שיחה:שניאור זלמן מלאדי/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הודעת אנונימי

ב"ה

כינוייו

ר' שניאור זלמן מליאדי הוא מייסד תנועת חסידות חב"ד, הוא מכונה "בעל התניא" על שם ספרו "תניא", שהוא ספר היסוד של חסידות חב"ד.

כינויים נוספים לר' שניאור זלמן: "בעל השולחן ערוך", הרב מליאדי, המגיד מליאזנא, ובין חסידי חב"ד הוא מכונה האדמו"ר הזקן.

חייו ופועלו

הוא נולד לאביו הצדיק ר' ברוך ולאמו הרבנית הצדקנית מרת רבקה, בליאזנא.

על הולדתו של האדמו"ר הזקן, שהייתה ביום רביעי בשבוע, אמר הבעש"ט: "ביום הרביעי נתלו המאורות. ביום רביעי זה ירדה נשמה חדשה לעולם, שתאיר את העולם בתורת הנגלה והחסידות ותהיה לה מסירות-נפש על דבר החסידות ותצליח עד ביאת המשיח". דבר זה רמוז בשמו ר' שניאור-שני-אור, שהאיר בשני אורות: תורת הנגלה ותורת הנסתר.

ר' שניאור זלמן היה בבחרותו מחסידיו של ר' דב בער ממעזריטש, ואחר כך של ר' מנחם מענדל מויטבסק. כשעלה רבו לארץ ישראל, הוכתר ר' שניאור זלמן לאדמו"ר (ראשי תיבות של המילים "אדוננו מורנו ורבנו"), מנהיגם של חסידי רוסיה הלבנה. שנה זו נחשבת לשנת יסודה של חסידות חב"ד.

כאשר התגברה השפעתו של ר' שניאור זלמן, גם בחוגי ה"מתנגדים" בליטא, העלילו עליו בפני השלטונות ברוסיה הצארית שיסד כת חדשה(דבר שהיה אסור אז לפי החוק) ושלח כספים לסולטן הטורקי (הכוונה ל"מעות א"י" שנאספו בקופות צדקה מיוחדות לתמיכה בחסידים שעלו ארצה).ר' שניאור זלמן, נשפט ונידון למאסר. יום שחרורו מן הכלא הוא י"ט בכסלו , והוא נחוג עד היום בקרב חסידי חב"ד כ"חג הגאולה".

לאחר הסתלקותו קבע בנו ר' דב בער שניאורסון, את מושבו בעיר ליובאוויטש שברוסיה הלבנה, ועיר זו הפכה למרכזה של חסידות חב"ד.

האדמו"ר הזקן נולד בח"י אלול תק"ה ונסתלק בכ"ד טבת תקע"ג.

מאימרותיו…

"איני רוצה בגן-עדן שלך, איני רוצה בעולם-הבא שלך. רוצה אני רק בך בעצמך…" ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משה בנו

פרשיית ההתנצרות לכאורה של בנו משה הכתה הדים לאחרונה. האם ראוי לאזכר את הנושא או שמא יש לחשוש לזעמם של החסידים?בןאישאחד 15:33, 21 במרץ 2007 (IST)

אין לחשוש מכלום. יש כמה המנטרים באופן קבוע. אם יש מידע אנציקלופדי רלבנטי, 'מגובה בסימוכין, אתה יכול להעלות ללא חשש. חגי אדלר 17:49, 21 במרץ 2007 (IST)

ובכן, כתבתי את משה שניאורי. נחכה עכשיו ונראה מה יעלה בגורלו של הערך...בןאישאחד 11:10, 22 במרץ 2007 (IST)

שו"ת

יש תשובות של בעל התניא בנספח לספרו שועה"ר. זה מאוד לא מדויק לכתוב שהוא כתב ספר שו"ת. כדאי שמישהו באמת ירשום את רשימת חיבוריו במדויק, וגם יראה שלא מופיע ספר שו"ת בשום רשימה מלבד ויקיפדיה. אם כבר יש להוסיף את הלכות ת"ת והלכות ברכת הנהנין ועוד. --שפ2000 15:10, 12 בספטמבר 2007 (IDT)
ספרי שו"ת, ברובם אינם אלא אוסף של שאלות ותשובות, כשמם.
רש"ז אכן כתב תשובות רבות, ובהוצאות ישנות הן צורפו כנספח לספרו שו"ע. למיטב ידיעתי, בשנת 2007 כבר יצא ספר השו"ת של רש"ז בפני עצמו ע"י הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.

איגוד צאצאי רבנו הזקן

חמישית מהערך החשוב הזה, מוקדש לאיגוד זניח יחסית. בשום ביוגרפיה נורמלית לא תראו את האיגוד הזה מוזכר אפילו בשורה. צריך להעביר את פרטיו לערך של הרב שמואל אלעזר היילפרין ז"ל שנפטר לאחרונה. --שפ2000 - שיחה 11:14, 25 במאי 2009 (IDT)

וכקוריוז נוסף - הוספתי את מספר הפעמים שכתב העת של הארגון יצא לאור (פעם אחת).--שפ2000 - שיחה 11:20, 25 במאי 2009 (IDT)

ממש לא מדוייק, גש לבית הספרים הלאומי או לכל ספרייה מכובדת אחרת ומצא חמש חוברות שהופיעו עד כה.

כתיבה עם מקורות

מי שכותב את הערך הזה, חייב להביא מקור לפיסקה הבאה:
"כשנולד עשה רבו של אביו הבעש"ט סעודה גדולה ואמר שנשמה נפלאה ירדה לעולם, הרב ביקש מהוריו שלא יספרו על לידת בנם לאיש ולמרות צערו הגדול לא נפגש עם הילד מכיוון שראה שנשמתו שייכת לתלמידו המגיד ממזדריש אך ציפה שיגיע לכך בעצמו".
אם אין לך מקור רציני, כדאי מאד שתציין כי מדובר בשמועה, סיפור שסיפרו חסידיו, וכד'.
בתודה
אבינועם קליין

ערכתי מחדש את הפסקה הזאת, כי היא לוקה באי-דיוקים. Kamin - שיחה 17:26, 15 ביולי 2010 (IDT)

ייחוסו של רש"ז

האם אכן ישנו צורך בכל פלפול היוחסין המייגע בתחילת הערך? אני הייתי ממליץ על נוסח מקוצר וממצה ושליחת הפירוט להערות השוליים.

בערך מופיע כעת נוסח זה:

לפי מסורת הריי"צ הוא היה בנו של רבי ברוך, בנו של רבי שניאור זלמן, בנו של רבי משה, בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל, בנו של רבי בצלאל, בנו יחידו של המהר"ל מפראג שהיה צאצא של דוד המלך. ולפי מסורת בעל מחבר הספר 'בית רבי' הוא היה בנו של רבי ברוך, בנו של רבי שניאור זלמן, בנו של רבי משה מפוזנא, בנו של רבי יהודה מקוואלי בעל "קול יהודה", בנו של רבי משה, בנו של רבי צבי הירש, חתנו של המהר"ל מפראג. אך חוקרים אחרים הראו שספק רב אם ניתן לבנות על ייחוס למהר"ל דרך ר' יהודה מקוואלי, אך אפשר לקיים את המסורת החב"דית על הייחוס לדוד המלך בדרך אחרת, כיון שלפי המקובל, התייחס ר' יהודה מקוואלי לרבי יהודה הנשיא, שהיה צאצא של דוד המלך

לדעתי אפשר לנסח זאת כך (חלק מההערה כבר שיניתי כדלהלן):

לפי מסורת חב"ד, רבי שניאור זלמן הוא צאצא ישיר (דור שביעי, בן אחר בן) למהר"ל מפראג שהיה צאצא לדוד המלך. ישנם חוקרים המפקפקים בייחוסו למהר"ל, אך מציעים אפשרויות שונות לקיים את מסורת החסידים בדבר ייחוסו לדוד המלך.

מוגש לעיון המשתמשים. התמים הנעלה • הערות התמימים • א' בטבת ה'תשע"א • 05:15, 8 בדצמבר 2010 (IST)

נגד הניסוח הזה. בעד הרעיון עצמו לפרט בהערות ולהשאיר למעלה תמצית. אתה כותב "לפי מסורת חב"ד... בן אחר בן", בעוד שלפני הריי"צ לא נודעה מסורת כזו, והבית רבי שאתה מצטט בהמשך, שהמסורת שלו היא "מסורת חב"ד" לא פחות ואולי אף יותר משל הריי"צ (מבחינת האמינות ההיסטורית), יודע שרבי צבי הירש היה חתנו של מהר"ל ולא בנו. משום מה, ואני רוצה להאמין שאין זה כך, נוצר הרושם שכחב"דניק אתה רוצה לטשטש את העובדה שההנחה שאדמו"רי חב"ד הם בן-אחר-בן למהר"ל היא רעועה להחריד. אם תרצה, אנסח אחרת את התמצית באופן שישמר את הדיוק. Adieu - שיחה 09:51, 8 בדצמבר 2010 (IST)

מסכים. דרך - שיחה 12:07, 8 בדצמבר 2010 (IST)

למה אתה מחפש כוונות נסתרות? אני ממש ממש מסכים איתך. שתי המסורות הן חבדיות, ולכן אני מציין את שתיהן בהערה על "מסורת חב"ד", שתיהן סוברות שרש"ז היה צאצא למהר"ל. אני לא רוצה לטשטש שום דבר, ואין לי שום בעיה שמסורת החבדית רעועה, כפי שאין לי בעיה עם דברים רעועים רבים שבתנ"ך. תקרא שוב את הנוסח שכתבתי ותראה שהוא ממש אובייקטיבי, לא צריך לחפש כוונות בכל דבר. התמים הנעלה • הערות התמימים • א' בטבת ה'תשע"א • 16:12, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אגב, דבריך באשר לאמינות ההיסטורית של בית רבי לגבי אמינותו של הריי"ץ הם כמובן תחושתך האישית בלבד. שכן מקריאת כתביהם והשוואתם לידוע לי בהיסטוריה החבדית, נראית לי התמונה שונה. וויקיפדיה בכל אופן אינה המקום לנתח אמינויות (באופן כללי, היחס כאן לשתי המקורות יהיה זהה, כפי היחס הכללי כאן לכל המופיע בכתבים יהודיים: הכל שייך לתחום המיתולוגיה, עד שיוכח אחרת באופנים מוחשיים), ולכן ציינתי את שתיהן בשווה. התמים הנעלה • הערות התמימים • א' בטבת ה'תשע"א • 16:16, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אה, אם ההתנגדות היא לסוגריים, אפשר םשוט להסיר אותם ולנסח "רש"ז הוא דור שביעי למהר"ל". התמים הנעלה • הערות התמימים • א' בטבת ה'תשע"א • 16:18, 8 בדצמבר 2010 (IST)

בסדר גמור. אחרי הסרת הסוגריים אין שום התנגדות מצידי. אגב, כאבך נוגע ללב. Adieu - שיחה 18:04, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אוקיי, אני מכניס את הניסוח. בנוגע לכאב, אם אתה מתכוון לדבריי בסוגריים על היחס הנהוג בויקיפדיה. אכן כואב. יחס לתורת ישראל כמיתולוגיה אינו לגיטימי בעיניי. התמים הנעלה • הערות התמימים • ד' בטבת ה'תשע"א • 21:20, 11 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. אנו נעשה כל שביכולתנו, ונייחל ליום שבו תמלא הארץ דעה את הוי"ה. Adieu - שיחה 21:25, 11 בדצמבר 2010 (IST)

חכמת ההנדסה אסטרונומיה?

מה זה? 173.180.223.27 05:06, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

צאצאיו

שלום. בערכים מסוג זה. נוהגים לפרט מידע על צאצאיו של הדמות. כאן כמעט שלא עשו זאת למרות שאין ספק שיש על כך מידע מפורט מי-נהר - שיחה 12:58, 24 בנובמבר 2011 (IST)

בעל התניא וסוגיית 'דעת תורה'

הדברים הכתובים באגרת כ"ב מפורשים וברורים: ישנה חלוקה בין חכם ונביא, לנביא יש ידיעות משמים לגבי ענייני עולם הזה, לחכם אין. היות ואין נבואה בדורנו, אין מקור למנהג "לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי" את החכם, ובעל התניא מעביר תוכחה גלויה לאלו הנוהגים במנהג זה = התנגדות. האגרת מסוף ימיו של בעל התניא אינה עוסקת בנושא זה כלל, מדובר שם על 'גמילות חסדים גשמית' כדוגמת ייעוץ, אך אין זה נוגע כלל לסוגיה. מדובר בייעוץ בתחום ההבנה של החכם, לא בתחום בו אין לו כל הבנה. נת- ה- - שיחה 11:07, 12 בינואר 2012 (IST)

אם הדברים היו כל כך ברורים ופשוטים, הרי בעל התניא עצמו והאדמו"רים שמילאו את מקומו לא היו מקבלים פניות בעניינים גשמיים ולא היו משיבים עליהן. המציאות היא שגם הוא עצמו המשיך לקבל פניות כאלה ולהשיב עליהן - גם לאחר כתיבת אותה איגרת. מדוע החסידים המשיכו לשאול גם אחרי שהוא לכאורה "נזף" בהם? משום שהם ראו בו צדיק בעל רוח הקודש, בבחינת נביא (נכדו הצמח צדק כתב עליו בספר החקירה מצוות עדות ס' פ"ח: "גם מזקני נ"ע שמענו עתידות קולע אל השערה"). ואם האדמו"ר המשיך להשיב, כנראה שהוא בכל זאת חשב שבידו לסייע ולייעץ. וזה בדיוק מה שהוא כותב באיגרת השנייה: "ועצות מרחוק בכל ענייני בני בית אף כי רובם ככולם הם דברי שקר" (כלומר, הבל, דברים ברי חלוף). --Vitag - שיחה 15:49, 12 בינואר 2012 (IST)

האדמור"ים שבאו אחרי בעל התניא אינם ראיה לשום דבר, מותר להם לסבור אחרת מזקנם. מניין לך שבעל התניא באמת פעל בניגוד לדבריו באגרת הקודש? אתה בונה בניין על סמך טענה חסרת מקורות כי הרב בעל התניא קיבל חסידים ויעץ להם בתחומים בהם לא הייתה לו הבנה, מהם מקורותיך? לגבי האגרת מסוף ימיו כבר כתבתי למעלה כי אין כל הוכחה כי מדובר בנושאים בהם לא הייתה לו הבנה, ההבנה הפשוטה היא מתן עצות בנושאים גשמיים, כאשר לרב יש מושג על עצם העניין. נת- ה- - שיחה 19:11, 12 בינואר 2012 (IST)

הערה נוספת, אני חשוב שברור שבנושא זה לא ניתן לקבל את דברי הרב שניאורסון כדברים ודאים, היות ומדובר 7 דורות לאחור, ועל כן ניסחתי את הדברים באופן שאינו קובע מסמרות בדבר ההנהגה המעשית של הרב בעל התניא, עד שיובאו מקורות שהיו עדי ראיה לדבר. נת- ה- - שיחה 19:25, 12 בינואר 2012 (IST)

פתח כל ספר שיש בו סיפורים על בעל התניא ותמצא סיפורים רבים על שאלות ותשובות בעניינים גשמיים. אולי לא כל סיפור הוא עדות מדוייקת, אבל עצם קיומם של סיפורים רבים כאלה בפי החסידים משקף מציאות. הרי אם לא היה משיב על שאלות כאלה, לא היו מספרים סיפורים כאלה עליו (למשל, על הרבי מקוצק אין סיפורים כאלה, כי ידוע שלא היה מקבל שאלות גשמיות). להפך, היינו צריכים למצוא עדויות על מנהג חריג בעולם הצדיקים באותו זמן - צדיק שאינו מסכים לקבל שאלות בעניינים גשמיים. לכן כשהרבי השביעי מציג זאת כעובדה, הדברים מבוססים על הידוע בעולמה של חסידות חב"ד. כלומר, הוא אמנם כתב את האיגרת והביע את דעתו, אך בפועל המשיך לקבל פניות ויעץ בעניינים גשמיים. אני גם לא יודע למה אתה מתעקש לתת פרשנות לא טבעית לאיגרת השנייה, במקום לראות בה בטבעיות את ההצדקה לעיסוק במתן "עצות מרחוק בכל ענייני בני בית", שזה בדיוק נושא הדיון. --Vitag - שיחה 20:05, 12 בינואר 2012 (IST)

לכן כתבתי שעל פי הידוע בקרב חסידות חב"ד וכו', בעל התניא קיבל חסידים גם בנושאים גשמיים. אבגד סובר שאין מי שחולק על כך, אך טרם הובאו מקורות חזקים ואיכותיים לטענה זו. סיפורי חסידים אינם מעלים ואינם מורידים, אך אינם יכולים לשמש כאסמכתא בטווח של 7 דורות. אם יש סיפורי חסידים שהתפרסמו בתקופת חיי בעל התניא או בסמוך לה, הם יכולים להחשב כמקורות סבירים. סיפורי חסידים מאוחרים יותר חשודים ואינם יכולים לשמש כמקור מספק. נת- ה- - שיחה 22:58, 12 בינואר 2012 (IST)

לגבי האגרת השניה, אני כבר לא מתעקש, ראה את עריכתי היום בערך. נת- ה- - שיחה 22:59, 12 בינואר 2012 (IST)

יהודוע מונדשיין סיפר הר"י מתמיד:, הרה"ח ר' פנחס רייזיס היה מעשירי שקלוב.. פעם, בכניסתו לאדמו"ר, שאל אותו הרבי: מדוע כולם שואלים ומבקשים על גשמיות, ואתה אינך מבקש זאת לעולם? - רבי! – השיב הר"ר פנחס – כלום חסר לי משהו בגשמיות?!. אבגד - שיחה 01:01, 13 בינואר 2012 (IST)

יש גם ספרים קדומים. למשל "סיפורים נוראים" של ר' יעקב קיידנר, שהיה תלמיד בעל התניא. ראה שם (עמ' 129 במהדורת נגאל) סיפור שנתן עצות בענייני פרנסה גשמית. ויש עוד רבים. --Vitag - שיחה 08:56, 13 בינואר 2012 (IST)

והנה למשל קישור למהדורה של הספר משנת תרנ"ד. אבגד - שיחה 10:58, 13 בינואר 2012 (IST)

@אבגד, המעשה שהבאת הוא סיפור חסידים נחמד, אבל לא ברור מקורו, ועל כן אין הוא יכול לשמש מקור היסטורי. @Vitag, הספר שהבאת יצא כ־80 שנה לאחר פטירת בעל התניא, זה פרק זמן שבמהלכו נפטרו כבר כמעט כל מכרי הרב בעל התניא, וגם הוא אינו יכול לשמש כמקור היסטורי טוב. הצעת הפשרה היא לכתוב שלפי מסורת חסידי חב"ד, בעל התניא נהג למעשה שלא כדבריו באגרת כ"ב, בינתיים לא הבאתם מקור היסטורי חזק מספיק לסתור את הדברים המפורשים בכתביו של בעל התניא. נת- ה- - שיחה 20:26, 14 בינואר 2012 (IST)

1) זה לא לעניין להפוך משהו שלא רוצים ללא אמין. 2) בעל התניא עצמו (למרות דבריו האחרים) כתב בשבח של עזרה בדברים גשמיים, ושזה חסד. הוא מסביר שם שאף שלפי האמת אין צריך להיות כך, זה חסד. אבגד - שיחה 20:39, 14 בינואר 2012 (IST)

לא אמרתי שסיפורי חסידים אינם אמינים, אמרתי רק שלאור המרחק הניכר בין חיי בעל התניא לסיפורים אודותיו (הסיפור החסידי הראשון שהובא עד כה הוא כ־80 שנה לאחר פטירת בעל התניא), לא ניתן לקבל אותם כמקור היסטורי אודות בעל התניא. לגבי האגרת השניה, היא מאוזכרת בהמשך הפסקה ואין בינינו מחלוקת לגביה, אני גם לא חולק על כך שבחסידות חב"ד מקובל כי למרות דבריו, בעל התניא קיבל שאלות גשמיות מחסידים, אני רק חולק על קביעת העובדה במסמרות חזקים, בהעדר מקור חזק להוכחת טענה זו. נת- ה- - שיחה 21:05, 14 בינואר 2012 (IST)

נתי, אתה צודק שאי אפשר להתבסס על סיפור חסידי כמקור היסטורי, אבל כאן היינו צריכים מקור הפוך - שבעל התניא לא קיבל בפועל שאלות גשמיות. הלוא כל הצדיקים בזמנו, החל מהבעש"ט ומורו המגיד ממזריטש וחבריו תלמידי המגיד, קיבלו שאלות גשמיות. היינו צריכים למצוא עדויות שהוא עשה דבר חריג שכמותו לא עשו הצדיקים האחרים. הסיפורים הללו משקפים מציאות הפוכה, שהוא כן קיבל שאלות גשמיות, וברור שלא היו יכולים להתקיים סיפורים כאלה אם בעל התניא היה מחולל שינוי דרמטי כל כך ונמנע מלקבל שאלות גשמיות. --Vitag - שיחה 21:37, 14 בינואר 2012 (IST)

אתה בעצם טוען שכל 'צדיק' - 'אדמו"ר' - 'מנהיג רוחני' מוחזק שמקבל שאלות בנושאים גשמיים, והיוצא דופן הוא זה שצריך להביא לו ראיה. יש משהו בטענה הזו, אם אכן זו הייתה שיטה למעשה של בעל התניא, מסתבר שהדבר היה מתפרסם, בדומה לרבי מקוצק. לכן אומנם אין מקורות מספיק חזקים (כתבים שהתפרסמו סמוך לתקופת חיי בעל התניא), אך גם אין מקורות סותרים. הטיעון שבעל התניא קיבל שאלות בנושאים גשמיים דורש מקורות טובים יותר מאלו שסופקו בערך, אך גם אין מקורות הפוכים. ישאר הערך כפי שהוא. נת- ה- - שיחה 19:28, 15 בינואר 2012 (IST)

ל[י]אדי

כמדונני ששם העיירה הוא ליאדי ולא לאדי, א"כ יש לשנות את שם הערך. ר'ובן • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ג 14:54, 15 במרץ 2013 (IST)

בדיון בויקיפדיה:ייעוץ לשוני מסתבר, ניתן גם לתעתק כ'לאדי'. ולכאורה נכון הדבר לאור העובדה שזה השם בו הוא ידוע. כפי שציין שם מיכאל. --שיע • (שיחה) • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:26, 20 במרץ 2013 (IST)

אולי כדאי לשנות את שם העיר בגוף הערך ולהותיר את שם הערך על כנו? --שיע • (שיחה) • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 16:42, 7 באפריל 2013 (IDT)

עיינתי כרגע בערך ברוסית, שם העיירה הוא ליאדי כשהיו"ד בפתח. כך שבכתיב זה יכול להכתב בשתי האפשרויות. ר'ובן • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג 17:52, 7 באפריל 2013 (IDT)

אולי כדאי להחליט כבר ? jem ♦ Meni yuzevich ♦ כ"ח בניסן ה'תשע"ג ♦ 22:34, 7 באפריל 2013 (IDT)

תאריכי לידה של משפחתו

אבגד למה ביטלת את תוספת תאריכי הלידה והפטירה הידועים והמשוערים. זהו המידע הקיים היום וחלקו אכן משוער על ידי הביוגרפים לא על ידי.

• הרב מרדכי פוזנר (- י"א אדר ה'תקפ"ג, קאפוסט)
• ר' חיים אברהם (אלול תקל"ז-ח? - תר"ח) נפטר ונקבר בליובאוויטש
• פרידא (תקכ"ד - י"ז סיון תקע"ג)
• דבורה לאה (- ג' תשרי תקנ"ג)

דוד הרזהב 19:23, 25 בנובמבר 2015 (IST)

כלומר, שדבורה לאה נפטרה עוד בחייו?! כל היודע מתבקש לענות בברכה, שאלתיאל 77.127.83.169 02:26, 22 בפברואר 2018 (IST)

אצילו'

שמעתי פעמים רבות שהוא לא היה כותב בכתביו את כל המילה אצילות אלא בקיצור, אצי' או אצילו'.

האם יש למישהו מקור כתוב לזה? אם כן כדאי להכניס לערך. תודה, חיים ק • שיחה • תרמו לערך הזה • ח' בכסלו ה'תשע"ו • 14:24, 20 בנובמבר 2015 (IST)

פרט מאוד חשוב שחסר

כתב אדמו"ר הזקן זאבי ליפסקר - שיחה 17:59, 17 ביוני 2016 (IDT)

התמונה

תחת התמונה נכתב שהדיוקן מיוחס לאדמו"ר הזקן, אך למעשה צוייר זמן רב אחר פטירתו.
איני יודע להביא מקור אבל ידוע הוא שזה ציור שציירו אותו בהיותו במאסר בשנת תקנ"ט, והאדמו"ר מלובביץ העיד כך. יש למישהו מקור בנושא? כדאי מאוד לתקן זאת לויצ - שיחה 09:02, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

אכן, נראה בעליל כי מונחת כאן טעות חמורה. האם סביר כי בוריס שץ צייר אותה 55 אחרי פטירתו של הרב מלאדי? על סמך מה. מעבר לכך, יש כאן אבסורד גלוי: האם אכן בוריס שץ ידע לצייר ציור כל כך מושקע בגיל 11 (או, אם ניטה אחר התאריך הרוסי, נוכל לחלוב עוד שנה ונגיע לגיל 12). אם כן רק בשביל זה יש לבצלאל במה להתגאות... בכלל מאפוא הוא הכיר בכזה גיל את הרב מלאדי שהיה גר במרחק מאות ק"מ מעירו? אפשר להתחיל לחשוב שהוא היה חסיד חב"ד משובע... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 19:29, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

הפרשייה התפרסמה ב"הארץ" ב-1928 בידי מרדכי נרקיס ואברהם שרון: "בשנת 1927 העיד הפרופ' ב. שץ בפני החתומים-מטה, כי בהיותו תלמיד בית הספר לציור בווארשה, בערך בשנות 1887-1888 [תרמ"ז-ח], היה יוצא ונכנס לבית אחד מנכבדי הרב, ר' שמריה שניאורסון, שירד מנכסיו ונשבר מטה לחמו. ב. שץ, שידע את מלאכת הרשום, הציע לפני אותו ר' שמריהו שניאורסון, מתוך ידידות ורצון לעזור לו במצוקתו, שיצייר למענו את תמונת הרב מלאדי. באין מקור לתמונה ומכיון שהיו אומרים, כי קלסתר פניו של ר' שמריהו הנ"ל דומה לפני הרש"ז, צייר ב. שץ את התמונה לפי התיאור של הר' שמריהו שניאורסון. בטופסים הראשונים היה גם סימן האמן ז. ש. (כך היה חותם האמן בשנים ההן; בפספורט שלו הוא רשום בשם שלמה זלמן שץ..). כדי להפיץ דבר תמונה זו הודיעו בשעתם העתונים העבריים על הופעתה מתוך סנסציה מרובה, ובוריס שץ הדפיס ב"הצפירה"..." סוף ציטוט. הנושא מעורר תרעומת רבה בחסידות חב"ד בשל אמונתם של שני האדמורים האחרונים מחב"ד בנאמנותה למקור. והוקדש לו ערך שלם בחב"דפדיה: תמונת אדמו"ר הזקן (חבדפדיה). קראו ותחי נפשכם. ביקורת - שיחה 19:53, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

תודה ביקורת על התגובה המהירה. מכיוון וכך, לכאורה יש לשנות את הנכתב בערך כיום; השנה 1878 ודאי צריכה להשתנות ל-1887, או 1888 ("יחי ההבדל הקטן"...), ואולי גם כדאי להשמיט את הנוסח "למעשה, צויר ב-1878 על ידי בוריס ש"ץ" (אגב למה ש"ץ ולא שץ). שהרי מכיוון ששץ עצמו לא פרסם את ההכחשה, ואדרבה, מאת ב. שץ ישנה הצהרה על אמתיות הציור. כך שדברי נרקיס ושרון הם בבחינת "החי מכחיש את המת". מאידך, אחר שקם ערעור על מהימנות ומקוריות הציור, יש להישמר מהחלטת הדבר. על כן השארת הניסוח "דיוקן נפוץ המיוחס לבעל התניא", אמורה לספק את הנייטרליות הויקיפדית. הבאת רק דברי צד אחד דבר הסותר את האובייקטיביות עליו אמונה ויקיפדיה. אם מאן דהוא ירצה - יוכל לפתוח ערך בויקיפדיה תמונת אדמו"ר הזקן . (אינני חב"די ואף לא ממעריצי הרב שך...). מה דעתך? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 21:13, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

ה"בעיה" היא כזו: שני האדונים שהזכרתי הם מומחים לתחומם, ושני האדמורים האחרונים מחב"ד "עבידי לאחזוקי" (ע"ע גניזת חרסון), לכן כללי הנייטרליות הוויקיפדית אמורים להכליל בערך רק את עמדתם של האדונים הראשונים. ביקורת - שיחה 21:21, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

כשכתבתי "ע"ע", לא ראיתי את הערך, הערך טעון שכתוב, הוא מזכיר בשפה רפה בסוף הפתיח את מה שהיה אמור להופיע במרכזו. ביקורת - שיחה 21:23, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

"למעשה, צויר..." זה מדי מוחלט. אולי עדיף: "למעשה, ככל הנראה, צויר...". אני משער שאת השנה אתה בטח מסכים שיש לשנות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 21:35, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

זה נכון. מיד אבצע. ביקורת - שיחה 21:54, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

שיניתי ל"התפרסם". מה שבטוח - בטוח. אם תרצה תוכל לשנות בחזרה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 22:07, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

שוב שיניתי ל"הופיע". "התפרסם" עלול להתפרש כאילו אכן ודאי צויר בימיו ורק פרסומו היה לאחר מכן. מה שאין כן ב"הופיע". תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 22:09, 6 באוקטובר 2016 (IDT)

סקירה היסטורית מלאה על נושא זה ראו http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew צִלהֵב - שיחה 02:08, 20 במרץ 2017 (IST)

יכוול להיות שהצייר של הדיוקן אינו צייר אלא ציירת בשם יבגניה שירמונסקי מי שהייתה אישתו הראשונה של בוריס שץ בשם "גניה שץ". ויש על כך עדות ברורה שאי אפשר להתעלם ממנה במסמכים שאותם פירסמו חסידי חב"ד. וזה גם מסביר את ההבדל הגדול באיכות של הדיוקן לבין התמונות האחרות של בוריס שץ. ראו דיון מפורט על כך במאמרו של אלי אשד כאן : הדיוקן של הרב שניאור שלמן מלאדי אמת או זיוף? https://no666.wordpress.com/2019/02/22/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93/

אוסיף את המקור הזה בהערה. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר א' ה'תשע"ט • 15:44, 24 בפברואר 2019 (IST)

כינויו "הרב"

שלום חיים 7. בהתייחס לעריכתך זו, כפי שהיה ידוע לי עד היום, רבי שניאור זלמן מלאדי נקרא בפי הרבה מהציבור החסידי ואף אצל חלק מהציבור הליטאי בשם "הרב". בעקבות שחזורך ניסיתי לברר זאת עוד אצל אחרים (לא מחב"ד...) והידיעה רק התחזקה אצלי. בספרות זה אמנם פחות מצוי, אך בשפת היומיום זה נשמע יותר. לא מצאתי מישהו שכתב על זה בצורה מקצועית במיוחד, אך בכל אופן בשביל למצוא לזה מקור מצאתי כמה אזכורים כאלו ברמה מחקרית כזו או פחות ממנה. לדוגמה: אהרן מרקוס, החסידות, תל אביב, תשי"ד, עמ' 30; יצחק אלפסי, חמישים צדיקים, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 265; רפאל הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל, ערך חב"ד, כרך ט, עמ' 125; פסקי דין של בתי דין הרבניים, כרך א, תשי"ד, עטור ביבליוגרפי, מספר 24, עמ' 64. לא השתמשתי במקורות חב"דיים, שם יש עוד הרבה אזכורים לדבר. כך שאני די מתפלא למה אתה בטוח בשחזורך זה (גילוי נאות: אינני כלל חב"די...). בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 01:01, 3 בינואר 2017 (IST)

ראשית, לראשונה אני שומע ש"הרב" סתם זה הבעל התניא, לא שמעתי זאת לא בחב"ד ולא במקומות אחרים. שנית, אין ספק שבספרות זה בוודאי לא נפוץ (וכפי שאתה אמרת). קשה לי קצת להגיע למקורות שציינת, אך אשאל אותך, האם במקורות שציינת הוא מוזכר כ"הרב" בלא שמוזכר בתחילה מי הוא אותו "הרב" ומניחים כי הקורא ידע מי הוא? או שהוא מצויין תחילה בשמו המלא ורק לאחר מכן הוא נקרא "הרב", כי שבכל חצר חסידית יש את ה"אדמו"ר". אשמח לשמוע דעות נוספות, אולי אופתע • חיים 7 • שיחה • 01:10, 3 בינואר 2017 (IST)

כל מאמר וספר שהוא מדבר על נשוא המאמר או הספר מכנה אותו "הרב". לא על זה דיברתי. כוונתי שספרים אלו מתארים את המצוי שבעל התניא מכונה "הרב" סתם. מפאת כבודך וחביבותך אביא את הציטוטים המלאים (לפי סדר ציונם הנ"ל): מרקוס: ”ט) רבי מנדלי מויטבסק, מורו של רבי שניאור זלמן מלאדי בנעוריו, מיסד קהלות האשכנזים בירושלים ובטבריה. י) רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. רבי שניאור זלמן מלאדי הידוע בשם "הרב" מנה את שני האחרונים בין שכיות החמדה שמצא בבית מדרשו של רבו”; אלפסי: ”מאז ומתמיד היה ידוע שכלת "האדמו"ר הזקן", "הרב", "בעל התניא" - רבי שניאור זלמן מלאדי עלתה לארץ ומקומה לא היה ידוע”; הלפרין: ”מייסד חסידות חב"ד הוא ר' שניאור זלמן מלאדי, המכונה "הרב" ובפי חסידי חב"ד - "אדמו"ר הזקן", או "בעל התניא"”; פסקי דין: ”הגרש"ז מלאדי = הגאון רבינו שניאור זלמן בן ברוך מלאדי (רוסיה), ידוע בתואר "הרב" או "בעל התניא", מיסד חסידות חב"ד (חכמה, בינה, דעת). בעל "שלחן ערוך הרב" שבסופו נמצאות שאלות ותשובות וברור מקורות הלכה. נולד בלוזני תק"ו' נפטר בהודיץ (רוסיה) תקע"ג 1813-1746”. כאמור אף אחד מהם לא עוסק במסגרת הספר /המאמר בבעל התניא עצמו, דהיינו שאין לו סיבה להביא את כינויו "הרב" יותר מכל אחד אחר אלא משום המציאות הקיימת (ולא לכבוד המאמר...). כפי שציינתי אלו רק כמה אזכורים שמצאתי. אם תרצה בכל אופן, אטרח למצוא עוד. אם בשביל ההפתעה, תמיד אפשר ללמוד עוד דברים. בשביל זה בכלל אנחנו פה... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 01:31, 3 בינואר 2017 (IST)

אודה שלראשונה אני שומע על כך, השאלה עם מדובר במשהו רווח, או שזה יותר משהו "פנימי"? במאמר המוסגר. סתם מוזר בעיני, שבפסק דין מתחילים לתאר מתי נולד ומי כינויו. (אגב, על אלפסי אני לא סומך ואכמ"ל) • חיים 7 • שיחה • 01:41, 3 בינואר 2017 (IST)

הבאתי אישים ממגוון הקשת, כך שקשה לומר שזה משהו "פנימי". אני שמעתי על כך כמה פעמים בנערותי, וכפי שכתבתי לך לעיל, ביררתי זאת שוב אצל כמה בני ישיבות וכוללים, כמו גם שני ידידים רמי"ם בישיבות חרדיות (האחת חסידית. לא חב"ד. והאחרת כללית - עם אופי ליטאי), כולם אישרו לי את הדבר בפשטות. מרקוס היה חוקר חסידות ידוע, כך גם אלפסי (הסתייגותך מובנת..., אך במקרה זה אין בזה השפעה קונקרטית). לגבי הפסקי דין, לא מדובר על פסק דין עצמו, אלא על רשימת פוסקים המוזכרים בפסקים השונים וכנספח הובאו ברשימה ביבליוגרפית. עכשיו, האם נראה לך כי אפשר להחזיר את העריכה? ואם אכן יטב בעיניך, האם נראה לך כי כדאי לציין לכך את המקורות הנ"ל (ואולי בהמשך יהיה מי שיירתם וימצא משהו יותר מחקרי ורשמי בעניין זה. אם יש)? תודה ובברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 01:52, 3 בינואר 2017 (IST)

הוא מכונה כך, אבל זה תלוי הקשר, לכן גם בערך על הרב, לא מוזכר בפתיח שזה הכינוי שלו, וגם לא בערכו של זה שהרחוב על שמו נקרא "דרך הרב", זה תלוי הקשר. ראוי לציון אבל לא בפתיח. ביקורת - שיחה 11:08, 3 בינואר 2017 (IST)

ביקורת, עד שאתה מביא ראיה מ"הרב" אברהם יצחק הכהן קוק, אכן גם שם ודאי ראוי הוא ליקרות "הרב", וכך הוא באמת שם בפתיח, אלא ששם, משהתארכה הרשימה הורידו את הפחות בסיסיים אל ההערה. כך גם אמור להיות כאן. סבורני שכינויו "הרב" אמורה להיות בפתיח ולא בתוך הערך. הסיבה לכך היא משום שלא היה איזה מעמד הכתרה בו החליטו לכנותו הרב, אלא שזה נכנס לדפוס נורמה כלשהו. לכן, אם נזכיר זאת באיזשהו מקום בערך, זה נראה כאילו יש לכך משמעות מיוחדת סביב דבר זה. מה שאין כן כשמזכירים זאת בפתיח אנו סתם מתארים שיש המכנים אותו כך (וממילא מי שמחפש אם הוא נקרא הרב יוכל למצוא את מבוקשו בקלות). כך נהוג כאן רבות בהרבה ערכים שיש שהוגים אותם במילה הלועזית שלהם ויש שהוגים אותם בתרגומם העברי - אנו נותנים את שניהם (לפעמים זה שלושתם וארבעתם) בפתיח, ולא בערך. רק כשיש משמעות מיוחדת לצורות השונות של שם/נשוא הערך, מוקדש לכך שורה/קטע בתוך הערך עצמו. משכך: ראוי לציין זאת בהערה בפתיח (ויש לשקול איזה תואר נוסף יש להוריד להערה ולהרחיבה). מעבר לכל זה, אני חושב שהמידע אמור להופיע גם בערך הרב. שם יש כמה שנקראו בשם זה סתם. לגבי הרב מישקובסקי לא אאריך, אתה יודע בעצמך מדוע. אם ברכסים הכירו אותו בשם הרב וקראו על שמו רחוב, זה לא אומר כלום על כביש אחד מעבר לרכסים... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 12:42, 3 בינואר 2017 (IST)

לא יודע איפה הגבול, ברוב העולם - נתחיל באסיה - לא שמעו גם על שני האחרים. ביקורת - שיחה 13:04, 3 בינואר 2017 (IST)

כוונתך? "הגבול"? "שני האחרים"? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:15, 3 בינואר 2017 (IST)

הגבול שבו זה הופך לכינוי ידוע, לכל אדמור קוראים "הרבי/הרעבע" בחצר שלו; כמה זה צריך לצאת החוצה כדי שנכתוב את זה ככינוי מרכזי בפתיח? שני האחרים הם הרב והרב שלדעתך נקראים "הרב" יותר מאשר "הרב" והרב. ביקורת - שיחה 13:23, 3 בינואר 2017 (IST)

אז לכן הבאתי ציטוטים מהספרות הנייטרלית (דהיינו, כזו שאינה מחב"ד) שמציינת את כינוי של בעל התניא כ"הרב" (כך גם יש ודאי בספרות הכללית, קרי: שאינה מהחוג הקרוב של מרכז הרב וסביבו, שמציינת את הרב קוק כ"הרב"). לגבי הרבנים משקובסקי ואשכנזי אני מסופק אם יש כאלו ציטוטים. אם יש, אכן גם הם בכלל. הנראים דבריי עליך? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:57, 3 בינואר 2017 (IST)

הגדרת נייטרליות ואנציקלופדיוּת בערך זה

משתמש:Gilgamesh מחקת עבודת עריכה הכוללת הגהה, הוספת תוכן, סידור פיסקאות שונות לפי סדר הגיוני, ועוד – וכל זה כשאתה מנפנף בנימוק שאינו רלוונטי לרוב העריכה: "העריכות החדשות אינן נייטרליות ולא אנציקלופדיות". ובכן, 90% זה נייטרלי (וצריך לבדוק היטב מה הם המניעים ה"ניטרליים" שלך...) ולגבי ה"לא אנציקלופדי" זה פשוט מגוחך: תסביר לי למה כל סלב (או מה שזה לא יהיה) בליגה ג' מקבל סיקור הרבה יותר רחב על חייו האישיים וזה בסדר! אבל כאן זה פתאום "לא אנציקלופדי"?! ראובן - שיחה 23:42, 23 ביולי 2017 (IDT)

התוספות שלך היו מלאות בשבחים. בנוסף, העריכה שלך כללה תוכן לא תקין מבחינה אנציקלופדית. ויקיפדיה הוא לא אתר מעריצים. אל תחזור על עריכות מהסוג הזה בבקשה. גילגמש • שיחה 23:45, 23 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:Gilgamesh על איזה שבחים אתה מדבר?

בנוסף, בבקשה בוא תסביר מה הקשר בין שני הנימוקים שלך ("שבחים" ו"מעריצים") לעריכה שביצעתי:

1. הוספתי מקור (ל"דרוש מקור"). 2. ברשימת חיבוריו הוספתי חיבורים בולטים. 3. סידרתי פיסקאות לפי סדר הגיוני. 4. סידור רשימת תלמידיו. 5. הוספת רשימת רבותיו. 6. ביצוע עריכה בניסוח.

איך כל זה ועוד קשור לשבחים או מעריצים?

ראובן - שיחה 23:56, 23 ביולי 2017 (IDT)

אתה חוזר על מה שכבר כתבת לעיל. עשית עוד אי אלו דברים פרט לסידור פסקאות או סידור רשימות. גילגמש • שיחה 00:08, 24 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:Gilgamesh אז למה אתה מוחק הכל? למה עבודה של כמה שעות הולכת לאיבוד במחי הינף אצבע? כנראה שהכוח שיש לך בידיים גורם לך לא לחשוב יותר מידי על עמלם של אחרים. אגב, אם כוונתך להשמטה של ר' אהרן מסטראשלע, זו השמטה זמנית היות ואני בעיצומו של העבודה על ערך זה. ומקומו של ההתפלגות אינו בפסקה תלמידיו אלא בפסקה בפני עצמה. ראובן - שיחה 00:12, 24 ביולי 2017 (IDT)

ראובן, אני מבין ללבך. אוכל לייעץ לך במקרה זה לחלץ מתוך ההיסטוריה את עריכתך (זה סיפור די פשוט. תעשה זאת דרך גרסאות קודמות), והשב אל הערך רק את מה שאתה בטוח שהוא מוסכם על כולם: מהקל אל החמור. לדוגמה, דרישת מקור, סידור רשימת תלמידים, סידור פסקאות, ניסוח, ורק בסוף עבור על מה שעלול להיכלל בשבחים ומעריצים. בין עריכה לעריכה המתן לתגובת עמיתים כדי לדעת אם זו מוסכמת וניתן לעבור אל הבאה. בהצלחה, ואל ייאוש. מטרת כולנו היא האנציקלופדיה, וודאי נמצא עמק השווה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 02:03, 24 ביולי 2017 (IDT)

תאריך לידתו

נרשם בגוף הערך כי נולד בשנת 1745 (תק"ה) בפשיטות גמורה כאילו אין מדובר בדבר המוטל בספק. והנה גם בספר 'בית רבי' נרשם כי נולד בשנת 1747, וכך אף רשם עמנואל אטקס בספרו 'בעל התניא'. אולי כדאי לשנות. הרצלייני - שיחה 00:04, 24 ביולי 2017 (IDT)

נקרא למשתמש:נרו יאיר שיחווה דעה. גילגמש • שיחה 00:07, 24 ביולי 2017 (IDT)

ראה גם כאן - https://www.haaretz.co.il/1.1337549. הרצלייני - שיחה 00:07, 24 ביולי 2017 (IDT)

זה עסק מסובך. בית רבי אומר י"ז כסלו תק"ז. "מסורת חב"ד", שזה הריי"צ, אומרת י"ח אלול תק"ה; אבל הוא עצמו אומר במקום אחר תק"ז. מונדשיין (כרם חב"ד 4א עמ' 7) כותב שבעדות של בעה"ת עצמו עולה שנולד תק"ט בערך, שזה לא כל כך מסתדר עם ה"מסורת". אטקס לא עוסק בשאלה הזאת? נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ז • 00:13, 24 ביולי 2017 (IDT)

אטקס לא עוסק בשאלה זו, אבל נוקט בפשיטות 1747. אבל לפי מה שכתוב בקישור שצירפת, אז למה לא לרשום 1747 שבטח יותר קרוב לעדות רש"ז עצמו? הרצלייני - שיחה 00:22, 24 ביולי 2017 (IDT)

צריך לכתוב לפחות שתי אפשרויות, אולי גם את מה שאומר מונדשיין, צריך לעיין בגוף העדות. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ז • 00:29, 24 ביולי 2017 (IDT)

ראה כאן דברי רש"ז עצמו. הרצלייני - שיחה 00:32, 24 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:נרו יאיר, מה עדיף שיהיה בגוף הערך? הרצלייני - שיחה 00:33, 24 ביולי 2017 (IDT)

כאמור, שתי אפשרויות, אולי גם השלישית, ומקורות בהערת שוליים. אני לא בטוח אם האיגרת משמעותית. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ז • 00:38, 24 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:נרו יאיר זו המסמך של מונדשיין שהזכרת. ולפי חישוב השנים בו יוצא תק"ט. הרצלייני - שיחה 00:49, 24 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:נרו יאיר הכנסתי לגוף הערך, נא להסתכל על זה. הרצלייני - שיחה 01:03, 24 ביולי 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כאשר קיימת מחלוקת אודות תאריך שכזה, ניתן לרשום בפתיח ליד השנה את המילה "בקירוב" ולתאר בהערת שוליים את האפשרויות המקורות והנימוקים. לענ"ד נכון להחשיב יותר את דברי הריי"צ מאחר והוא עסק בתיעוד מקיף של הנושא במסגרת ספר הזכרונות. מי-נהר - שיחה 01:06, 24 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:מי-נהר, אבל גם בכתבי ריי"צ יש תיארוך לכאן ולכאן. הרצלייני - שיחה 01:09, 24 ביולי 2017 (IDT)

אכן וזה מחזיר אותנו לענין איך להציג את המידע כנ"ל בשיחה. ובכל מקרה יש לשים לב שיש לנו שלושה הקשרים של ייצוג התאריך. האחד הפתיח, השני בתבנית והשלישי בפרק קורות חייו. באחרון ניתן להרחיב , בראשונים לענ"ד צריך להוסיף את המילה בקירוב עם הערת שוליים. מי-נהר - שיחה 01:13, 24 ביולי 2017 (IDT)

הוספתי התיבה "בקירוב". הרצלייני - שיחה 01:39, 24 ביולי 2017 (IDT)

ההיסטוריונים לא מחשיבים את ההיסטוריוגרפיה של הריי"צ כאותנטית, וכמובן זה לא משנה עד כמה היא מקיפה. מצד שני אי אפשר להתעלם ממנה בהקשר כזה. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ז • 10:48, 24 ביולי 2017 (IDT)

מי הם אותם היסטוריונים? יגידו מה שיגידו, בשורה התחתונה, מוהריי"צ החל -מגיל צעיר מאוד- בתיעוד, על גבי הכתב, של מסורות, אירועים, ועובדות שעברו אליו מדור לדור, ממקורות מגוונים: מאביו; מסבתו מ' רבקה (שהיתה כלתו של ה"צמח צדק" ונכדתה של מ' שיינא, כלתו בעל התניא, והיתה בעלת שמועה גדולה) - ומילדותו נהג לשמוע ממנה סיפורים ולהעלותם על הכתב; מחסידים זקנים; ועוד ועוד. כך שהאמינות והמקורות ברורים. מה שלא ברור הוא האמינות והמניעים של אותם היסטוריונים. אלא מה? זו הדרך הקלה והמהירה לבטל ולזלזל במסורות של מאות שנים ללא צורך בנימוקים משכנעים. פשוט מסמנים את כל דברי מוהריי"צ. והנה תמה המלאכה. לא צריך להוכיח כלום.ראובן - שיחה 11:18, 24 ביולי 2017 (IDT)

א. הריי"צ עצמו הביא כמה גרסאות. ב. בחבדפדיה הולכים לפי הריי"צ, ושיגידו ההסטוריונים מה שיגידו, ולא משנה כמה מסמכים יביאו וכמה הראיות שלהם חזקות, ואפילו לא משנה שבחב"ד עצמה הייתה מסורת אחרת (בית רבי), ושמדברי בעל התניא עצמו(!) עולה שנולד בתק"ט. הרי ברור שהמניעים של ההסטוריונים אנטישמיים. אצלנו זה עובד אחרת וכדאי להפנים את זה. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ז • 11:44, 24 ביולי 2017 (IDT)

א. דיברתי על השיטה של להטיל ספק בכל דברי מוהריי"צ. וזאת אכן שיטה, לדאבוני. ב. אין לי מושג מה קורה בחבדפדיה, ואני לא כותב שם. ג. הרב חיים היילמאן מחבר הבית רבי לא היה חסיד חב"ד, כך שלא ניתן להגדיר את דבריו כמסורת חב"דית (אמנם הוא כתב את ה"בית רבי" בהגינות - בניגוד לכמה חוקרים בזמננו שכותבים במגמתיות של הכפשה ושנאה - מה שאומר שהוא בהחלט היסטוריון הגון ומכובד, אבל בהחלט לא חב"דניק). ראובן - שיחה 12:55, 24 ביולי 2017 (IDT)

כמובן שהיה חסיד חב"ד, חב"ד לא נולדה בלובביץ'. חבדניק של ממש, לא פחות ממך. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ז • 14:24, 24 ביולי 2017 (IDT)

כוונתי היתה שלא היה חסיד חב"ד-ליובאוויטש אלא קאפוסט. אין זה משנה כמובן את העובדה שהיה מהימן ודייקן.ראובן - שיחה 08:25, 25 ביולי 2017 (IDT)

בוויקיפדיה, לפרסומים (מאמרים וספרים וכו') שנכתבו על ידי אקדמאיים יש משקל רב יותר מאשר לעדות אישית או לחומר גלם. לכן, פרסומים של חבד נחשבים למהימנים פחות מאשר פרסומים של היסטוריונים מקצועיים. בכל מקרה של סתירה יש לבחור בעמדת הקונצנזוס המדעי. הירככיית המקורות שלנו מוסברת בויקיפדיה:ביבליוגרפיה. גילגמש • שיחה 14:28, 24 ביולי 2017 (IDT)

הריי"צ אמנם אסף הרבה מידע מתוך עדויות ומסורות, אך פחות סינן מידע. פחות עניין אותו החלק ההיסטורי היבש שבדברים מאשר המוסר השכל שרצה להפיק מתוך הסיפורים והמעשיות. גביית עדות על 150 שנה אחורנית, גם אם היא איש מפי איש - מהימנים ככל שיהיו - עלולה ללקות בשיבוש פרטים. וכשהסיפור יורד לפרטים בצורה קיצונית, זה מגדיל את הסיכוי לאי דיוק. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:29, 24 ביולי 2017 (IDT)

איני חושב שניתן להאשים את הריי"צ בחוסר הקפדה על דיוק אלא להיפך. ואין אדם שמחזיק במומחיות כמו שלו בנושא ברמת ההיקף של העיסוק ונגישות החומרים. אין מדובר בעוד כתיבה של אדם אלא בכתיבה של מומחה בעל מתודות עקביות. ובוודאי שבערך מסוג שכזה לא ניתן שלא להציג לכל הפחות את עמדת החסידות. מאחר ובמייסדה עסקינן. וכאמור הנושא פשוט, בפתרונות לייצוג של מידע כולל משולב מי-נהר - שיחה 21:25, 24 ביולי 2017 (IDT)

אני גם חושב שכדאי להציג את עמדת החסידות. גילגמש • שיחה 22:03, 24 ביולי 2017 (IDT)

אכן. אגב, הבעיה עם ההיסטוריוגרפיה של ריי"צ נובעת גם מהקושי לקבל את שיטת איסוף הידע שלו (כפי שהוזכר) וגם מהעובדה שהוא השלים (לטענת שוללי ההיסטוריה שלו) פערי ידע שהיו במחקר על תקופות קודמות (כמו על מהר"ל מפראג) בלי להציג מסמכים או ידע חדש. ביקורת - שיחה 15:18, 25 ביולי 2017 (IDT)

אני לא יודע לומר מה ניתן או לא ניתן להאשים את הריי"צ, אני כן יודע שהיסטוריונים בהחלט מאשימים אותו בהמצאת (או בהעתקת ובהפצת) מסורות חסרות יסוד. לעתים מאשימים אותו גם בהתבססות על מקורות מחקריים בלי להזכיר אותם. ואני מזכיר שוב: יש כאן מחלוקת בין הריי"צ ובין בעל התניא בשאלה מתי נולד האחרון. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ז • 01:14, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

מסורת מסורת

שמתי לב שבערך זה, בכל פיסקה כמעט היה מי שדאג לשרבב את צמד המילים "לפי המסורת". אני לא רואה כל צורך בזה. זה מקשה על הקריאה השוטפת. וזה לא אנציקלופדי. וגם אין צורך בכך (למעט הניסיון להציג כל דבר כמעט, המופיע בערך זה, כבעל ערך אמין מועט (זאת הקונוטציה שמנסים לשדר באמירה בלתי פוסקת זו ("לפי המסורת וכו'"), וגם זה לא אנציקלופדי). בדיוק לשם כך נועדו המקורות בהערות השוליים. ומי שיש בידו מידע אחר מוזמן לשלבו בתוך הערך בציון מקורות. לפיכך אני עורך הגהת סגנון ולשון.ראובן - שיחה 05:05, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

משתמש:Gilgamesh הסבר, נמק - מדוע סייגים אלו חיוניים יותר מאשר באלפי ערכים אחרים?!ראובן - שיחה 06:08, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

כי לא מדובר פה בפרט שנבדק במחקר היסטורי מקצועי, אלא משהו ששואב ממסורת חב"דית. למשל הפרט הזה: " ישנם חוקרים המפקפקים בייחוסו למהר"ל, אך מציעים אפשרויות שונות לקיים את מסורת החסידים בדבר ייחוסו לדוד המלך" - זה פרט שלא ניתן לבדוק. לא השתמרו עדויות היסטוריות (כלומר, חומר כתוב) על שרשרת הצאצאים של דוד המלך. לכן, טוב לכתוב שככה זה לפי המסורת. גילגמש • שיחה 08:52, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

בערך הזה ממש קריטי להבחין בין המסורת החבדית, שהחוקרים מפקפקים בה, ובין מידע היסטורי אמין ומוסכם. ושוב: כאן לא חבדפדיה. כאן אין אמון אוטומטי בכל מה שכתב הריי"צ. נרו יאיר • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ז • 10:12, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

נרו יאיר כששולפים באופן גורף את הטיעון הלא מנצח ששמו "החוקרים מפקפקים", זה לא משדר אמינות וזה מעורר תהיות באשר למניעים. אם יש משהו קונקרטי שהחוקרים מפקפקים בו, יש לציין זאת בליווי אסמכתאות. לדוגמה, בכל המקרים בדף זה,(למעט בענין הייחוס ששם כבר הובא דעת החוקרים), יש להביא אסמכתא (לדעת ה"חוקרים") היכן שמופיעות המילים "לפי מסורת חב"ד/החסידים", שהרי לדבריך זוהי מטרת ההסתייגות. אחרת, גם אני יודע לכתוב את צמד המילים הללו בכל ערך, שמסיבה זו או אחרת לא נראה לי (כמובן שלא אעשה זאת ללא צורך, וכתבתי את זה כמטאפורה. אולם, לדאבוני, במקרה הזה (ואולי בעוד ערכים בעלי שיוך סוציולוגי מסוים) נעשה שימוש מופרז בסאב טקסט הזה כשמטרתו ברורה, כנ"ל).ראובן - שיחה 13:01, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

נושא נוסף לדיון (ואין עיתותיי בידי כעת להאריך בזה וגם בתגובה לדברים שנכתבו על־ידך כאן בימים האחרונים - אכין בעז"ה תגובה מנומקת ומסודרת ואז אציגה): מדוע עלי לקבל את הקביעה השרירותית שלך המעדיפה את דעת "החוקרים" (באשר הם) על פני דעתו של הרבי הריי"צ?! אתה מנסה להציג מצג שווא כאילו הרבי חשוד על סילוף עובדות - כל עוד לא הוכח אחרת; ואילו החוקרים - בדיוק להפך: הם נקיים מרבב, ואמינים כיונה צחורה, כל עוד לא הוכח אחרת (ולא אזכיר פה את האסוציאציה האקטואלית שזה מעלה). (אגב, נושא אמינותו של הרבי הריי"צ עלה בפני שופטי בית המשפט באמריקה - והוא זה שהכריע את "משפט הספרים" – אבל מה שטוב לשופטים גויים בארה"ב, שאין כל חולק על האובייקטיביות שלהם - לא טוב לכמה "חוקרים" זבי חוטם). לסיכום, חשוב לציין, שההנחה שלך בדבר אי-אמינותו של הרבי היא דעתך האישית, ומשכך אינך יכול להחילה באופן אוטומטי ככל העולה על רוחך בכל הזדמנות. זאת ויקיפדיה, ולא במה לדעות אישיות. שוב, אם יש משהו נקודתי ויש לך מובאות ואסמכתאות, עליך לציינם ולהתבסס עליהם. זאת ועוד: למיטב התרשמותי, המגמתיות וההכללה הגורפת שלך כלפי מוהריי"צ אינה עולה בקנה אחד עם כללי הויקיפדיה ראובן - שיחה 13:01, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אשאיר לך לקבוע איזה טיעון "מנצח", אבל בויקיפדיה העברית העמדה המחקרית אכן גוברת באופן גורף על מסורת פנים חסידית שלדברי החוקרים בעייתית, מה גם שבמקרה זה מדובר במסורת מאוחרת. ברוב מוחלט של הערכים אין מסורות כאלה. במקרים שהן נמצאות - יש להבהיר את מעמדן. ממש לא נראה לי שהשופטים במשפט הספרים הכריעו שהריי"צ אמין בכל דבריו (וגם לא נראה לי שזה היה הדיון). ואם אתה חושב שזו עמדתי הפרטית, אני מזמין את משתמש:גילגמש, משתמש:AddMore-III, משתמש:ביקורת, אולי הם חושבים אחרת. נרו יאיר • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ז • 13:09, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

ברור מאליו. לא הבנתי בכלל את האמירה על השופטים, כאילו הכריעו בעניין של מחקר היסטורי ולא למי שייכים כמה ספרים. ראובן80, יש פלטפורמת ויקי מעולה לדוגלים בעמדותיך, קוראים לה חב"דפדיה, שם מסורה לקהל הרחב האמת הטהורה בלי הפרעות מחוקרים זבי חוטם. משום מה אתם מתעקשים להטריד דווקא את בימת האפיקורסות פה שעקרונותיה מניחים שהיסטוריונים עדיפים על מעשיות חסידים. AddMore-III - שיחה 13:13, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אין כל ספק לגבי היררכיית המקורות וזה מצוין בדף המדיניות הרלוונטי. גילגמש • שיחה 13:17, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

סליחה שאני מתערב, אבל משתמש:AddMore-III, אין צורך להשתלח בראובן. "אתם מתעקשים" "בימת האפירורסות" מה הקטע?. שוב סליחה. אבי84 - שיחה 15:17, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא חושב שאדמור התחיל את ההשתלחויות בדיון הנוכחי. ממש לא. נרו יאיר • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ז • 16:36, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אדמור לא השתלח, ואין חולק על העובדה שההיסטוריה של ריי"צ השלימה פערי ידע שלא היו קיימים לפניו ושאינם מקובלים לפיכך על המחקר (לא נכנסים כלל לשאלה אם שיקר או חלם או סמך על מקורות שהיו אמינים בעיניו ולא ניתנים לבדיקה, זה לא רלוונטי. ברגע שהוא לא הציג את מקורותיו ולא נמצאו כאלו בכתובים, נאלצים החוקרים להתעלם מכל 'ידיעה טריה מההיסטוריה'). ביקורת - שיחה 18:33, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

המסורות החב"דיות הוכחו מספר פעמים כלא נכונה או כלא מאומתת. ניתן למות עשרות דוגמאות. פה אציג 2, א.גניזת חרסון. שעפ"י המסורת החבדי"ת היא אמת מוחלטת.ב. המסורת החבדית לסבא מישפולי איננה נכונה היסטורית וכל מסורות בחסידויות האחרות בקשר לזה סותרות אותה. בחבדפדיה זכותכם לקבל את מסורות אלו כאמת מוחלטת הלל יערי • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ז • 18:53, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

גם לאדמור כאן יש חסידים . אבי84 - שיחה 19:42, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

ובצדק. אין כאן הרבה מומחים ברמה שלו. נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ז • 00:14, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

שם משפחתו

לרבי שניאור זלמן יש שם משפחה. קראו לו ברוכוביץ. בברכה חובבן - שיחה 23:49, 11 בינואר 2018 (IST)

האומנם? שם אביו ברוך, כך שמן הסתם הוא "ברוכוביץ"... אני משער שזה לא שם משפחה (כמו ששם משפחתו של הרמב"ם הוא לא "בן מימון"). אביעדוס • שיחה 23:53, 11 בינואר 2018 (IST)

במקרה זה כן, ככתוב בספר היום יום [כאן] ואכן היה מקובל לקרוא למשפחה על שם האב. אלא שצאצאיו אינם נושאים שם זה כי לבניו קראו שניאורי, כמופיע בערך, וזה השתדרג לשניאורסאהן. חיפוש ברשת מגלה מקומות רבים שבהם הוא מכונה כך. חובבן - שיחה 00:06, 12 בינואר 2018 (IST)

"צאצאיו אינם נושאים שם זה כי לבניו קראו שניאורי" – זה בדיוק מה שאני אומר: זה כנראה פטרונים, לא שם משפחה. אביעדוס • שיחה 00:11, 12 בינואר 2018 (IST)

כן, אבל התכוונתי שאם כך יש גם להוריד את השם שניאורי מבנו. חובבן - שיחה 00:36, 12 בינואר 2018 (IST)

לדעתי ההסבר הפשוט הוא שאז עוד לא נקבע הסטטוס, היינו שבניו קראו לעצמם שם - באותו זמן שהוא נקרא בעצמו, אבל לא בדקתי. בכל מקרה לכאורה אם כך קראו לו כל חייו - זהו שם משפחתו, לא? חובבן - שיחה 00:41, 12 בינואר 2018 (IST)

למיטב הבנתי פטרונים אינו שם משפחה (אם כי יש שמות משפחה ששימרו פטרונים). ייתכן שיש מקום בכל זאת לציין את הפטרונים, אם כי נראה שהוא שימש בעיקר במגע עם השלטונות. חובבן, הקישור שלך שבור. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ח • 15:41, 12 בינואר 2018 (IST)

תוקן. חובבן - שיחה 19:40, 12 בינואר 2018 (IST)

כתוב בספר קיצור תולדות חבד שמפתחתו הקדומה של אדמור הזקן היה פוזנר

דיווח שאורכב ב-27 בדצמבר 2018

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

אתם כותבים שישנם חוקרים המערערים על הקביעה שאדמור הזקן היה מיוחס למהרל אך לא הבאתם מקור לקביעה זו.

הבאנו, הבאנו. יש מקורות בערך. נרו יאיר • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ט • 20:11, 27 בדצמבר 2018 (IST)

לרבי נרו יאיר= אני לא יודע מה אתה רוצה עם הערעורים שלך האלה, אבל אני יודע שכתוב מי הי' אביו של בעה"ת, ואביו שלו, ואביו וכו' עד המהר"ל (עם שמות!). ―2a01:6500:a043:dff2:657c:a748:8a2c:f74b (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לכתוב זה קל. אתה יכול לכתוב עכשיו לעצמך ייחוס לכל מי שתרצה, אלף דורות קודם שנברא העולם. להוכיח ולהסתדר עם המקורות האחרים זה כבר הרבה יותר מסובך. ממליץ שלא תיכנס יותר מדי לנושא הזה אלא אם תהיה מסוגל נפשית להתמודד בסופו של דבר עם מסקנה שונה ממה שחשבת עד היום. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באדר א' ה'תשע"ט • 23:27, 6 במרץ 2019 (IST)

לדעתי

לדעתי אחרי המשפט שולחן ערוך צריך לכתוב חמישה כרכים. שאם לא כן זה יכול לגרום לחוסר הבנה בסוג הספר, בשעה שכותבים שזה ספר אחד על דבר שהוא בעצם סידרת ספרים משתמש:יונתן770י.

1) בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.
2) יש לעשות נושא חדש בדף השיחה כאשר כותבים נושא חדש
3) וכדי להקדים את הבא כשתגיב: בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
4) לעניניו: מקבל את דבריך והכנסתי בפנים, אגב זה 6 חלקים. אבגד - שיחה 21:19, 13 במאי 2020 (IDT)

האם עיקר ספר התניא הוא חלקו הראשון?

בערך היום כתוב כך: חיבורו החשוב ביותר הוא ספר התניא, או 'ליקוטי אמרים', שהוא אולי גם החיבור החסידי העיוני השיטתי ביותר. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש. המילים "עיקרו של הספר" מכוונים אל חלקו הראשון- "ספר של בינונים". ניתן לראות זאת על פי ההסבר הנלווה- "מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש". רק החלק הראשון עוסק בכך. לאור זאת הוספתי בתוך משפט זה (ולא לפניו) את המילים (הנקרא גם "ספר של בינונים") בכדי שהדברים יהיו מובהרים וברורים יותר. העורך הנכבד אבגד הסיר מילים אלה והפנה לערך המורחב ולשיחה שהתפתחה שם. ברצוני להבהיר שוב: אין בהוספת המילים במקום שהם נוספו כל חריגה ממה שהוסכם בדף השיחה שם. המילים לא נוספו בהמשך לציון שמות הספר (וכגון: חיבורו החשוב ביותר הוא ספר התניא, או 'ליקוטי אמרים' או 'ספר של בינונים') אלא רק בקטע בו מדובר על עיקר הספר המוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש. לאור זאת, נראה לי נכון להחזיר (בין באופן זה בין באופן אחר) את העריכה שאינה שנויה במחלוקת בערך האֵם, כדי שהקוראים יבינו יותר. ידך-הגדושה - שיחה 07:57, 28 ביוני 2022 (IDT)

אפשר למשל לשנות ולהוסיף "של החלק הראשון" כך שיצא כך: "עיקרו של החלק הראשון של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש" אבגד - שיחה 07:46, 29 ביוני 2022 (IDT)

אבל דווקא בניסוח הזה, הגרסה היציבה צודקת. עיקר הספר הוא חלקו הראשון המדבר על חלקי הנפש. חלק זה מכיל 53 פרקים, לעומת החלק השני והשלישי, שכל אחד מהם מכיל 12 פרקים בלבד. ידך-הגדושה - שיחה 08:18, 29 ביוני 2022 (IDT)

לא רואה בעיה שישאר כך אבל רואה בעיה בהוספה בסוגריים את המינוח המדובר זה לא מועיל או מוסיף. זה סתם מביא סוגריים מיותרות. אבגד - שיחה 08:37, 29 ביוני 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשניאור זלמן מלאדי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.zadikim.org/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20110116084311/http://www.zadikim.org/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:20, 3 בנובמבר 2022 (IST)

לא מצאתי חשיבות לקישור, ועל כן הוא נמחק. בברכה, אי"ש | שו"ת, ט' בחשוון ה'תשפ"ג ; 21:08, 3 בנובמבר 2022 (IST)

שחזרתי עם ארכיון האינטרנט אבגד - שיחה 03:27, 6 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשניאור זלמן מלאדי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.alysefer.com/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F/ נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:34, 24 בנובמבר 2022 (IST)

תאריך פטירתו

בן עדריאל, אהבתי את שימת הלב שלך. אגב, יש מקור מדוייק לשעת הפטירה: בכתב יד של נכדו, ה"צמח צדק", שנכתב ככל הנראה קרוב לזמן הפטירה, מובא שהרש"ז נפטר "כחצות שעה י"א" (מקור: [1]). אי"ש | שו"ת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ג ; 21:31, 16 בינואר 2023 (IST)

הקטע החדש

איש הישראלי אם את מתייחס בפתיח החדש לתקופות לפני לידאי למה לא חכתוב מתי התחיל את חצר חב"ד כמו בערך השני שכתבת. אם לא מתיייחסים לזה בפתיח (שזה הדבר המרכזי אצלו) אז אולי יש להכניס (או להשאיר) המידע לתוך הערך. ואולי כך או כך יש לצמצם ולהכניס לתוך הערך.

דעתך? כך או כך כדאי לכתוה כמה מילים על זמן הקמת חסידות חב"ד. יישר כוחך על העבודה. ―אבגד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפנים הערך יש להרחיב על תולדות חייו של אדמו"ר הזקן, אך בפתיח יש לכתוב את תפקידיו המרכזיים בכל אופן. כמובן שהיותו מנהיג חסידות חב"ד היא הדבר הכי מרכזי, ואכן נכתב ראשון בפתיח.
אין לדעתי הכרח לפרט את השנים בפתיח (כשם שלא כתבתי מתי עבר מליאזנא לליאדי). יוצא מן הכלל הוא תפקיד הנהגת תנועת החסידות הכללית ברוסיה הלבנה, שהיה רק בחלק מתקופת הנהגתו (עד למחלוקת עם ר' אברהם קאליסקער). זאת מלבד הסיבוך בהגדרת תאריך התחלת הנהגת אדמו"ר הזקן, שכנראה התחילה בעיקר לאחר עליית החסידים לארץ הקודש בשנת ה'תקל"ז. אי"ש / שו"ת, כ"ו באדר ה'תשפ"ג ; 23:50, 18 במרץ 2023 (IST)