שיחת משתמש:אדעולם/ארכיון 3

אזהרה: כניסה לדף זה היא על אחריותם בלבד
ברוכים הבאים

אם אתם כבר כאן, אפשר להציע לכם קפה?

ומה עם מעט חימבשה?

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

יולי 2008

רדאי וגושן

חודש טוב אליש!

באיחור אופנתי, הקלדתי את החלקים מהכברה נגאסט שאשכולי תרגם על מלחמותיו של המלך רדאי. התרגום מיושן ונכתב בכתיב חסר, אז הוספתי אותיות אהו"י כמיטב הבנתי. יש עוד קטעים מימי המלך הנוצרי יצחק בן דוד (קטע קצר מאד) ומימי לבנא-דנגל, גלוודיוס ומינס. אחר כך מביא אשכולי מקורות פרנג'יים - מיסיונרים ישועיים שמעידים על היהודים החל במאה השש עשרה. אחר כך הוא מביא מקורות עבריים ולבסוף מוסיף את פרשנותו שלו לגבי תולדות היהודים בחבש.

אקליד את החומרים בהדרגה וגם אערוך קצת את הפרקים החדשים בערך ביתא ישראל. זאת בהנחה שלא אשקע לתוך ויכוח מיותר אחר במזנון (: אמור לי מה אתה צריך ואקדיש את זמני לכך בהתאם. שבת שלום, ליאור ޖޭ • א' בתמוז ה'תשס"ח • 07:19, 4 ביולי 2008 (IDT)

חודש מצוין,

בשביל הערך היסטוריה של ביתא ישראל: 1270 - 1529 צריך את ההתייחסות של האישים הבאים ליהודים עד פלישת גראן:

צריך את ההתייחסות של הקיסרים האלו:

יקונו אמלאק · יאגבה ציון · בניו של יאגבה ציון · וואדאם ערד · עמדה ציון הראשון · ניואיה קראסטוס · ניואיה מריאם
דווית הראשון · תיאודרוס הראשון · יסחק הראשון · אנדראיאס · תקלה מריאם · סארוו ייאסוס · עמדה ייאסוס
זרע יעקב · באדה מריאם הראשון · הלני (אסכנדר · עמדה ציון השני · נהאוד · דווית השני)

בנוסף גם האנשי הדת הנוצרית אם יש איזכור על ביתא ישראל כגון:

האפיפיורים הקופטים · תקלה היימנות · אווסטאווס ועוד.

אנשים אירופאים מאותה התקופה כמו:

פרו דה קוויליאן · פרנסישקו אלואראש · João Gomez · טריסטאו דה כונה · Rodrigo de Lima · ניקולו ברנכלאון

מקובלים ורבנים, בייחוד קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל ולא לשכוח את יהדות תימן:

• אברהם בן אליעזר הלוי - להרחיב על התייחסותו כמו שנכתב עליו בערך שלו "באגרותיו הביא גם ידיעות רבות ששמע על עשרת השבטים, ורובן על מלחמות הביתא ישראל. מכתבו על עשרת השבטים התפרסם על ידי א. נאיבואיר ב"קובץ על יד" ד עמ' 24."

בנוסף להוסיף היסטוריונים וגאוגרפים מוסלמיים - ערביים, אני מכיר מעטים. חייבים להביא מקורות גם מההיסטוריה הסודאנית כלפי ביתא ישראל, ואם יש בידך אנא הוסף, הפיסקה על ההיסטוריה של הקהילה בערך ביתא ישראל, יצטרך לחכות עד שנסיים עם הערך הזה לפחות ואז נוכל לקחת קטעים נבחרים ולהוסיפם לערך האם. תודה רבה ושבת שלום אליש ޖޭ 12:13, 4 ביולי 2008 (IDT)

בוקר טוב אליש (:

לקראת שובך, הקלדתי את העדויות הישועיות המצויות בספר הפלשים. מעניין מי זה שלמה מוינא שנזכר שם (אני מניח שהוא בחור בשם שלמה שבא מהעיר וינה, אבל איני זוכר שקראתי אף מילה עליו מעבר לכתוב אצל אשכולי). בהמשך אקליד כל מיני עדויות של רבנים שנתקלו בבני ביתא ישראל, אך רוב העדויות בספר של אשכולי מתוארכות לתקופת התחייה או לתקופת השקיעה, ולא לתקופת ההישרדות. בספר של ולדמן, שהפקדתי בפנימייה בראשון, יש עדויות מוקדמות יותר, וכך גם בתחילת טיוטה זו. כשאסיים להקליד מספר הפלשים, אפנה לאבשלום ואבדוק מה כתוב בספרים הנוספים שטרם שאלתי ממנו.

בינתיים פורטל יופי חידש את המראה שלו וכבר אין קישור מהעמוד הראשי שלהם למיזם שלנו. כנראה שזו הסיבה לירידה במספר קוראי הערך ביתא ישראל בחזרה לרמה שהיתה בסביבות מרץ. נראה לי שאשלח להם כתבה מהרהורי לבי בעוד איזה חודשיים, אבל ההרהורים שלך נשמעים לי מעניינים יותר - אולי תשלח להם כתבה?

שלך, ליאור ޖޭ • ז' בתמוז ה'תשס"ח • 08:20, 10 ביולי 2008 (IDT)

לא להרוס

הגעתי רנדומית לדף שלך משתמש:אדעולם/היסטוריה של ביתא ישראל: 1270 - 1529 וישר קפץ לי מול העיניים ציטוט יקונו אמלאק "אני ההרוס את כוחם של היהודים". אני חושב שזה אמור להיות "אני אהרוס". בברכה kotz - שיחה 23:45, 18 ביולי 2008 (IDT)

שלום לך,

תודה על ההערה, תגיד מה אתה חושב על הערך האם צריך לעבור עליו כדי למצוא טעויות נוספות לפני שאני מעלה אותו למרחב הערכים, יש לך רשות ממני "לטפל" בו קצת. אליש ޖޭ 23:48, 18 ביולי 2008 (IDT)

ידידי, גדול עלי הערך הזה! עברתי עליו קצת ותיקנתי שניים שלושה דברים בולטים, אבל יש שם יותר מידי פרטים ושמות שקשה לי להתמודד איתם, כי אני לא מכיר את החומר. בהצלחה kotz - שיחה 00:15, 19 ביולי 2008 (IDT)

התכוונתי שתעבור עליו מבחינת השפה, השמות שרשומים שם שאינם בעברית מטופלים על ידי, תודה ולילה טוב ידידי (-: אליש ޖޭ 00:19, 19 ביולי 2008 (IDT)

פתחתי לך/לנו שיחת משתמש:אדעולם/היסטוריה של ביתא ישראל: 1270 - 1529 kotz - שיחה 11:46, 19 ביולי 2008 (IDT)

ארוך וקשה! ככה זה היה. ר' הערותי-שאלותי בדף שיחת משתמש:אדעולם/היסטוריה של ביתא ישראל: 1270 - 1529. נראה לי שמצב המאמר קצת יותר טוב ממה שהיה קודם, אבל אני מבטיח שהוא לא מושלם! אני אמשיך לעקוב אחרי הדף-משתמש כדי לתקן כשתענה לשאלות שלי. לכל הפחות למדתי קצת היסטוריה. kotz - שיחה 16:53, 19 ביולי 2008 (IDT)

מאוד מודה לך,

אנחנו צריכים אנשים כמוך במיזם יהדות אתיופיה. אליש ޖޭ 21:26, 19 ביולי 2008 (IDT)

תיקנתי בהתייחסות להערותיך בדף הנ"ל. אני נאלץ למשוך את ידי מהפרוייקט הזה כי הוא לוקח יותר זמן מכמה שאני יכול לתת. אבל אני אקרא. בהצלחה ושמחתי לעזור, kotz - שיחה 22:32, 19 ביולי 2008 (IDT)

ספרים בעברית

היי אליש. אני חושב שכבר שאלתי אותך את זה פעם, אבל לא זוכר איפה ואם קיבלתי תשובה - הספרים שאתה רושם בתור רפרנסים (למשל בעמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה) תורגמו לעברית? תודה, אלון • שיחה 13:06, 26 ביולי 2008 (IDT)

בינתיים מצאתי את השאלה שלי בשיחה:יפאט. יש לך תשובה? אלון • שיחה 09:27, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

לא הם לא תורגמו לעברית, (חשבתי לרשום בעברית את הספר אבל הבנתי עכשיו) שתריך להוסיף מספר סידורי של הספר ולשנות אותו לאנגלית. אליש ޖޭ 10:38, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

הבנתי. אני אשתדל לעבור לאט לאט על הערכים שכתבת ולשנות במקומות הרלוונטים לפי ויקיפדיה האנגלית. אם יהיה לך זמן לשנות עצמך בחלק מהערכים, להוסיף מספרי ISBN או כל פרט אחר, אני אשמח. שבת שלום, אלון • שיחה 15:15, 29 באוגוסט 2008 (IDT)

שלום. אני מניח ששמת לב לשינויים שביצעתי בהרבה מערכיך ומקווה שלא שגיתי. יש לי רק עוד בקשה אחת בקשר לערכים שתכתוב בעתיד - אם אתה מעתיק את הערות השוליים והספר לא תורגם לעברית, אנא העתק את ההערה כמו שהיא במקור ואל תתרגם את שם הספר ותוסיף {{אנגלית}}. כך יהיה קל יותר למצוא את הספר. תודה ושבת שלום, אלון • שיחה 15:14, 12 בספטמבר 2008 (IDT)

שוב שלום גם לך,

אכן אם תשים לב בערכים החדשים עשיתי זאת. אליש ޖޭ 15:40, 12 בספטמבר 2008 (IDT)

כת הנעלם

שבוע טוב אח שלי,

בזמנך החופשי, ראה נא שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/כת הנעלם. שלך, ליאור ޖޭ • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 16:13, 27 ביולי 2008 (IDT)

מאבשלום עד משה

שלום עליכם (:

שלשום נפגשתי עם אבשלום לשיחה על המיזם ועל המאמר המתבשל. שיתפתי אותו בחלק מהשאלות ששלחת לי ובעיקר בהתלבטות בנוגע לסדר העדיפויות - במה להתמקד עכשיו ומה להשאיר לאחר כך. הוא ציטט פירוש לדבריו של אהרן הכהן "ויצא העגל הזה": אפשר לכתוב בתפזורת על נושאים שונים בתולדות העדה ולראות מה יצא. אני סבור שהערך הראשי על ביתא ישראל יכול להנחות אותנו בכתיבה - קודם נשלים את הפרקים הבעייתיים בו, כדי שנוכל לפצל אותו לערכי-משנה ולצמצם את אורכו, ואחר כך נתעמק לתוך ערכים שמשפיעים עליו פחות.

אני חושב לפנות לעמותת טספצ'ין או לקבוצת יונה בוגלה לגיוס כותבים נוספים, כדי שתוכל לכתוב על מה שבא לך בזמן שהם ישלימו פערים דחופים. בספטמבר יתחדשו הלימודים בכפר הנוער נחלת יהודה, ואז אשוב לחנוך גם אותם. פרט לכך, שאלתי מאבשלום עוד שלושה ספרים שאפקיד בכפר הנוער בספטמבר, אלא אם אתה מעוניין בהם. הסיפור של מיכה פלדמן די עצוב, בהתחלה הוא נרתם במלוא מרצו לטובת העלייה אך בסופו של יום רבים נפטרו באדיס אבבה בעקבות הסלקציות להן היה שותף.

לבסוף הצעתי לאבשלום להיפגש סוף סוף עם משה בר-יודא, והוא הסכים. אז עכשיו אנחנו מחכים למוצא פיך - שלח לי בבקשה תאריכים אפשריים למפגש (לא בשבת, משה חובש כיפה) ואני אתקשר למשה ואנסה לתאם איתו. אני אשמח להקפיץ אותך לשם ובחזרה אם בא לך. שלך, ליאור ޖޭ • כ"ז בתמוז ה'תשס"ח • 08:17, 30 ביולי 2008 (IDT)

אוגוסט 2008

ברברה

שלום,

לא הבנתי למה העברת את הערך על הזמרת ברברה? מילא אם היית כותב במקומו דף פירושונים, אלב לא עשית את זה. ראיתי שיש קישורים ל"ברברה" גם מעיר בסומליה, אזור באתיופיה, ותערובת תבלינים אתיופית, כל אחד פעם אחת. נראה לי שזה לא מצדיק את העברת הערך על הזמרת, אלא לקשר ל"ברברה (עיר)" וכו'.

בכל מקרה, בד"כ לא עושים העברת שם של ערך ללא דיון. eman • שיחה • ♥ 11:53, 2 באוגוסט 2008 (IDT)

חגי ארליך מתארח

אהלן!

אולי זה יעניין אותך, אני שולח לו עכשיו שאלה על האינקוויזיציה האתיופית.

שלך, ליאור ޖޭ • י"ג באב ה'תשס"ח • 18:47, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

קצרמר אתיופיה

היי אליש, בהצלחה במיזם הפרטי.

ניסיתי לפתוח קצרמר אולם מסתבר כי צריך לפתוח דיון בדף שיחת תבנית:קצרמר, ומפרסמים הודעה על כך בלוח המודעות. ייתכן גם ותהיה התנגדות ליצירת הקטגוריה, ואז לא ניתן יהיה ליצור אותה. בזמנו מישהו אחר פתח.

ראה גם פה, תמונות ישנות מספרים שאפשר להעלות לויקישיתוף. Geagea - שיחה 15:07, 15 באוגוסט 2008 (IDT)

מודה לך על העזרה אליש ޖޭ 15:13, 15 באוגוסט 2008 (IDT)

ספטמבר 2008

הקיסרים המודרנים

אליש אם תוכל לבדוק או לערוך את הערכים על תיאודרוס השני, מנליק השני, יוהנס הרביעי וכן על ראס אלולה (אין לו ערך באנגלית!) הגנרל הראשי של יוהנס הרביעי שהיה מושל אריתריאה שהוביל את האתיופים לנצחונות על הפולשים, מצרים העותומאנית, הסודאנים המהדיסטים והאיטלקים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין בעיה אני אפילו אשכתב אותם בעתיד הנראה לעין שלך אליש ޖޭ 22:08, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

אליש תיקון קטן ראיתי שאתה משייך את "תקופת החושך האתיופית" לתקופת שושלת זאגווה וזה לא נכון תקופת החושך האתיופית זו תקופת המעבר מתקופת אקסום (שושלת אקסום) לתחילת שלטונם של שליטי הזאגווה (תקופתה של יהודית המלכה, תקופה שבה כמעט פסק רצף קיומה הממלכתי של אתיופיה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוב שלום לך, אני אשמח לטפל במה שביקשת

אך ראשית תקופת החושך האתיופית היא תקופה שמתחילה בשנת 640 ומסתיימת ב-1270 זאת אומרת שהיא כוללת מספר אירועים (הערה: כל התאריכים על פי רשימת שליטי אתיופיה המסורתית):

640 - הכיבוש הערבי של העיר אדוליס ותחילת "מלחמת הערבים-אקסום", כיבוש מצרים (641 - 654) והתפשטות האסלאם לסודאן (642 - המאה ה-16) - מה שהביא להגירה של עמיים מסודאן בעיקר הבאג'ים לצפון אתיופיה (אריתריאה של היום), הקמת חמשת ממלכות הבאג'ים לאחר ההגירה של העמיים הללו.

אקסום מתחילה לשקוע, האסלאם מתפשט וקיסרי אקסום מוותרים על הצפון האתיופי האסלאמי לטובת הדרום הפגני-יהודי, קיסרי אקסום מתחילים לכבוש שטחים בעקבות מלחמות אלו מספר עמיים אגאווים מהגרים צפונה, האקסומים פולשים לשטח הממלכה היהודית, מלך היהודים גדעון הרביעי נהרג בקרב. יהודית המלכה בתו של גדעון הרביעי כובשת את אקסום וממליכה עצמה לקיסרית (858 - 898) יורשיה של יהודית שולטים באקסום עד 928, עליית הזאגווה ושלטונם 928 - 1268. מלחמת האזרחים ועליית הסולומונים (1268 - 1270). אליש ޖޭ 16:24, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

יהדות הודו

למה הסרת את ההסבר על המילה תוכי שמגיעה מסנסקריט? גאלוס - שיחה 23:16, 25 בספטמבר 2008 (IDT)

שלום לך,

בדיוק באתי לתת הסבר הדף השיחה של הערך.

מצאתי טעות בציטוט הזה:

חיזוק לטענה זו נובע מהעובדה שהמילה תוכי מגיעה מסנסקריט ואין לה מקבילה בשפה האמהרית (אם כי בהודו משמעותה של המילה היא טווס ולא תוכי)

— ‏‏

איך יכול להיות שלמילה הזו אין מקבילה בשפה האמהרית אם מלכת שבא לא יידעה אמהרית. מלכת שבא חייה כנראה במאה ה-10 לפנה"ס והשפה האמהרית למעשה האמהרים החל להראות נוכחות כאשר קבוצת העמיים החבשים החלו להיפרד במהלך המאות ה-9 עד למאה ה-11 לספירה כך שלמעשה אמהרית לא הייתה קיימת בזמן מלכת שבא. השפה שככל הנראה הייתה קיימת היא השפה הערבית הדרומית העתיקה שממנה התפתחו השפות השבאית וגעז. אליש ޖޭ 23:24, 25 בספטמבר 2008 (IDT)

אוקטובר 2008

הוילגיזציה האתיופית

"וילגיזציה"? יש אולי מונח עברי? (ואגב, אחרי ה"א הידיעה מקובל להכפיל את ה-ו"ו.) אביעדוס - שיחה 01:55, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

שלום לך,

אם יש מונח עברי למה לא, אך אני לא מכיר אחד כזה, אם אתה מכיר תודה לך ראה גם כאן - en:Villagization הערך באנגלית. לגבי הכפלת ה-ו' אם נכפיל אותה קוראי הערך ייקראו לא נכון את המושג ויקראו את שני ה"ווים" כ"וושינגטון". שלך אליש ޖޭ 11:04, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

אני לא מכיר, אבל כדאי אולי לחפש - שכן המונח, שמתקבל בטבעיות בשפות המקור, ממש לא עובר טוב בעברית.

חח אם לא נכפיל את ה-ו', קוראי הערך יקראו "הוֹיליגיזציה". בכל אופן, ע"פ הכללים צריך להכפיל..

ועל הדרך - כדאי לשנות את הרעב האתיופי (1984 - 1985) להרעב האתיופי (1984–1985). שבת שלום, אביעדוס - שיחה 18:41, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

תודה ושבת שלום גם לך, אך לא הבנתי מה משנה המקף אליש ޖޭ 18:43, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

זה שולי, אבל סגנונית כך עדיף: להפריד בין שנים באמצעות קו מפריד ולא באמצעות מקף-מחבר עם רווח כפול. אביעדוס - שיחה 18:46, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

אוקיי הבנתי בנוגע ל"הוילגיזציה האתיופית" מה דעתך על "וילגיזציה אתיופית" אליש ޖޭ 18:51, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

לא, זה צריך להיות מיודע. אולי "המעבר לכפר(ים) באתיופיה"?

העברתי את "הרעב האתיופי"; אבל במחשבה שנייה - מה דעתך על הרעב באתיופיה? (שניהם טובים, סתם הצעה.) אביעדוס - שיחה 18:55, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

גם אני חשבתי כך עד שגיליתי שבצורת זה חלק מההיסטוריה האתיופית ובצורות פקדו אותה גם בשנות ה-70 וגם במאה ה-15. יש לי אלייך בקשה תוכל לעזור לי עם שיחת תבנית:קצרמר#אתיופיה ולייצור אותה בנוגע ל"וילגיזציה"

לפי מה שהבנתי המונח הוא לכפרים/יישובים מתוכננים שבהם מעברים את האוכלוסייה מוכת הבצורת/רעב אליש ޖޭ 19:07, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

נכון.. אז אולי "המעבר לכפר" / "המעבר לכפרים" / "ההעברה לכפרים"?

ולא כתבת את ההצעה במקום הנכון.. העברתי את דבריך לשיחת ויקיפדיה:קצרמר והגבתי. אביעדוס - שיחה 19:17, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

תודה, אפשר להעביר את הערך ל"ההעברה האתיופית לכפרים" אליש ޖޭ 19:19, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

בכיף. במחשבה שנייה, התרשמתי שלמונח "וילגיזציה" יש קיום עצמאי, ולכן כדאי אולי להשאיר אותו על כנו. אנא חווה דעתך בדף השיחה לגבי ההצעה האחרונה לשם הערך. אביעדוס - שיחה 19:33, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

שלום לך

שלום קוראים לי שי יומר את דברו - שיחה 14:43, 13 באוקטובר 2008 (IST)

שלום גם לך ידיד יקר וחג שמח שלך אליש ޖޭ 15:06, 13 באוקטובר 2008 (IST)

תודה רבה, מה נשמע יומר את דברו - שיחה 15:10, 13 באוקטובר 2008 (IST)

לא ידעתי שאפשר לשמוע דרך ויקפדיה, לא עדיף לכתוב "מה מכתב"? אם אתה צריך דבר כלשהו (בייחוד היסטוריה אתיופית) הינך מוזמן לכתוב לי שלך בשמחות אליש ޖޭ 15:13, 13 באוקטובר 2008 (IST)

או.קיי יומר את דברו - שיחה 15:17, 13 באוקטובר 2008 (IST)

אתה גדול

היי אדעולם, אני מוריד בפניך את הכובע על כל מה שעשית וכל מה שעוד תעשה צחי לרנר - שיחה 00:29, 15 באוקטובר 2008 (IST)

תודה לך נחמד לשמוע זאת לפעמים !!!, אל דאגה זוהי רק ההתחלה כמו שהצהרתי בדף המשתמש שלי "בעתיד אכתוב גם על תימן ומדינות קרן אפריקה: אריתריאה, סומליה וג'יבוטי", לפעמים לא קל לכתוב על הנושאים הלא פופולרים. חג שמח שלך בתודה אליש ޖޭ 00:35, 15 באוקטובר 2008 (IST)

למה לא פופולריים ? נושאים מרתקים ועשירים, ובטעימות שאתה מביא לקהל, אתה גורם להם לרצות לדעת עוד צחי לרנר - שיחה 00:40, 15 באוקטובר 2008 (IST)

התכוונתי בכך שלא כותבים עליהם הרבה, נושאים אלו מאוד מרתקים וגם ממכרים ביותר. אל דאגה אני המשיך לתת טעימות ובסוף ויקפדיה תקבל את כל העוגה. שלך אליש ޖޭ 00:46, 15 באוקטובר 2008 (IST)

מעורר תיאבון ביותר צחי לרנר - שיחה 01:26, 15 באוקטובר 2008 (IST)

אם אינך יכול להתאפק אתה מוזמן לבקר בבית לאברהם וגם לעיין בשיחות המעניינות בני ולבין ליאור בדף השיחה שלו ובארכיונים שלו - כדאי לך זה מעניין ביותר יש שם שלל נושאים שעלו לדיון ואפילו איזכורים על ערכים עתידיים (כמו למשל על הפלישה של העמיים הארמים לאתיופיה, ראה כאן - חלק א' וחלק ב'). לילה טוב שלך אליש ޖޭ 01:45, 15 באוקטובר 2008 (IST)

שנת ישרים וחלומות מתוקים צחי לרנר - שיחה 01:54, 15 באוקטובר 2008 (IST)

מונומנטום אדוליטנום

רק לפני כמה ימים שתלתי זרע והוא כבר נבט וצמח לערך מעמיק ויפה. תודות לך כמובן! מוקיר ומעריך, --ארז נמרוד כהן - שיחה 04:25, 20 באוקטובר 2008 (IST)

מועדים לשמחה, פשוט לא הייתי כאן בימים האחרונים, המונומנטום הוא באמת ערך מעניין שלך אליש ޖޭ 11:43, 20 באוקטובר 2008 (IST)

העברת "אפאר" ל"עפר"

שלום. אין להעביר דף באמצעות העתקת התוכן שלו והדבקתו בדף אחר מכיוון שכך היסטוריית הדף לא נשמרת. ביצעתי את ההעברה כמו שצריך. חי _{◣ 20.10.2008, 23:46 (שיחה)}

תודה פשוט הדף לא העביר לי אותו. אליש ޖޭ 23:48, 20 באוקטובר 2008 (IST)

במקרה כזה יש לפנות לויקיפדיה:בקשות ממפעילים#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר. חי _{◣ 20.10.2008, 23:49 (שיחה)}

תבנית:מצהף קדוס

שלום אדעולם, ראיתי שיצרת תבנית זו ושיבצת אותה בערכים. לא כל כך ברור איזה אוסף היא מייצגת, ודומני שכדאי להבהיר זאת בערך מצהף קדוס. כרגע היא נראית אוסף ספרים שאין ביניהם קשר, וחבל. אשמח לתשובתך - ברי"א • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 19:51, 26 באוקטובר 2008 (IST)

שלום גם לך, התחלתי לחשוב שנית שאולי כדאי למחוק את התבנית. בכל מקרה האוסף הוא אוסף התנ"ך אשר נמצא בשימוש בקהיילת ביתא ישראל בנוסף לספרי הלכה שונים ראה כאן - מצהף קדוס שלך אליש ޖޭ 17:51, 29 באוקטובר 2008 (IST)

קלטתי. אולי כדאי להעביר את הערך למרחב הערכים, או להסתיר בינתיים את התבנית על ידי הפרמטר noinclude. כעת התבנית היא עם כותרת אדומה, וכנראה שלא כולם יפנו לדף זה לברר את העניין. בברכה - ברי"א • שיחה • א' בחשוון ה'תשס"ט • 19:01, 29 באוקטובר 2008 (IST)

לא יודע, נראה לי שאני אבטל את התבנית ואת הערך אעלה בקרוב מאוד. בתור בנאדם מאמין הייתי רוצה שתקרא את המאמר הזה על ספר "מצוות השבת" ותגיד לי מה אתה חושב על הספר ומה דומה לו ולפסיקות רבנים ולהלכה הנהוגה (ותזכור שהלכות יהדות העולם לא הגיעו לקהיילה זו). אליש ޖޭ 20:54, 29 באוקטובר 2008 (IST)

מאמר מעניין מאוד. ביחס לחלק האגדי, כלומר הלא הלכתי שבו, לא ידוע לי על מקבילות בדברי חז"ל, למעט הדעה הנזכרת בו, שהרשעים אינם נענשים בגהנום ביום השבת.

בקשר לחלק ההלכתי: טבעי שלא מוזכרים בספר איסורים מדרבנן, שכן חלקם הוכרזו בתקופה מאוחרת להיפרדות ביתא ישראל משאר העם. מאידך, מתייחס הספר לאיסורים מסוימים שלפי התפיסה הרנית הם רק מדרבנן, כאיסורי תורה עצמה. ההלכה לפיה פיקוח נפש דוחה שבת אינה מקובלת אף היא על הספר, למרות שעל פי התפיסה הרבנית נדחית רובה של התורה בפני פיקוח נפש. כך גם לגבי ההלכה המסורתית שמצוות ברית מילה דוחה שבת, בניגוד לאמור בספר הנ"ל. הבדל נוסף הוא האיסור על יחסי אישות בשבת, בעוד שבתפיסה הרבנית ההיפך הוא הנכון, ומצווה לענג את השבת גם בקירבה בין בעל לאשתו. באתיופיה לא נהגו איסורי מוקצה (כגון כסף), בעוד שע"פ ההלכה ישנו איסור כזה (ויש לו אף מקור בספר נחמיה).

הקבלה הלכתית מעניינת היא האיסור לצום ביום השבת. נדמה שההלכה האתיופית כה החמירה באיסור זה, עד שלדעתה הוא דוחה את מצוות הצום ביום הכיפורים, דבר שכמובן אינו נכון לפי ההלכה הרבנית. מאידך, מוסכם על הכל, שקדושת השבת ואיסור חילולה, חמור מקדושת יום הכיפורים ואיסור חילולו. הקבלה נוספת (חלקית) היא הרעיון שאין להתנהג בשבת כביום חול. לפי הספר אין לעסוק במסחר, אין לקלל או לריב בשבת וכן לא לשבת תחת השמש הקופחת, וכן לפי התפיסה המסורתית, יש לשנות את הדיבור בשבת מהדיבור ביום חול, לא לרוץ, לא להתעמל וכמובן שלא לעסור במסחר, אלא "וקראת לשבת עונג... וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר".

בעצם הדברים כולם כתובים במאמר, אלא שלבקשתך, העמדתי את הדברים בצורה מסודרת זה מול זה. בהצלחה בכל - ברי"א • שיחה • א' בחשוון ה'תשס"ט • 21:44, 29 באוקטובר 2008 (IST)

צריך גם לזכור שיהודי אתיופיה חיו בלי הגמרא וככל הנראה היא לא הגיעה אליהם למרות שבגמרא מוזכרת דעתו של רבי יהודה הנדואה שהיה ככל הנראה מחבש, אפשר לומר שביתא ישראל היא יהדות נטולת תלמוד ומשנה והלכותיה מראות מה היה קורה אם לא הייתה גמרא. בנוסף לכך דבר נוסף שמענין אותי בקהיילה זו הם ענין הקרבת הקורבנות והתפילה בה היו משתמשים להקרבת הקורבנות אפשר לקרוא אותה כאן (כאן ישנה עוד שאלה מהי התפילה בה השתמשו להקריב קורבן במשכן?) וגם התפילות של ביתא ישראל שאפשר לקרוא אותם פה (התפילות מזכירות את תפילות שאר הקהילות). שלך אליש ޖޭ 22:03, 29 באוקטובר 2008 (IST)

נובמבר 2008

כתב געז/חבשי/אתיופי

- הועבר לשיחה:כתב געז#כתב געז/חבשי/אתיופי

דגל אתיופיה

אחר הצהריים טובים, שמתי לב לכך שהערך עודנו תחת תבנית בעבודה, אך נשאלה שאלה בדף השיחה של הערך שאשמח לקבל עליה תשובה. כמו כן, לידיעתך, יצרתי תבנית לשימוש בערכי דגלים ואשמח אם תשלבה בערך כפי שאני מנסה לערוך את כל ערכי הדגלים (תבנית:מידע דגל) יום נפלא. • עודד (Damzow) • שיחה 17:25, 13 בנובמבר 2008 (IST)

רק רציתי לומר שנהנתי לקרוא, ערב נפלא • עודד (Damzow) • אני מאשים 22:30, 13 בנובמבר 2008 (IST)

תודה, אני פה בשביל לחלוק את הידע שלי, שלך בברכה אליש ޖޭ 22:32, 13 בנובמבר 2008 (IST)

תשובות טריות שקיבלתי

אהלן אליש! מה שלומך?

בזמן שחיברת את הערך היפה על הקיסרית ציון ציפורה, קפצתי לשמוע קצת על הסיגד. בתום הערב יצא לי לשוחח מעט עם משה בר-יודא ועם שושנה בן דור. שאלתי את משה איך הוא אומר שכשהגיע למנזר היהודי בסאמיאן‏‏ לא האמינו לו שיש יהודים לבנים, והרי יוסף הלוי ופייטלוביץ' קדמו לו. הוא אמר שבסאמיאן לא שמעו על פייטלוביץ' בכלל, עד כדי כך היה המקום מבודד (שבעה ימים בפרדה מאמבובר).

שאלתי את שושנה בן-דור על קבלת הפנים הידידותית שקיבל אהרן הנרי שטרן מאבא מהארי, לפחות לפי המתואר בספרו. היא הזכירה שמרטין פלאד מתאר את היכרותו עם מהארי בצורה עוינת, והציעה ששטרן פשוט שיקר ומהארי קיבל גם אותו כמו שקיבל את פלאד. אחרי הכל, מהארי יזם את המסע לארץ ישראל גם בניסיון להקל את הלחץ הכבד בו היתה נתונה הקהילה, הן מצד המיסיונרים והן מצד הקיסרות. שאלתי אותה גם אם היה קשר בין ביקורו של דניאל בן חנניה בירושלים בשנת 1855 לבין המסע של אבא מהארי, ולדעתה אין קשר ישיר כזה (שניהם כמובן הושפעו מאותן נסיבות קשות ומליבוי התקוות המשיחיות בקרב היהודים והנוצרים גם יחד).

לכבוד הסיגד הבא עלינו לטובה אקליד אי"ה את נאו נסגד... אבל לא הלילה (:

לילה טוב (: שלך, ליאור ޖޭ • כ"ב בחשוון ה'תשס"ט • 23:11, 19 בנובמבר 2008 (IST)

החומרים על מלכי ביתא ישראל ושושלת הגדעונים קשיים למציאה, אך אני עושה את מייטב יכולתי, ציון ציפורה ויהודית המלכה הם רק קצה הקרחון ישנם גם את גדעון החמישי, כלב, ראדי, יורם, הקיסרית הראגו ועוד.

כל יום אני לומד דבר חדש על היסטוריה יהודית ואתיופית, כמו כן התחלתי גם להתעניין במקורות העמיים הללו ובהיסטוריה של העמים השמיים, שהערכים עליהם ממש מאכזבים רק לאחרונה חידשתי את הערך ארמים. במהלך חיפושי מיהו אברהם אבינו? קראתי מאמרים רבים בנושא ובייחוד הכתבה הזו שהעלת אותה ל"אייל המהולל" שממש סידרה לי את מה שקראתי בספר היובלים שלמעשה נמרוד (שהיה בנו של כוש מהעמיים החמים - "שחורים?") היה אביה של אזורד אשתו של עבר אולי זה מסביר את זה עבר היה כנראה חצי חמי ("שחור?") וכל העמיים שיצאו מעבר ה"עבריים" הם למעשה חצי חמים. בהמשך ספר היובלים גם מספר על חלוקה מפורטת של העולם בין שלושת בני נוח ובהם מוזכר "ים ארתרה" וגבול הנילוס בדרום כחלק מאזור ההתיישבות של שם, זאת אומרת שאזור חבש סומן כבר כחלק מהאזור השמי בעולם.

בנוסף מצאת גם את הקריקטורה האנטישמית הזו שמראה יהודי אתיופי בורח מ"העוני באתיופיה" ישר לישראל בכדי להשתתף בלחימה בערבים כמו שמצוטט בכתבה מפי איש ערבי "Israel seeks more immigrants, from Ethiopia this time: Fallasa Jews running away from poverty in Ethiopia to the conflict with the Palestinian people". שלך אליש ޖޭ 22:55, 20 בנובמבר 2008 (IST)

ראס מיכאל

היי אליש שמתי לב ששינית את הערך ראס מיכאל ל-"עלי מיכאל" אז נכון שהשם שלו לפני התנצרותו היה האימאם מוחמד עלי אבל השם הנפוץ והשם שבו משתמשים האתיופים (וכן צאצאי ליג' ייאסו הוא הטוענים לכתר האתיופי ראס מיכאל) ולכן לעניות דעתי זה השם הראוי לערך עכשיו ממה שראיתי על כתיבת הערכים שלך בהיסטוריה האתיופית יש לך ידע נרחב שראוי להערצה ולכן כתוב לי את תשובתך בנושא (וכן היבטחת שתכתוב את הערכים על תיאודרוס יוהנס הרביעי ומנליק השני שהם חשובים לדעתי כי בעצם אלו הקיסרים שעיצבו את אתיופיה כפי שאנו מכירים אותה כיום)

נכון אתה צודק, אבל "ראס" הוא שם תואר (זה כמו לכתוב "השר ישראל ישראל") ולכן כמו שעשיתי בראס מקונן כך עשיתי כאן, תהייה הפנייה מהערך ראס מיכאל והערך יהיה עלי מיכאל ושם יוסבר השם שלו כנ"ל לגבי ראס אלולה, לגבי מה שהבטחתי אל דאגה זה ייתקיים עוד השבוע. אליש ޖޭ 23:47, 22 בנובמבר 2008 (IST)

אוקיי קיבלתי עם זאת באתיופיה יותר נהוג להישתמש בתואר ובשם הפרטי.לילה ותודה לך ובאמת כל הכבוד לך את מביא את הערכים האלה לרמות מאוד גבוהות (כי אני זוכר עוד את הערך הקודם על אתיופיה שבו היה רשום ששנת ההקמה של אתיופיה היה שנת 1942!!!!)

תודה לך ולילה טוב, אני מזמין אותך בחום להירשם לויקפדיה זה לא עולה גרוש!! (אתה רציני 1942!!!! היא הוקמה בכלל ב-1978 לפנה"ס אזה עתיק הא פשש) שלך אליש ޖޭ 00:18, 23 בנובמבר 2008 (IST)

שימוש לקוי בסימני פיסוק

שלום אליש,

נהנתי מאוד לקרוא את הערך אודות יהודי אתיופיה. ראיתי שיש נקודות בסוף מראי מקום. ובכן, מדובר לרב בטעות. נקודה תבוא בסופו של משפט. מראה מקום הוא בדרך כלל לא משפט, אלא רק הפנייה לקטע כלשהו בטקסט. לכן, במרבית המקרים יש להמנע מסימן פיסוק זה בעת כתיבת הערות השוליים.

אשמח להמשיך לערוך את הערכים הקשורים לנושא זה. ואשמח אם תוכל לבוא למפגש שיערך בחנוכה. גילגמש • שיחה 23:50, 22 בנובמבר 2008 (IST)

אוקיי הבנתי, לגבי המפגש בחנוכה זה בעייתי, מכיון שבחנוכה אין חופשה מהצבא (הייתי שמח להתייצב במפגש), תודה על העזרה עם "אייל" הבעיה המרכזית שלי היא שהוא לא יודע שהנושא מאוד רגיש מבחינת הקהיילה והייתי רוצה שהוא ישנה את היחס שלו אך מה לעשות אין עונה. אליש ޖޭ 23:57, 22 בנובמבר 2008 (IST)

המפגש יערך ביום שישי בשעות הבוקר. יתכן שתוכל לקבל חופשה ביום זה. אם יש לך קושי להגיע לאונ' ת"א (שם מתוכן להיערך המפגש) תיצור קשר איתי ואשתדל לארגן לך טרמפ (לפחות בכיוון אחד). לגבי אייל, אני חושב שכוונותיו טובות. גילגמש • שיחה 00:01, 23 בנובמבר 2008 (IST)

במה שיקרה עד חנוכה אלוהים גדול (אני חושב שצפו לי אבט"ש, אך אין תאריך), תודה על ההזמנה מאוד הייתי רוצה לייצג את קהיילת מוצאי במפגש. שלך אליש ޖޭ 00:05, 23 בנובמבר 2008 (IST)

אם זה אבט"ש, תוכל להתחלף עם מישהו. גילגמש • שיחה 00:16, 23 בנובמבר 2008 (IST)

נראה כבר על המתרחש מתי שיגיע כמה ימים לפנ המפגש (עד אז אשאר בגדר סוד) לילה טוב שלך בתודה אליש ޖޭ 00:20, 23 בנובמבר 2008 (IST)

דצמבר 2008

גברא חנה

אהלן אליש!

לפי ויקיפדיה האנגלית, גברא חנה חי בסוף המאה התשע עשרה. אני קיבלתי את הרושם שמדובר בדמות קדומה יותר, שזכתה להערכה רבה גם אצל ביתא ישראל. יש לך רעיון איפה מבררים על כך? בתודה, ליאור ޖޭ • ו' בכסלו ה'תשס"ט • 07:41, 3 בדצמבר 2008 (IST)

וואלה אחי, אין לי מושג.

יכול להיות אולי שגדל בקרב יהודים שכן מקום לידתו פוגארה ( שהיא למעשה מחוז בתוך חבל באגמדיר ממוקמת מזרחית מאגם טאנה בן הערים גונדר ובהר דר) היה בעל אוכלוסיה יהודית, יכול להיות שהיה מעורב אני לא פוסל את האפשרויות שכן בתקופה זו אתיופיה נשלטה על ידי שושלת יג'ו "ודת ישראל אבדה" (לא לשכוח שבאגמדיר הייתה תחת שליטת האורומו ושם הם ייסדו במרכזה את העיר דברה תבור) בתקופתם ולאחר מכן על ידי תיאדרוס השני שכן חיילים יהודים היו בצבא תיאדרוס והיו חלק ניכר מאיחוד אתיופיה.

ישנו דבר חדש שמטריד אותי והוא המכתבים בעברית שנשלחו מפרסטר ג'ון לאירופה. הם נשלחו במהלך המאה ה-10 ז"א בתור הזהב של ביתא ישראל. האם יהודי אתיופיה הם ששלחו את המכתבים או שליטי אקסום שהמשיכו לשבת בשאווה?

שלך אליש ޖޭ 17:00, 4 בדצמבר 2008 (IST)

בחיים לא שמעתי על המכתבים בעברית! שאלתי על כך כאן ובמידת הצורך ארכוש את הספר עליהם, בתקווה שיענה לנו על כמה שאלות.

קיוויתי שתגיד לי שגברא חנה חי בימי קיסרות אקסום, לפני אזנה. ואז הייתי מציע במפתיע שגברא חנה ורבה בר בר חנה הם אותו אדם... אם היינו מוצאים דבר כזה זה מאמר מרעיש, אבל הדימיון בשמות יכול מאד להיות מקרי.

בשבוע הבא אעדר מכאן, אך אשוב לקראת סוף השבוע. שלך, ליאור ޖޭ • ח' בכסלו ה'תשס"ט • 22:38, 4 בדצמבר 2008 (IST)

ידעתי על המכתבים בעברית כבר הרבה זמן, במספר מאמרים שקראתי הועלתה ההשערה כי הגעו מהודו (כי הרי פרסטר ג'ון הוא שליט בהודו ע"פ מספר חוקרים) ומיהדות הודו אך זה אינו מסתדר בכל הכרונולוגיה של יהודי הודו. אך בגלל שהעלת את הנקודה כי הודו היא אתיופיה עוד מהמאה ה-4 (ולא על פי חוקרים מהוללים מהמאה ה-16) זה מסתדר עם יהודי אתיופיה שכן גם בהודו לא הייתה ממלכה נוצרית חזקה עם קהיילה יהודית ענפה שכללה ממלכה יהודית בתקופה זו. מעניין מה אומר על זה סטיבן קפלן ואחרים שטענו בתוקף כי לא היתה עברית בקהיילה?

לפי דעתי אין לזהות את גברה חנה עם אמוראי שהיה חי כאלפיים שנה לפניו, לא מסתדר. אט אט אנו חושפים את ממלכת הגדעונים ואת תור הזהב של יהדות אתיופיה, יחד עם החקירות והמאמרים שקראנו והצלבנו גילנו רבות את רבי יהודה הנדואה, שלמה מוינא, ציון ציפורה, הראגו אמלק (אמו של יעקב, קיסר אתיופיה), העברית של פרסטר ג'ון בצעדי ענק אנו מאמתים את סיפורי אלדד הדני את המשיח השחום דוד הראובני וכן גם תרגום הגעז שקראתי ספר של האתיופיסט Edward Ullendorff כי התורה (חמשת החמושים) תורגמו מעברית (בהשפעה ארמית) לגעז והם לא תורגמו כחלק מתרגום השביעים מיוונית, אלא רק הברית החדשה תורגמה מיוונית ולא התורה עצמה מה שאפשר להעלות השערה כי הישראלים של מנליק הראשון תרגמו את התורה עצמה (מסתדר עם מה שג'יימס ברוס כתב) אולי בגלל זה האורית כוללת גם את ספר שופטים, יהושע ומגילת רות?

סליחה שהתאכזבת אך יש לי מאמר מרעיש בשבילך. אבא יצחק במהלך המאה ה-19 מזכיר בדבריו כי האיש אשר יקבץ את יהודי אתיופיה לישראל יגיע מבבל (עיראק) מעיירה בשם "אזזף" (Azzaf) האם הכוונה לרב עובדיה יוסף (שהוא יליד עיראק), ולפסיקה הלכתית שפסק על יהדות אתיופיה?

אל תדאג זוהי רק ההתחלה יש לי עוד הרבה קלפים בשרוול. ממני אליש ޖޭ 23:30, 4 בדצמבר 2008 (IST)

נו, כשמדובר בתולדות עם ישראל כבר למדתי שכשאין הפתעות חדשות זה רק אומר שפספסתי בגדול.

אני לא יודע אם מרן עובדיה יוסף, יליד בגדד הרחוקה, הוא מושא נבואתו של אבא יצחק. לפניו ואחריו קמו עשרות רבות של רבנים שפסקו כמוהו, בהם גם פוסקי הלכה במעמד דומה לשלו. חיפוש מהיר בגוגל מעלה שיש כנראה מקום בעיראק בשם Azzaf. ובכל זאת הייתי מהמר שהעיירה עליה דיבר אבא יצחק נמצאה איפשהוא בסוריה של ימינו, לגדות הפרת. זה פשוט קרוב יותר להגדרה התובענית "במרחק מסע של יום וחצי מירושלים". נחיה ונראה (:

עדיין לא קראתי את ספריו של קפלן. אם הבנתי נכון מהמאמרים שהספקתי לקרוא משלו, הוא טוען שאקסום נכנסה ל"אופנת העברית" רק בסביבות המאה החמישית, בעקבות קבלת הנצרות. הוא מודה שהכנסייה האתיופית אימצה הרבה סממנים יהודיים מובהקים, הרבה יותר מכל כנסייה אחרת, ודווקא משום כך טוען שקשה לזהות מה במסורות ביתא ישראל לא הגיע מהכנסייה האתיופית. את הטענה הזו אפשר, כמובן, להפנות גם לרמב"ם שהתבסס על אריסטו ולכל קהילה יהודית אחרת (אפילו סנהדרין זו לא בדיוק מילה בעברית צחה...).

לי זה עדיין נשמע מוזר מאד שכל כך הרבה תורה שבעל פה תצליח לזלוג דרך הערבים והביזנטים אל הכנסייה האתיופית ודרכם אל מרומי הרי סאמיאן. הפרשנות החלופית, לפיה קפלן טועה ואכן היתה התיישבות יהודית רציפה באתיופיה מימי בית ראשון, מצליחה לדעתי להסביר הרבה יותר ממצאים בצורה עקבית ופשוטה יותר.

אבל עצם קיומם של מכתבים עבריים מהכומר יוחנן עדיין לא עומדת בסתירה גמורה להשערות של קפלן. אני גם לא אוהב את הפסקנות של קפלן במקומות שהנסתר רב בהם על הגלוי, אבל לזכותו ייאמר שהוא הכניס הרבה זהירות מחקרית במחקר על תולדות ביתא ישראל. הרי הדיאלוג (העקוב מדם לסירוגין) בין הכנסייה האתיופית לבין ביתא ישראל תרם להתפתחות התרבותית של שתי הקהילות, ואי אפשר להבין תרבות אחת בלי להתעמק באחרת.

ייאמר לזכותו גם שהוא התבטא בפסקנות בוטה לא פחות נגד הרבה יציאות גזעניות על ביתא ישראל, כולל ההבלים שהתפרסמו במסווה של מחקרים תורשתיים.

לילה טוב (: ליאור ޖޭ • ח' בכסלו ה'תשס"ט • 00:57, 5 בדצמבר 2008 (IST)

אהלן,

נראה שהתמונה הזו מוגנת בזכויות יוצרים, לכן ניתן להעלות אותה לכאן רק לשימוש הוגן (למשל בערך וולדה גיורגיס). כדי למצוא תמונות חופשיות צריך לסמן בתחתית דף החיפוש - Only search within Creative Commons-licensed content וגם Find content to use commercially. שלך, ליאור ޖޭ • י"ג בכסלו ה'תשס"ט • 14:06, 10 בדצמבר 2008 (IST)

תודה שהארת את עיני אליש ޖޭ 17:21, 10 בדצמבר 2008 (IST)

ובחזרה למכתבים

שבוע טוב אחי,

עדיין לא ביקרתי באחת הספריות בהן מוחזקים המכתבים של הכומר יוחנן, אבל קראתי שני מאמרים עליהם - של מאיר בר-אילן ושל מייקל ניב. שניהם טוענים שהמכתבים תורגמו לעברית משפות אחרות, כנראה לטינית אם הבנתי נכון. בר-אילן טוען שהמכתבים מתייחסים לממלכה נוצרית בדרום הודו, בשכנות ליהודי קוצ'ין. מבין חמש הסיבות שהוא מוצא להעדפת הודו על פני אתיופיה, רק אחת נראית לי שגויה - פלפלים מגדלים גם בהודו וגם באתיופיה. גם האזכור של אנשים בלי ראש במכתבים מזכיר לי את הבלמיים, אך הדימיון יכול לנבוע ממקור אגדי משותף בכתבי היוונים. בכל אופן, נצטרך למצוא מאמרים המתמודדים עם טענותיו של בר-אילן אם נרצה לטעון שהמכתבים חוברו באתיופיה (בין אם על ידי יהודים, ע"י שליטי שאווה או ע"י קיסרי שושלת זאגווה). שלך, ליאור ޖޭ • י"ז בכסלו ה'תשס"ט • 09:51, 14 בדצמבר 2008 (IST)

אני די ממהר עכשיו, בסוף השבוע הקרוב אני אתחיל לנתח את מה שכתב בר אילן ואתחיל למצוא שגיאות. הבעיה העיקרית של חוקרים כאלו (לא שאני מזלזל בהם) היא אי ידעית ההיסטוריה האתיופית ואני לא מאשים אותם התקופה הזו הא מאוד קשה. אך כמו שמצאנו שמוצאם של הארמים הוא מדרום ערב כך נמצא טענות המחזקות את ההשערות שלנו בייחוד שלי. רק חבל שהוא לא מסביר את נושא הבלמיים אשר כל ההיסטוריונים מסכימים שהכוונה היא לבאג'ים‏‏.

הערות שוליים

שלך בברכת שבוע טוב, אליש ޖޭ 11:33, 14 בדצמבר 2008 (IST)

תמונה:Welde Giorgis Welde Yohannes.jpg

כשמעלים תמונה בתנאי שימוש הוגן יש חובה לציין את המקור שלה, כיוון שברור שבעל זכויות היוצרים איננו פליקר ומכיוון שלא מצאתי פרטים מאיזה ספר\עיתון היא נלקה אני נאלת לסמנה כחשודה. הידרו - שיחה 19:26, 10 בדצמבר 2008 (IST)

כמה תמונות חופשיות

אהלן אליש,

בזכות מיזם תמונות הארכיון הגרמני מצאתי כמה תמונות חופשיות עם מדינאים מאתיופיה. מתמונה זו גזרתי תמונה חופשית של מנגיסטו (לא היתה כזו בוויקיפדיה!) ובאופן דומה אפשר לגזור תמונות של אנשים נוספים. חופשה נעימה! ליאור ޖޭ • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 18:33, 22 בדצמבר 2008 (IST)

שלום וברכה,

התמונות מצוינות אך עדיין יש חוסר גדול בתמונות. כעת אני נמצא בחופשה חלקית ולכן אפעל בסופ"ש הזה באופן חלקי ומועט. אליש ޖޭ 20:51, 1 בינואר 2009 (IST)

הקודם: ינואר - יוני 2008

השיחות של אדעולם יולי - דצמבר 2008

הבא: ינואר - יוני 2009