בקסטריט בויז
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| Backstreet Boys בהופעה, 2012 | |
| מקום הקמה |
אורלנדו  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
 אורלנדו, פלורידה, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1993 |
| סוגה | פופ, פופ-רוק |
| חברת תקליטים | Sony BMG, Jive |
| פרסים והוקרה |
|
| האתר הרשמי של הלהקה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
ניק קרטר בריאן ליטרל האווי דורו איי. ג'יי. מקלין קווין ריצ'רדסון | |
  | |
בקסטריט בויז (באנגלית: Backstreet Boys) היא להקת בנים אמריקנית. הלהקה הוקמה על ידי לו פרלמן בפלורידה בשנת 1993, והיא נחשבת ללהקת הבנים המצליחה ביותר - עם מכירות של מעל 100 מיליון אלבומים בכל העולם, מתוכם כ-38 מיליון אלבומים בארצות הברית.[1]
הלהקה קיבלה כוכב בשדרות הוליווד ב-2013.[2][3][4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היזם האמריקני לו פרלמן, שהשכיר מטוס סילון ללהקת ניו קידז און דה בלוק והתרשם מהצלחתה בשנות ה-80 החליט להקים להקת בנים חדשה. באודישנים, שנערכו בעיר אורלנדו שבפלורידה בשנים 1992 ו-1993, נבחרו האווי דורו (בן ה-19), ניק קרטר (בן ה-12), אלכסנדר מקלין (בן ה-14), קווין ריצ'רדסון (בן ה-22) ובן דודו, בריאן ליטרל (בן ה-18). הופעתם הראשונה נערכה ב-8 במאי 1993 בפארק עולם המים שבאורלנדו. לאחר מספר הופעות מינה פרלמן את ג'וני רייט למנהל הלהקה. חוזה ההקלטות הראשון של הלהקה נחתם בחברת התקליטים העצמאית ג'ייב (Jive) בפברואר 1994, בעקבות הופעה בעיר קליבלנד שבאוהיו.
ביוני 1994 הקליטה הלהקה סינגל ראשון בשם "We've Got It Goin' On", שנכתב והופק על ידי דניס פופ. הסינגל זכה להצלחה רבה בגרמניה ובאירופה, ולהצלחה מוגבלת בארצות הברית.
בשנת 1995 הוקלט אלבום הבכורה של הלהקה, "Backstreet Boys", שזכה להצלחה במדינות רבות והוביל למסעי הופעות. בשנת 1996 מכרה הלהקה אלבום פלטינה ראשון בגרמניה (חצי מיליון עותקים), וערכה סיבוב הופעות באסיה ובקנדה.
באוגוסט 1997 חזרה הלהקה לאורלנדו והוציאה את האלבום "Backstreet's back", שרוב שיריו הצליחו מאוד בארצות הברית. בין להיטי האלבום היו השירים "Everybody (Backstreet's Back)" ו-"All I Have To Give". האלבום הגיע לתואר פלטינה 14 פעמים בארצות הברית, כלומר, מכר 14 מיליון עותקים, ונמכר בכ-28 מיליון עותקים ברחבי העולם.
ב-18 במאי 1999, הוציאה הלהקה אלבום שלישי, "Millennium", שמכר יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון ליציאתו. האלבום הגיע למקומות הראשונים באירופה, קנדה, הונג קונג, אינדונזיה, הודו, מקסיקו ובמדינות נוספות רבות. הוא מכר כ-40 מיליון עותקים ברחבי העולם ונחשב לאחד האלבומים המצליחים בהיסטוריה. האלבום זיכה את הבקסטריט בויז ל-5 מועמדויות לגראמי ונכנס למקום הראשון של רשימת Billboard 200. ארבעה סינגלים סך הכל יצאו מהאלבום הזה: "I want it that way", "Show me the meaning of being The one", ו"Larger than life". האלבום הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 1999 בארצות הברית. בנוסף, הוא מחזיק בשיא המספר הרב ביותר של משלוחים בשנה אחת, כ-11,000,000 משלוחים. מילניום נשאר במצעד בילבורד במשך 93 שבועות, ונכון לסוף דצמבר 2008, עומד כאלבום הרביעי הנמכר ביותר בארצות הברית מאז תחילת המעקב אחרי נתוני מכירות בפועל של מצעדי הבילבורד ("Soundscan era").
בנובמבר 2000 יצא האלבום "Black And Blue" וזכה להצלחה בינלאומית. האלבום עצמו רשם את המכירות הבינלאומיות הטובות ביותר לאלבום בהיסטוריה, ונמכר במעל ל-5 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו לשוק. בארצות הברית נמכרו 1,600,000 דיסקים בשבוע הראשון, שהפך את ה-"בקסטריט בויז" לאמנים הראשונים מאז הביטלס שהגיעו לכמות מכירות כזו בשבוע הראשון ליציאת האלבום. הסינגלים שיצאו מהאלבום: "Shape of My Heart", "More than That", "The Call". סיבוב ההופעות לקידום האלבום גרף הצלחה מסחררת, כאשר נמכרו יותר מ-750,000 כרטיסים בצפון אמריקה בפחות משעה. בתוך הלהקה החלו להיווצר סדקים, לאחר שאיי. ג'יי. מקלין התאשפז באוגוסט 2001 במכון גמילה לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול ובדיכאון שפקד אותו, ומסע ההופעות של הלהקה נדחה.[5] בשנה לאחר מכן, עבר מקלין גמילה בשנית.[6] בשנת 2002, למעט ניק קרטר (שביקש להשיק קריירת סולו), עזבו 4 חברי הלהקה האחרים את חברת הניהול שלהם, והחלו להקליט אלבום ללא קרטר. הם גם הגישו תביעה נגד חברת התקליטים שלהם בסך של 75,000,000$ בטענה שהיא מתמקדת בקידום האלבום של ניק קרטר, ומעכבת את הוצאת האלבום של הלהקה.[7]
ב-2004, חזרה הלהקה להופיע כדי לקדם את חזרתם לסצנת המוזיקה. בספטמבר אותה שנה, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות במזרח הרחוק. בעקבות הצלחתו, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף במקסיקו.
ב-2005 חזרה הלהקה לפעילות לאחר הפסקה של 3 שנים. ב-28 במרץ היא הוציאה את הסינגל "Incomplete", הראשון מתוך האלבום "Never Gone". האלבום מכר 291,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו בארצות הברית ונכנס למקום ה-3 במצעד.
ב-23 ביוני 2006, בסופו של סיבוב ההופעות העולמי של הלהקה לאלבומם Never Gone, שאחריו היו אמורים להיכנס לאולפן על מנת להתחיל לעבוד על אלבומם השישי, הודיע קווין ריצ'רדסון שהוא פורש מהלהקה לאחר 13 שנות פעילות, משום שהוא רוצה להמשיך לתחומים אחרים, ולהקים משפחה. הוא איחל להם בהצלחה בהמשך דרכם, ולהמשיך לעשות מוזיקה טובה.
ב-30 באוקטובר 2007 יצא אלבום האולפן השישי של הלהקה, "Unbreakable". האלבום מכר כ-81,000 עותקים בשבוע הראשון בארצות הברית ונכנס למקום ה-7 במצעד האלבומים של בילבורד. ביפן הגיע האלבום לפלטינה עם מכירות של 250,000 עותקים. האלבום שהה חודש במקום הראשון ביפן. בשבוע ה-4 לצאתו מכר האלבום כ-500,000 עותקים.
ב-30 בספטמבר 2009 יצא אלבום האולפן השביעי של הלהקה "This Is Us". מתוך האלבום יצא הסינגל "Straight Through My Heart".
ב-2011 השתתפו הבקסטריט בויז בפרויקט עם להקת הבנים ניו קידס און דה בלוק שנקרא NKOTBSB, הלהקות הופיעו ביחד לתקופה והוציאו שירים יחד.
במהלך הופעה בלונדון ב-29 באפריל 2012, הודיעה הלהקה כי 6 שנים לאחר עזיבתו, חוזר קווין ריצ'רדסון ללהקה באופן קבוע,[8] והלהקה תחזור במשותף ללונדון בחודש יולי 2012 כדי להקליט אלבום חדש. ב-30 ביולי 2013 יצא האלבום "In a World Like This".
ב-17 במאי 2018 יצא סינגל ראשון, בשם "Don't Go Breaking My Heart". הסינגל, הוא השיר הראשון מתוך האלבום "DNA", שיצא ב-23/11/2019.
במאי 2014, פרסמה הלהקה כי תגיע להופיע בישראל ביולי של אותה שנה. בשל הביקוש הרב לכרטיסים נקבעו שלוש הופעות בשלושה ימים רצופים. בעקבות מבצע צוק איתן בוטלו ביולי ההופעות והן התקיימו לבסוף באמפי רעננה במאי 2015.[9]
ב-22 באפריל 2018 הופיעה הלהקה בפעם שנייה בלייב פארק, ראשון לציון.[10][11]
ב-4 בדצמבר 2020, יצא הסינגל "Matches", של הזמרת בריטני ספירס בשיתוף ההרכב בקסטריט בויז.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבקסטריט בויז הופיעו בתוכניות "סאטרדיי נייט לייב", "סברינה המכשפה הצעירה", "רחוב סומסום", כדמויות מצוירות בסדרת הילדים "ארתור", ועוד.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1996: Backstreet Boys
- 1997: Backstreet's Back
- 1999: Millennium
- 2000: Black & Blue
- 2005: Never Gone
- 2007: Unbreakable
- 2009: This Is Us
- 2013: In a World Like This
- 2019: DNA
אלבומי הופעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997: Backstreet Boys
- 2001: The Hits – Chapter One
- 2011: The Very Best Of
- 2013: The Essential Backstreet Boys
- 2015: The Box Set Series Backstreet Boys
- 2016: The New Best Of
הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיבובי הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995–1996: We Wanna Be With You Tour
- 1996–1997: Backstreet Boys: Live In Concert Tour
- 1997–1998: Backstreet's Back Tour
- 1999–2000: Into the Millennium Tour
מופע קבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2019–2017: Backstreet Boys: Larger Than Life
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בקסטריט בויז
בקסטריט בויז, ברשת החברתית פייסבוק
בקסטריט בויז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בקסטריט בויז, ברשת החברתית אינסטגרם
בקסטריט בויז, ברשת החברתית טיקטוק
בקסטריט בויז, סרטונים בערוץ היוטיוב
בקסטריט בויז, ברשת החברתית Goodreads
בקסטריט בויז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר AllMovie (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- בקסטריט בויז, באתר Metacritic (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר אייטונס (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר ספוטיפיי
בקסטריט בויז, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר Last.fm (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר AllMusic (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר דיזר
בקסטריט בויז, באתר Discogs (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר Songkick (באנגלית)- בקסטריט בויז, באתר Genius
- בקסטריט בויז, באתר SecondHandSongs
- בקסטריט בויז, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
בקסטריט בויז, באתר בילבורד (באנגלית)
בקסטריט בויז, באתר טיידל (באנגלית)- מיכל ישראלי, "In A World Like This" של הבקסטריט בויז: אלבום בינוני משנות ה-90, באתר וואלה, 16 באוגוסט 2013
- בקסטריט בויז במוסיכיפדיה של רדיו מוסיכיף.
- עמית קוטלר, בקסטריט בויז בהופעה: התבגרו יפה החבר'ה, באתר ynet, 19 במאי 2015
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Us Weekly Staff, Biggest Boy Bands of All Time: One Direction, ‘NSync, More, Us Weekly, 2023-05-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Backstreet Boys Get Star on Hollywood Walk of Fame - Backstreet Boys, Backstreet Boys, I Want It That Way, Never Gone, This Is Us, Unbreakable, Backstreet Boys: Larger Than Life, Backstreet Boys Official Site, AJ McLean, Brian Littrell, Howie Dorough, Kevin Richardson, Nick Carter : People.com, web.archive.org, 2015-09-24
- ^ Chad, Backstreet Boys, Hollywood Walk of Fame, 2019-10-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ walkoffame (2013-04-25), BACKSTREET BOYS HONORED WITH HOLLYWOOD WALK OF FAME STAR, נבדק ב-2024-06-28
- ^ Geoff Boucher, As McLean Lengthens His Rehab Stay, Backstreet Boys Cancel Local Date, Los Angeles Times, 2001-08-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ⭐The Oprah Winfrey show –Backstreet reunion December 10th 2003:it´s wonderful show who reunion the Backstreet boys after 2 years separate: interview with... | By Bsbchapter2, נבדק ב-2024-06-28
- ^ Backstreet Boys' Backs Are Up - CBS News, web.archive.org, 2012-10-25
- ^ "Backstreet Boys Welcome Back Kevin Richardson". MTV News (באנגלית). נבדק ב-2018-07-10.
- ^ אסף נבו, האווי דורו מ"הבקסטריט בויז": "סוגרים תאריכים לאביב", באתר מאקו, 7 בספטמבר 2014
- ^ עמית סלונים, בקסטריט בויז בישראל: ביקורת הופעה, באתר וואלה, 23 באפריל 2018
- ^ עמית סלונים, בקסטריט בויז בישראל: ביקורת הופעה, באתר וואלה, 23 באפריל 2018
| בקסטריט בויז – פרסים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|