המחקר ולציין את שמות החוקרים החשובים. נתנאל 12:12, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

ההתפתלויות בתחילת הערך לגבי כינוייו

מדוע חמשת השורות הראשונות של הערך מתפתלות ומקשקשות על כינוייו השונים, מי מקבל אותם, ומי חושב שמרן זה בכלל הרב סולובייצ'יק? אין לזה מקום בתחילת ביוגרפיה, וזה מלאה ומעייף כל קורא שמתעניין באיש. --Hmbr-חנן • שיחה 16:50, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

קיצצתי את זה בהרבה. נראה לי שמה שהשארתי "או הרב סתם (על ידי תלמידיו)" מספק. מי שרוצה לדעת יותר יכול להסתכל בסוף הערך תארים רבניים. שנה טובה, ‏DGtal‏ 20:58, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

לדעתי כדאי לרכז בפסקה אחת בתחילת הערך, שכותרתה "שמות וכינויים", את כל המידע לגבי שמותיו, כינוייו, הנצחתו בשמות מקומות ומוסדות וכן הלאה. נתנאל 12:10, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

פרסום כתביו

יש להקדיש מקום בערך זה לתיאור חיבוריו השונים, צורת עריכתם ופרסומם וכן לשערוריה של אי-פרסום כתביו על ידי היורשים. כאן בערך בקצרה, וביתר הרחבה בערך כתבי הראי"ה. מידע מעודכן בעניין כתביו הגנוזים יש במאמר של אודי אברמוביץ' בגיליון האחרון של "אקדמות". נתנאל 12:15, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

ספרות שבחים

הערך לוקה בבעייתיות מכמה וכמה בחינות. למן הפסקה "אישיותו ופועלו" וכמעט עד הסוף הערך נראה כספרות שבחים לכל דבר. ההסתמכות על הרב זוין גורפת ותמוהה, שהרי אין מדובר בחוקר מדעי. הניסוחים המובאים בשמו הם הפלגות בשבח לא מנומק. הרב קוק ראוי לשבחים, אבל אין ראוי שערך המוקדש לו יראה כגרסה של "שבחי הרב". למשל הניסוח הבא:

באישיותו התאחדו ניגודים כמו גאונות בהלכה וגאונות בהגות, שכל ורגש, חקירה ואמונה ועוד. איש מחשבה שמתעמק בדברים שברוח בחדרי חדרים, ביחד עם איש ציבור ומנהיג אקטיביסטי בעל יכולת רטורית גבוהה, שפועל ללא לאות לתקן את פני החברה. עדינות רוח, סלחנות, נעימות ורצון לפשר ולעשות שלום, שבמצבים של מבחן הפכה לתקיפות עזה ורדיקלית.

או הניסוחים הבאים:

ענוותנותו וצניעותו הרבה וחוסר רצונו בכבוד היו ידועים.

כאשר עשו לכבודו בקיץ תרע"ד מסיבה בחיפה, בתגובה לדבריו של הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי שאמר: "זוכים אנו לשבת כאן באולם, עם היהודי הגדול ביותר בעולם", ביקש שלא יכבידו עליו בשבחים, כי המילה כבוד יש בה גם משמעות של כובד. וככל שהכבוד גדול גם הכובד המתלווה אליה גדול יותר.

לקראת יום הולדתו השבעים תכננו ידידיו ומעריציו לחגוג את יובל השבעים, אך הוא פנה אליהם מעל דפי העיתונות ואמר שיהיה לו קורת רוח אם לא יעשו ענין מיום זה. (משנת הרב עמ' 44) ביום מותו ביקש מתלמידיו שלא יכתבו עליו שום תארים נוספים מלבד התואר "הרב" וכן היה. (שם עמ' 77)

נו באמת.

תחילת הסעיף הגותו הוא על טהרת ספרות השבחים, כך שאין מה לצטט. הייתי ממליץ לעורכים להיכנס לכמה ערכים אקדמיים אודות הרב קוק, ולשפר את סגנון הערך ולנקשו מהרבה מאוד ניסוחים מיותרים.

יש להימנע מניסוחים כגון: "היטיב לתאר את הגותו הוגה הדעות הלל צייטלין". למה ועל שום מה היטיב?

בכותר מושגים במשנתו לא ברור מדוע נבחרו מושגים אלו ולא אחרים. עוד יותר תמוהה הבחירה להציג זאת באמצעות ציטוטים מכתביו, כאילו זו מקראה לסמינר של בני עקיבא. ערך אמור להציג פרספקטיבה על מושאו ולא הגיוגרפיה מתובלת בציטוטים. יש לברור במחקרים המוסמכים את יסודות שיטתו ולהציגם מבחוץ.

כמו כן לא ברורה בסעיף זה ההתעלמות מהיסודות הלאומיים שבמשנתו.

סיכומו של דבר הערך כולו זקוק לעריכה שתיצור ממד של הרחקה בין הערך למושאו, כמקובל באנציקלופדיה. (אלמוני)

אני מסכים עקרונית עם דברי האלמוני, ומצרף לכך את מה שכתבתי בפסקה הקודמת לגבי פרסום כתביו. נתנאל 10:32, 7 בדצמבר 2007 (IST)

לא ראוי לכתוב גדול המקובלים בדורו שכן גדול המקובלים באתו דור היה רבי יוסף חיים. עדיף לכתוב מגדולי המקובלים. חוץ מזה אסור להשות בין רבנים גדולים.--Yossefhaiym 18:47, 1 בפברואר 2008 (IST)

מה קרה כאן היום?

אני לא מבין, נסתי לעקוב אחרי השינויים נראה לי שרובם לא בסדר, צמצום יותר מדי בהערות ובכלל בלגן לא ברור קוני למל • י"ב באדר ב' ה'תשס"ח • 11:30, 19 במרץ 2008 (IST)

ושוב מחיקות גדולות בדף על עוד סיפורים שירדו בלי הסברים בתקצירים, הסרגל בתחתית העמוד לא נראה משהו קוני למל • י"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 17:08, 20 במרץ 2008 (IST)

יופי, שמו סרגל חדש והוא ממש ברור וטוב, רק חבל שהוא הפוך... ואני מנסה לחשוב על שם יותר טוב מ'מיקומו של אברהם יצחק על ציר הזמן' אולי מיקום הרב ביחס להשתלשלות ההלכה? קוני למל • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 00:14, 26 במרץ 2008 (IST)

הערך טעון שיפוץ

הפסקה "תומכיו" שמלאה בגיבובי ציטטות של שבחים אודותיו, קצת מבאסת. ככה לא צריך להראות ערך אנציקלופדי. מידי פעם מישהו מוסיף עוד ציטוט בעדו או נגדו, והערך מצטקמק לאט אט. גם המובאות של דבריו בנושאים שונים, יסודם בחטא, כמטרה לאזן דברים שניסו להציגו באור שלילי, והם כולם צריכים להיות מועברים לויקיציטוט, ואילו בערך הזה יש לכתוב פסקה שלמה שתנסה לסכם ולתמצת את עיקרי הגותו וחידושיו הגדולים. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:52, 7 בדצמבר 2008 (IST)

קביעה תמוהה

על מה מבוססת הקביעה "לאורך השנים היה הראי"ה מתנגד חריף לתנועת המזרחי"? אמנם דרכו היתה שונה מן ה'מזרחי', אבל "מתנגד חריף"?! האם יש לכך בדל נימוק? מאמריו ב'הפלס', המובאים כראיה לכך, נכתבו כולם עוד לפני עלייתו ארצה, ובכלל כשתנועת המזרחי עוד הייתה בחיתוליה (והראשון שבהם נדפס עוד לפני ייסוד הגרסה המוכרת שלה על ידי הרב ריינס), ואין בהם שום דבר שיכול לאשש קביעה זו. עד שמישהו יביא הוכחה משמעותית לקביעה זו, וכן לנגזרותיה כמו "לטענתו, המזרחי פשרנית מדי", אני מוחק את הפיסקה המדוברת (לדידי, נודף מכאן ריח של מתנגדי המזרחי יותר מאשר מחפשי אמת היסטורית. וראוי להבחין שייסוד 'דגל ירושלים' לא היה רק ביטוי לחוסר הסתפקות ב'מזרחי', אלא גם - ואף בעיקר - לחוסר שביעות רצון מ'אגודת ישראל'. ובכל זאת מנסח הקביעה הנ"ל לא טרח משום מה לקבוע ש"הראי"ה היה מתנגד חריף לאגודת ישראל" או כדומה, למרות שלפחות בתקופת ירושלים, הדבר היה נכון למדי).
נ.ב. בעניין אחר - לגבי התמונה המופיעה בערך ומוצגת כ"הקדשה שכתב הראי"ה קוק בכתב ידו": כל בר דעת רואה שאין זה כתב ידו של הראי"ה, אותו קל מאד לזהות, וכמובן גם אין זו חתימתו.
כמו כן, לגבי מכתבו של הרוגאצ'ובר, המוגדר כרגע בערך כזיוף גס וכו' וכו' שכבר הוכיחו האדמו"ר מלובביץ' - יש כאן טעות וערבוב. האדמו"ר התייחס למכתבים שנדפסו בספר האנטי-ציוני 'דובב שפתי ישנים' (של חיים בלוך), וקבע על פי תוכנם וסגנונם שהם מזוייפים - אבל המכתב עליו מדובר כאן בערך, ממנו צוטט משפט ומחצה, הוא מכתב אחר לגמרי שהתפרסם כבר בחייו של הרוגאצ'ובר, ואינני מכיר טענה ממשית שמדובר בזיוף. (והיות שאיני רוצה להיכנס למלחמת עריכות וכדומה, אעדיף לתת לעורכים הותיקים לתקן את הדבר).

הערות נכונות. הרב קוק היה קרוב הרבה יותר למזרחי מאשר לאגודה. בוודאי לא היה מתנגד חריף למזרחי. אחד מראשי המזרחי הרב מימון שגם הקים את מוסד הרב קוק היה מקורב לרב קוק. כאשר המזרחי הקימו ביפו את בית ספר תחכמוני (בית ספר) הם זכו לברכת הרב קוק לעניין. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:00, 9 בדצמבר 2008 (IST)

ללא ספק, זה שלרב קוק הייתה משנה סדורה, שבולטות בה שינויים מדרך המזרחי, לא אומר שהוא התנגד בצורה חריפה לתנועה. הרב קוק ניסה להקים תנועה אידאלית יותר לשיטתו בשם דגל ירושלים (הרב קוק), אבל קודם יסודה ולאחר כשלונה היה ביחסים טובים עם המזרחי, פירסם מאמרים בכתבי המזרחי, ומנהיגי התנועה היו מקורביו. נת- ה- - שיחה 18:25, 9 בדצמבר 2008 (IST)

מצטרף לכותבים מעלי, לא הסכים זה משהו אחד, מתנגד חריף זה משהו אחר. הוא שלח את הרב משה צבי נריה להיות שליח שלו בקונגרסים של המזרחי וכן בקונגרסים הציוניים מטעם המזרחי. עניינה של דגל ירושלים הוא חיזוק ולאיו דווקא נגד • קוני למל • י"ג בכסלו ה'תשס"ט • 21:38, 9 בדצמבר 2008 (IST)

אם כן, אחר שיש הסכמה בנקודה זו, אני מוחק שוב את הקביעה התמוהה (שהוחזרה לאחר המחיקה הראשונה)

אחרי עיון נוסף, כדאי לקרוא מה שכותב אחד מחוקרי הראי"ה, פרופ' דב שוורץ מבר אילן: "ואולם אחת התופעות הדורשות הסבר היא היחס הקשה עד כדי סלידה שגילה הרב קוק לעתים כלפי "המזרחי"; הוא מעולם לא היה חבר "המזרחי", וההסתדרות שביקש להקים, "דגל ירושלים", איימה לרסק את "המזרחי". בהתנגדות להקמת בית משפט השלום ובצעדים להקמת הרבנות הראשית אף נקט הרב צעדים שהתפרשו כזלזול בולט בתנועה הציונית הדתית: הוא לא זימן את רבני התנועה להתייעצויות ובמקומם זימן את רבני היישוב הישן." (חידת הכפילות של הרב קוק, הארץ). ואת מה שכותב הרב אברהם וסרמן (תחייתו "דגל ירושלים") --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 08:52, 10 בדצמבר 2008 (IST)

כבודו של פרופ' שוורץ נכבד בעיני, אבל אני חושש שמידת הדיוק בתיאור הנ"ל אינה גדולה יותר מאשר בפרשנות ההיסטורית הבאה, הלקוחה אף היא מאמרו: "באותה מידה אפשר לראות את מהלכי חייו של הרב קוק מעלייתו לארץ ישראל ועד להקמת הרבנות הראשית כצעדים פוליטיים מחושבים, כדי לזכות במשרה של רב ראשי. הוא ידע ש"המזרחי" יתמוך בו, מאחר שתנועה זו ביקשה איצטלה של רבנים ידועי שם, שכן היתה ענייה בהם. את תמיכת המתיישבים הציוניים השיג באידיאולוגיה שלו, במסע המושבות ובעמדתו המצדדת בהיתר המכירה. ואת תמיכתו (היחסית) של היישוב הישן השיג בהתנגדותו להקמת בית משפט השלום ולבחירת נשים. דומני שאין ספק שמבחינתו היה מניע משיחי בהשגת משרת הרב הראשי, ושהוא ראה עצמו מקדם את חזונו הרעיוני. מבחינתו, יסוד הרבנות הראשית היתה דרך לכינון מחודש של הסנהדרין, ומי אם לא הוא ראוי לעמוד בראשה. המטרה הצרופה והכנה של מימוש הגאולה בוודאי עמדה בראש מעייניו. אבל לצורך מימוש חזון זה השתמש הרב קוק במהלכים פוליטיים מובהקים, שחלקם הצליחו וחלקם נכשלו; ולבסוף השיג את המשרה המיוחלת. פרשנות זו למעשיו ראויה לדיון".

כל בר בי רב, אפילו אם אינו מכיר אלא את ההתלבטויות הממושכות שהיו לראי"ה האם בחזרתו לארץ ישוב ליפו בה ישב לפני המלחמה, או יעלה לירושלים כהצעה החדשה, ירים יותר מגבה אחת לנוכך הפרשנות הנ"ל שמעלה שוורץ (והערתי רק על נקודה אחת מני רבות המתנגשת עם פרשנותו המעניינת ופיקנטית אך הבלתי מבוססת בלשון המעטה. אם צריך נקודה נוספת - האם פרופ' שוורץ מכיר את מכתבו של הראי"ה מתקופה זו ממש, לגבי יוזמה נוספת של חידוש הסנהדרין, ומה היתה דעתו של הרב קוק על כך במכתב זה?).

לכן כדאי להצליב כמה מקורות, ומה שעולה מכולם ביחד שהייתה לרב קוק הסתייגות די רצינית מתנועת המזרחי. הערה צדדית: אתה לא חייב להרשם, אבל לפחות כדאי שתחתום באיזה שם או כינוי שנדע למי להתייחס. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:02, 10 בדצמבר 2008 (IST)

הרי חתימתי. ואגב, מדוע הוחזרה לפתע אותה פיסקה שפחות או יותר הוסכם כאן שהיא רחוקה מלהיות מדוייקת? (אני אין בכוונתי להיכנס בקשרי מלחמות עריכה למיניהן, ואם יש גורמים המעוניינים בהשארת הכזב על כן האינטרנט, שיערב להם). כן אתמה, עבור המעוניינים לשנות, על אזכורו המגוחך של הרב אברהם אהרון הכהן בורשטיין מטבריג ברשימת "תלמידיו של הרב קוק" בשלהי הערך. --שמעון האיתן - שיחה 20:36, 22 בדצמבר 2008 (IST)

אתה צודק. הסרתי את הפסקה. גם אם הייתה לו לרב קוק הסתייגות מסוימת, היא לא הייתה התנגדות חריפה, ואם הוא סבל את החרדים שירדו לחייו, סביר להניח שהוא סבל את המזרחי שהלכו איתו. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:15, 22 בדצמבר 2008 (IST)

והופ, הנה הוחזרה הפסקה לפלא, והמחזיר קרוי בשם 'ידיד נפש'. אנא יואיל ידיד הנפש לציין כאן מהם הנימוקים שלו להחזרת הפיסקה שמחיקתה נומקה כאן באורך ובהסכמת כמה גולשים. עד אז סבורני שאינו זכאי (ע"פ הצדק) להחזירה שנית. --שמעון האיתן - שיחה 23:31, 22 בדצמבר 2008 (IST)

הקישורים שמוצגים בפסקה "קישורים חיצוניים" הינם נמצאים בקישור אנצ' דעת, על כך כבר היה דיון ראה שיחת משתמש:ידיד נפש# הראי"ה קוק. ועל הפסקה התמוהה הינה אמת שכן התנגד נחרצות בהקלות ביהדות (=שנהגו בהם תנועת המזרחי) למרות שדגל בגישה של "שמאל דוחה וימין מקרבת", וכן בנה את "תנועת דגל ירושלים" למרות שלא התקיימה להרבה זמן אך הרושם היה גדול מאוד. לכן הנני משחזר זאת עד לקביעת עובדות בדף השיחה של הערך. בברכה, ידיד נפש • שיחה 8:40, 23 בדצמבר 2008 (IST)

העובדות כבר נקבעו בדף השיחה. בכל הדברים שאמרת - שהם, אגב, במחילה, דברים בלתי בהירים ובלתי נהירים - לא נוסף מידע שביכולתו להצדיק את הקביעה שהראי"ה "התנגד בחריפות" למזרחי וכיו"ב, וכן כבר צויינה העובדה שמאמריו ב'הפלס' בוודאי אינם יכולים להוות ראיה להתנגדות כזאת. כל אותה פיסקה תמוהה היא, והחזרתה הכרונית תמוהה שבעתיים. די לעיין בכתבי הראי"ה אודות 'המזרחי' שנדפסו בספר "חזון הגאולה", ובקשר המכתבים המסועף שקיים עם 'המזרחי' וסניפיה בארץ ובעולם (עשרות[!] מכתבים), כפי שנסמנו בספר 'מכותבי ראיה', כדי להיווכח במוזרותה של הקביעה הנ"ל, שנכתבה כנראה ממניעים אינטרסנטיים כלשהם, וכנראה על ידי מי שלא ממש מכיר לעומק או לרוחב את איגרות הראי"ה, מאמריו ותולדות חייו בכלל. כבר הערתי שאין בכוונתי להיכנס למלחמת עריכות, ועל כן אותיר את המלאכה למעוניינים בכך, ורק אשאיר על כנה את התמיהה-רבתי. --שמעון האיתן - שיחה 08:52, 23 בדצמבר 2008 (IST)

אני מצטרף לשמעון האיתן בענין המזרחי, ואיפה המקורות בעניין? נושא נוסף שמעיק הוא הסרת הקישורים החשובים מהערך בידי ידיד נפש שאיננה במקום, ונעשת שוב ושוב בצורה כפייתית בניגוד לנורמות המקובלות בויקיפדיה. אין בכך שהקישורים הללו נמצאים באנציקלופדית דעת בכדי לגרוע אותם מכאן. להפך, יש להסיר את הקישור לאנציקלופדית דעת, שהיא מועתקת מויקיפדיה, ולתת אצלנו קישורים ישירים למאמרים החשובים באתר דעת. גם אין בכך שהיה דיון בנושא במקום נידח, שאף אחד לא היו שותף לו, לקבוע מסמרות לגבי הערך. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:03, 23 בדצמבר 2008 (IST)

ועכשיו אנו רואים ששוב הוחזרה לפלא אותה קביעה, והמחזיר נקרא בשם יעקב שי, ואין עמו (לפחות כרגע) בדל נימוק (ואולי התשובה טמונה בשורה קטנה שהופיעה פעם בדף האישי של יעקב שי הנ"ל, לאמור "הכותב הוא יהודי חרדי-ציוני" - וממילא בעל אינטרס להציג את הראי"ה כ"מתנגד חריף" למזרחי). כנראה יש אנשים שאותה פיסקה חשובה להם בצורה תהומית... אני מכל מקום פורש בזה מהמאבק הדון-קישוטי כנגדם, והרוצה להחכים יחפש בספרים. --שמעון האיתן - שיחה 14:14, 23 בדצמבר 2008 (IST)

שינוי המשפט

לדעתי יש לשנות את את המשפט, אך ברוח הקישור שדווקא הביא משתמש:יעקב שי שהביאו מאתר נאמן מאוד. לדוגמא יש לשנותו: 'לאורך השנים הראי"ה תמך בתנועת המזרחי אך היה ממתנגדה לדרכה הפשרנית, וביטוי לכך נתן עוד בטרם עלה ארצה, בשלושה מאמרים שפרסם בכתב העת "הפלס"' יש הסכמה?. בברכה, ידיד נפש • שיחה 14:30, 23 בדצמבר 2008 (IST)

אינני מסכים מסיבות רבות (ולא ראיתי איזה קישור יעקב שי הביא ומהו האתר הנאמן): ראשית, את התמיכה בתנועת המזרחי יש להבין בהקשר הנכון, כי לא היתה זו תמיכה מוחלטת. שנית, המשפט "מתנגד לדרכה הפשרנית" אינו מתאים לערך אנציקלופדי שכן משורבבת בו דעת המנסח, וכן לא מובן כיצד יש להלום יחד "תומך בתנועה" ו"מתנגד לדרכה". שלישית, כבר הערתי שאין שום קשר בין המאמרים ב'הפלס' לבין תנועת המזרחי, שבקושי נוסדה אז (בגרסתה המוכרת). ואחרון חביב, כל הפיסקה הנ"ל, בכל אופן ברור שאין מקומה בפרק של דגל ירושלים. אין היא קשורה לעניין זה, והקמת 'דגל ירושלים' לא היתה על רקע התנערות מן המזרחי. וזה מביאנו לאחרון אחרון חביב - מדוע מוזכרת [שם] דווקא 'המזרחי', ולא 'האגודה' למשל? הבה ונשמע, בטרם ימשיך אי-מי בעריכה גחמתית, מה משיבים התומכים בהכללת פיסקה תמוהה זו. --שמעון האיתן - שיחה 15:27, 23 בדצמבר 2008 (IST)

אחרי עבודת מחקר קטנה באגרות הראי"ה. הרבה יותר נכון לכתוב, שהוא צידד ותמך במזרחי ואף טען שתנועת דגל ירושלים והמזרחי יוכלו לשלב ידיים ולעזור אחת לשניה, כך למשל כתב:

"חיבה וכבוד אני רוחש להמזרחי, בכל לב הנני שואף לפיתוחו והתרחבותו, אבל אל יאמרו שיכורי הנכריות: הנה המוהיקנים האחרונים. נגררים הם אחרינו, ירעו עד שיסתאבו... חביבי, ממעמקי לבבי אני מתחנן הנני אתכם, ידי מוכנה היא לעזור ולתמוך את המזרחי, הציוניות וכל שאיפותיה משאת נפשי הינן... המזרחי אורו יגיה, ברוח השלום בצדקת הפשרנות המיוחדת לו, יעשה את דרכו בהשקט ובבטחה, ובכל עת יתאמץ ויוסיף חיל, ובכל מקום אשר כח כללי יהיה נדרש לו להוציא מאוייו אל הפועל, תבוא לו העזרה של הדגל [ירושלים]..." (אגרת תתק"ה, אגרות ראי"ה חלק ג' עמ' רט"ז).

"ע"כ דעתי היא מסכמת, שעבודתי תהיה מיוחדת בעיקרה לד"י במובנו הלאומי הכללי, לא בערך מקומי של איזו עיר ומדינה מוגבלה, ועם זה מוכן אני לעסוק באהבה בחיזוק עניני המזרחי." (אגרת תתפב, חלק ג', עמ' קעד)

"עניני העבודה בהסתדרותנו [דגל ירושלים] הנני מעכב כעת, מפני שהמזרחים עוסקים בשקידה בעניניהם, ואין חפצי שיהי' מורגש מצדי שום התנגדות לכל מי שעושה איזה דבר טוב בישראל, אע"פ שלפי דעתי הדברים צריכים השלמה רבה, אבל הלא לעולם טוב חלק מלא-כלום." (אגרת תתקמה, חלק ג', עמ' רסא)

אפשר לכתוב שהוא ביקר צדדים מסוימים בתנועת המזרחי, במיוחד בחוסר ההתנהלות העצמאית, וחוסר הרמת קולה ברמה, ובהגררות שלה אחרי ההסתדרות הציונית הכללית, דברים שהוא חשב לתקן בדגל ירושלים. ועם כל זאת נראה מדבריו כי היא הייתה הקרובה ביותר אליו. ועובדה היא שהוא הישהה את פעילות דגל ירושלים מהחשש לפגוע במזרחי. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:51, 23 בדצמבר 2008 (IST)

הקבלה בין הרב קוק לבין הרב אשלג

מעניינת ההשוואה הנעשת בספר שני המאורות הגדולים בין רעיונותיו ופועלו של הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) ומסריו של הרב קוק בנוגע לסיום הגלות והקמתה של מדינת ישראל, מרתק למצוא בספר ציטטות דומות משני ענקי הרוח הללו. לדעתי הספר יוסיף עניין ומידע לערך. תודה --einy - שיחה 01:06, 27 בינואר 2009 (IST)

הרב מטבריג

הורדתי רשימת תלמידיו של הרב קוק את הרב מטבריג, מחילה אבל עד כמה שידוע לי הוא לא היה רבו הוא בא רק לשנתיים לישיבה ולימד שם, אני ממשער שהעריך את הרב קוק וכו' אבל להגדירו כתלמידו לא נראה לי שאפשר. גם ר' יצחק הוטנר מסופקני עד כמה אפשר להחשיבו "תלמיד" אבל בכ"ז השארתי מחמת הספק. Ysh - שיחה 11:07, 20 באפריל 2009 (IDT)ysh

תת פרק: חוקריו הבולטים

לדעתי סמדר שרלו אינה מחוקריו הבולטים. יש עשרות דיסרטציות שעוסקות בהגותו של הראי"ה קוק. ס' שרלו היא עוד חוקרת מן השורה, ולכן החלטתי למחוק את שמה.

אברהם יצחק יחזקיהו

כמדומני שהשם יחזקיהו הוסף לו בערוב ימיו, כאשר כבר היה מוטל על ערש דווי, וכנהוג במקרים כאלו, השם לא נזכר יותר לאחר הפטירה. נת- ה- - שיחה 11:36, 20 ביולי 2009 (IDT)

אכן כדבריך וכמו ששיערתי, בכרוז שקרא ליום תפילה כללי לרגל מחלתו, הוסיפו לו את השם [1]. אולי יש מקום לכתוב את זה בגוף הערך. כי מה שמעניין כאן זה בחירת השם הזה דוקא ולא שם אחר. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:23, 20 ביולי 2009 (IDT)

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא וישיבת מרכז הרב

נכתב בערך "שיטת הלימוד העיקרית בישיבת מרכז הרב (המתימרת ללכת לפי שיטת הרב קוק), אינה בדרך של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" האם בזמנו של הרב קוק למדו בישיבה בדרך זו? אם לא - מה הסיבה לכך? אם כן - מתי ולמה שונתה שיטת הלימוד?

ראיתי שהוסף הסבר בערך לעמדתה של ישיבת מרכז הרב כיום, רצוי למצוא גם מקור שמתייחס לשיטת הלימוד בתקופתו של הרב קוק עצמו. (אגב, מכיוון שהוסבר שההתנגדות ללימוד בצורה זו היא בשלבים המוקדמים של הלימוד, יתכן שגם אם שיטת הלימוד בתקופתו של הרב קוק הייתה שונה, יטענו שההבדל הוא ברמת הלימוד של התלמידים המגיעים לישיבה, (בתוכנית המקורית של הישיבה הוצב רף גבוה לקבלת תלמידים לישיבה)).

מושגים במשנתו

מציע להעביר את הפסקה לויקיציטוט או ויקיטקסט. לידתה ממילא היה בחטא. בהמשך צריך שמישהו ינסה לסכם את תמצית מעיקרי משנתו באופן כוללני. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:06, 9 בדצמבר 2009 (IST)

קטע לא ברור

בנוגע לישיבה כתוב- "הרב קוק הגיד לתלמידים שיעור יומי בביתו. למעשה היה זה מבנה של שני אגפים שבאגף שבקומה השנייה שכנה דירתו, ובאגף השני היה מקום לימודו וישיבת בית דינו. שם הייתה הישיבה. בית הרב ביפו שוכן ברחוב אחווה 21 בתל אביב-יפו דהיום."

לפני כן כתוב שהישיבה שכנה באחד מקומות תלמוד התורה. מה הכוונה? האם הישיבה ותלמוד התורה שכנו בביתו של הרב קוק? האם הרב קוק והישיבה שכנו בת"ת? אולי אלו שני מקומות שונים שבהם למדה הישיבה? מקווה לתיקון מהיר.

נ.ב. הערך יפהפה, יישר כוח! אולי אפשר ליצור ערך מקוצר ומסכם יותר? הערך ענק ומכיל מידע שמחפש רגיל אולי לא יחפש. לעיתים זה מעמיס מיד ומבלבל. תודה.

עולת ראיה

אני מחזיק את זוג הספרים ביד, ושמם עולת ראיה ולא ראי"ה. המשתמש מי נהר עושה פה מלחמת עריכה, אבל זו טעות עובדתית. יש פה כפל משמעויות כמבואר בערך (שגם שמו שגוי) עולת ראי"ה, אבל המו"ל (הרצי"ה) השתמש במובן ללא ראשי התיבות. --שפ2000 - שיחה 17:37, 2 במרץ 2010 (IST)

מאשר - השם על הספרים הוא ראיה. ‏DGtal‏ 17:39, 2 במרץ 2010 (IST)

איני עושה מלחמת עריכה טעיתי בשגגה וקיבלתי את הערתו של בנילה ראה בדף השיחה אצלי (למרות שייתכן והגרפיקה של כריכה אינו בהכרח ראיה מספקת כי יש מצב שלא ישימו גרשיים בכריכה) ומייד תיקנתי כפי שביקש בערך הוא העיר לי לגבי עין איה ולא לגבי עולת ראיה ובכל מקרה אני רק באתי להכחיל את הספר איני אשם שכותבי ערכי הספרים כאן בויקיפדיה טעו בשם הערך וכתבו עם גרשיים מפה נבעה שגגתי , אני מבקש שפ2000 שתיקח את האשמתך כלפי בחזרה , כל כונותי היו ראויות מי-נהר - שיחה 17:43, 2 במרץ 2010 (IST)

ועתה גם עולת ראיה תוקן כרצונך אך מבלי להשאירו אדום ותודה על שהבאת לתשומת ליבנו בדף השיחה מי-נהר - שיחה 17:47, 2 במרץ 2010 (IST)

יש לתקן גם את הערך עולת ראי"ה.

יש כאן נטייה מוחצת לצידו של הרב קוק

ולא כל האמת נאמרת כאן, וחבל. אני אכתוב כאן רק מעט הערות כי אני עסוק ונקלעתי לכאן במקרה ממש, ולפיכך אסתפק בהערות קצrות בלבד.

א- מה שכתוב על החזו"א שכיבד את קוק, אמנם זה דבר מפורסם וידוע שהחזו"א בתחילת ימיו כשבא לארץ ולא הכירו שלח אליו מכתב או שניים בנושא הלכתי, אך כשנפוצו "שמועותיו" של קוק, החזו"א הזהיר מפניו ואמר שאסור ללמוד בספריו, חיפוש קצר בגוגל ותמצאו לכך המון מקורות.

החזו"א לא בא בתחילת ימיו לארץ אלא בגיל 55 בשנת תרצ"ג, 13 שנים לאחר פרסום הספר "אורות" ווהמכתב שבו מכנה החזו"א את הרב קוק בתואר "מרן" הוא משלושה ימים לאחר עלותו של החזו"א לארץ. ויש עוד לציין שבהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני-ברק שהתקיימה באדר תרצ"ד שבו נכחו הרב קוק והחזו"א לצד גדולי תורה נוספים, כשנאם הרב קוק, עמד החזו"א על רגליו במשך כל נאומו של הרב קוק, מה שלא עשה לכל רב אחר שנכח באירוע! ובתשובה למי ששאלו מדוע אינו יושב, הגיב החזו"א: "די תורה שטייט!"="התורה עומדת!" * ישראל קרמר • שיחה • כ"ד באדר א' ה'תשע"א • 17:13, 28 בפברואר 2011 (IST)

ב- רוב הרבנים החרדים לא עמדו לצידו של קוק במאבקו האישי, וחבל שכאן נמנו מאוד מעט ממתנגדיו בעוד שבצד תומכיו "ניפחו" את הרשימה. אני מקוה להוסיף בקרוב הרבה שמות מוכרים לצד המתנגדים.

הרב יעקב מוצפי (אביו של הרב בן ציון מוצפי ראש ישיבת בני ציון בירושלים)

עד כמה שידוע לי אביו של הגרב"צ מוצפי שליט"א היה הגאון הרב סלמן מוצפי זצ"ל. * ישראל קרמר • שיחה • כ"ד באדר א' ה'תשע"א • 17:13, 28 בפברואר 2011 (IST)

הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף

הרב שאול דוויק הכהן- ראש המקובלים בירושלים.

הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף

הרב יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף

הגר"ע יוסף שליט"א סיפר שהרב צדקה נזדמן פעם אחת לישיבת "מרכז הרב" בחיי הרב קוק ואחרי שראה אותו אמר עליו שהוא "מלאך אלוקים"[2] * ישראל קרמר • שיחה • כ"ד באדר א' ה'תשע"א • 17:13, 28 בפברואר 2011 (IST)

הרב עזרא רפול מישיבת פורת יוסף

הרב צדקה חוצי'ן (יש לו בית כנסת בבוכרים)

הרב יעקב חיים סופר (בימינו) ראש ישיבת כף החיים.

וכל זה הוא מיעוט של המיעוט (אני יכול עוד להאריך)

ומצד האשכנזים ג"כ ישנם המון רבנים גדולים שהיו נגדו.

הרב ישראל יעקב קנייבסקי (הסטייפלר)

הרב יעקב יצחק וייס (בעל המנחת יצחק)

ניצל מהשואה והגיע לארץ עשרות שנים לאחר פטירת הראי"ה. בכל אופן - הוא לא היסס לקבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב. שפ2000 - שיחה 22:52, 3 ביוני 2010 (IDT)

וכן כל רבני העדה החרדית לדורותיה בין העדה החרדית האשכנזית ובין הספרדית

הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל שדגל בהשקפת העדה החרדית והיה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק, כותב בתרפ"ו לרב קוק, שהכירו מישיבת וולוז'ין: "הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל... הכהן הגדול מאחיו...".

הגאון הרב פנחס הלוי אפשטיין (מופיע לרוב כעפשטיין) זצ"ל שהיה גאב"ד העדה החרדית, כתב בתרפ"ג: "לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד פה עיה"ק". רואים כאן שהרב פנחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים ומשתמש כאן בביטוים מפליגים מאוד המראים על יחס חיובי ביותר לאישיותו של הרב קוק!

הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, שהיה רבה של "העדה החרדית" בשנים מקבילות לרבנותו של הרב קוק בירושלים, התייחס בהערכה אישית רבה ביותר לרב קוק גם אחרי פרסום אורות, וב"האיש על החומה" בכרך השלישי בפרק "האמת והשלום אהבו" המתחיל בעמוד 399, מובא שבמחלוקות הקשות ביותר, וגם בעניין הספר "אורות", שרר בין שניהם יחס של הערצה הדדית, כלומר גם מצד הרב זוננפלד לרב קוק.
וב"יחידי סגולה" של הרב איסר פרנקל מובא בפרק על הרב זוננפלד שבתשובה לשאלת אנשיו מדוע הוא מדבר עם הרב קוק בדברי תורה בפגישותיהם ברחוב, ענה: "הרב קוק הוא צדיק גמור, אך דרכינו הם נפרדות!"
נכד של מקורב לרב זוננפלד ונכדה של מקורב לרב קוק, הרב אברהם יצחק לבקוביץ זצ"ל, באו בברית הנישואין ובתר"ץ נולד להם בן. המקורב לרב זוננפלד הזמינו להיות הסנדק, וכך הרב לבקוביץ מרחובות, שאצלו נפש הרב קוק בימי הקיץ, הזמין את הרב קוק להתכבד בסנדקאות. הכפילות הזו נודעה לרב לבקוביץ ברגע האחרון, ובדרך לברית המילה שהתקיימה בבית החולים "ביקור חולים" אמר זאת הרב לבקוביץ לרב קוק, והרב קוק אמר שהוא יסדר את העניין. כשהגיעו למקום הברית כבר היה שם הרב זוננפלד וכשראה את הרב קוק נכנס, קם מיד לכבודו. הרב קוק אמר לרב זוננפלד: "כיבדו אותי בסנדקאות ואני מכבד את מר". הרב זוננפלד סירב ולא הסכים בשום אופן לקבל את הכבוד להיות סנדק במקום הרב קוק.
בברית מילה אחרת שהתקיימה באותו בית חולים וגם בה נפגש הרב קוק עם הרב זוננפלד, עם סיום הברית רצו להזמין עגלה בעבור הרב קוק, אך הוא סירב והתעקש ללכת ברגל. הרב זוננפלד הלך עימו וליווהו עד ביתו של הרב קוק. הרב קוק ביקש מהרב זוננפלד להתפלל לרפואת אמו שהיית חולה אז. הרב זוננפלד הגיב מיד: "להתפלל על אותה צדקת, מרת פערלה זאלטא, די גאלדענע בויך ("בטן הזהב")? הרב קוק הוסיף שגם הוא אינו חש בטוב וביקש מר' יוסף חיים להתפלל לשלומו. מיד בירכו ר' יוסף חיים ואמר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך".
הרב הוטנר סיפר שבערב פסח אחד הוא ליווה את הרב קוק בדרכו לכותל המערבי וראו את הרב זוננפלד צועד לקראתם. הרב קוק הזדרז להקדים בברכת "חג כשר ושמח", והרב זוננפלד השיבו בברכת החג והוסיף: "אני מברך אותו שלשנה הבאה אראהו שוב כאן כשהוא טובל רגלו בדם, וכוונתו שיזכה להקריב קורבן פסח, לפי הגמרא בפסחים ס"ה, ע"ב: "שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם", והכוונה שם לדם קורבן פסח.
הגאון הרב מנחם יהודה אושפיזאי זצ"ל ליווה בבוקר אחד מחגי השבועות את הרב קוק בדרכו לכותל לאחר תפילת ותיקין בבית מדרשו, בית המדרש של ישיבת "מרכז הרב" בזמנו. בסמטה שליד הכותל נפגשו ברב זוננפלד שחזר מתפילת ותיקין בכותל, ובירך הרב זוננפלד את הרב קוק שיזכה להיות כהן גדול בבית המקדש.
לא פעם הרב זוננפלד והרב קוק נפגשו בשמחות, וכשהרב קוק נכנס כשהרב זוננפלד כבר נכח במקום, הרב זוננפלד היה קם לכבוד הרב קוק ומציע לו את כסאו, אך הרב קוק בענוותו היה מסרב ופעם אחת לפחות הגיב: "אינני רוצה לתפוס את כסאו של מר!"
כשהזדמנו שניהם לסעודות מצווה כגון בייסוד ישיבת "חיי עולם" היה הרב זוננפלד לוקח "שיריים" מסעודת הרב. * ישראל קרמר • שיחה • כ"ד באדר א' ה'תשע"א • 17:13, 28 בפברואר 2011 (IST)

הרב גדליהו נדל מבני ברק.

במכתב של הרב מבעלז (אני מעתיק את זה כעת מ"ליכט שטראלן" (ח"ו עמוד 75) נכתב כך: "וידוע דהרב דשם מירושלים ושמו קוק ימח שמו הוא רשע גמור, וכבר טימא כמה צעירי עמנו ע"י מצודתו של חלקות לשונו ובספריו הטמאים וכו'" סוף ציטוט. אפשר ומומלץ לעיין שם.

עי' בספר לזכר הרב שלום נתן רענן (חתן הרב) "בשמן רענן". לאחר שהגיע הרבי מבעלזא לארץ, לאחר שניצל מהשואה, פגש את הרב רענן והוצג בפניו כחתן הרב. ואמר לו הרבי "הטעו אותנו לגבי הרב קוק". אגב איני בטוח שהסיפור שנכתב בספר על ידי אנשי מרכז הרב נכון הוא. אבל בטח לא פחות נכון מכתבי הפלסתר שאתה מצטט. שפ2000 - שיחה 22:59, 3 ביוני 2010 (IDT)

וכן במכתב של אב"ד קאשוי (ספר צבי חמד ח"ד עמוד ע"א) כותב: "כי כל שולחנות מלאו קיא וגו' ראשי תיבות אברהם יצחק קוק, ועיין חולין דף סג ע"א המבואר שם כי "קוק" מין עוף טמא".... סוף ציטוט. כדאי ומומלץ לעיין שם בעוד "תארים" שניתנו לקוק בין היתר "אותו האיש" "משבח דת הנוצרים" "ויש תקנה טובה שגם הוא יתנצר" ועוד...

למה לצטט בלי סוף את רבני אונגארן ? דעתם ידועה, גם לגבי אגו"י. שפ2000 - שיחה 22:59, 3 ביוני 2010 (IDT)

ראוי לציין כאן שטענת המתנגדים, שהרבה מהרבנים "התומכים" כביכול בקוק, טעו בו כי לא ידעו "מעלליו", ואילו ידעוהו ביזוהו. לצידו של ר' יואל מסאטמר היו הרבה רבנים חסידים- ונראה לי שלא נזכר כאן אפילו אחד מהם, ואכמ"ל. כל אלו הם בהחלט אנשים בעלי שם (בהרבה יותר מכאלו שנזכרים לצידו של קוק- למשל).

למה הרב מונק מחיפה גדול מהרצ"פ פרנק ? אתה עושה צחוק ? שפ2000 - שיחה 22:59, 3 ביוני 2010 (IDT)

אני מבקש להוסיף אותם במקום הנכון, כי זה לא הוגן לנפח את הצד של תומכיו בערך שמתיימר להיות נטרלי.

חוץ מזה, כדאי לתת כאן קישור לאתר של הסופר יואל אלחנן (=עמותה) שם הוא כותב על שותפותו של קוק בהונאתם של יהודי תימן ובהולכתם שולל תוך נישולם מרכושם וממורשתם והפיכתם לעבדים נרצעים של חלוצי המושבות הכופרים. כדאי לקרוא שם.(http://www.yoel-ab.com/articles_search.asp?sword=הרב%20קוק, ניסיתי לקשר לדף בדיוק ולא הצלחתי, לכן יש להקיש שם בחיפוש "קוק" ו34 המאמרים יוצגו לפניכם) וכן שם נמצאים עובדות מגובים במסמכים וכו' על יחסו של החזו"א לקוק.בסך הכל ישנם שם 34 מאמרים העוסקים בנושא קוק, כדאי להציץ שם ולהבין כמה הערך הזה נטוי.

יש עוד הרבה מה להעיר על נטייתו של ערך זה לצידו של קוק (מן ההכרח לציין שהם עשו זאת במקצועיות דיפלומטיות רבה- וכדרכם), אבל אני מקווה שההאחראים כאן יתעשתו ויתעוררו להבין כיצד מספר תלמידי קוק שיבשו את הערך הזה לצידו. וחבל.

אני לא מתכוון להפוך את דף השיחה לפורום בחדרי חרדים, ולכן אגיב בקיצור נמרץ. א) החזון לא "שלח מכתב או שניים". זה לא העניין. הוא קרא לרב קוק באותן שתי איגרות "הוד כבוד מרן", דבר שלא עשה אלא לעוד 2-3 גדולים. מאידך ההתנגדות שלו לרב קוק שאתה מתאר מבוססת על שמועות (ואפילו שמועות שהגיעו לאינטרנט או לספר של "יואל אלחנן"). ב) גם מקורות אחרים שאתה מביא מפוקפקים לדעתי. ג) בכל מקרה, הערך אינו אמור לכלול את רשימת כל מי שהתנגד או תמך ברב קוק, זה לא רלוונטי. המקובל כאן הוא שביקורת מובאת באופן תמציתי, מלבד במקרים חריגים. גם בערך של הרבי מסאטמאר ממש לא הובא כל מי שהתנגד לו. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תש"ע • 09:08, 9 במאי 2010 (IDT)

תגובתך מעדת עליך... אין הנחתום מעיד על עיסתו. לגופו של עניין, אם יש מישהו שדבריו מפופקים זה אתה, "הטענה" הזו שהחזו"א קרא בתואר "מרן" לקוק, אינה טענה כפי שכבר העליתי בפירוש, כי זה היה קודם שיצאו שמועותיו, לחזו"א היו מאות תלמידים וכולם העידו מה הייתה דעתו על קוק, אני לא מתכוין להכנס איתך לויכוח בנושא הזה בכלל. (ונצא מנקודת הנחה שהחזו"א החזיק בקוק כמורו ורבו (מה שלא היה וכאמור) לא זה מה שקובע, ישנם אלפי רבנים חלקם גדולים מהחזו"א שאמרו אחרת) זאת ועוד הטענה שלך "שביקורת מובאת באופן תמציתי"... זו טענה מגוכחת שלא ראויה ליחס כלשהוא, שאל"כ מדוע בצד תומכיו של קוק "לא הובאו הדברים בצורה מתומצתת, אלא נופחו מעבר למשוער, ומתנגדיו גומדו לעומת תומכיו, לדבר הזה יש אינטרס מובהק למשוך "ולשכנע" בני אדם על טיבו של האיש (דוגמא מפורשת לכך אתה יכול למצוא כבר בדף זה למעלה בתגובה ששמה "עריכה" ראה שם), אין לי שום בעיה שדבר זה יעשה, אך לא במסגרת אינציקלופדית. אין יותר טוב מאשר להעתיק כאן את מה שכתב הרב יו"ט ידיד הלוי רבם של הספרדים בירושלים: נא גבור איש אלקים קדוש הוא יעמוד לימין התורה הקדושה שנתחלל כבודה אשר בעוה"ר איש אחד קם להשתרר על עם ד' ובתחבולותיו ישב רב על עדה קדושה וגדולה עדת אשכנזים שיש רבנים וגאונים חסידים ואנשי מעשה, ולא יגיע בתורה אפי' לרסולי רגליהם של הגאונים הגדולים ובפרט זקני ישראל ראשי הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים בתורה ויראה ובחסידות ה"ה מ"ע כבוד רבינו הגאון יצחק ירוחם דיסקין שליט"א והרב הגאון יוסף חיים זאנענפעלד שליט"א, ובעו"ה זה האיש לרוב גאותו כי גבה לבו מאד כמעט נטרפה דעתו וחבר ספר אשר כתוב בו דברים של דופי ודברי אפיקורסות נגד תוה"ק והוא ודאי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דברים שאסור לשומען כמו שיראה כת"ר במחברת הנ"ל הנק' "אורות", אוי לאזנים שכך שומעות (לעינים שכך רואות) על חילול שמו הגדול ותורתו הקדושה, אוי לזמן שנתקע הדור בכך, שבמקום שהרב ידרוש דברי מוסר ודברי כיבושין לומר בואו אחי בואו ריעי לעבוד את ד' לשמור את השבת ולהניח תפילין וציצית הוא דורש דברים של דופי, ובלי ספק שספר הנ"ל טעון שריפה שלא יהיו נגררין אחריו, ובודאי גם כת"ר לעוצם גדולתו וקדושתו יטה אוזן לדברי מע' כבוד הגאונים הרה"ג הנז' להעמיד פרצת הדת ולפרסם איסור ללמוד בספרי המחבר הנ"ל, ומצפים אנו לתשובתו הרמה ואני אברך ברכת הדיוט יהי רצון שיאריך ימים ושנות חיים ויכתב לאלתר לחיים טובים ולשלום אכי"ר.

                                                                      העבד העובד לא-ל יחיד
                                                                   יוסף מרדכי ידיד הלוי ס"ט

אם תמצא לי מקור אחד, שאיננו שמועה גרידא, שהחזו"א אסר ללמוד את ספרי הרב קוק, אני אודה. אני מכיר עדות ממקור ראשון להיפך. ‏DGtal‏ 09:19, 9 במאי 2010 (IDT)

קודם כל תעיין באתר שציינתי שם הוא מביא כמדומני את כל המקורות משני הצדדים ודוחה את טענות הצד השני (שלך), אבל אני מתכבד להביא לכאן עוד קישור שאסף המון! חומר וקיבץ שמות ומאמרים של עשרות רבנים שיצאו נגד קוק, בבקשה: http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=4267183

אני שואל אותך על איסור של החזו"א ואתה עונה לי בעיין שם, כששם אין מילה המתייחסת לשאלה. תענה לגופו של עניין בבקשה. ‏DGtal‏ 09:27, 9 במאי 2010 (IDT)

מה שחסר לי זה שתחשוב שאני מתחמק... (אני אומר לך תעיין שם כי אני יודע וראיתי שהוא עוסק בזה שם בפירוש, ואני סומך עליך שאם אתה באמת רוצה לדעת אתה תטרח מעט כמו שאני טרחתי הרבה לדעת דברים אלו ותיגש לקישור הראשון ותכתוב שם "חזון איש" ומיד לפניך יוצג גם הנושא הזה, והיה ולא נכון מה שאמרתי תשוב הנה ותוכיח אותי קבל עם ועדה).

אם יש שם התייחסות לנקודה שהעליתי, לא מצאתי אותה אף שחיפשתי. אגב, עם כל הכבוד ל"אזמרך בלאומים" - ניכר מתוכן דבריו וסגנונו שהוא מוטה לא פחות משכנגדו. כמובן שזה לא אומר שדבריו לא נכונים, אבל צריך להסתכל על זה בביקורתיות רבה. ‏DGtal‏ 09:44, 9 במאי 2010 (IDT)

הרדיפה המכוערת אחרי הרב קוק הגיעה גם לכאן? אין ניסיון להסתיר שום דבר. יש פרק של מתנגדים בערך וגם בערך אורות (ספר), ומה בעצם אתה מבקש? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:00, 9 במאי 2010 (IDT)

אני מקווה שתבוא גם התייחסות לסגנון המשתלח של האלמוני. עד אז, אוסיף שתי הערות שאני מופתע שהאלמוני עם כל יגיעתו לא הבין: א. החזון איש כתב "הוד כבוד מרן" לרב קוק בסוף ימיו של האחרון, סוף תרצ"ג, כשהתפרסמו היטב דעותיו בכל התחומים וכבר יצא מזמן הספר "אורות" וכל הפשקווילים נגדו. ב. כתבתי שמקובל כאן שהביקורת צריכה להיות תמציתית. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תש"ע • 10:17, 9 במאי 2010 (IDT)

אם זה לא היה ברור, התגובה שלי הייתה רק כלפי האלמוני. שמיחזר טענות ישנות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:25, 9 במאי 2010 (IDT)

במקום שמנסים להוסיף חושך, אנסה להוסיף קצת אור. הרב שלמה זלמן אוירבך סיפר להלל הורוביץ כי לפעמים הלך לסעודה שלישית אצל הרב קוק כשהיה צעיר, וכי הרב קוק היה מסדר הקידושין שלו וכתב לו הסכמה לספרו הראשון. הוא עוד הוסיף כי כאשר ביזו את הרב קוק, הוא היה צריך למחות על הסילופים, מכיוון שהיה מאוד קשור לרב קוק, אבל לא היו לו את הכוחות לעשות כן. ושהוא חש מאימת הדין על כך שאינו מוחה על ביזויו של הראי"ה קוק. (שם פא-פג) דברים דומים סיפר משמו גם הרב יהושע צוקרמן, שהרב אוירבך אמר בצער כי הוא ממליץ לאלו שהתחצפו ונהגו בביזיונות כלפי הרב קוק שילכו להשתטח על קברו ולבקש ממנו מחילה. הרב פילבר סיפר שכאשר הביא לרב אוירבך ביאורים שלו על אורות התשובה, הרב אמר לו שלמד מספר פעמים את אורות התשובה (ועלהו לא יבול עמ' ע'). --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:46, 9 במאי 2010 (IDT)

ליאיר, סוף ימיו של החזו"א היה בשנת תרצ"ג, זה היה בשנת תשי"ד... ככה שעברו למעלה מעשרים שנה מזמנו של המכתב הנ"ל, ומאידך גיסא מזמן עלותו לארץ עד למכתב היה זמן מועט יותר, עיין בערך חזון איש (ויקיפדיה). בנוסף לכך, ישנו מכתב אחר שבו החזו"א פנה אל קוק בלא שום שבח, והוא מופיע באתר "אזמרך בלאומים".

כתבתי "סוף ימיו של האחרון", והאחרון שם הוא הרב קוק. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באייר ה'תש"ע • 01:06, 12 במאי 2010 (IDT)

חבל על הויכוח. אם האלמוני יקרא את הפסקה "מתנגדיו" יראה שהובאו שם לא מעט מתנגדים. כשם שבמצדדיו לא הובאה רשימה מלאה של תומכיו, גם במתנגדיו לא הובאה רשימה מלאה כפי שהוא מבקש לעשות. לא צריך לנהל רשימות מכולת. מעבר לכך האמירה שלו כי "רוב הרבנים החרדים לא עמדו לצידו של קוק במאבקו האישי" איננה אמת. הרי חשובי רבני ירושלים הזמינו אותו להיות הרב הראשי של ירושלים, בזמן היותו הרב של יפו. האמת היא שהחרדים (ובעיקר הפלגים הקיצוניים שבהם כמו סאטמר) השתיקו בטרור ובמורא את כל אלו שלא הסכימו אתם, ומעבר לכך סילפו פה ושם דברים בשם הרב קוק והוציאו עליו שם רע היכן שיכלו, כמו למשל שהוא תומך בריקודים מעורבים ונותן להם צידוקים מתורת הסוד. דבר שלא היה ולא נברא. דוגמה נוספת שלאחר מותם של רבנים שונים הם צינזרו מספריהם כל דבר שהיה בו ביטוי של כבוד והערכה כלפי הרב קוק כמו שעשו למשל בספרים אודות הרב איסר זלמן מלצר, שבמהדורה מאוחרת הושמטו כל דברי ההערכה שלו כלפי הרב קוק. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:33, 12 במאי 2010 (IDT)

אכן, טעיתי כנראה מחמת רהיטות קריאת דבריך. לטענה האחרת שהעלתי לא התייחסת, לא שכחתי אותה, כי היא חשובה מאוד למה שכתוב כאן בערך בשם החזו"א... (זה לא שאני חסיד שלו, ואדרבה. רק כדי להעמיד דברים על דיוקם). מ"מ מה שהעלת בסוף דבריך ש"החרדים" עשו "טרור" לכל אלו ששיבחו את קוק ואלו האחרונים דאגו לצנזר את השבחים, דברים אלו ידועים לכל הפחות לי..., בתור אחד שחקר דברים אלו היטב. ולדעתי זה דבר פסול, וצריך לפרסם את כל מי ששיבח אותו, כדי שידעו איך להתייחס לחיבוריו (של מי ששיבח) אם בכלל. לשקר זה לא חכמה, לומר את האמת זה חכמה.

ישנה קושי מסוים, לחשוף את האמת שלדעתי מוסתרת על ידי ההולכים לאורו של הרב קוק, ובכך לערער את אמונתם בצדקת דרכם, אבל מצד שני סילוף עובדות וחצאי אמיתות הם תופעה פסולה וקיימת בנושא הזה, ולכן אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, במחשבה שניה אין לנו זכות להעלים מידע מהקוראים גם אם זה לא נוח לכולם. טיפוסי - שיחה 01:38, 3 ביוני 2010 (IDT)

אני מסכים עם טיפוסי - יש להציג את כל הביקורת! אבל קודם אני מבקש מאוד שיתקנו גם את הערך של משה רבנו ויחשפו את האמת המוסתרת אודות גדולי העולם שהתנגדו לו: קורח, דתן ואבירם ו-250 (!) נשיאי עדה, אנשי שם (=גדוילי הדור)! וכן להזכיר את נדב ואביהוא שהתנבאו כי משה ימות (!) והם ינהיגו תחתיו. ובכלל לא מוזכר כי משה לא מל את בניו (!), ונכדו יהונתן אף התנצר עבד עבודה זרה!! וכמו-כן אני מבקש מאוד לתקן את הערך על שאול המלך ולהדגיש את האנשים שהתנגדו לו! (אמנם בפרק המוטה בשמו"א י' מכנים אותם "בני בליעל", אבל הרי זה נכתב במטרה להאדיר את השלטון החילוני דאז ואכמ"ל). ועוד יש באמתחתי, אבל אוי לי אם אומר וכו' והמשכיל בעת ההיא וכו'. נאם אברם העברי - שיחה 09:23, 3 ביוני 2010 (IDT)

ושכחת את כל המתנגדים לדוד המלך. . אפי ב. • התחברו ל♥ • 09:48, 3 ביוני 2010 (IDT)

תמשיכו להשוותו למשה רבינו, ואנחנו נתיחס לכך בהתאם. טיפוסי - שיחה 22:31, 3 ביוני 2010 (IDT)

"תמשיכו, ואנחנו". אני מבין טיפוסי שאתה בצד של האלמוני הקורא לגדול ישראל "קוק", עפר לפיו. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:40, 3 ביוני 2010 (IDT)

לשאלתך, א. יש הבדל כבין שמים לארץ בין השוואתו למשה רבינו לבין קריאתו בשם משפחתו, ב. עד כה הקפדתי לכתוב תמיד הרב קוק, בכדי למנוע פגיעה רגשית ומיותרת בזולת. טיפוסי - שיחה 22:48, 3 ביוני 2010 (IDT)

כנראה לא הבנת את שאלתי. שאלתי מה הכוונה "תמשיכו" בלשון רבים, ומה הכוונה "אנחנו" בלשון רבים?

לאור מה שהוספת יש לי עוד שאלה, וגם המלצה.

השאלה: עד כה הקפדת, ומה הלאה?

ההמלצה: המשך לכתוב הרב, ונהג בכבוד, והוי זהיר מגחלתו שמא תיכווה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:57, 3 ביוני 2010 (IDT)

"תמשיכו" הכוונה לאלו ששטפו את מוחם לכך שהרב קוק היה גדול בדורו כמשה בדורו, ו"אנחנו" הכוונה לאלו ששטפו את מוחם לכך שמשה אמת ותורתו אמת והן בדאין, לשאלתך והמלצתך, הסר דאגה מלבך. טיפוסי - שיחה 23:14, 3 ביוני 2010 (IDT)

אינני מתייחס לטיפוסי כי הוא מקרה אבוד. בכל אופן למי שזקוק לרשימות יעיין בלשון הקריאה וברשימת הרבנים הגדולים החתומים שמה ליום תפילה בכל העולם לרפואתו של מרן הרב וכן המכתבים המצורפים של גדולי הרבנים כפי שניתן לראות בחוברת קול תורה שנה ד (ו) מתמוז אב תרצ"ה מעמ' כא' ואילך - זמין ברשת לכולם באתר אוצר החכמה כאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?61714&+%F7%E5%EC%20%FA%E5%F8%E4 מי-נהר - שיחה 01:23, 4 ביוני 2010 (IDT)

אינני מתייחס למי שלא מתייחס לדברי, בכל אופן יום תפילה לרפואת הרב זה דבר אחד, והתנגדות גורפת לשיטתו הראויה לציון זה דבר אחר, ובספר עמודא דנהורא בהוצאת הרב משה בלוי, ניתן לראות בדיוק את ההתייחסות החרדים בעניין, http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29118&hilite=5a74cbe8-34dd-4e44-b5a1-8c33d6acb46b&st=%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa+%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa+%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%a5+%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c&pgnum=65 אל תפספסו עמוד סב. טיפוסי - שיחה 13:10, 4 ביוני 2010 (IDT)

המקור שציינתי מראה מלשון הכותבים והחתומים את כבודם שלהם ושל קהילתם אליו כת"ח וגדול בישראל גם אם יש בהם כאלה החולקים עימו לשם שמים, זה מיועד עמ"נ לסייע לקוראים לזהות את מי שבשיחה כאן ומובאותיו שאינם חולקים כבוד לגדולי תלמידי חכמים בישראל באשר הם אלא דבריהם כ"מרגלים מוציאי דיבת הארץ רעה" .14:28, 4 ביוני 2010 (IDT) מי-נהר - שיחה 19:34, 6 ביוני 2010 (IDT)

לדעת טיפוסי הרב איסר זלמן מלצר, הרצ"פ פרנק, האמרי אמת, הרב חיים עוזר ועוד ועוד פשוט אינם חרדים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תש"ע • 17:50, 4 ביוני 2010 (IDT)

הויכוח עם מבזי תלמידי חכמים פשוט חסר תוחלת. גם את הרמב"ם וגם את הרמח"ל רדפו ותקפו. וכמו שהיום לא זוכרים מי בדיוק רדפו אותם, אבל אותם זוכרים גם זוכרים, ככה לא יזכרו בעוד כמה דורות מי רדפו את הרב קוק. ובעצם למה כמה דורות? כבר היום לא בדיוק זוכרים אותם, ואיזה תרומה הייתה להם לעם ישראל חוץ מלקפוא על שמריהם ולומר לא ולא ולא. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 18:44, 4 ביוני 2010 (IDT)

תומכיו ותלמידיו

יש להפריד בין אלה שלא נלחמו נגד הרב אישית לבין תומכיו. ומהם: הרב מבריסק שהיה ידוע בהתנגדותו הרבה לציונות ולכל מאפיניה. וכמובן הרב זונלפנד שעם היות שלא נחם אישית נגד הרב אבל נלחם רבות נגד מוסד הרבנות הראשית והציונות. הריי"צ מחב"ד שלמרות שנפגש איתו, שהיה מתנגד גדול לציונות וכתב כמה מכתבים נגד דעת הרב בעניין הציונות אך שוב לא נלחם אישית עם הרב. וכן החפץ חיים שאחז מהרב כעצמו אבל לא היה תומכו במלחמותיו.הרב בענגיס החזון איש והרב אוירבאך. צריך להבין שכל מתנגדיו אמרו עליו שהיה גאון עצום ולמדן ואיש עליון וכו' ובכל זאת התנגדו לו או לשיטתו, וכמובן אי אפשר להכלילם בתבנית תומכים. בנוגע לתלמידיו, הב אוירבאך לא למד אף פעם אצל הרב קוק, תלמיד הוא מי שלומד באופן קבוע אצל רבו, וזה לא הרב אוירבאך ולא הרב אריה לוין. כלל וכלל. אחדובי - שיחה 12:18, 22 ביוני 2010 (IDT)

זה כמו שהיו שתמכו בחב"ד גם אם לא היו חב"דניקים ולא היו מעוניינים שבניהם ילמדו בחב"ד. הרב שלמה זלמן הקפיד ללכת לשמוע את הרב קוק מדי סעודה שלישית, וסתם "הרב" אצלו היה הרב קוק. גם הרב אריה לוין נודע כתלמידו. כמו שאדם יכול להיות חסיד חב"ד בלי ללמוד בישיבות חב"ד. נרו יאיר • שיחה • י' בתמוז ה'תש"ע • 18:28, 22 ביוני 2010 (IDT)

לגבי הרב אוירבך אחדובי צודק לחלוטין, שבשום אופן הוא לא יכול להיחשב תלמיד של הרב קוק. ירושלמרים רבים (גם הרב אלישיב) קוראים לרב קוק "הרב" (או יותר מדוייק: "דה רוב"), בגלל שהוא היה הרב של ירושלים, וכך היה מקובל לקרוא לו. גם ישיבת "מרכז הרב" נקראה כך על שמו. גם לגבי ר' אריה לוין, מעולם לא שמעתי שהוא היה תלמיד של הרב קוק, אלא הוא רק היה מקורב למרכז הרב. לגבי הפרק "תומכיו", באמת כדאי למצוא לו שם אחר ("יחס חיובי"?), ובפרט כשכלולים בו אישים כמו ר' חיים זוננפלד. אני-ואתה • שיחה 18:43, 22 ביוני 2010 (IDT)

לגבי הרב אריה לוין - ע"פ רישום עדותו של הרב יעקב רוזנטל אשר למד אצל ר' אריה לוין ולפי לשון הרב רוזנטל , ר' אריה לוין קרא לרב קוק בשם מרן הרב ובשם מורי ורבי , והיה פוקד ושוהה אצלו מדי חודש. ור' אריה לוין הביא להם דוגמא מאחת הפעמים בה שהה עם הרב קוק כדי ללמד אותם דיני החיוב של אדם בכבוד רבו . (מקור "צדיק יסוד עולם" מאת שמחה רז עמ' 58). ועוד בהמשך שם שר' אריה לוין היה פוקד את הרב בביתו ובישיבה עמ"נ להתייעץ עימו וכן היה מדי שנה משמש בישיבתו כשליח ציבור של מוסף ר"ה מי-נהר - שיחה 20:03, 22 ביוני 2010 (IDT) (ורק להשכלה כללית את הברכה והשליחות לתעד ולספר סיפורי צדיקים קיבל הסופר שמחה רז מהרבי מילובאוויטש) מי-נהר - שיחה 20:05, 22 ביוני 2010 (IDT)

אני עדיין מסופק, כי במקורות רבים הוא מוצג כ"מקורב" לרב קוק ולא כתלמיד שלו. "מרן הרב" - זה לא ראיה, גם החזו"א כתב "הוד כבוד מרן". הסיפור ההוא - כנראה בא לחנך כמה צריך להיזהר בכבוד הרב קוק בכלל ולא דווקא את "דיני כבוד תלמיד לרב", וכמו שאני רואה מנוסח הסיפור שמובא כאן. מתייעץ, מבקר, ומתחזן - לא מלמד על כך שהיה תלמיד, האם כל מי שנהג להתייעץ עם הרב אליהו היה תלמיד שלו? נשארנו רק עם טענה ספציפית שהוא היה קורא לו "מורי ורבי", וכנראה יש לומר שהיה נוקט לפעמים בלשון גוזמא כדי להדר בכבוד הרב קוק. לא מצינו שהוא באמת למד תורה אצל הרב קוק, לא בנגלה ולא בנסתר. אני-ואתה • שיחה 20:36, 22 ביוני 2010 (IDT)

הקישור שהבאת מועתק באופן מסורס, במקור שציינתי את מקומו הדברים כתובים בציטוטים מפורשים מקור ראשון ששמע את הרב אריה לוין פעמים רבות בנושא זה. והדגש שהוספתי על ההתיעצות היה לצד העובדה שהיה פוקד אותו בקביעות ושוהה עימו בזמן שהיה עוסק בצורכי הרבים הווי אומר שלמד ממנו ממש באופן של שימוש תלמידי חכמים (וכידוע לך לרב אריה לוין אף פעם לא היה זמן פנוי...) מי-נהר - שיחה 20:56, 22 ביוני 2010 (IDT)

החזו"א כתב "הוד כבוד מרן" לארבעה גדולים שפנה אליהם בכתב, שאחד מהם הוא הרב קוק. הרש"ז קרא לרב קוק, ביום יום, הרב סתם. לא מופרך לומר שהיה תלמידו, משום שכאמור למד ממנו תורה בקביעות, גם אם לא היה תלמיד בישיבתו. לגבי ר"א לוין - ודאי שהיה תלמידו. אולי תלמיד חבר. אני אכן חושב שמי שהתייעץ בקביעות עם רב הוא תלמידו, במיוחד אם הוא קורא לו "הרב סתם", ק"ו כשקורא לו "מורי ורבי". נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 10:06, 23 ביוני 2010 (IDT)

נרו יאיר, אתה התעלמת לגמרי ממה שכתבתי שהכינוי "הרב סתם" היה הכנוי הנפוץ בירושלים. הגרש"ז לא "למד אצלו תורה בקביעות", אלא היה בא לשמוע את דרשותיו בסעודה שלישית, וההבדל גדול. (אני גם לא יודע מניין הבאת שהוא היה "מקפיד" ללכת, ואני גם לא יודע אם יש מקור שאומר במשך כמה זמן הוא היה נוהג ללכת). לגבי ר' אריה לוין אני אנסה לברר קצת יותר, כי זה נשמע לי מוזר, למרות שאין לי ראיות משמעותיות נגד מה שנטען פה. אני-ואתה • שיחה 12:02, 23 ביוני 2010 (IDT)

צודק, אתייחס עכשיו. אני לא בטוח לגבי ימי חייו של הרב קוק, אבל מעטים מאוד (אם בכלל) המשיכו להשתמש בכינוי זה עשרות רבות של שנים לאחר מותו. הגעה קבועה לסעודה שלישית מספיקה לדעתי לשם תלמיד, או לכל הפחות מקורב ותומך. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 12:34, 23 ביוני 2010 (IDT)

ככל הידוע לי אתה לא צודק בעובדה הראשונה שציינת. בנוגע לנקודה השניה, זכור שהרב קוק נפטר כשהרב אוירבך היה בן 25. הוא בסך הכל היה בא בתור נער צעיר לשמוע דברי תורה בשבת מרב העיר. הוא בוודאי החזיק ממנו, אבל מכאן ועד לציין אותו בתבנית בפתיחת הערך כאחד מ"תלמידיו" - המרחק גדול מאוד. אני-ואתה • שיחה 00:55, 24 ביוני 2010 (IDT)

יש גם תלמידים שרבם המובהק נפטר לפני שהגיעו לגיל 18. עם זאת, לגבי התבנית בראש הערך - אני מסכים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתמוז ה'תש"ע • 08:21, 24 ביוני 2010 (IDT)

אז בעצם אנחנו מסכימים, סתם היתה חוסר הבנה. מחקתי את הגרש"ז מהתבנית. יש מקום לצמצם שם עוד יותר, אבל זה פחות דחוף לי. אני-ואתה • שיחה 10:41, 24 ביוני 2010 (IDT)

רש"ז אוירבך והרב קוק

"מסופר כי הרב שלמה זלמן אויערבך סירב לבקשות להשמיט את הסכמתו של הרב קוק מספרו, והעדיף שלא להדפיס כלל את ספרו ללא ה"הסכמה"[דרוש מקור]" כדאי להסתכל כאן: הספר בהוצאה משנת תש"מ עם ההסכמה של הרב קוק (מהדורת צילום עם הקדמה של רש"ז). אז אולי הסיפור מאוחר יותר או שפשוט אינו נכון דרך - שיחה 14:15, 13 ביולי 2010 (IDT)

אם אינני טועה הסיפור הוא כזה: הרב קוק כתב הסכמה לספר, דא עקא, ההסכמה הגיעה בשלב מאוחר, אחרי שהספרים כבר נדפסו. ההסכמה הודבקה לעותקים שעוד היו תחת ידיו, אבל העותקים שכבר נמסרו לאנשים היו בלי ההסכמה. ראיתי טופס עם ובלי ההסכמה, ויש לעניין אף איזכור לפתיחה לתשובה במנחת שלמה, אבל אין לי ביבליוגרפיה מוחלטת שתוכיח זאת, אולי אמצא בהמשך. ‏DGtal‏ 17:13, 13 ביולי 2010 (IDT)

הרב קוק: יהודי צריך להתלבש כחרדי, עדיף כחסיד.

קפוטה ושטריימל? לבוש יהודי מהרגיל?

• בברכה, UserWikiped. 17:39, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

אתה מנסה להמציא ציטוט? זה שרב עיר לובש לבוש רבני זה לא חידוש. זה כתוב כבר בגמרא. אם תמצא התייחסות של הרב ללבוש היום יומי של "עמך", אפשר להיותר ציני יותר. ‏DGtal‏ 17:51, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

• ה"ציטוט" הוא סתם בשביל לשעשע. אבל אני מתכוון ברצינות, רב שלא משתייך לזרם החסידות לובש קפוטה ושטריימל? זה משהו שלא רואים כל יום. בברכה, UserWikiped. 18:52, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

קודם כל, זה לא שטריימל, זה ספודיק. היו מקומות שבהם זה נחשב ככובע רבני. ראה למשל את הרב איסר זלמן מלצר. אני-ואתה • שיחה 19:02, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

• בסדר, אז ספודיק. כמעט אותו דבר. אבל למה שרב מיהדות ליטא ילבש ספודיק, שזהו הכובע המסורתי של חסידי גור, אלכסנדר ויהודים מפולין? בברכה, מנחם 19:09, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

נדמה לי שעניתי על השאלה הזו. רק אעיר על אי דיוקים נוספים בדבריך: ראשית, מקורו של הרב קוק אינו מיהדות ליטא אלא מיהדות לטביה. שנית, אני מניח שברור לך שהספודיק במקורו לא נוצר בהזמנה מיוחדת עבור חסידות גור ואלכסנדר. אני-ואתה • שיחה 19:15, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

ויקיפד, למה להסתבך, לך לשאול את הרב אלישיב (ויש עוד רבים). נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תש"ע • 19:26, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

כן, כמובן, למשל כאן. תודה נרו. ודבר נוסף, מנחם, ויקיפדיה היא לא המקום לנסות ליצור פרובוקציות. אני-ואתה • שיחה 19:33, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

• דרך אגב, ראיתי פעם אירוע של סיעת יהדות התורה ששם הרב אלישיב לובש כובע הדומה לשטריימל או ספודיק, אפשר לראות כאן. בברכה, מנחם • שיחה 19:43, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

הלבוש הירושלמי המקורי כולל שטריימל וקפוטה, זה מה שהרב אלישיב לובש צוריאל בן אביחיל - שיחה 23:19, 25 בספטמבר 2010 (IST)

הרב הוטנר

כאן מגדיר עצמו כתלמידו. לפני הצבת תבנית מקובל לעשות חיפוש קצר.. דרך - שיחה 15:56, 15 בספטמבר 2010 (IST)

זה פשוט היה נראה לי מאד מוזר איפה הוא למד אצלו 95.86.97.165

זה נושא שאתה מתמצא בו? דרך - שיחה 16:02, 15 בספטמבר 2010 (IST)

כן 95.86.97.165

ראה גם כאן. הרב הוטנר היה בארץ ישראל והיה גם קרוב משפחתו של הרב קוק. היישוב היהודי ובוודאי התורני היה כמובן יותר קטן ואני מניח על פי העדויות שנוצרו ביניהם קשרים דרך - שיחה 16:11, 15 בספטמבר 2010 (IST)

בספר "בשדה הראיה" של הרב נריה יש פרק שלם על הנושא דרך - שיחה 23:33, 25 בספטמבר 2010 (IST)

ציטוטים ממשנתו

האם זה המקום? למה לא להעביר לויקיציטוט, הלא אפשר לצטט בויקפדיה מכל ספרי האחרונים, ולמה שפר חבלו של הרב 95.86.97.165 16:05, 15 בספטמבר 2010 (IST)

מאוד מסקרן...

כתוב בערך שהוא אמר שיש לחילונים הרבה יתרונות על פני הדתיים - זה מאוד מסקרן לתת לכך מקור, ויותר מכך - לכתוב באמת לפחות כמה מאותם היתרונות. אודה מאוד למי שיעשה את הדבר הנחמד הזה עברית - שיחה 22:02, 3 בנובמבר 2010 (IST)

לא מדויק. לא בכל דבר. תיקנתי בפנים עם ציטוט. שפ2000 - שיחה 21:29, 2 בינואר 2011 (IST)

תשובה טיפה מאוחרת, אבל הנה למשל כמה דוגמאות מהגותו של הרב קוק:

"הנפש של פושעי ישראל שבעקבא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל עניני כלל ישראל, לארץ ישראל ולתחיית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלומי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל, ובנין האומה והארץ." (ערפילי טוהר כא, אורות התחייה פ' מ"ג)

"נשמות דתוהו גבוהות הן מנשמות דתיקון. גדולות הן מאד, מבקשות הן הרבה מן המציאות, מה שאין הכלים שלהן יכולים לסבול. מבקשות הן אור גדול מאד...הרשעים בעלי הפרינציפים, הפושעים להכעיס ולא לתאבון, נשמתם גבוהה מאד, - מאורות דתוהו. בחרו בהרס והנם מהרסים, העולם מתטשטש על ידם והם עמו." (הנשמות של עולם התוהו - אורות עמ' קכא)

"בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון." (ערפילי טוהר ל"ה).

--אפי ב. • התחברו ל♥ • 23:09, 12 במאי 2011 (IDT)

דברי הר"א וסרמן

כפי שמפורט בהערה, מדובר ככל הנראה בטעות. וגם בלי זה, פרק המתנגדים נלהב מדי. מקובל אצלנו שמובאת רק ביקורת בולטת במיוחד, ולא מקובל לצטט את הביקורת בהרחבה (כפתגם הוויקיפדי: "מקום הביקורת בערכי המבקרים"). מן הראוי להוריד. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"א • 12:41, 15 במאי 2011 (IDT)

פרק המתנגדים אינו נלהב יותר מפרק התומכים. ראוי להשאיר. טיפוסי - שו"ת 13:00, 15 במאי 2011 (IDT)

חשבתי שהסברתי מדוע אין השוואה. עם זאת, בשלב זה אני מתמקד בטענה ספציפית על האמור ביחס לר"א וסרמן. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"א • 13:03, 15 במאי 2011 (IDT)

אם יש מקור על האמור בהערת שוליים, למה ש"לאחרונה נטען" אפשר להוסיפו בערך, לאחר שיביאו את מקור הדברים המיוחסים לר"א וסרמן. טיפוסי - שו"ת 13:33, 15 במאי 2011 (IDT)

יש שם מקור. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"א • 13:34, 15 במאי 2011 (IDT)