פיטר מיטשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר מיטשל
Peter Dennis Mitchell
אין תמונה חופשית
לידה 29 בספטמבר 1920
סארי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 1992 (בגיל 71)
בודמין, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית
  • מדליית קופלי (1981)
  • פרס נובל לכימיה (1978)
  • פרס רוזנסטיל (1976)
  • קרן פלדברג (1976)
  • מדליית סיר הנס קרבס (1978)
  • הרצאת קרוניאן (1987)
  • מדליית נוברטיס (1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה Peter-mitchell-signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיטר דניס מיטשלאנגלית: Peter Dennis Mitchell; ‏29 בספטמבר 1920 - 10 באפריל 1992) היה ביוכימאי בריטי, שזכה בפרס נובל לכימיה ב-1978 על גילוי המנגנון הכימואוסמוטי (chemiosmosis) של סינתזת ATP.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיטשל נולד בסארי שבאנגליה, לכריסטופר גיבס מיטשל ולקייט ביטריס דורותי טפלין. את התואר במדעי הטבע קיבל מאוניברסיטת קיימברידג', ובו התמחה בביוכימיה. ב-1942 החל לחקור במחלקה לביוכימיה של אוניברסיטת קיימברידג', וב-1951 קיבל דוקטורט על מנגנון הפעולה של פניצלין. ב-1955 הוזמן על ידי פרופסור מיכאל סוואן לסייע בהקמה של מחלקת מחקר חדשה, המחלקה לכימיה ביולוגית, באוניברסיטת אדינבורו, שם עבד עד 1963, אז פרש עקב בעיות בריאותיות.

תהליך הזרחון החמצוני

בשנות ה-60, נמצא שה-ATP הוא מטבע האנרגיה של התא, אולם התאוריה הרווחת הייתה שה-ATP נוצר במיטוכונדריה באמצעות זרחון ישיר של PO3‎ במצע עשיר בזרחן. למיטשל הייתה תאוריה אחרת, שגרסה שה-ATP נוצר באמצעות אנרגיה פוטנציאלית הנובעת מריכוז שונה של מצע בשניי צדי הממברנה ובמעבר של הגרדיאנט האלקטרוכימי, תאוריה אותה פרסם ב-1961. המאמר שפרסם כלל תכנון לניסוי ראשון שיכול היה לבחון את ההשערה. בשנת 1965 אימץ חלק מבניין משוקם בקורנוול כמעבדת מחקר. הוא ועמיתתו למחקר, ג'ניפר מויל (Jennifer Moyle), הקימו ארגון למימון מחקריהם, Glynn Research Foundation, והם החלו לחקור תגובות של גרדיאנטים אלקטרוכימיים. התאוריה כולל צידוקים ניסויים לה, ובהם ממצאים של מעבדות שונות על משאבות פרוטונים שזירזו את יצירת ה-ATP ועל מפרי צימוד המעכבים את יצירת ה-ATP, פורסמה ב-1965 ומאוחר יותר פורסמה שנית ב-1966 וב-1968.

התאוריה של מיטשל הייתה הבסיס להבנת השלב האחרון של תהליך הזרחון החמצוני ובהבנת המנגנון של ATP סינתאז. מיטשל הבין שתנועה של יונים באמצעות הפוטנציאל האלקטרוכימי יכול לספק אנרגיה לצורך יצירה של ATP, השערה שנתמכה על ידי מידע שהיה ידוע בשנות ה-60 על הבדלי פוטנציאלים בין צידי הממברנה. הפוטנציאל האלקטרוכימי מושפע הן ממטען היונים, היוצר כוח חשמלי, והן מההפרש בריכוזם בשני צדי הממברנה וכוחות תרמודינמיים, היוצרים גרדיאנט כימי להשוואת הריכוז. הוא אף הראה שה-ATP סינתאז מצומד לתהליכי העברת האלקטרונים במיטוכונדריה. התאוריה שלו הוכחה כאשר התגלה המבנה של ה-ATP סינתאז. בהמשך, חקר מיטשל תהליכים הקשורים בתהליך הזרחון החמצוני, כגון העברת האלקטרונים בשרשרת מעבר האלקטרונים על ידי חמצון קווינול.

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]