שי טובלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שי טובלי

שי טוּבָּלִי (נולד ב-31 ביולי 1976) הוא מרצה, סופר ועיתונאי. נחשב בקהילות מסוימות למורה רוחני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובלי נולד בישראל וגדל אצל הורים מאמצים בעיר רמלה. בנעוריו שימש ככתב נוער ב"מעריב לנוער". את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, שם ערך והגיש תוכניות דוקומנטריות ותוכניות רוח ומוזיקה. סיפורים קצרים שכתב הגיעו לידי חיים פסח וצרויה שלו, עורכים בהוצאת "כתר ספרים", וראו אור בספרו "שפת הגוף". הספר זכה בפרס משרד החינוך לשנת 1995.

בשנת 1997 ביקר בהודו, ובמקביל החל לכתוב באופן קבוע בעיתון "מעריב". הוא אף כתב בעיתונים "העיר", "חיים אחרים" ו"הארץ". החל משנת 1998, החל להשתתף בהרצאות של טיוהר הגורו הישראלי, וכן יצא למחנות רוחניים שאורגנו על ידי טיוהר. בקיץ 1999, הודיע כי במהלך התבודדות בחצי האי סיני, חווה התעוררות רוחנית מה שהוביל אותו בשנת 2000 לארגן מפגשים רוחניים פומביים. תוך מספר חודשים החלו להיאסף סביבו קבוצות של תלמידים. הוא לימד בישראל, בהודו ובגרמניה.

באתר "שמש חדשה", שטובלי היה ממייסדיו, צוין כי הוא "נחשב למורה רוחני שנוי במחלוקת בשל תפישותיו המהפכניות ואורח חייו הנועז והבלתי מתפשר".[דרוש מקור] כן נאמר שם על טובלי: "לאמונתו, כדי להגיע לחיים אמיתיים, חייב היחיד לערער מהיסוד על הגיונה של התרבות הנוכחית, ולמצוא צורות חלופיות של חברה ותרבות, אשר ביכולתן להביא אושר ומשמעות אמיתיים לחייו."[דרוש מקור]

בגיל 26 התחתן טובלי, ושנה לאחר מכן נולדה לזוג בת. בגיל 30 עזב את משפחתו ועבר לגור עם אילון, שהיה תלמידו ומאהבו,[1] ואשר עזב אף הוא אישה ובת לטובת הקשר עם טובלי. הקהילה שנוצרה סביב טובלי דגלה באורח חיים טבעוני, חבריה עברו סדנאות שתיקה ומדיטציה, נהגו להתנזר מקיום יחסי מין לתקופות מסוימות, קיימו צומות, והייתה בה נורמה של חילופי זוגות.[2] בדצמבר 2006 הצהיר טובלי על עצמו במסגרת תקשורים שבמהותו הוא חלק מ"הבודהא מאוריון", ישות תבונית מקבוצת הכוכבים אוריון, וש"יש לו ידע לחלוק עם האנושות כולה".[3]

בעבר התגורר בקיבוץ מורן עם קבוצה מתלמידיו. לאחר מכן (2008) התגורר במושב תנובות שליד נתניה עם בן זוגו. יחד עם תלמידיו הקים את עמותת "שמש חדשה", ארגון חברתי-רוחני, ואת "המרכז לתרבות חדשה" באזור פרדס חנה, שנסגר. "שמש חדשה" הוא גם שם הרומן שכתב עם בן זוגו, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. העוסק באהבה בלתי נתפסת בין שני אחים ונבואה טיבטית עתיקה.[4] סביב אותו זמן הודיע טובלי על פירוק קבוצת התלמידים שלמדה איתו משך כשלוש שנים, וסיום תפקודו כמורה רוחני לקבוצה. מאז ועד היום הוא שמר על עמדתו זו.

חוקר הדתות תומר פרסיקו כתב בצורה ביקורתית על טובלי ועל הארגון אותו הקים כולל מאמרים בהם מתואר כי טובלי הכריז על עצמו כ"הבודהה מאוריון" ו"המתקשר הבלעדי של צוות ברואי הגלקסיה".[5][6] פרסיקו גם ראיין אחד מחסידיו של טובלי והצביע על כך שטובלי מטיף לחילופי זוגות ויחסים הומוסקסואליים בין מאמיניו של טובלי ועימו, תוך שהוא משדל זוגות אשר חברים בתנועתו לאפשר לגברים לשכב עימו. פרסיקו כתב גם על מנהגים מוזרים של חסידי טובלי כמו שטיפת תחתוניו ורקיחת תרופות מזרעו.[7][8] באותו ראיון העד האנונימי ופרסיקו מכנים את תנועתו של טובלי "כת".[7] בעקבות הדברים תבע טובלי את פרסיקו על הוצאת לשון הרע,[9] אשר לפי כתב התביעה "קיבלה הד גדול בקרב קהל הלקוחות הקיים/הפוטנציאלי של התובעים". בדיון ראשוני החליט בית המשפט לדחות את בקשת טובלי לצו עשה, עד למועד בירור התביעה,[10] לאור כך שטובלי עצמו פרסם בעבר דברים דומים.[11] בסמוך לאחר מכן משך טובלי את התביעה, לטענתו כיוון שאזלו לו האמצעים הכספיים שהיו ברשותו לשם כך.[12]

בשנת 2012 עזב טובלי את ישראל והיגר לגרמניה. במקביל לכך מספר אנשים שנהגו לפקוד את הפעילויות שהעביר כסדנאות והרצאות עברו אף הם לגרמניה. בברלין העביר טובלי סדנאות והרצאות פומביות, וכתב ופרסם מספר ספרים באנגלית ובגרמנית (לאחר תרגום).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפת הגוף (הוצאת כתר), 1996: סיפורים קצרים - זכה בפרס משרד החינוך לאותה שנה.
  • בוקר טוב עולם (הוצאת משכל), 2003: אנתולוגיה של 20 מורים רוחניים, מזרחיים ומערביים, שפעלו במאה העשרים.
  • זרעים של בריאה חדשה – הסיפור שעוד לא סופר לאנושות שטרם נולדה (הוצאת אלאיה), 2004.
  • הפתיחה לאינסוף – קריאה להתעוררות רוחנית מלאה (הוצאת אלאיה), 2004.
  • ספר הסתרים (הוצאת אלאיה), 2006.
  • הבשורה על פי תומא (הוצאת אלאיה), 2009. תרגום ופירוש לכתבים שהתגלו במערות נאג' חמאדי בשנת 1945 ואשר מקושר עם ישו ההיסטורי.
  • לוכדי נצחים (הוצאת גוונים), 2009.
  • שמש חדשה (ביחד עם אילון לסטר) (הוצאת הקיבוץ המאוחד), 2010.
  • אמנות ורוח - יופי ואובדן ב`מוות בוונציה` (הוצאת הקיבוץ המאוחד) 2011
  • הורים בחסד - מדריך לשיטת החינוך השלו (הוצאת פראג) 2011
  • הסוד של סוקרטס (ביחד עם אילון לסטר) (הוצאת אלאיה) 2011
  • צבא האלים (ביחד עם אילון לסטר), הוצאת הקיבוץ המאוחד 2012

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2008 קיבל טובלי לידיו את הספר תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית מאת אומרם מיכאל איבנהוב, ומרכיבים רבים מן הספר הזה הפכו נכסי צאן ברזל ביצירתו שמש חדשה ובשמו של המרכז ליד פרדס חנה: "המרכז לתרבות חדשה" הנ"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי טובלי, אילון ואני, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2007
  2. ^ אורי בלאו, אלוהים לא סגור על עצמו, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
  3. ^ קטע וידאו שבו שי טובלי מכריז על עצמו כ"בודהא מאוריון" באתר המידע על כתות במדינת ישראל
  4. ^ שמש חדשה על פי דף הפייסבוק של הרומן (הקישור אינו פעיל, 17 ביוני 2017)
  5. ^ תומר פרסיקו, "סופו של גורו – שי טובלי הציץ ונפגע", בבלוג לולאת האל, 3 בדצמבר 2006
  6. ^ תומר פרסיקו, "גלגולו האחרון של שי טובלי", בבלוג "לולאת האל", 30 במרץ 2009
  7. ^ 1 2 תומר פרסיקו, "הכת של שי טובלי – עדות מבפנים", בבלוג לולאת האל, 30 בינואר 2011
  8. ^ דברים דומים פרסם גם אורי בלאו בכתבה בעיתון הארץ אורי בלאו, "אלוהים לא סגור על עצמו", באתר הארץ, 6 במרץ 2007
  9. ^ עדי דקל-קורן, טובלי VS פרסיקו: סתימת פיות או לשון הרע?, באתר nrg‏, 23 במרץ 2011
  10. ^ עדי דקל-קורן, הרוח מתחממת: טובלי VS פרסיקו, חלק ב', באתר nrg‏, 31 במרץ 2011
  11. ^ אהבת גברים: סדנאות טנטרה לגברים בלבד
  12. ^ סוף המערכה