מניין

מניין
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
תלמוד בבלי	מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר

מניין תפילת מעריב בחנות בשוק הפשפשים ביפו

בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים (ביהדות האורתודוקסית) – החל מגיל שלוש עשרה.

מקור הצורך במניין

הצורך במניין הוא נלמד מדרשת הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל", והמקור לכך שמניין הוא דווקא עשרה הוא הדרשה המופיעה במסכת ברכות: ”כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא "תוך" "תוך". כתיב הכא (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק כ"א) "הבדלו מתוך העדה הזאת", מה להלן עשרה, אף כאן עשרה“, המילים "העדה הזאת" מתייחסות לעשרת המרגלים (שנים עשר מרגלים פחות יהושע בן נון וכלב בן יפונה), והגמרא דורשת שכשם ששם "תוך העדה" הוא עשרה, כאן "תוך בני ישראל" הוא עשרה.

בספר מקבים ב נזכר יהודה המכבי שברח עם אנשיו אל ההרים, שם הם אכלו מזון עשבי כדי שלא ליטול חלק בטומאה. על פי תרגום דניאל שוורץ, נאמר שם כי סביב יהודה הייתה קבוצה "של כעשרה", ולדעת שוורץ נראה שזו אחת העדויות הקדומות ביותר למושג המניין, לצד עדות נוספת, מאותה תקופה לערך, בסרך היחד (טור ו, שורות 6–7).

מצוות המצריכות מניין

ביהדות, כל תפילה בציבור חייבת להתקיים עם מניין. תפילות ספציפיות המצריכות מניין הן:

• קדיש
• ברכת כהנים
• ברכו
• קדושה
• קריאה בתורה
• חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה
• שבע ברכות

אם קיים מניין בארוחה, מוסיפים את שם ה' לנוסח הזימון.

ישנן מצוות בהן המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.

עיקר תפילה במניין

מלבד תפילות המצריכות מניין, את תפילת שמונה עשרה אמנם אפשר להתפלל ביחידות, אולם היא עיקר תפילה בציבור ויש מעלה להתפלל אותה במניין.

המשנה ברורה בשם החיי אדם מביא שלמרות ששמונה עשרה לא מחייב מניין, בכל זאת הוא עיקר התפילה בציבור, כאשר המתפלל מגיע לתפילת העמידה עם הציבור ופותח את תפילתו עמהם יחד.

רבי שמעון בר יוחאי במסכת ברכות מביא מקור למעלת המניין: כתוב "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן" - אימתי עת רצון, בשעה שהצבור מתפללין.

תפילת הציבור נשמעת תמיד, ואפילו היו בהן חוטאים, אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור. ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת, שאין תפילתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת

— משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ח', הלכה א'

.

דרישות המניין

על פי ההלכה לא יכולה אישה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים:

• מטעמי צניעות.
• משום כבוד הציבור.

בזרם היהדות הרפורמית וחלקים של היהדות הקונסרבטיבית, גם נשים מהוות חלק ממניין.

אין מצרפים למניין מנודים או מומרים.

בתקופת מגפת הקורונה שבה נאסר על קיום תפילות במניין, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך בקריאת התורה אף מתפללים שלא נמצאים ליד הספר תורה, או שהבעל קורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחיד ולא שמע קריאת התורה- שישלים מתוך חומש.

ראו גם

• תפילה (יהדות)
• בית כנסת

לקריאה נוספת

• תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מניין בוויקישיתוף

• מניין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• אליעזר מלמד, הלכות מניין, באתר "ישיבה"
• תפילה במניין - חובה?(הקישור אינו פעיל), באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
• מקור המניין, באתר שומרי משפט
• תפילה במניין בזמן הקורונה מהכותל המערבי

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.