פרנסואה ז'קוב

פרנסואה ז'קוב
François Jacob
לידה	17 ביוני 1920; נאנסי, צרפת
פטירה	19 באפריל 2013 (בגיל 92); הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Franck François Louis Jacob
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	צרפת
מקום קבורה	בית הקברות מונפרנאס
מקום לימודים	הפקולטה לרפואה של פריז (1947); תיכון קארנו ;
מוסדות	קולז' דה פראנס (1964–1991)
תלמידי דוקטורט	מתיו ריקרד
פרסים והוקרה	מדליית סיר הנס קרבס (1982); הרצאת לוונהוק (1977); Arnold-Reymond prize (5 בדצמבר 1974); חבר זר של החברה המלכותית (3 במאי 1973); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1965); קצין בכיר של מסדר ההצטיינות הלאומי; גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (1962); חבר מסדר השחרור; צלב גדול של לגיון הכבוד; צלב המלחמה 1939-1945; מדליית מנדל (1962) ;
צאצאים	Odile Jacob
הערות	יהודי.
תרומות עיקריות
	הרעיון שהגה והוכיח יחד עם ז'אק מונו ולפיו ויסות של רמות האנזימים בכל התאים מתרחש בדרך של משוב בשעתוק.

פרנסואה ז'קוב (בצרפתית: François Jacob; ‏17 ביוני 1920 – 19 באפריל 2013) היה ביולוג צרפתי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1965 על גילוי מנגנון בקרת התעתוק במהלך מחקרו על אופרון הלקטוז.

ביוגרפיה

פרנסואה ז'קוב נולד בנאנסי, צרפת לסימון ותרז ז'קוב. מגיל 7 ובמשך 10 שנים למד בבית ספר קרנו (אנ') בפריס, ולאחר מכן החל ללמוד רפואה, אך ביוני 1940 נפסקו לימודיו בשל מלחמת העולם השנייה. ז'קוב עזב את צרפת והצטרף לצבא צרפת החופשית, במסגרתו לחם בצפון אפריקה שם גם נפצע קשה. על שירותו הצבאי זכה בעיטור מסדר השחרור.

לאחר שובו לצרפת המשיך את לימודי הרפואה אותם סיים ב-1947. ב-1950 הצטרף למעבדתו של אנדרה לבוף במכון פסטר, וב-1954 קיבל תואר דוקטור למדעים מהסורבון. ב-1957 התמנה למנהל מכון פסטר.^[1]

מחקר

בשנת 1961 חקרו פרנסואה ז'קוב וז'אק מונו את הרעיון כי ויסות רמות הביטוי האנזימי בתאים הוא תוצאה של משוב בהליך השעתוק של קטע ה-DNA. ניסוייהם של הצמד הניבו רעיונות ותנופה לתחום הצעיר של ביולוגיה התפתחותית מולקולרית ובאופן מיוחד בתחום ויסות השעתוק.

במשך שנים ארוכות היה ידוע כי תאי חיידקים ותאים אחרים יכולים להגיב לתנאים חיצוניים משתנים על ידי ויסות רמות האנזימים המטבוליים העיקריים שלהם, וכן את רמת הפעילות של אותם אנזימים. לדוגמה, אם חיידק מוצא עצמו בתמיסה המכילה לקטוז (דו-סוכר) ולא גלוקוז (חד-סוכר), הוא חייב להסתגל לצורך לייבא לקטוז, לפרק את הלקטוז למרכיבי הגלוקוז והגלקטוז ולבסוף להמיר את הגלקטוז לגלוקוז. היה ידוע כי תאים מאיצים את ייצור האנזימים כאשר הם נחשפים ללקטוז ולא מייצרים אנזימים אלה בכמויות כל הזמן. מחקרים על ויסות פעילות אנזימית התקדמו על יסוד תאוריות על השפעת מולקולות זעירות על מולקולת האנזים (כך הן "מכבות" ו"מדליקות" אותה לפי הצורך), אבל השיטה שבה נעשה הוויסות של ייצור האנזים לא הובנה היטב טרם מחקרם של ז'קוב ומונו.

על יסוד מחקרים קודמים אשר הדגימו את המבנה וחשיבותו המרכזית של ה-DNA, היה ברור כי כל החלבונים נוצרו בדרך כלשהי מן הקוד הגנטי וכי שלב זה עשוי להיות מכריע בשאלת הוויסות. ז'קוב ומונו ביצעו מחקרים שהיוו אבן פינה בהוכחה כי במקרה של מערכת עיבוד הלקטוז בתא, כפי שהוסבר לעיל, (בחיידק Escherichia coli), ישנם חלבונים מסוימים שתפקידם לבלום את שעתוק ה-DNA לצורך עיבוד הלקטוז.

אותו בלם (lac repressor) מיוצר בכל התאים ומתקשר ישירות ל-DNA בגנים שעליהם הוא שולט, כך הוא מונע באופן פיזי מתהליך השעתוק לגשת ל-DNA. כאשר התא בא במגע עם לקטוז, אותו בלם מתקשר ללקטוז, כך אינו יכול עוד להתקשר ל-DNA ואין עוד בלימה לתהליך השיעתוק. בדרך זו, נוצרת לולאת משוב המאפשרת ייצור סדרה של חלבונים המפרקים לקטוז בתא, אך ורק כאשר הם נדרשים. כאשר אין עוד לקטוז, עוצר התהליך.

בהתלהבות הראשונית מתגליתם, טענו ז'קוב ומונו כי הדגם התאורטי של לולאת המשוב, אותו הדגימו, קיים בכל הגנים ובכל האורגניזמים. מאז מחקרם, התפתח הוויסות של פעילות גנטית לתחום מחקר גדול בביולוגיה מולקולרית ומאז תגליתם של ז'קוב ומונו הודגם כי קיימים מנגנונים רבים ושונים לוויסות ייצור האנזימים בתא.

תארים ועיטורים

בשנת 1962, הוענק לפרנסואה ז'קוב הפרס על שם צ'ארלס לאופולד מאייר, על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים.
בשנת 1964 נבחר לכהן בקולז' דה פראנס.
בשנת 1965 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם אנדרה לווף וז'אק מונו.
בשנת 1996 נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית.

ספריו שתורגמו לעברית

בין הרצוי והמצוי, בהוצאת כתר, 1989.
הלוגיקה של החי, בהוצאת כתר ומוסד שמואל נאמן, 1994.
על זבובים, עכברים ואנשים, בהוצאת ידיעות ספרים, 2004.
הפסל הפנימי, בהוצאת ידיעות ספרים, 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסואה ז'קוב בוויקישיתוף

פרנסואה ז'קוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרנסואה ז’קוב, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
פרנסואה ז'קוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרנסואה ז'קוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרנסואה ז'קוב (1920-2013), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ בין הרצוי והמצוי, הוצאת כתר, 1989, עמ' 131

[1] בין הרצוי והמצוי, הוצאת כתר, 1989, עמ' 131

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)