תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה
מערכה: ישראל במלחמת האזרחים בסוריה
מלחמה: הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריך: 29 באפריל 2018
מקום: סוריהסוריה בסיסים בחמאת ובחלב, סוריה
עילה: התבססות איראן בסוריה
תוצאה: ניצחון ישראלי:
נזק כבד נגרם לתשתיות האיראניות, תחמושת רבה הושמדה ועשרות אנשי צבא נהרגו
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל[1]

איראןאיראן  איראן
סוריהסוריה  סוריה

ראשי מדינה
ישראלישראל בנימין נתניהו  איראןאיראן עלי ח'אמנאי
איראןאיראן חסן רוחאני
סוריהסוריה בשאר אסד 
כוחות
אבידות

אין

בין 26 ל-40 חיילים הרוגים, מהם 11–19 חיילים איראנים,
תחמושת ואמצעי לחימה רבים - ובהם בין היתר 200 טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח ומערכת נ"מ איראנית - הושמדו.

תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה נערכה בליל 29 באפריל 2018, ובה תקפה ישראל[1] בסיסים צבאיים ומחסני אמצעי לחימה ותחמושת איראנים על אדמת סוריה. באתרים המופצצים נראו ונשמעו פיצוצים עזים. לפי הדיווחים, בתקיפה הושמדה תחמושת רבה ונהרגו 26–40 אנשי צבא ובהם 11–19 חיילים איראנים, שחברים במשמרות המהפכה האסלאמית או במיליציות השיעיות הפועלות תחת כנפי איראן. בשבוע שלאחר התקיפה זהות התוקף לא אושרה רשמית, אך מקורות רבים – בהם בכירים בממשל האמריקאי וכלי תקשורת בעולם – ייחסו את התקיפה לישראל, שלא התייחסה לדיווחים אלו. אחרי מבצע בית הקלפים ב-10 במאי לקחה ישראל אחריות על התקיפה ובכיר בצה"ל אמר שבתקיפה הושמדה מערכת נ"מ איראנית מתקדמת.[1] יחד עם התקיפה בשדה התעופה T-4 נגד מטרות איראניות שבה בין היתר נהרגו 7 חיילים אירנים ב-9 באפריל, תקיפה זו גרמה להעלאת העימות בין ישראל לאיראן לסדר היום בישראל ובעולם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ישראל במלחמת האזרחים בסוריה, איראן במלחמת האזרחים בסוריה

ב-2011 פרצה בסוריה התקוממות נגד שלטונו של בשאר אסד. אסד הפעיל כוח צבאי רב כדי לדכא את ההתקוממות, וכתוצאה מכך שקעה סוריה למלחמת אזרחים עקובה מדם, שנמשכת עד היום (נכון ל-2018) ובה נהרגו למעלה מחצי מיליון בני אדם ומיליונים נוספים הפכו לפליטים. בעקבות חוסר יכולתו של אסד לדכא את ההתקוממות, ובזכות היותו בעל ברית של איראן ורוסיה, הוא החל לקבל סיוע צבאי ניכר שהתבטא במשלוחי נשק, בייעוץ צבאי של קצינים ממשמרות המהפכה האסלאמית, ובמיליציות שיעיות, שבראשן חזבאללה ששלח אלפי לוחמים למערכה. בהדרגה החלה איראן לשלוח עוד ועוד כוחות לסוריה ואף הקימה בה בסיסים צבאיים. מלבד לסייע לסורים מטרת איראן היא להתבסס בשטחי סוריה על מנת לפעול משטחה נגד ישראל. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודיע שמבחינת ישראל מדובר ב"קו אדום" ושישראל לא תרשה לאיראן להתבסס בסוריה.

עימותים ישירים בין ישראל לאיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי

ב-2018 הפך העימות בין ישראל לאיראן לגלוי. עד אז תקפה איראן את ישראל באמצעות פרוקסי, ארגונים הפועלים מטעמה אך לא מהווים חלק רשמי מכוחותיה. הפרוקסי העיקרי היה חזבאללה, שניסה להקים תשתית טרור בסוריה ומשם לבצע פיגועים נגד ישראל. מנגד, ישראל פעלה נגד איראן במבצעים חשאיים ונמנעה לקחת עליהם אחריות.

ב-10 בפברואר 2018 החל שדה התעופה T-4 בו הוצבו כוחות איראניים את יום הקרבות בין ישראל לסוריה: מבסיס זה יצא מל"ט איראני מדגם סאעקה שחדר לישראל והופל באזור בית שאן. בתגובה תקפו מטוסי F-16I ישראלים את קרון ההפעלה של המל"ט בבסיס T-4 והשמידו אותו.[2] אחד מהמטוסים התוקפים נפגע והתרסק בשטח ישראל ובתגובה תקף צה"ל 12 מטרות סוריות ואיראניות ברחבי סוריה.[3]

ב-9 באפריל לפנות בוקר, לדברי ארצות הברית ורוסיה, תקפה ישראל את שדה התעופה T-4 שבסוריה. בתקיפה נהרגו כ-14 אנשי צבא, מהם 7 חיילי משמרות המהפכה האסלאמית של איראן ובהם מפקד מערך המל"טים האיראני בסוריה.[4][5] לפי הדיווחים ישראל ביצעה את התקיפה באמצעות מטוסי F-15I רעם ששיגרו טילי אוויר-קרקע. ישראל סרבה להתייחס לדיווחים אלה אך תומאס פרידמן מהניו יורק טיימס כתב שבכיר בצה"ל הודה בביצוע התקיפה.[6] האיראנים האשימו את ישראל בתקיפה והבטיחו נקמה.

משלוחי הטילים האיראניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבוע לאחר תקיפת שדה התעופה דיווח המודיעין האמריקאי על משלוחי נשק אווירים שהגיעו מאיראן לסוריה, שכללו גם כמות רבה של טילי קרקע-קרקע (טק"ק) ארוכי טווח עם ראש קרב כבד המסוגלים לפגוע בכל שטח מדינת ישראל. את הטילים הללו אחסנה איראן בבונקרים שנמצאים בבסיסים בצפון סוריה בהם יש פעילות של המיליציות השיעיות הכפופות לאיראן. טילים אלה היו כנראה הסיבה והיעד לתקיפה.

התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל, בשעה 22:00 בערך, הותקפו שני בסיסים צבאיים: אחד במחוז חלב והשני במחוז חמה (חמאת), ששימש כבסיס של חטיבה 47 הסורית וכמרכז לוגיסטי חשוב עם מחסני אמצעי לחימה רבים עבור איראן ומיליציות שיעיות מטעמה. בבונקרי התחמושת אוחסנו הטילים האיראניים, והם כנראה היו יעד התקיפה. לדברי צה"ל, במחסנים הייתה גם מערכת נ"מ איראנית מתקדמת מדגם סוום ח'רדאד היעילה לטווח של 110 קילומטר, בה האיראנים תכננו להשתמש נגד חיל האוויר הישראלי. המערכת הושמדה בתקיפה.[1]

לפי דיווחים בתקשורת הסורית, התקיפה בוצעה באמצעות פצצות חודרות בונקרים.[7] כלי התקשורת הפרו-סורי אל-מסדר טען שאת התקיפה ביצע מטוס F-35 חמקן ישראלי.[8] גורמים אמריקאים אמרו לרשת NBC שמטוסי F-15 ישראליים ביצעו את התקיפה.[9]

בעקבות התקיפה נשמעו פיצוצים עזים באזור, כולל כדור אש גדול שנראה למרחוק, ודווח על כ-26–40 הרוגים, מהם 11–18 איראנים. נזק כבד נגרם למקום ואמצעי לחימה רבים הושמדו, דבר שגרם לפיצוצי משנה רבים. לפי הניו יורק טיימס, בתקיפה הושמדו כ-200 טילים.[10] מכון סייסמוגרפי אירופאי מדד רעש בעוצמה של כ-2.6 מגניטודה כתוצאה מהפיצוץ הענק שנוצר.[11]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוריה האשימה כי "מדובר בתקיפה מכוונת של האויב" אך לא הבהירה מי עומד מאחורי התקיפה. ארגוני המורדים בסוריה לקחו אחריות, אך מספר דיווחים טענו שארצות הברית והממלכה המאוחדת שיגרו טילים בליסטיים משטח ירדן על בסיסים אלו. איראן הכחישה בהתחלה שהבסיס נפגע ושאיראנים נהרגו, אך מאוחר יותר האשים מקור של חזבאללה את ישראל בתקיפה. בכלי תקשורת, בעיקר בעולם הערבי, שיערו שישראל עומדת מאחורי התקיפה, אך ישראל הרשמית שמרה על שתיקה בנושא ונמנעה מלקחת אחריות על התקיפה.[12]

כעבור מספר ימים האשימה איראן את ישראל בתקיפה והבטיחה נקמה. להערכת מערכת הביטחון הישראלית הנקמה תהיה שיגור מטח טילי קרקע-קרקע על מטרות צבאיות, ככל הנראה על ידי חזבאללה ומיליציות שיעיות תחת פיקוד משמרות המהפכה האסלאמית.[13][14]

אחרי מבצע בית הקלפים בו ערכה ישראל תקיפה אווירית נרחבת על תשתיות צבאיות של משמרות המהפכה האסלאמית בסוריה, אישר צה"ל באופן רשמי שהוא היה אחראי על תקיפת הבונקרים האיראניים ושבתקיפות הושמדה מערכת נ"מ איראנית מתקדמת.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 יואב זיתון, צה"ל לוקח אחריות: תקפנו מערכות נ"מ איראניות בסוריה, באתר ynet, 11 במאי 2018.
  2. ^ כך נראים שברי המל"ט האיראני והבסיס הסורי ממנו שוגר, באתר צה"ל, 10 בפברואר 2018
  3. ^ עדי חשמונאי, דניאל סיריוטי, שלומי דיאז, שלמה צזנה, ‏מתקפה נרחבת בעומק סוריה: מטוסי חיל האוויר תקפו את מערך ההגנה האווירית הסורית ומטרות איראניות, באתר ישראל היום, 10 בפברואר 2018.
  4. ^ ynet, בכירים בארה"ב: "ישראל תקפה בסוריה ועדכנה מראש את וושינגטון", באתר ynet, 9 באפריל 2018.
  5. ^ דניאל סיריוטי, ‏דיווחים באיראן: מפקד מערך המל"טים נהרג בתקיפה בסוריה, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2018.
  6. ^ ynet, בכיר בצה"ל הודה: "זו הפעם הראשונה שתקפנו חיילים איראנים", באתר ynet, 16 באפריל 2018.
  7. ^ שי לוי, ‏אם הדיווחים הנכונים: כך ישראל תוקפת בסוריה, באתר ‏mako‏‏, ‏30 באפריל 2018‏.
  8. ^ https://www.almasdarnews.com/article/suspected-israeli-attack-completely-destroys-syrian-missile-base-in-hama-photos/
  9. ^ "Is Israel preparing for war with Iran?". NBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2018. 
  10. ^ טל שלו וסוכנויות הידיעות‏, דיווח: 200 טילים הושמדו בתקיפות בסוריה, 11 איראנים נהרגו, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2018.
  11. ^ סוכנויות הידיעות‏, דיווח בסוריה: עשרות הרוגים בתקיפת בסיס מיליציות בחסות איראנית, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2018,
    ynet, הותקפו "מחסנים חשובים" של משמרות המהפכה בסוריה, 26 נהרגו - רובם איראנים, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2018.
  12. ^ מערכת ישראל היום, ‏דיווח בסוריה: עשרות הרוגים במתקפה - בהם 18 איראנים, באתר ישראל היום, 29 באפריל 2018.
  13. ^ מערכת ישראל היום, ‏תוכנית הנקמה האיראנית: מטח כבד של טילים על צפון הארץ, באתר ישראל היום, 6 במאי 2018.
  14. ^ קובץ וידאו התוכנית האיראנית נחשפת: מתקפת טילים לעבר ישראל, ערוץ היוטיוב של כאן חדשות, 6 במאי 2018.