תזמורת הבוסתנאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תזמורת הבוסתנאים
תקופת הפעילות מ-2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אקורדיון, טרומבון, קרן יער, גיטרה בס, חצוצרה, קלרינט, סקסופון, חליל, מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.accordion.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תזמורת הבוסתנאים היא תזמורת ישראלית ייחודית, שהכלי המרכזי בה הוא האקורדיון. ההרכב כולל גם כלי נשיפה ממתכת וכלי נשיפה מעץ, גיטרה בס, תופים ושני זמרים. התזמורת היא עמותה, ומטרתה המוצהרת היא לשמר את נגינת האקורדיון ואת הזמר העברי.

הקמת התזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמורת הבוסתנאים הוקמה בשנת 2002. מייסד התזמורת הוא שוקי מדנס, ממובילי ענף הביטוח בישראל. בשנות התשעים התקיימו בביתו של מדנס בשיכון בבלי בתל אביב ערבי שירה ונגינה. המסורת החלה עם מספר מצומצם של חברים שהתכנסו לשיר בצוותא. ליוותה את השירה קבוצה מצומצמת של ארבעה או חמישה אקורדיוניסטים. אחד מהם היה אורי חודורוב, שלימים היה למנהלה המוזיקלי ומנצחה של התזמורת. כשהעתיק מדנס את מקום מגוריו לרמת אפעל, נמשכה בחצר ביתו המסורת של מפגשים מוזיקליים בימי שישי לקראת שבת. למפגשים אלה הגיעו חברים זמרים, נגנים, משוררים ומלחינים מכל קצווי הארץ. מספר הנגנים גדל ואל האקורדיוניסטים הצטרפו גם נשפנים. הנגינה הייתה ספונטנית לגמרי, ללא תווים ובתיאום על פי השמיעה בלבד. אחדים מהם הופיעו בטלוויזיה בתוכנית "בטברנה" שהנחה שמעון פרנס. מאוחר יותר הופיעה בטלוויזיה קבוצת אקורדיוניסטים בסדרת התוכניות "שירה בשידור" עם יוני רועה. כאשר מספר הנגנים בערבי השירה אצל מדנס הלך וגדל, הציעו כמה מחברי הקבוצה להקים גוף מוזיקלי מאורגן ומקצועי שיישען על עיבודים מסודרים. שוקי מדנס הוציא את הרעיון אל הפועל, ואת תפקיד הניהול המוזיקלי הפקיד בידי אורי חודורוב.

תזמורת הבוסתנאים, 2020

חזרת התזמורת הראשונה התקיימה ב-22 בספטמבר 2002 בתל אביב. הגרעין הראשון של התזמורת כלל שמונה נגני אקורדיון. עם הזמן נוספו אליה כלי נגינה נוספים וזמרים. כיום היא מונה כשלושים וחמישה נגנים והרכבה כולל אקורדיונים (כעשרים), חלילים, קלרינטים, סקסופון, חצוצרות, טרומבונים, קרן יער, גיטרה באס, תופים ושני זמרים. רבים מנגני התזמורת הם יוצאי להקות צבאיות, צוותי הווי ותזמורת צה"ל. אחרים נגנו בתזמורת משטרת ישראל ובהרכבים שונים, שליוו להקות מחול נודעות כגון להקת כרמון, להקות שלום של גברי לוי ולהקת הסטודנטים של ירושלים. בתחילת דרכה נקראה התזמורת "המדנסים" על שמו של שוקי מדנס, ומאוחר יותר שונה שמה ל"הבוסתנאים". בעלוני הפרסומת היא כונתה "הבוסתנאים - תופעה חד פעמית" בשל הרכבה היוצא דופן.

סמל התזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל מתכת של סמל התזמורת

את הסמליל (לוגו) של תזמורת הבוסתנאים יצר האומן זאב איילון, נגן אקורדיון בתזמורת שהיה מעצב גרפי, מוציא לאור וצייר ("אומן עברי", כך נהג לכנות את עצמו). הסמליל כולל רישום של אקורדיון ומעליו כיתוב של המילה הבוסתנאים, כשהאות ו' מעוצבת כחצוצרה. הרקע מאחורי האקורדיון הוא של חמישה קווים מקבילים, סמל לחמשה עליה נכתבים התווים.

על בסיס הסמליל של זאב פיסל עדי רבינוביץ, חבר התזמורת אף הוא, פסל העשוי מתכת. רבינוביץ הוא פסל, אומן מתכת, נגן אקורדיון, מנחה שירה בציבור ואחד ממקימיה ופעיליה הבולטים של התזמורת. הוא יצר פסל אחר ממתכת שמשקף את התרחבות התזמורת בכלים נוספים. הוא עיצב גם עמוד תווים מיוחד למנצח אורי חודורוב, הנושא את שמה של התזמורת ומשמש את המנצח בכל החזרות והקונצרטים.

ניהול התזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל המוזיקלי של תזמורת הבוסתנאים מיום הקמתה הוא מאסטרו אורי חודורוב. אורי חודורוב מונה על ידי שוקי מדנס למנהל המוזיקלי, למעבד ולמנצח הקבוע של התזמורת.

המנכ"ל הראשון של התזמורת היה אלי קברטי ולאחר כשנתיים מילא את מקומו זאב איילון. החל משנת 2005 יוסי גרושקה הוא המנכ"ל והנגן הראשי של התזמורת. בתזמורת פועל ועד שחבריו נבחרים על ידי הנגנים, והוא עוסק בעניינים אדמיניסטרטיביים, כספיים, חברתיים וכן בסוגיות מוזיקליות.

רפרטואר התזמורת מגוון: קטעים קלאסיים, מוזיקה קלה, מחרוזות מתוך מחזות זמר, מוזיקת עולם (מוזיקה יוונית, סלאבית, איטלקית, רוסית, צרפתית) ושירי ארץ ישראל.

התזמורת החלה את פעילותה במשרדי חברת הביטוח של מדנס בתל אביב. כשמספר הנגנים גדל, עברו החזרות לאולם בית שטיינברג בחולון. בשנים האחרונות נפגשת התזמורת באולם צוויג במתחם הדיור המוגן משען ברמת אפעל. לפני החזרה מנגנים מתנדבים מהתזמורת בפאב של דיירי המקום ליווי לשירה בציבור ומוזיקה לריקודים. מדי שנה מופיעה התזמורת בקונצרט בפני הדיירים ובני משפחותיהם.

קונצרטים אחדים של התזמורת נערכו בהתנדבות – בפני ארגון חברי ההגנה, כנסי לוחמים, ניצולי שואה, הורים שכולים וגופים אחרים. כן הופיעה התזמורת בפסטיבל "חלב ודבש" באמפיתיאטרון נהלל. נגנים מתוך התזמורת נוטלים חלק מדי שנה ב"חגיגת האקורדיונים" בפסטיבל אבו גוש. שיתוף פעולה ייחודי התקיים עם המקהלה הפילהרמונית תל אביב. תוכנית הקונצרט כללה קטעי תזמורת, קטעי מקהלה וקטעים קלאסיים משותפים לשני הגופים. בשנים 2024-2023 הופיעה התזמורת בתוכנית מיוחדת עם הזמר ששי קשת.

מתוך התזמורת מתארגנים הרכבים מצומצמים המופיעים במסגרות התנדבותיות שונות. אחת הפעילויות שהפכה למסורת היא הופעה בפני חולי טרשת נפוצה בבית קיי בנהריה. יוזם הקשר בין שני הגופים הוא חבר התזמורת, החצוצרן ד"ר רון מילוא – מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת טרשת נפוצה במרכז רפואי ברזילי באשקלון.

בקיץ 2015 יצאה התזמורת לסיור לימודי בעיירה קסטֶלפידַרדוֹ במחוז אנקונה שבאיטליה, שבה יש כחמישים בתי מלאכה לייצור אקורדיונים. הסיור כלל ביקורים בבתי המלאכה הגדולים, בהם הודגמו שלבים שונים בבניית הכלי. צוות האומנים בוני הכלים איפשר לחברי התזמורת להתנסות ולנגן בכלים החדשים. הסיור כלל גם ביקור במוזיאון המוקדש להיסטוריה של האקורדיון.

בחודש מרץ 2016 התקיים קונצרט התרמה לחצוצרן התזמורת יוסי פרי. עת חזרתו מאיטליה מהשתלת לב מלאכותי. פרי נפטר בשנת 2019 לאחר השתלת לב שלא צלחה.

מייסד התזמורת שוקי מדנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד התזמורת שוקי מדנס נולד בשנת 1950 בשכונת יד אליהו בתל אביב. בילדותו למד אקורדיון אצל יחיאל בראון, והשתתף בתזמורת אקורדיונים בבית הספר "הגליל" בנווה צה"ל. בנעוריו עבר עם משפחתו לארגנטינה, שם ניגן בקלרינט והגיע לרמה גבוהה. הוא הופיע בליווי פסנתר ואף היה סולן עם התזמורת הפילהרמונית של בואנוס איירס. נוסף על כך ניגן באקורדיון לריקודי עם בתנועות נוער ובמרכזים יהודיים. הוא שב לישראל כדי להתגייס לצה"ל ושירת כקצין במשטרה הצבאית. עם שחרורו ליווה באקורדיון את השחקנית והזמרת ג'טה לוקה שנים אחדות. בעת לימודי כלכלה באוניברסיטת בר-אילן, יצא לדרכו כסוכן ביטוח. מדנס פנה לידידו האקורדיוניסט משה גלבגיסר והציע לו לנגן בצוותא. באחד הערבים חברו השניים למופע של גבי ברלין, זמר ומנחה שירה בציבור. רעיון הקמת התזמורת נבט בערבי השירה בביתו. הוא ייסד אותה, פרש עליה את חסותו ומשתתף בחזרות ובהופעות באופן פעיל. לדבריו, "אנשים שאוהבים מוזיקה מכבדים זה את זה, אנשים שאוהבים את שירי ארץ ישראל אוהבים זה את זה, אנשים שמנגנים אקורדיון ומנגנים שירי ארץ ישראל מתים זה על זה – אחים הם!”. תרומתו ואהבתו לתזמורת משתקפות בדברים שכתב: "האקורדיון הוא עולם אידיאלי: זהו המקום היחידי שבו השחור חי בשלום עם הלבן; השחור והלבן משתפים פעולה ויוצרים הרמוניה נהדרת; יש אקורדים מז'וריים ויש מינוריים, והכול נותן אפקט וטעם לחיים. את עוצמת הביטוי הכלי מבטא באמצעות המפוח. אצלנו בארץ הוא מוביל את מצב הרוח ותורם לאנרגיה חיובית. ערבי שירה הם סם החיים ושירי הארץ בכל הדורות הם סוד ההצלחה שלנו. הבוסתנאים הם סמל לחברותא ולאהבת האדם" .

המנהל המוזיקלי אורי חודורוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי חודורוב, המנהל המוזיקלי של תזמורת הבוסתנאים, החל את לימודי האקורדיון בכפר סבא בעת שהיה ילד חוץ בקיבוץ רמת הכובש. אחיו, דוד, הפנה אותו לאחד המורים לאקורדיון הטובים והמפורסמים בישראל – יואל ברנד, שייסד את קונסרבטוריון "אנזאגי", בו הייתה תוכנית לימודים סדורה באקורדיון. חודורוב היה תלמידו הראשון של יואל ברנד שסיים לימודי אקורדיון עם דיפלומה. בצבא שירת חודורוב בגולני ואחר כך בצוות בידור של פיקוד צפון. אחרי הצבא למד לנגן בפסנתר, טרומבון, וויברפון. הוא הלחין יצירות מקוריות שפורסמו בהוצאות לאור בחו"ל. לאורך שנותיו המקצועיות כתב עיבודים לאמנים כדודו פישר, יהורם גאון, תזמורת המשטרה, ותזמורת חיל האוויר. בהמשך יצא ללימודים בארצות הברית. הוא למד הלחנה וניצוח בבית ספר מאנס למוזיקה, השתלם בתחום עיבודים למוזיקה קאמרית לכלי נשיפה בבית הספר היוקרתי ג'וליארד, והשתתף בסדנאות באקוסטיקה ובמוזיקה לסרטים ולתיאטרון באוניברסיטת קולומביה. כמו כן השתתף בקורס לתזמורות צבאיות ותזמורות של בתי ספר.

חברי תזמורת הבוסתנאים (נכון ליולי 2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד תווים שיצר עדי רבינוביץ, שמשמש את המנצח על התזמורת בכל החזרות והקונצרטים
בעת ביקור התזמורת בבית מלאכה ליצור אקורדיונים בקסטלפידרדו באיטליה
הזמרת הילה איתן בקונצרט בקסטלפידרדו

קבוצת אקורדיון ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי גרושקה – מנהל התזמורת והנגן הראשי, יוצא להקת שריון, מתלמידיו של יואל ברנד, סולן, מעבד ומלווה אמנים בהופעות ובהקלטות. חבר רביעיית האקורדיונים הישראלית
  • איתן שפירא – יוצא להקת פיקוד המרכז, נגן כלי הקשה בדימוס בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, מלווה אמנים, וחבר רביעיית האקורדיונים הישראלית
  • טובה בלומין – ביולוגית, עוסקת ברפואה משלימה, מנגנת פסנתר ואקורדיון
  • אלי גורביץ – מנתח מערכות, נגן אקורדיון
  • ד"ר אילנה איבצן – מוזיקולוגית (עבודת דוקטורט וספר אודות המלחין סשה ארגוב) מרצה, מנגנת בהרכב Mazl Girls, מתלמידותיו של יואל ברנד
  • אודי מילוא – אקורדיוניסט, מנחה ערבי זמר והרצאות מזמרות, מלווה ומנהל מוזיקלי בלהקות מחול, מדריך טיולים, ארכאולוג מרצה (MA), איש נאות קדומים - השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל.
  • חיים חדד ז"ל - אקורדיניסט, מעבד ומלווה אמנים רבים (אביבה אבידן, ישי לוי, יהורם גאון, דקלון, מרגלית צנעני ועוד), בעל תואר שני בחינוך מוזיקלי

קבוצת אקורדיון שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלי קברטי – מפיק אירועים, ואמן שירה בציבור
  • אלי לקס - יוצא להקת פיקוד דרום, מפתח מערכות בחברת אלת"א, מלווה אמנים, מנחה שירה בציבור
  • איתן סלונים – יוצא להקת פיקוד צפון, סא"ל במיל, סוכן ביטוח, מפיק אירועים, אקורדיוניסט
  • עדי רבינוביץ – פסל, אמן מתכת, מלווה שירה בציבור
  • שחר קורין – עוסק בתחום הביטוח, הפיננסים וייעוץ לפרישה, מתלמידיו של יהודה אופנהיימר, מנגן בערבי "שיר ליל שבת" עם דוד זכאי
  • יוסי בראון – יבואן צעצועי עץ, מתלמידיו של יואל ברנד
  • זאב איילון ז"ל - צייר עברי, הוציא לאור ספרים לאמנים בעזרת תיעוד. ליווה באקורדיון ערבי "שרים בחברותא" בהוד השרון

קבוצת אקורדיון שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוקי מדנס – בעל סוכנות הביטוח מדנס בע"מ. מייסד התזמורת.
  • שוקי ינישבסקי – סמנכ"ל חברת ביטוח, חבר קיבוץ עברון
  • יונה גרשפלד - יוצא להקת פיקוד מרכז, רואה חשבון,
  • פרופ' גדי פוטשניק - רופא נשים ומנהלה הראשון של יחידת הפוריות במרכז רפואי סורוקה באר שבע. נגן אקורדיון.
  • טובה ארצי – בוגרת המדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה, מורה לרתמיקה, מתלמידותיו של יואל ברנד
  • אורן מודעי – איש ניהול הייטק, נגן אקורדיון, השתתף בקרוון הידידות של משלחת הצופים לארצות הברית
  • איתן מרקו – פיזיותרפיסט. נגן אקורדיון וחליל צד.
  • משה בן עמי ז"ל - פקח בדימוס בעיריית ת"א, בעבר המלווה של הזמר אריס סאן
  • משה גלבגיסר ז"ל - עיצב ויצר תכשיטים אנרגטיים על פי הקבלה

קבוצת חלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר שוקי גושן – חלילן, רופא תעסוקתי - מומחה
  • דליה פדלון – בוגרת המדרשה למוזיקה. מורה לחליליות
  • עומר שני – ארכיטקט תוכנה, נגן חליל וחליליות.
  • מרינה אייזנברג - רואת חשבון, נגנה בתזמורת הנוער של כפר סבא

קבוצת קלרניטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובי גיא – יוצא תזמורת צה"ל, לשעבר עובד משרד הביטחון, מנגן בהרכבים שונים
  • גדי גרינבאום – יוצא להקת פיקוד דרום, מהנדס מזון, מומחה לייצור בירה (ברומייסטר), נגן קלרינט וסקסופון
  • שייקה סימן טוב - משתתף בהרכבים שונים

קבוצת חצוצרה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורון סילאשי - נגן חצוצרה ראשון בסימפונייטה באר שבע (1984–1987) ובהתזמורת הסימפונית ראשון לציון, (1989-1992), מנגן בהפקות תיאטרון וטלוויזיה
  • ד"ר רוני מילוא – ראש מחלקת נוירולוגיה בבית חולים ברזילי ויו"ר האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, חצוצרן ואקורדיוניסט,
  • מיכאל סרקין – מעצב נעליים, חצוצרן, חבר קיבוץ דפנה
  • אלעד גויגולד – עורך דין, חצוצרן
  • יוסי פרי ז"ל – חצוצרן וירטואוז, ניגן בהרכבים שונים והיה סולן בתזמורת

קבוצת חצוצרה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילון גינת – יוצא תזמורת צה"ל, בוגר המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי, מנהל פרויקטים במרכז לעיוור בישראל, חצוצרן,

קבוצת חצוצרה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת טרומבונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקסופון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב דונר – עורך דין, מנגן בפסנתר, סקסופון טנור וסקסופון סופרן

קרן יער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נאור גוטליב, יוצא תזמורת המשטרה, מורה במשרד החינוך, מורה לקרן יער בקונסרבטוריון נתניה, רכז תוכניות 'בית ספר מנגן'

גיטרה בס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכס נבלב – מהנדס פיזיקאי, מורה לעברית, נגן דומרה באס, קונטרבאס וגיטרה באס
  • אקורדיון באס - אבישי קציר - מהנדס נגן אקורדיון ואקורדיון באס, מתלמידיו של יהודה אופנהיימר

תופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניסן רחמני – בנקאי, מארגן פרויקטים לכלי הקשה, מלווה ערבי שירה ואומנים

זמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילה איתן – יוצאת להקת הנח"ל, מופיעה ומנחה ערבי שירה בציבור, שרה במגוון סגנונות בארץ ובעולם
  • אילן טל – יוצא להקת פיקוד צפון (בתוכנית "בלילה על הדשא"), להקת האחים והאחיות, מנחה שירה בציבור, הופיע בפסטיבלי זמר שונים ומופיע בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]