אוגוסט קרוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוגוסט קרוג

שאק אוגוסט סטנברג קרוגדנית: Schack August Steenberg Krogh, ‏ 15 בנובמבר 1874 - 13 בספטמבר 1949) היה פיזיולוג וזואולוג דני, פרופסור לפיזיולוגיה של בעלי החיים באוניברסיטת קופנהגן. הוא תרם למספר תחומים של הפיזיולוגיה, היה חלוץ של המחקרים ההשוואתיים בבעלי החיים ונודע, בין השאר, בניסוח העקרון הנושא את שמו - עקרון קרוג. בשנת 1920 זכה בפרס נובל לרפואה ולפיזיולוגיה. חקר את הסתגלות מחזור הדם בשרירי השלד ובאיברים אחרים בהתאם לצרכים, באמצעות סגירתם של עורקיקים ונימים.

רקע משפחתי ושנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט קרוג נולד בגרנו, בחוף המזרחי של יוטלנד, בשנת 1874 .אביו, ויגו קרוג, בנאי אוניות לשעבר, שהפך ליצרן בירה ולמוציא לאור של עיתון מקומי, היה צאצא למשפחת איכרים דנים שחיו מזה דורות רבים בדרום יוטלנד. אמו,מריה לבית דרכמן, הייתה בת של פקיד מכס והיו לה מצד אמה גם שורשים צועניים.[1],[2] בבית הספר לא אהב אוגוסט קרוג את חומר הלימודים. התעניין מילדותו במדעי הטבע, הסתקרן מחיי החרקים ומאוחר יותר, כתלמיד תיכון, אהב לבצע ניסויים בצמחים ובבעלי חיים. שני ספרים פופולרים על מדעי הטבע משכו במיוחד את תשומת לבו:"ספר ההמצאות" ו"כוחות הטבע".[3] בשנת 1889,בגיל 14, עזב למשך שנה את בית הספר כדי להצטרף לצי. נסע באנייה קטנה לאיסלנד במשימות פיקוח על תעשיית הדיג שם.[4] בשובו מאיסלנד נרשם לגימנסיה בעיר הקרובה, אורהוס, הידועה כ- Aarhus Katedralskole. מורו וידידו, ויליאם סרנסן, שבפניו הציג כמה מניסוייו בתחום הפיזיולוגיה, עודד אותו להמשיך בקריירה בתחום הביולוגי.

שנות הלימודים והתחלת הקריירה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1893, בתום לימודי התיכון, במקום לפנות לתחום הנדסת האוניית, כפי שרצה אביו, נרשם קרוג ללימודי רפואה באוניברסיטת קופנהגן. אך כעבור זמן קצר, פנה ללימודי זואולוגיה. בהמלצת סרנסן, התחיל ללמוד אצל כריסטיאן בוהר (אביו של הפיזיקאי נילס בוהר), שהיה מומחה בפיזיולוגיה של מערכת הנשימה ושל מחזור הדם. בשנים 1881 ו- 1883 שהה קרוג במכון לפיזיולוגיה בלייפציג וחקר בהדרכתו של קרל לודוויג את הגזים בדם ואת הפיזיולוזיה של הראות. עם סיום התואר הראשון בזואולוגיה, החל משנת 1897 עבד קרוג במעבדה לפיזיולוגיה רפואית של בוהר ואחרי סיום התואר השני בזואולוגיה בשנת 1899, הפך לעוזרו של הפרופסור. בשנת 1903 סיים את התואר דוקטור לזואולוגיה באוניברסיטת קופנהגן. בעת עבודתו יחד עם הסלבך במעבדתו של כריסטיאן בוהר גילה קרוג כי הפחמן הדו-חמצני מוריד את קישור החמצן להמוגלובין, תופעה שקיבלה את השם "האפקט בוהר".

פעילותו בתחום המחקר הפיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בשנותיו כסטודנט באוניברסיטה חקר קרוג את אופן הפעולה של בועיות האוויר אצל הפגית של חרקים המכונים Corethra. קרוג פיתח את טכניקת המדידה של הלחץ של גז הנמס בתוך נוזל והמציא מכשיר מדידה בשם "מיקרוטונומטר". החל משנת 1902 הוא חקר את כמות החמצן והפחמן הדו הצמני הנמסים בתוך מי הים על מנת להבין את תפקיד האוקיינוס במחזור דו תחמוצת הפחמן בטבע. בעבודת הדוקטורט שלו משנת 1903 הוכיח קרוג את ההבדל בין הנשימה העורית ובין הנשימה הראתית של הצפרדע. המחקר שבו הוכיח כי החנקן אינו מעורב במטבוליזם של בעלי החיים זכה לפרס זגן של האקדמיה למדעים של וינה.

בשנת 1908 יחד עם אשתו, בירתה מריה, אחת הרופאות הראשונות בדנמרק, ערך קרוג מסע לגרנלנד על מנת לחקור את התזונת האסקימואים, המבוססת על בשר

(בעיקר של כלבי ים) ואת השלכותיה על המטבוליזם ועל הנשימה. במחקרים שערך בשנים 1908-1910 יחד עם אשתו, קרוג גילה כי בניגוד למסקנותיו של בוהר שסבר כי סילוק CO2 וקליטת O2 בראות הן תהליך הפרשתי, מדובר בתופעת פיעפוע בלבד. תגלית זו גרמה להתקררות יחסיו עם מורו.[5]

בשנים 1912-1908, במקביל לעבודתו כמרצה לפיזיולוגיה של בעלי החיים (זואופיזיולוגיה) (1908-1916), במשרה שנוצרה במיוחד בשבילו, הוא המשיך במחקריו בתחום הנשימה מתוך רצון להסביר את המנגנון שדרכו מגיע החמצן לדם. מאוחר יותר חקר קרוג את הומיאוסטזיס המים והאלקטרוליטים אצל חיות מים ופרסם את הספרים: "הוויסות האוסמוטי" (1939) ו"פיזיולוגיה השוואתית של מנגנוני הנשימה" (1941).

הוא בנה כלים מדעיים בעלי חשיבות שימושית רבה, כגון הספירומטר והמכשיר למדידת שיעור המטבוליזם הבסיסי.

בשנת 1922 התחיל קרוג להתעניין בחקר האינסולין שנתגלה שנה קודם לכן על ידי החוקרים הקנדים פרדריק בנטינג וג'ון מקלאוד. בעת ביקור בארצות הברית, קרוג ואשתו שהייתה חולת סוכרת בעצמה, החילטו לנסוע גם לקנדה ולבקש מצוות העמיתים הקנדים את הרשות לייצר את התרופה מצילת החיים בדנמרק. מריה קרוג שכנעה גם את המדען הנס כריסיטיאן האגדורן להצטרף ליוזמה. צוותם הקים מפעל וקידם בו את הפקת האינסולין מתמציות לבלב של חזירים בעזרת אתנול. במרץ 1923 טופלו כבר חולי הסכרת הראשונים, וביניהם מריה קרוג, באמצעות אינסולין תוצרת דנמרק. המפעל לאינסולין הפך במשך הזמן לחברת התרופות "נובו נורדיסק". בשנת 1923 הציע קרוג את השמות של בנטינג ומקלאוד למועמדות לפרס נובל לרפואה.

אוגוסט קרוג היה נשוי משנת 1905 לבירתה מריה לבית ירגנסן, (ילידת 1874 ושנפטרה בשנת 1943 מסרטן שד), רופאה ופיזיולוגית, אותה הכיר במעבדתו של כריסיטיאן בוהר. לבני הזוג נולדו שלוש בנות ובן. הבן והבת הצעירה, בודיל שמידט-נילסן, דוקטור באודונטולוגיה, המשיכו במקצוע של הוריהם -פיזיולוגיה.

מבחר ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוג כתב מעל 200 מאמרי מחקר בכתבי עת מדעיים בינלאומיים

  • The Respiratory Exchange of Animals and Man (1916, ) מחקר
  • The Anatomy and Physiology of Capillaries (1922, ) מחקר
  • A text-book of human physiology for college students (1932, ) ספר לימוד
  • Osmotic Regulation in Aquatic Animals (1939, )מחקר

("הוויסות האוסמוטי בחיות מים"

  • The Comparative Physiology of Respiratory Mechanisms (1941, )מחקר

("פיזיולוגיה השוואתית של מנגנוני הנשימה").

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1906 פרס זגן (Seegen) של האקדמיה הקיסרית האוסטרית למדעים, עבור מחקריו על הפרשת החנקן בגוף
  • 1920 - פרס נובל לפיזיולוגיה
  • חבר בחברה המלכותית של לונדון
  • 1945 - נבחר לאזרח הכבוד הראשון של עיירת הולדתו גרנא לרגל 500 שנה להיווסדה

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1970 - מכון למדעי טבע במסגרת הפקולטה למדעים של אוניברסיטת קופנהגן נושא את שמו - מכון אוגוסט קרוג.
  • מכתש על הירח קיבל את שמו


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Archibald V.Hill - August Schack Steenberg Krogh - Obituary Notices of Fellows of Royal Society Vol.7,No.19,Nov.1950 pp.220-237

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסט קרוג בוויקישיתוף
World of Anatomy and Physiology, Thomson Gale, 2005-2006
  • אוגוסט קרוג ביוגרפיה באתר פרס נובל (באנגלית)
  • Heinz Gerd Zimmer August Krogh Clinical Cardiology Volume 29, Issue 5, Article first published online: 5 DEC 2006 Wiley LIbrary online

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ World of Anatomy and physiology
  2. ^ A.V.Hill 1950
  3. ^ A.V.Hill 1950
  4. ^ A.V.Hill 1950
  5. ^ Cl Card עמוד 231 H.G.Zimmer