שלמה לורינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלמה לורנץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה לורינץ
Shlomo lorentz.jpeg
לידה 5 במרץ 1918
בודפשט, הונגריה
פטירה 19 באוקטובר 2009 (בגיל 91)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1939
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
עיסוק פוליטיקאי, רב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אגודת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה אגודת ישראל, חזית דתית תורתית, אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
חבר הכנסת
20 באוגוסט 195113 באוגוסט 1984
(33 שנים)
כנסות 2 - 10
יו"ר ועדת הכספים ה־5
28 ביוני 197713 באוגוסט 1984
(7 שנים ו-6 שבועות)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה יושבים במזנון הכנסת, ביום הראשון לכהונת הכנסת הרביעית, שלמה לורינץ השני משמאל, נובמבר 1959

שלמה זלמן לורינץ (כ"א באדר ה'תרע"ח, 5 במרץ 1918 - א' בחשוון ה'תש"ע, 19 באוקטובר 2009) היה חבר הכנסת במשך 33 שנה ויושב-ראש ועדת הכספים בשנים 19771984.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבודפשט שבהונגריה לרב יוסף אריה לורינץ, בן הרב יצחק לורינץ גאב"ד נאג'אורסי. בין השנים 1933–1935 למד בישיבת פאפא שבהונגריה אצל הרב יעקב יחזקיה גרינוולד. בסוף 1935 נסע לפולין ללמוד בישיבת מיר. שב להונגריה ובשנים שלפני מלחמת העולם השנייה היה פעיל בארגון "עלייה ב'" מטעם אגודת ישראל בהונגריה.

עלה לארץ ישראל ב-1939 ומונה לר"מ בישיבה ההונגרית "פליטת סופרים" שפעלה בישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב. בשנת 1949 היה ממקימי המושב השיתופי קוממיות שבחבל לכיש. היה ממייסדי כפרי הנוער "שדה חמד" במושב נחלת יהודה - כיום בתחום העיר ראשון לציון, ו'חזון יחזקאל' (אלומה), וכיהן בוועד אגודת החינוך העצמאי. במאי 1951 נעצר כחשוד בחברות ב"ברית הקנאים", לאחר שהנשק של ברית הקנאים נמצא במוסד של צעירי אגודת ישראל והוא הגיע למקום בעת הפשיטה של המשטרה. לורינץ הוחזק במעצר תשעה ימים אך לא הועמד לדין. לאחר שחרורו הפיץ את הטענות על המכות שספגו העצורים מידי השוטרים. זמן קצר לאחר מכן נבחר לכנסת[1].

כיהן בכנסת ברציפות מ-30 ביולי 1951 ועד ל-23 ביולי 1984 מטעם תנועת ציות והגשמה שעל יד צעירי אגודת ישראל, תנועה שהייתה סיעה פנימית במפלגת אגודת ישראל, ועמדה תחת פיקוחו הישיר של הרב שך עד שהשתלבה במסגרת דגל התורה. במהלך כהונתו בכנסת השלישית היה ממייסדי חברת שיכון ופיתוח של אגודת ישראל. לאורך כל שנות כהונתו פעל רבות לטובת העברת כספים לתלמידי ישיבות.

עם סיום כהונתו בכנסת מונה ליושב ראש המועצה המייעצת של בנק ישראל. ב-1989 היה שותף להקמת מפלגת הליטאים דגל התורה. מאז פטירתו בשנת 2008 של יו"ר אגודת החינוך העצמאי, מאיר לוריא, היה לורינץ מעורב בסכסוך שליטה ארוך ומתוקשר על השליטה באגודה בין משפחת פרוש והליטאים לבין חסידות גור[2].

במשך עשרות שנים התגורר בבני ברק. בשנותיו האחרונות התגורר בשכונת מטרסדורף בירושלים. הקדיש את עיקר זמנו ללימוד תורה, והוציא את ספר חידושי התורה "מילואי שלמה". כמו כן פרסם את הספר האוטוביוגרפי "במחיצתם של גדולי תורה" (2 כרכים).

מ-1987 ועד 2003 כיהן כיושב ראש המועצה המייעצת של בנק ישראל, ובתוקף תפקידו זה התנוססה חתימתו על כל השטרות שהנפיק הבנק בשנים אלה.

נפטר בשנת תש"ע, ונקבר בהר המנוחות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב יצחק - ר"מ לשעבר בישיבת קול תורה ומקים ארגון "בינת הלב". נשוי לבת הרב יהודה טרגר, נכדתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
  • בנו הרב אריה יוסף - מחבר ספרי "האיר יוסף" וראש כולל בבני ברק
  • חתנו הרב חיים עוזר גורביץ - בנו של הרב אריה זאב גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד.
  • חתנו הרב אלעזר שולזינגר - פובליציסט חרדי, אחיהם של הרבנים שמואל שולזינגר ומשה מרדכי שולזינגר
  • חתנו הרב יהודה אריה שוורץ - רב שכונת נחלת סירוקה שבתחום שכונת קריית הרצוג בבני ברק
  • חתנו הרב משולם זושא צאהן - ר"מ בישיבת נחלת משה ירושלים, בנו של הרב שמאי צאהן, ראש ישיבת סונדרלנד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה לורינץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]