תבנית:מלחמת האזרחים בסוריה תבנית מידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמת האזרחים בסוריה
חלק מהאביב הערבי והחורף הערבי
Syrian Civil War map.svg

מצב צבאי נוכחי: אדום: הממשלה הסורית, ירוק: האופוזיציה הסורית, צהוב: פדרציה צפון סורית (SDF), אפור: המדינה האסלאמית, לבן: תחריר א-שאם (היו ידועים בעבר כג'בהת א-נוסרה)

המפה לעיל עודכנה לאחרונה באוגוסט 2018.


תאריך 15 במרץ 2011 - היום
(7 שנים ו-30 שבועות)
מקום: סוריה (עם זליגה למדינות שכנות)
תוצאה:
  • כ-500,000 הרוגים, מעל ל-7.6 מיליון עקורים ומעל ל-5.5 מיליון פליטים.
  • סכסוך מתמשך. חלוקת סוריה בפועל לאזורי שליטה.
  • הטלת סנקציות על השלטון הסורי והדחתו מהליגה הערבית.
שינויים בטריטוריות:

נכון ל-30 בספטמבר 2018:[1]

הצדדים הלוחמים
סוריהסוריההממשלה הסורית

בנות ברית

איראןאיראן  איראן (החל מ-2013)
חזבאללהחזבאללה  חזבאללה (החל מ-2013)
רוסיהרוסיה  רוסיה (החל מ-2015)

תמיכה:

הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית

Flag of Syria 2011, observed.svg האופוזיציה הסורית
(מועצת פיקוד)

טורקיהטורקיה  טורקיה[א]
(החל מ-2016)

תמיכה:

ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית
צרפתצרפת  צרפת
קטר (מדינה)קטר (מדינה)  קטר
לובלוב  לוב (עד 2013)


אחראר א-שאםאחראר א-שאם אחראר א-שאם[ב]
לגיון א-שאםלגיון א-שאםלגיון א-שאם

תמיכה:

טורקיהטורקיה  טורקיה
ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית
קטר (מדינה)קטר (מדינה)  קטר


תחריר א-שאםתחריר א-שאם תחריר א-שאם[ב]

(2012–2017)

Flag of the Turkistan Islamic Party in Syria.svg המפלגה האסלאמית של טורקיסטן

'המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית  המדינה האסלאמית (החל מ-2013)[3][4] כורדיסטן הסוריתכורדיסטן הסורית  כורדיסטן הסורית (SDF)‏ (החל מ-2012)[5][6]
תמיכה:

ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית (החל מ-2014)
רוסיהרוסיה  רוסיה (החל מ-2015)
צרפתצרפת  צרפת (החל מ-2016)
מפלגת הפועלים של כורדיסטןמפלגת הפועלים של כורדיסטן PKK
כורדיסטן העיראקיתכורדיסטן העיראקית  כורדיסטן העיראקית (2014–15; החל מ-2017)

ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית
(החל מ-2018)

Seal of Combined Joint Task Force – Operation Inherent Resolve.svgCJTF–OIR(החל מ-2014)
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
בלגיהבלגיה  בלגיה
גרמניהגרמניה  גרמניה
הולנדהולנד  הולנד
ירדןירדן  ירדן
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
צרפתצרפת  צרפת

חברות לשעבר:

איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות האמירויות הערביות
דנמרקדנמרק  דנמרק
מרוקומרוקו  מרוקו
ערב הסעודיתערב הסעודית  ערב הסעודית
קטר (מדינה)קטר (מדינה)  קטר
קנדהקנדה  קנדה

מפקדים ומנהיגים
סוריהסוריה בשאר אל-אסד
(נשיא סוריה)

סוריהסוריה פאהד ג'אסם אל-פריג'
(שר ההגנה)
סוריהסוריה עלי עבדאללה איוב
(ראש המטה הכללי של הצבא)
סוריהסוריה עיסאם חלאק
(מפקד חיל האוויר)
סוריהסוריה עיסאם זהראלדין
(מפקד משמר הרפובליקה)
סוריהסוריה עלי ממלוכ
(מנהל המודיעין הסורי)
סוריהסוריה רפיק שחאדה
(ראש המודיעין הצבאי הסורי)
סוריהסוריה מוחמד דיב זיתון
(ראש מינהל הביטחון הכללי הסורי)
חזבאללהחזבאללה חסן נסראללה
(מזכ"ל חזבאללה)
איראןאיראן עלי ח'אמנאי
(המנהיג העליון באיראן)
איראןאיראן קאסם סולימאני
(מפקד כוח קודס)
רוסיהרוסיה ולדימיר פוטין
(נשיא רוסיה)

נהרגו בקרב:

סוריהסוריה אסף שווכאת
(סגן שר ההגנה)
סוריהסוריה דאוד ראג'חה
(שר ההגנה)
סוריהסוריה חסן עלי טורקמאני
(שר ההגנה הסורי לשעבר)
סוריהסוריה הישאם יחטיאר
(יועץ לביטחון לאומי)
חזבאללהחזבאללה מוסטפא בדר א-דין (מנהיג צבאי בחזבאללה)
חזבאללהחזבאללה סמיר קונטאר
(מפקד בכיר בחזבאללה)
חזבאללהחזבאללה ג'יהאד מוע'ניה
(ראש הביטחון של חזבאללה)
חזבאללהחזבאללה חסן חוסיין אל-חאג'
(מפקד המבצעים של חזבאללה בסוריה)

Flag of Syria 2011, observed.svg בשאר אל-זועבי
(מפקד החזית הדרומית)

Flag of Syria 2011, observed.svg ג'מאל מערוף
(לשעבר מפקד SRF‏)
צבא האסלאם (סוריה)צבא האסלאם (סוריה) עיסאם בוידאני
(מפקד צבא האסלאם)
טורקיהטורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (נשיא טורקיה)
טורקיהטורקיה רב-אלוף זכאי אקסקלי
(מפקד הכוחות המיוחדים)

נהרגו בקרב:

Flag of Syria 2011, observed.svg עבדול קאדר סאלח[7]
(מייסד בריגדת אל-טאווהיד)
צבא האסלאם (סוריה)צבא האסלאם (סוריה) זהראן עלוש
(מנהיג צבא האסלאם)


אחראר א-שאםאחראר א-שאם עלי אל-עומר
(מנהיג אחראר א-שאם)
לגיון א-שאםלגיון א-שאם מונדאר סאראס
(מנהיג לגיון א-שאם)

נהרגו בקרב:

אחראר א-שאםאחראר א-שאם חסן עבוד[8]
(מנהיג אחראר א-שאם)
אחראר א-שאםאחראר א-שאם אבו חאליד א-סורי[9]
(מפקד בכיר באל-קאעידה, חבר במייסדי אחראר א-שאם)


Flag of Hayat Tahrir al-Sham.svg אבו ג'אבר שיח'
(האמיר של תחריר א-שאם)
Flag of Hayat Tahrir al-Sham.svg אבו מוחמד אל-ג'ולאני
(מפקד צבאי בתחריר א-שאם)

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו בכר אל-בגדאדי
(ח'ליף המדינה האסלאמית)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו פאטימה אל-ג'אחישי
(סגן ח'ליף)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו מוחמד אל-שימאלי
(חבר המועצה הצבאית)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית גולמורוד חלימוב
(שר המלחמה; ייתכן שנהרג)

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו מוחמד אל-מקדיסי
(מנהיג צבא ח'אלד בן אל-וליד)

נהרגו בקרב:

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית חאג' באכר
(סגן ח'ליף וראש המועצה הצבאית)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו איימן אל-עיראקי
(ראש המועצה הצבאית לשעבר)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו עבדול רחמן אל-בילאווי
(ראש המועצה הצבאית)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו עלי אל-ענברי
(סגן ח'ליף בסוריה)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו מוסלם א-תורכמני
(סגן ח'ליף בעיראק)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו מוחמד אל-עדנאני
(דובר המדינה האסלאמית)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו עומר א-שישאני
(שר המלחמה)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו סיאף
(שר הנפט)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית אבו עומר אל-תוניסאי
(שר הכספים והגיוס)
Flag of the Yarmouk Martyrs Brigade.svg מוחמד אל-ברידי[10]
(מייסד חטיבת חללי הירמוך)

כורדיסטן הסוריתכורדיסטן הסורית ריאד דרר
(נשיא שותף של MSD)‏

כורדיסטן הסוריתכורדיסטן הסורית אילחם אחמד
(נשיאה שותפה של MSD)‏
סאלח מוחמד
(נשיא שותף של PYD‏)
אסיה עבדאללה
(יו"ר שותפה של PYD)‏
People's Protection Units Flag.svg סיפאן המו (מפקד YPG‏)
YPJ Flag.svg רוג'דה פילאט (מפקדת צבאית של ה-YPJ‏)


ארצות הבריתארצות הברית דונלד טראמפ
(נשיא ארצות הברית)
צרפתצרפת עמנואל מקרון
(נשיא צרפת)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת תרזה מיי
(ראש ממשלת הממלכה המאוחדת)
Flag of the United States Army.svg סטיבן טאונסנד (מפקד CJTF-OIR‏)

כוחות
הכוחות המזוינים של סוריה: 180,000 חיילים

מינהל הביטחון הכללי: 8,000
כוחות ההגנה הלאומיים: 80,000
חזבאללה: 6,000–8,000
בריגדות בעת': 7,000
רוסיה: 4,000 חיילים[11] ו-1,000 קבלנים.[12]
איראן: 3,000–5,000
קבוצות ברית אחרות: 15,500+

צבא סוריה החופשי: 40,000–50,000

צבא האסלאם: 12,000
קבוצות אחרות: 12,500


אחראר א-שאם: 20,000
לגיון א-שאם: 7,000


תחריר א-שאם: 40,000
קבוצות ברית: 8,500+

‏15,000–20,000‏ (סוף 2016) ‏SDF:‏ 50,000+
  • YPG ו-YPJ:‏ 57,000–60,000
  • המועצה הצבאית האשורית: 2,000
  • צבא המהפכה: 3,000
אבידות
סוריהסוריה הממשלה הסורית:
63,251–98,251 חיילים
45,290–62,112 לוחמי מיליציות
4,700 חיילים ולוחמי מיליציות ו-2,000 תומכים נפלו בשבי.

חזבאללהחזבאללה חזבאללה:
1,592–1,800 נהרגו[13][14]
רוסיהרוסיה רוסיה:
28–32 חיילים ו-26–32 אנשי קשר נהרגו
לוחמים לא סורים אחרים:
6,862 נהרגו (איראןאיראן 475)

‏ 110,811–163,539 לוחמים נהרגו 979 נהרגו במהלך הפגנות

טורקיהטורקיה טורקיה:
88 חיילים נהרגו
(‏71 בכניסה קרקעית 2016–17)

המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית:
26,022+ הרוגים (לפי SOHR)‏

20,711+ נהרגו (לפי YPG)

כורדיסטן הסוריתכורדיסטן הסורית רוז'אבה:
3,834 נהרגו

Seal of Combined Joint Task Force – Operation Inherent Resolve.svgCJTF–OIR:
5 הרוגים

96,073[15]–10,275[16] (3,284 זרים; בעיקר פלסטינים) אזרחים הרוגים אשר תועדו על יד האופוזיציה
חיילים זרים אחרים שנהרגו
(לבנוןלבנון 48, עיראקעיראק 16, ירדןירדן 7)


סך אבידות:
346,612–481,612 (שיערוך של המרכז הסורי לזכויות אדם, דצמבר 2017)
470,000 (שיערוך של SCPR, פברואר 2016)


מעל 7,600,000 עקורים ( UNHCR מעריך, יולי 2015)

מעל 5,000,000 פליטים (מרץ 2017 מוערך על ידי נציבות האו"ם לפליטים)[17][18]; מעל 4,000,000 ( UNHCR מעריך,יולי 2015)[19][20][21]

  1. ^ הצבא הטורקי נלחם בעיקר בכורדים ובמדינה האסלאמית.
  2. ^ 2.0 2.1 אחראר א-שאם וקודמיו של תחריר אל-שאם, ג'בהת א-נוסרה, היו בברית תחת צבא הכיבוש ממרץ 2015 עד ינואר 2017.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ Area under control or influence of each major faction in Syria
  2. ^ פליטים פלסטינים לוחמים לצד צבא אסד, באתר ynet, 23 ביוני 2013
  3. ^ מכה למורדים: חמושים חיסלו בכיר בצבא סוריה החופשי, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2013
  4. ^ סוכנויות הידיעות, קרע בשורות האופוזיציה בסוריה: אסלאמיסטים חיסלו בכיר בצבא המורדים , באתר ערוץ עשר, 12 ביולי 2013 (במקור, מאתר "nana10")
  5. ^ צבי בראל, בכיר באופוזיציה הכורדית בסוריה: בכוונתנו להקים חבל כורדי עצמאי, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2012
  6. ^ אנשיל פפרהמקום בו מלחמת האזרחים הסורית פוגשת את מאבק העצמאות הכורדי, באתר הארץ, 12 ביוני 2013
  7. ^ ynet, "ישראל תקפה בסוריה כדי למנוע נשק מהמורדים", באתר ynet, 13 במאי 2013
  8. ^ רויטרס‏, מפקד המורדים הנאבקים בדאעש נרצח בפיגוע התאבדות, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בספטמבר 2014
  9. ^ רויטרס‏, שליחו של מנהיג אל-קאעדה בסוריה נהרג בפיגוע, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2014
  10. ^ רועי קייס, דאעש: נלחמים בסוריה, מכוונים לירושלים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2015
  11. ^ Jonathan Landay, Phil Stewart, Mark Hosenball (4 בנובמבר 2015). "Russia's Syria force has reportedly grown to 4,000 people". Business Insider. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  12. ^ Thomas Grove (18 בדצמבר 2015). "Up to Nine Russian Contractors Die in Syria, Experts Say". The Wall Street Journal. 
  13. ^ עמוס הראלהערכה: בכיר החיזבאללה נהרג כחלק מחיסול חשבונות בתוך הארגון, באתר הארץ, 15 במאי 2016
  14. ^ יוסי מלמן, ‏מגפיים בבוץ: סופה של מלחמת האזרחים בסוריה לא נראה באופק, באתר מעריב השבוע, 19 בדצמבר 2015
  15. ^ "About 450 thousand were killed and more than two millions were injured in 69 months of the start of the Syrian revolution". SOHR. 13 בדצמבר 2016. 
  16. ^ "Violations Documenting Center". Violations Documenting Center. 13 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2016. 
  17. ^ מספר הפליטים הסורים בעולם - כמו אוכלוסיית נורבגיה, באתר ynet, 30 במרץ 2017
  18. ^ , 15 August 2016.
  19. ^ "More than four million Syrian refugees in neighbouring countries, UN says". The Daily Telegraph. 9 ביולי 2015. 
  20. ^ Tom Miles (9 ביולי 2015). "Syria's neighbors now host four million of its refugees, U.N. says". Reuters. 
  21. ^ "UNHCR: Syrian Refugees Cross Four Million Mark". Al Jazeera.